Image 01 Image 01
English

ממלכת האדמה חוזרת: מלחמות ענף התקשורת בדרך להצתה מחודשת

ממלכת האדמה חוזרת: מלחמות ענף התקשורת בדרך להצתה מחודשת

מאמר זה מבוסס על כתבתו של פרופ' אורן קפלן שפורסמה במדור השיווק של דה-מרקר בשיתוף איגוד השיווק הישראלי  

פרופ' אורן קפלן

במאמר זה ברצוני לתאר מגמות צפויות במשחקי המלחמה העתידיים בשוק התקשורת. נסיעתי האחרונה לחו"ל היוותה עבורי הדגמה קטנה למימוש תחזיות מומחים מזה זמן לאינטגרציה בין אמצעי התקשורת השונים, הפועלים כיום בתחרות זה מול זה, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה תאגידית. הופתעתי מעט משיקום עוצמתה של התקשורת הנייחת, ואולי ספגתי השראה מסויימת מספרו של מיצ'יו קאקו, הפיזיקה של העתיד, כמו גם מתשתיות התקשורת השווייצריות המתקדמות. לאוהדי "האווטאר" – אשתמש בדמותו במהלך המאמר, נראה שהקרב של כשפי האוויר עוד לא הוכרע – ממלכת האדמה חוזרת לזירה, ואליה יתווספו גם כוחות הטבע האחרים, האש והמים – הכל בהמשך.

השימוש בטלפון על גבי האינטרנט (VOIP) קיים כבר זמן רב. עם זאת, הוא סובל מנחיתות ביציבות הקו מבחינת איכות, וכן מסרבול בשימוש. יש הטוענים לקונספירציה של חברות תקשורת מסוימות שמזהות חיוג בשיטה זו ומורידות בכוונת תחילה את איכות הקו, אך בין אם הדבר נכון או הזוי, משתמשים מעדיפים עדיין להשתמש בתקשורת הסלולאSIMרית הרגילה, בוודאי בתקופה הנוכחית שבה צונחים מחיריה. עם זאת, שינוי משמעותי נראה באופק ועד סיום המאמר הנוכחי ברצוני לשרטט כמה קווים, תרתי-משמע, לתשתית התקשורת העתידית בעולם ובישראל. בחזון שנראה קרוב מתמיד נוכל כולנו לשוחח בטלפון ולגלוש באינטרנט באופן חופשי בכל מרחב מיושב בארץ ובעולם המערבי, ובמקביל נהנה מאוויר נקי יותר מקרינה סלולארית, שאת נזקיה הבריאותיים עוד איננו יודעים בוודאות. לשינויים אלו השלכות רבות על כל תחומי החיים שיושפעו מהנגישות התקשורתית והתאמתה האישית כמעט לכל הקשר של חיי הפרט, הקהילה והמערכת המאקרו כלכלית.

בנסיעתי האחרונה לחו"ל רכשתי מנוי גלישה רחב לטלפון הסלולארי, ונמנעתי, לראשונה, מלרכוש חבילת שיחות יוצאות או נכנסות, או מרכישת כרטיס SIM מקומי בחו"ל. מחיר מנוי הגלישה שרכשתי מהחברה הסלולארית שלי היה סביר יחסית, אם כי עדיין גבוה מהמתבקש, אך זהו בוודאי מצב זמני, שכן כפי שאתאר בהמשך, לחברות הסלולאריות יהיה כדאי להעניק שירות הוגן יותר אם ברצונן לשרוד.

בנסיעה הנוכחית התקנתי אפליקציה חדשה יחסית של חברת בזק שמאפשרת להפוך את קו הטלפון הביתי לקו וירטואלי על גבי המחשב. לכאורה אין בכך חדשנות רבה מול השירות של סקייפ ודומיו, אך בפועל מדובר בדוגמה קטנה להיפוך מגמה שמחזירה את התקשורת הנייחת לקדמת הבמה. בעזרת האפליקציה יכולתי להרגיש בבית בכל מקום בחו"ל, לפחות מבחינה תקשורתית – יכולתי להתקשר מהנייד כאילו היה הטלפון הקווי בביתי, ללא תוספת תשלום במסגרת סל הדקות של המנוי שלי, לכל קוו נייח או נייד בישראל, לערוך שיחות מקומיות בחו"ל ולמדינות אחרות בעזרת חיוג 00 כפי שאני נוהג בשגרה בישראל, בתעריפים זולים של כמה אגורות לדקה כפי שמספקים המפעילים הבינלאומיים בישראל, ולקבל שיחות למספר הטלפון הקווי שלי בישראל, ללא כל עלות. כל זאת באיכות קו דומה לשיחה "רגילה" בטלפון ובחיוג רגיל ללא הסרבול המלווה כיום את החיוג הבינלאומי "המוזל" (רק 10 שקלים לדקה במקום 20 שקלים לדקה) המאפיין את רוב מנויי החיוג של החברות הסלולאריות. כרגע פועל שירות זה בחו"ל רק דרך חיבור לרשת אלחוטית, אך הדבר ישתנה במהרה, נראה שהמתכנתים לא הספיקו להתאים את עצמם לעלות הזולה של הגלישה הסלולארית בחו"ל והתאימו את האפליקציה לשימוש ברשת אלחוטית WiFi בלבד. עקיפת המכשול היתה פשוטה, אך דרשה שימוש בשני מכשירים סלולאריים – את האחד הגדרתי כנתב אלחוטי, את השני חיברתי לראשון ודרכו קיימתי את השיחות. כך יצרתי רשת אלחוטית מאולתרת שהפכה את זמינות הקו הביתי שלי לקבועה מכל מקום במהלך הנסיעה. אני מעריך שחסכתי מאות שקלים בשיחות הטלפון, שלא לדבר על נוחיות של גלישה ושיחות ללא הגבלה בחו"ל, כפי שאני רגיל ביום-יום בישראל. סביר להניח שבקרוב אפליקציות מסוג זה ישוכללו ולא אזדקק לסירבול שהפך אותי לתחנת ממסר מהלכת עם שני מכשירים סלולאריים. אני משוכנע שבעקבות בזק ילכו כל שאר חברות התקשורת האחרות. עדיין נותרה הסוגיה של זמינות הרשת האלחוטית, אך גם אותה נפתור בעוד כמה פסקאות, השווייצריים מצידם מספקים רשת אלחוטית זמינה כמעט בכל מקום מיושב.

לחובבי המדע הבדיוני, המאמר הנוכחי יוכל לשמש גם מעין אינטרפרטציה לאווטאר, הסדרה הפופולארית זוכת פרס אמי המספרת על מאבק בין ארבעת כוחות הטבע: אדמה, אוויר, אש ומים. לצורך עניינו הנוכחי, נוכל בוודאי להמשיל את התקשורת הנייחת לכוח האדמה ששלט ללא עוררין תקופה היסטורית ארוכה, ונראה היה בעשור האחרון שאיבד את כתרו לכוחות האוויר הסלולאריים. למי שילדיו לא צפו בסדרה האמריקאית-יפנית אבהיר שהאווטאר, מלבד היותו במקור ביטוי בסנסקריט לדמות מיתולוגית הודית וכינוי למשתמש במשחקי מחשב, הוא דמות מצוירת שבאה להחזיר את האיזון לעולם לאחר מאה שנות העלמות. הוא ניחן בכוחות של "כשפות אוויר" ומשימתו מלווה באי-וודאות ומתח- האם יצליח להשכין שלום בעולם? ואכן, גם בסיפור הנוכחי, יהיה צורך בגורם בעל כוח כשפים עוצמתי לא פחות מזה של האווטאר כדי להשכין שלום בעולם התקשורת המסוכסך, לטובת השחקנים בענף התקשורת, לטובת הצרכנים, ולא פחות חשוב, לטובת קיימות הסביבה והחברה שהתפתחותה תלויה כיום יותר מתמיד באיכות תשתית התקשורת שפועלת בבסיס הפעילות העסקית והאזרחית במדינה. איזון זה יפעל לטובת כל בעלי העניין האמורים, אך יתממש רק בתנאי שבעלי הפלטפורמות השונות ישכילו לשתף פעולה אלו עם אלו, שכן כבר בעתיד הקרוב לא ניתן יהיה עוד להפריד בין כוחות השידור השונים של הטבע. רק השילוב ביניהם יוכל לספק לצרכן ולצרכי העתיד את מבוקשם, תוך שמירה על עקרונות של פיתוח בר-קיימא. אקדים ואומר, מניסיון ההיסטוריה, שכדי שאיזון אופטימאלי שכזה יתממש, תפקידה של המדינה, או בשפת העידן הנוכחי – "הרגולטור", יהיה קריטי, ובלעדיו יוותר עולם התקשורת כאוטי ולא מאוזן. כדי להמחיש זאת אסביר מייד מדוע יחסי הכוחות בענף התקשורת בישראל עומדים להשתנות בצורה מהותית, וממלכת האדמה, הנשלטת בישראל על ידי בזק והוט תחזור לדומיננטיות ההיסטורית שלה, לפחות לתקופת ביניים עד שכוחות האוויר יתאוששו, עד שכוחה של ממלכת האש תופגן בזירה, ועד שכוחו של שליט המים יאזן בין כל אלו. למי שזקוק כעת לתפריט הסברים, הרי הוא לפניכם.

את כוחה של ממלכת האדמה והאוויר, אין צורך להסביר, כבלים הפרושים לאורכה ולרוחבה של הארץ מספקים תשתית נייחת נרחבת, עם אופציות ניידות קצרות טווח של רשתות אלחוטיות. מכאן והלאה מצוייה ממלכת האוויר, המיוצגות כרגע על ידי המפעילים הסלולאריים השונים. ממלכת האש נמצאת כרגע על אש קטנה, אך אין להתבלבל בכוחה. האש מיוצגת על ידי חברת החשמל הישראלית, שכאשר תפעיל את תשתית קווי החשמל שלה המגיעים לכל בית בישראל, לטובת פס אינטרנט רחב, בעוצמה של מכת חשמל, כל קלפי המשחק יתערבבו להם מחדש.

ומה על המים? את כוחות המים אשייך בסיפור הנוכחי לרגולטור, שכפי שקירר את גובה המחירים בשוק הסלולארי המקומי ופתח אותו לתחרות והוגנות מסחרית, כך יהיה חייב המחוקק להמשיך בפעילותו לבניית תשתית התקשורת העתידית של ישראל שתוביל אותה סוף סוף אל המאה ה-21 באיחור ניכר. לדבר חשיבות לאומית עליונה שכן אוטוסטרדת האינטרנט חשובה כיום מאוטוסטרדת כבישים מסועפת. כבר כיום מורגשת ירידה בעוצמתה הטכנולוגית של ישראל בעולם, וכמעט כמו לגבי כל תשתית לאומית, השוק הפרטי לא יוכל לקחת אחריות לטיפול במצב.

אז בואו ניגש לענין עצמו, ונתחיל בהתחלה – פחות או יותר מאה שנה לאחור, כאשר מערכת הטלפוניה מתחילה להיכנס לחיים האזרחיים, ובמקומותינו, כמה עשרות שנים לאחור כאשר "משרד התקשורת" אחראי על תשתיות התקשורת, ולקבל טלפון ביתי ללא "פרוטקציה" לוקח שנים רבות. ובכן, תקשורת נייחת קיימת בעולם כבר זמן רב. הצורך בתשתית יקרה ואחידה הביאה לכך שתחילת הדרך אופיינה במונופולים לאומיים, כגון "בזק" הישראלית שמקורה במשרד התקשורת, או BT הבריטית שהחלה כמיזם של השוק העסקי, אך הפכה במהרה לחברה ממשלתית. כמעט כמו בכל תחום אחר של תשתיות לאומיות, מדינות לקחו על עצמן לפתח את תשתית התקשורת המקומית. לפני כ-30 שנה פחות או יותר, כאשר התקשורת הנייחת הפכה בעולם המערבי למוצר זמין לכל אזרח וצרכן, החלה להתפרק הגמוניית ההחזקה הלאומית בכל העולם. חברות התקשורת הציבוריות סבלו מסירבול ושירות נחות יחסית ליעילות פעילותו של המגזר הפרטי, ולכן גם איחרו בהכנסתם של חידושי המדע לשירותיהם. ותיקי ה"סטארטפיסטים" בישראל זוכרים אולי כיצד חישבה בזק עלות לצרכן של תעבורה בסיבים אופטיים בתחילת העידן הדיגיטלי בישראל כמכפלה של היקף התעבורה בסיבים אלו כפול התעריף שגבתה מהקווים האנלוגיים. יודעי דבר מספרים שחברות מקומיות שלחו אז קבלנים פיראטיים להעביר סיבים אופטיים עצמאיים בתעלות התקשורת של חברת בזק כדי להתמודד עם העלויות המפורזות שנדרשו לשלם לה באותה עת עבור תעבורה ב"פס רחב" של סיבים אופטיים (מדינת סטארטאפ, כבר אמרנו?). כניסתה של הטלוויזיה בכבלים היוותה שינוי משמעותי בשוק התקשורת, שכן לראשונה נוצרה תחרות משמעותית לבזק בפריסת התקשורת הקווית. אמנם תשתית הכבלים עוד לא זקפה גב לכיבוש שוק התקשורת באופן נרחב, אך כפי שאתאר בהמשך, אין להפחית בחשיבותה כמתחרה מרכזית בשוק התקשורת בעתיד. הלוויין לעומת זאת, ימצא בנחיתות משמעותית, אך שייכותה של yes לקבוצת בזק עשויה לחפות על כך. וזהו כמובן הזמן להכניס את השחקים הסלולריים לסיפור. בתחילת דרכו היווה הטלפון הסלולארי מוצר מותרות של מנהלים בכירים ואלפיון עליון תחת המונופול של פלאפון. כניסתה של סלקום לשוק, ובהמשך פרטנר-אורנג', הפכה את הטלפון הסלולארי למוצר עממי ונגיש לכל. נחת זרועו המבורכת של הרגולטור הביאה בשנה האחרונה לכניסת מפעילים נוספים ולצניחת תעריפים לסכומים המקובלים בעולם, שעוד ילכו וירדו בעתיד, עד שכמעט יעלמו. התשלום בעתיד, כמו הגלישה בגוגל, יבוצע כנראה באמצעות שירותים משלימים, לא על צריכת זמן אוויר.

בשנים האחרונות נראה היה שהסלולאר כבש סופית את העולם. חנויות הציוד והשירות הסלולארי,  שעד לפני זמן קצר כלל לא היו מוגדרות במילון, הפכו לחזון נפוץ, החברות שמספקות תקשורת קווית נראו כמו חיות מגושמות שסופן להיכחד, לעומת האיילות המהירות והממותגות של חברות הסלולאר החדשות והחדישות. אך שלבי מחזור החיים לא פסחו גם על ענף הסלולאר שהגיע בינתיים לבגרות, גם אם צעירה עדיין, ואנו עדים בחודשים האחרונים, לשינוי תדמיתי של שחקני הענף בישראל. התהליך הואץ עקב ירידת מתח הרווחים של חברות הסלולאר בפיקוח הרגולטור, במקביל לפעילות אינטנסיבית של חברות התקשורת הנייחת לשיפור שירות. אין ספק שעומדת בפניהם הזדמנות לפריצת דרך, והשאלה אם ביכולתן להפגין זריזות מחשבתית ועסקית כדי לנצל אותה.

במקביל לכל האמור לעיל, אזכיר שוב את השחקן הסמוי כרגע – חברת החשמל, שכפי שהזכרתי יכולה להיכנס בכל רקע נתון לזירה. כבר שנים רבות מתקיים דיון ציבורי לגבי הפרטה של חברת החשמל בישראל והפרדתה למספר חברות משנה. עולם התקשורת עשוי לספק לחברת החשמל ועובדיה פיתוי אטרקטיבי לביצוע של הפרטה כזו, שכן הרגולטור יכול להתנות את הרשיון למתן שירותי תקשורת באמצעות קווי החשמל, בציות לצו ההפרטה, והפסקת המונופול באספקת שירות החשמל בישראל. הרווחים הצפויים מכניסתן של חברות החשמל החדשות לתחום התקשורת גבוהים מספיק כדי לשכנע את בעלי העניין לבצע מהלך דרמטי שכזה.

אולם טובתן של חברות התקשורת, כמו גם של כל מחזיקי העניין שלהן, היא באינטגרציה שביניהם. כאן יגיע מייד יסוד המים, שאותו שייכתי לרגולטור, המקרר את חמדנותם העודפת של גופים מסחריים: אדמה, אוויר ואש – נייח, נייד, וחשמלי. אלו הם כוחות הפועלים כרגע בכיוונים של קונפליקט, נלחמים זה בזה במשחק סכום אפס. בעשור האחרון הכוח הסלולארי גבר, בעתיד הקרוב עשויה דווקא התקשורת הנייחת לתפוס חזקה.

הדור השלישי של התקשורת הניידת היה גם "גול עצמי" שיביא לדעיכתה. עד להופעת הדור השלישי שימש הטלפון הנייד בעיקר לייעודו המקורי – לשיחות טלפון. לפיכך "זמן האוויר" שלט, וחברות התקשורת הנייחת גילו נחיתות ביכולתן להעניק שירות מקיף. הטלפונים החכמים שהשתלבו לטכנולוגית הדור השלישי הוסיפו ערך עוצמתי של תקשורת מידע, ולפיכך פיתחו ביתר שאת יכולת חיבור לרשת האלחוטית תוך דילוג על אנטנות הממסר הסלולאריות עם הקרינה המוגברת, שאמנם לא הוכחו כמזיקות באופן מובהק, אך איש אינו רוצה אותן על גג ביתו או במקום עבודתו.

דמיינו ערים ללא אנטנות סלולאריות מהדור השלישי. האם לא תוכלו להשתמש בערים אלו בטלפונים הניידים? הרימו את ראשכם והתבוננו בפרסום המקיף של חברת בזק בשבועות האחרונים לגבי "האינטרנט החברתי" Bezeq Free WiFi. במה מדובר? בכך שכל נתב שמשתתף בתוכנית המוצעת על ידי חברת בזק מקצה חלק קטן מהפס שלו לטובת הציבור, ובתמורה, כל בעל נתב "חברתי" רשאי להשתמש בפס הציבורי בכל זמן ומקום בו הוא מצוי וזמין. אמנם גם הנתבים אינם חפים מקרינה, אך הם מצויים בכל בית ומשרד כיום, ולפחות פסיכולוגית, אנשים מוטרדים מהם הרבה פחות. וכעת לפעולת הרגולטור: אין כל מניעה לקבוע תקנות המחייבות את כל ספקי התקשורת בארץ להקצות חלק מפס האינטרנט שהם מוכרים לאנשים פרטיים ולגופים מסחריים, לטובת הציבור. לדוגמה, 10% מקיבולת הגלישה של כל נתב הפועל בישראל יוקצה לטובת הציבור, ללא שיקול דעת של הצרכנים או הספקים. הרגולטור יכול גם לחייב או/ו לעודד התקנת נתבים במוסדות ציבור, מסעדות, קניונים וכו'. פעולה דומה עשתה חברת התקשורת השווייצרית, כך שכמעט בכל מקום מיושב בשוויצריה ניתן להתחבר לרשת אלחוטית. התוצאה של הפעולה האמורה תייתר את התקשורת הסלולארית בתוך הערים כמעט לחלוטין. תדרשנה כמובן מספר פעולות כדי להבטיח יציבות ברצף השיחה והשירות, כגון, התקנת אנטנות דור 2 חלשות יחסית מבחינת קרינה כדי להבטיח רציפות שיחות סלולאריות בתוך העיר ופיתוח אפליקציות חכמות שיאפשרו נדידה מהירה בין רשתות אלחוטיות ציבוריות. כמובן שעדיין יהיה צורך בהקמת אנטנות ותשתית של תקשורת סלולארית דור 3 (ובעתיד מתקדמת יותר) מחוץ לאזורים מיושבים בצפיפות. אין ספק שבעתיד הנראה לעין יהיו קצבי השידור הנייחים תמיד מהירים יותר מקצבי השידור הניידים, והשפעתם על הסביבה תהיה פחות שלילית, כל עוד ישתמשו בתשתיות הכבלים הקיימות. לפיכך טובת הציבור מחייבת התערבות רגולטורית, מגמות כגון אלו לא נוצרות מכוחותיו הכלכליים של השוק החופשי.

בספרו מעורר ההשראה "הפיזיקה של העתיד" מסביר מיצ'יו קאקו שכוח המחשוב של הטלפון הנייד שלנו כיום גדול מזה שהיה לנאס"א ב-1969, כשהנחיתה שני אסטרונאוטים על הירח. נראה שחברות התקשורת השונות פועלות עדיין בתודעה שיווקית ותפעולית של משרד התקשורת של אותה עת. כפי שציינתי קודם לכן, תפקידן של ממשלות להשקיע בתשתית שתאפשר את קפיצת המדרגה הבאה של האומה, בתחומים שבהם השחקנים בשוק לא יכולים או לא מעוניינים לטפל. החלטה אסטרטגית של ממשלת ישראל ליצור נגישות אלחוטית נרחבת בכל יישובי המדינה, בהתבסס על יוזמתה הברוכה של חברת בזק בהקמת "הרשת החברתית" שמהווה את יריית הפתיחה לתהליך זה, תספק הזדמנות לאותה קפיצת מדרגה, וזאת בהיפוך למגמת הירידה במעמדה הטכנולוגי של ישראל בתקופתנו. לספקים ברצוני להזכיר את המבקרים שטענו שהשוק הסלולארי רווי לפני כניסתה של אורנג', או את דבריו של יו"ר IBM שסבר בשנת 1943 שיש בעולם פוטנציאל שוק לחמישה מחשבים לכל היותר.

קריאה מומלצת:

קאקו, מ. (2011). הפיזיקה של העתיד: כיצד ישנה המדע את גורל האנושות ואת חיי היום-יום שלנו עד שנת 2100. רמות השבים: אריה ניר הוצאה לאור בע"מ (תרגום מאנגלית: אורי שגיא).