Image 01 Image 01
English

מיתוסים ותפיסות שגויות לגבי היפנוזה

מבוסס על ספרו של יאפקו *

13 המיתוסים על היפנוזה ושברם:

1

המיתוס:

היפנוזה נגרמת באמצעות כוחו של המהפנט (בעזרת כישורי התקשורת והשכנוע שלו) גם בניגוד לרצון המטופל.

המציאות:

כל תהליך היפנוזה הוא קודם כל "היפנוזה עצמית". בניגוד לתפיסה הסמכותית להיפנוזה שהיתה מקובלת בעבר, כיום חוקרים ומטפלים רבים סבורים שלמעשה, לא ניתן כלל "להפנט" אנשים. אנשים יכולים להתהפנט בכוחות עצמם ובשל רצונם בכך. זאת ועוד, במידה ובמהלך התהליך ההיפנוטי ייעשה ניסיון כלשהו לשכנע או לומר דבר מה המנוגד לעקרונות או לאינטרסי המטופל, הוא ייצא מייד מהמצב ההיפנוטי.

2

המיתוס:

רק אנשים מסויימים יכולים להתהפנט.

המציאות:

אמנם עומק ההיפנוזה יכול להיות שונה מאדם לאדם, אולם רוב האנשים יכולים להיכנס למצב היפנוטי פורמלי (כל בני האדם נכנסים מידי יום למצב היפנוטי ספונטני, ראו הסברים במאמרים האחרים באתר). קשיים שונים יכולים לעצור את התהליך, אך הדבר נכון לגבי כל תהליך טיפולי אחר. אנשים החוששים מאיבוד שליטה למשל, עלולים לחסום את עצמם בפני מטפל ולא לאפשר לו לעזור להם. שמירת השליטה במקרה כזה חשובה מסיבות אישיות על פני הטיפול בבעיה. עם זאת, במידה וקיימת מוטיבציה לטיפול ניתן לעבוד גם עם מטופלים כאלה תוך פיתוח מודעות לקשיים.

3

המיתוס:

מי שיכול להתהפנט הוא אדם חלש מבחינה נפשית (ניתן לשלוט בו).

המציאות:

מחקרים מראים שאין כל קשר בין יכולת היפנוט לכל תכונה אישיותית. המיתוס נובע מתפיסה שגויה של היפנוזה כשליטה או השתלטות.

4

המיתוס:

מרגע ההתהפנטות לא ניתן להתנגד יותר.

המציאות:

בכל רגע נתון המטופל יכול לצאת מהמצב ההיפנוטי לפי בחירתו.

5

המיתוס:

אדם בהיפנוזה עלול לעשות או לומר משהו בניגוד לרצונו.

המציאות:

השליטה מצוייה תמיד בידי המטופל. לא ניתן לגרום לאדם לעשות או לומר דבר מה בניגוד לרצונו באמצעות היפנוזה.

6

המיתוס:

היפנוזה עלולה להזיק לבריאות.

המציאות:

להיפך. באמצעות היפנוזה עצמית ניתן לשפר יכולות שליטה בגוף ולהביא לשיפור מצב הבריאות והאיזון הרגשי.

7

המיתוס:

מתפתחת תלות במהפנט.

המציאות:

ההיפנוזה אינה יוצרת תלות במהפנט. יש להדגיש שתלות מכל סוג שהוא עשויה להיות תגובה סובייקטיבית. אנשים יוצרים קשרי תלות עם מורים, חברים, הורים וכמובן גם עם דמויות טיפול.

8

המיתוס:

ניתן ל"התקע" בהיפנוזה.

המציאות:

אין כל אפשרות להיתקע בתהליך היפנוטי. אחד מהחוקרים והמטפלים הידועים בתחום ההיפנוזה, קרוגר, כותב בספרו שבעשרות שנות עבודתו ובאלפי מקרים שטיפל, לא נתקל ולו במקרה אחד של היתקעות בהיפנוזה.קרוגר סבור שהיפנוזה היא שיטת הטיפול הבטוחה ביותר בין כל שיטות הפסיכותרפיה האחרות. מובן שיש לעבור את הטיפול בידי איש מקצוע מורשה כדי למנוע סיבוכים. הופעות בידור בהיפנוזה (המנוגדות כיום לחוק בישראל) הם המקור למיתוס זה.

9

המיתוס:

מצב היפנוזה הוא מצב שינה או חוסר הכרה.

המציאות:

היפנוזה כלל אינה שינה. מקור המיתוס מתחיל עוד במאה ה 18 כאשר הוגדר השם היפנוזה ע"י הרופא ג'ימס ברייד מתוך המילה היוונית "היפנוס" שמשמעותה שינה. בהמשך הבין ברייד את טעותו ורצה לשנות את כינוי התופעה אולם היא כבר השתרשה בשם זה. בדיקות גלי מוח מורות שהיפנוזה הינה מצב עירות עם מאפיינים מיוחדים של קשב.

10

המיתוס:

היפנוזה מתרחשת רק באמצעות ריטואל מונוטוני קבוע (מטוטלת למשל).

המציאות:

אמונה זו שייכת לאסכולה של ההיפנוזה המסורתית ואיננה תופסת כיום. בהיפנוזה המודרנית ישנן שיטות רבות אחרות להתהפנט.

11

המיתוס:

חייבים להיות ברלקסציה כדי להיות בהיפנוזה.

המציאות:

מצב רלקסציה עשוי לעזור לכניסה להיפנוזה. עם זאת, הדבר אינו הכרחי. לדוגמא, ניתן להיכנס להיפנוזה במסגרת של פעילות ספורטיבית אקטיבית ביותר.

12

המיתוס:

היפנוזה היא טיפול.

המציאות:

היפנוזה היא כלי טיפולי שיכול להשתלב בסוגים רבים של טיפולים.

13

המיתוס:

ניתן לשחזר זיכרונות באופן מדוייק באמצעות היפנוזה.

המציאות:

מחקרים מראים שבמצב היפנוזה ישנה אשליה של זיכרון מחודד יותר. עם זאת, השוואה אובייקטיבית של כמות החומר הנזכר בהיפנוזה לעומת במצב רגיל מעמידה בספק מיתוס זה ומעוררת השערה שבהיפנוזה יש אשליה של היזכרות. מחקרים מסויימים מראים שהיפנוזה גורמת להופעת מספר רב יותר של זכרונות נכונים, אבל בעת ובעונה אחת, מספר רב יותר של זכרונות שגויים ומעוותים שנוצרו ע"י הדמיון. יש הסבורים שהיפנוזה עשויה לעזור ברענון זיכרון ולכן יש שימוש בשיטות אלו, למשל בחקירות משטרה. יודגש שיש לנהוג בזהירות רבה במצבים אלו ולזכור שעדות שעולה בתהליך היפנוטי אינה מוכרת בבתי המשפט.

* Yapko, M.D. (1995). Essentials of hypnosis. Philadelphia: Brunner/Mazel

 למאמר המלא על היפנוזה