Image 01 Image 01
English

רשימת כתבי עת מובילים בתחום הפסיכולוגיה הטיפולית

רשימת כתבי עת מובילים בתחום הפסיכולוגיה הטיפולית

רשימת כתבי העת מחולקת ל-5 קטגוריות:
1.      כתבי עת הנוגעים לתחום הטיפול הפסיכולוגי באופן כללי
2.      כתבי עת בתחום הפסיכואנליזה
3.      כתבי עת בנושאים ספציפיים הקשורים לטיפול הפסיכולוגי
4.      כתבי עת בנושאי אבחנות ספציפיות ואבחון
5.      כתבי עת בנושאי תרופות, נוירופסיכולוגיה, ופסיכולוגיה רפואית

בכל קטגוריה הרשימה מסודרת בסדר יורד של חשיבות לפי דירוג JCR המבוסס על מדד כמותי המכונה "פקטור חשיבות" אשר מודד את המספר הממוצע או החציוני בו מאמרי כתב העת מצוטטים בכתבי עת אחרים.
יש לסייג שזה אינו הקריטריון היחידי למדידת חשיבותו של כתב עת, במיוחד בתחומים ספציפיים או ייחודיים. עם זאת, ניתן בהחלט לראות ברשימה זו המלצה כללית לקריאה מקצועית עבור אנשי מקצוע בתחום הטיפול.
מומחים המעוניינים להמליץ על כתב עת חשוב שאינו מופיע ברשימה זו מוזמנים לכתוב אלינו.

כתבי עת בתחום הטיפול הפסיכולוגי

Clinical psychology review
Journal of consulting and clinical psychology
Annual review of clinical psychology
Journal of clinical child and adolescent psychology
Psychotherapy research
Clinical psychology-science and practice
British journal of clinical psychology

כתבי עת בתחום הפסיכואנליזה

International journal of psychoanalysis
Psychoanalytic psychology
Journal of the American psychoanalytic association
Psychoanalytic dialogues
Psychoanalytic quarterly
Contemporary psychoanalysis
Psychoanalytic inquiry

כתבי עת בנושאים ספציפיים הקשורים לטיפול הפסיכולוגי

Behaviour research and therapy
Archives of sexual behavior
Journal of behavior therapy and experimental psychiatry
International journal of clinical and experimental hypnosis
Journal of sex & marital therapy
Clinical child and family psychology review
Journal of family psychology
Psychoanalytic study of the child

כתבי עת בנושאי אבחנות ספציפיות ואבחון

Journal of abnormal psychology
Journal of abnormal child psychology
International journal of eating disorders
International psychogeriatrics
Psychological assessment
Depression and anxiety
Journal of anxiety disorders
Assessment
Journal of traumatic stress

כתבי עת בנושאי תרופות, נוירופסיכולוגיה, ופסיכולוגיה רפואית

Journal of clinical psychiatry
Psychotherapy and psychosomatic
Psychological medicine
Neuropsychology
Health psychology
International journal of clinical and health psychology
Neuropsychology review
Journal of substance abuse treatment
Archives of clinical neuropsychology
Experimental and clinical psychopharmacology
Addictive behaviors
Clinical neuropsychologist
Journal of clinical and experimental neuropsychology
Journal of behavioral medicine

סקירת מאמרים שפורסמו בכתבי עת מקצועיים

במדור זה אנו סוקרים אחת לחודש בקצרה מאמרים שפורסמו בשבועות האחרונים בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם בתחום הפסיכולוגיה, בריאות הנפש ומדעי החברה באנגלית (את רשימת כתבי העת הללו ניתן לראות כאן למעלה). למתעניינים בנושא התמצית אנו ממליצים כמובן לקרוא את המקור המלא באנגלית לפי מראה המקום המצורף אחרי כותרת המאמר.

כרגע המדור אינו מתעדכן באופן קבוע.

סקירה מדעית: דצמבר 2009
כותרת המאמר: עכבה לטנטית במערך ניסוי תוך-נבדקי: תפקידם של מיסוך, סכיזוטיפאליותומגדר
מקור המאמר:

Shrira, A., and Kaplan, O. (2009). Latent inhibition in within-subject designs: The roles of masking, schizotypy, and gender. Personality and Individual Differences, 47, 922-927.

על המאמר: המאמר עכבה לטנטית מוגדרת כפגיעה בלמידה אסוציאטיבית שנובעת מחשיפה מוקדמת למידע שהיה באותה עת לא רלוונטי, ולפיכך קודד ככזה, ולכן בשלב מאוחר יותר, כאשר מסיבה כלשהי המידע הופך לרלוונטי בעתיד, הלמידה כלפיו נחותה יותר מכפי שהיתה יכולה להיות אילו היה מידע זה חדש ולא מוכר. תופעה זו מוכרת מזה 50 שנה מאז פורסמה לראשונה, ומהווה כיום מרכיב חשוב בתיאוריות על סכיזופרניה, וזאת מאחר ובקרב חולי סכיזופרניה מנגנון קשב זה אינו תקין. משמעות הדבר שחולים עם סימנים חיוביים של סכיזופרניה מתקשים לקדד מידע כלא רלוונטי, ולכן מוצפים בגירויים רבים שעלולים ליצור חוויה כאוטית של העולם. לא ברור כמובן האם הפסיכוזה גורמת לכאוס, או שדווקא סדר הדברים הפוך, והכאוס ואי היכולת להפריד בין עיקר לטפל, הוא הגורם לסכיזופרניה. במאמר הנוכחי שפורסם (בין היתר על ידי פרופ' אורן קפלן) נעשה נסיון להשתמש בפרוצדורה קוגניטיבית חדשה הדומה למשחק מחשב כדי לבחון את תופעת העכבה הסמויה. הממצאים העיקריים נותחו בהקשר למגדר ולנטייה אישיותית סכיזוטיפאלית אשר נחשבת לאפיון נוטה סכיזופרניה אך המתקיים אצל אוכלוסיה נורמאלית ומתפקדת יחסית. הממצאים הורו על אינטראקציה בין מגדר לסכיזוטיפאליות ונדונו בהקשר של הבנת האטיולוגית של מחלת הסכיזופרניה והקשר בינה למגדר וקוגניציה.

סקירה מדעית: נובמבר 2009
כותרת המאמר: מה לפסיכואנליזה ואושר? החזרת החיובי לפסיכותרפיה הפסיכואנליטית
מקור המאמר:

Music, G. (2009). What has psychoanalysis got to do with happiness? Reclaiming the positive in psychoanalytic psychotherapy. British Journal of Psychotherapy, 25(4), November 435-455.

על המאמר: המאמר בוחן במה מצטיינת הגישה הפסיכואנליטית. האם זו התמקדותה בחוויות הכואבות והמסובכות של החיים והיכולת להישאר במגע עם ההיבטים השליליים של האישיות, או שלמעשה דווקא היבט זה עלול להיות "עקב אכילס" של הגישה. המאמר מביא סקירה מתוך מחקרים בפסיכולוגיה נוירולוגית, התפתחותית וחברתית, כדי לתמוך בטענת המחבר שנדרשת יותר תשומת לב בפסיכואנליזה כיום להיבטים חיוביים באישיות ולכוחות. העדר התייחסות להיבטים אלו עלול לבוא כסוג של פיצול אשר מחסיר דבר מה מתוך האדם השלם אשר בטיפול. המאמר כולל דוגמאות למקרים קליניים אשר ממחישים כיצד ניתן ורצוי להשתמש בגישה זו בפסיכותרפיה פסיכואנליטית. מאמר זה נכתב על ידי פסיכותרפיסט, גרהאם מיוסיק מהקליניקה של טביסטוקבלונדון, אשר פועלת מזה 90 שנה וידועה כמקור עבודתם של ראשוני הפסיכואנליטיקאים בעולם, כגון מלאני קליין ווינפרד ביון. תמות מסוג זה המתקשרות לכתיבה מודרנית סביב תיאוריות שלפסיכולוגיה חיובית עשויות ליצור אינטגרציה בין זרמים שונים ולאורה מנוגדים בפסיכולוגיה טיפולית.

סקירה מדעית: אוקטובר 2009
כותרת המאמר: העדפות של מטופלים ורופאים לגבי הטיפול בדיכאון בקרב חולי סרטן: כיצד, מי והיכן?
מקור המאמר:

Hodges, L., Butcher, I., Kleiboer, A., McHugh, G., Murray, G., Walker, J., Wilson, R., & Sharpe, M. (2009). Patient and general practitioner preferences for the treatment of depression in patients with cancer: How, who, and where? Journal of Psychosomatic Research 67, 2009, 399–402

על המאמר: מטרת המחקר הנוכחית היתה לקבוע ולהשוות בין העדפות של מטופלים ורופאים כלליים לגבי הטיפול בדיכאון בקרב חולי סרטן. לצורך המחקר נדגמו 100 חולי סרטן שאובחנו עם דיכאון וכן 86 רופאים בעלי נסיון בטיפול בחולי סרטן עם דיכאון והועבר שאלון הנוגע לדרך הטיפול המועדפת על ידי כל משיב. הממצאים מורים על הבדל בגישתם של המטופלים והרופאים לגבי שיטות הטיפול העדיפות. המטופלים העדיפות פסיכותרפיה בשיחות ללא טיפול תרופתי בעוד שהרופאים העדיפו טיפול משולב של שיחות עם תרופות. רוב המשיבים, מטופלים ורופאים כאחד, סברו שעדיף שהטיפול ינתן על ידי הרופא המטפל. המטופלים המבוגרים יותר העדיפו זאת בבירור, אך אחרים הביעו העדפה גם לפסיכותרפיסטים, אחיות ועוד. רוב הנשאלים העדיפו שהטיפול ינתן במרפאה הקהילתית, אך לא מעט העדיפו את המרפאה המתמחה בטיפול בסרטן. המסקנה העיקרית שעולה מן המחקר הוא שהטיפול בדיכאון בקרב חולי סרטן, המהווה תופעה נפוצה למדי בקרב חולי סרטן, צריך לקבל מענה במסגרת הכללית של הטיפול בחולי סרטן, ולא בהכרח במסגרות לטיפול בדיכאון. מטופלים שחלו בסרטן יקבלו באופן טוב יותר טיפול בדיכאון מרופאים המכירים אותם ובמרפאות שאליהם התרגלו להגיע במסגרת הטיפול במחלת הסרטן. הדבר דורש היערכות מתאימה של המרפאות הציבוריות בקהילה. להרחבה ניתן לקרוא על הנושא במאמר הבא כאן באתר.

סקירה מדעית: ספטמבר 2009
כותרת המאמר: להעיז לבחור: 10 דרכים לאפשר בחירה לאנשים עם דיכאון וחרדה
מקור המאמר:

Depression Alliance (2009). Daring to choose – 10 ways to improve choice for people with depression and anxiety, September 2009.

על המאמר: הנטל הגלובאלי של דיכאון וחרדה אשר נמדד במונחים של אי תפקוד וקיצור תוחלת חיים יגיע עד שנת 2020למקום השני בין מחלות העולם אחרי מחלות הלב. זוהי הערכת ארגון הבריאות העולמי שפורסמה השנה, ולמעשה כבר כיום תחזית זו רלוונטית לאוכלוסיה הצעירה עד גיל 44. הפרסום הנוכחי אינו פרסום אקדמי, אלא יצא לאור מטעם עמותה בריטית בשםDepression Alliance שעוסקת במניעת דיכאון. הממצאים שפורסמו על ידה מורים שכ-10% מתושבי בריטניה כיום סובלים מדיכאון ו/או חרדה, וכ 4.4% מהפרעת חרדה מוכללת. העלות הכוללת של דיכאון לשוק הבריטי בשנה מוערך ב-9 מיליארד לירות סטרלינג בשנה (בארצות הברית מדובר בכ-16 מיליארד דולר בשנה ובישראל ההערכה היא של כ-3 מיליארד שקל בשנה). בכל שנה אובדים לשוק הבריטי 110 מליון ימי עבודה וכן נגרמים כ-2615 מקרי מוות כתוצאה מדיכאון. כל אלו מהווים אינדיקציה דחופה לטיפול בדיכאון ובחרדה בקנה מידה לאומי. הדו"ח הנוכחי שפורסם על ידי הארגון כולל 10 המלצות כיצד להתחיל את תהליך הטיפול והשינוי בתופעה באמצעות המגזר הציבורי. מחקר שבוצע לאחרונה על ידי משרד הבריאות בישראל מצא שכ-12% מבני הנוער בישראל – אחד מכל שמונה מתבגרים – סובל מהפרעה נפשית כלשהי, כאשר דיכאון וחרדה הם התופעות הנפוצות ביותר. ההערכה כיום היא שכ-20% מהילדים הנולדים בישראל ובעולם המערבי כיום יסבלו מדיכאון ו/או חרדה עוד לפני הגיעם לגיל 18, זאת לעומת היקפים נמוכים במאות אחוזים שהיו לתופעות אלו בעבר. פסיכולוגיה חיובית היא גישה שבאה להתמודד עם תופעות מטרידות אלה, וממצאי מחקרים מבוקרים שבוצעו בעשר השנים האחרונות בתחום זה מורים על אפשרות להוריד באופן ניכר את מימדי האפידמיולוגיה בתחום הדיכאון והחרדה בעולם, ובעיקר בקרב צעירים.

סקירה מדעית: אוגוסט 2009
כותרת המאמר: חרדה וסגנונות חשיבה
מקור המאמר:

Zhang, L. (2009). Anxiety and thinking styles. Personality and Individual Differences 47, 347–351

על המאמר: המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי שבוצע על ידי חוקר סיני מאוניברסיטת הונג-קונג היתה לבחון את הכוח המנבא של סגנון החשיבה לחרדה. סגנון חשיבה הוא מונח המתאר דפוסים מרכזיים שניתן למדוד באופן בו אדם מתבונן ומתנהל מול העולם. המחקר הנוכחי השתמש במודל אשר מבחין בין 13 סגנונות חשיבה אשר ניתנים לקיבוץ לשלוש קטגוריות תוכן מרכזיות. בסגנונות מסוג 1 ניתן למצוא נטיות לארגן או להימנע מארגון העולם לפי קטגוריות, בסוג 2 נטיות לחפש מסגרות מסודרות שיש בהם כללים וחוקים, ובסוג 3 ישנה התייחסות להתנהלות עצמאית אל מול צוותית/קבוצתית. המחקר נעזר בסטודנטים שמילאו שאלון חרדה מצבית ותכונתית  וכן שאלון למדידת סגנון חשיבה. לא כל סגנונות החשיבה התקשרו לנטיות החרדה. הממצאים הראו שסגנון חשיבה יצירתי (סגנונות מסוג 1) וסגנון חשיבה מוחצן (העדפה לעבוד עם אחרים בניגוד לעבודה לבד) מתואמים באופן שלילי עם חרדה, בעוד שסגנון חשיבה שמרני (שייך לסוג 2) נמצא מתואם באופן חיובי עם חרדה. בנוסף נמצא שהסגנון ההיררכי (גם אחד מהסגנונות מסוג 1) והסגנון המוחצן היו מתואמים באופן שלילי עם חרדה מעבר לתופעות מגדריות, וכך גם הסגנון השמרני במתאמו החיובי עם חרדה. המאמר דן בעיקר בהשלכות של תופעות אלו לסטודנטים וסגל אקדמי, שכן המחקר בוצע על מדגם אקדמי.

סקירה מדעית: יולי 2009
כותרת המאמר: זכרונות רחוקים: מחקר אורך על זכרונות טראומתיים מזווית ראיה של צופה מהצד
מקור המאמר:

Kenny, L.M. et al. (2009). Distant Memories: A Prospective Study of Vantage Point of Trauma Memories. Psychological Science, Published Online, July, 2009.

על המאמר: אימוץ של פרספקטיבה של צופה כדי להיזכר בזיכרונות טראומתיים עלול לפעול כדרך הימנעות אשר מחזקת סימפטומים של תסמונת דחק פוסט טראומתית PTSD. פרספקטיבה של צופה מהצד הינה מצב בו אדם מתאר את האירועים כאילו ראה אותם בסרט או בטלוויזיה ולא מתוך זווית הראיה האישית והישירה שלו. מדובר למעשה בסוג של הרחקה של האירועים והרעיון התיאורטי מאחורי המחקר הוא שהימנעות מהיזכרות אותנטית של זיכרונות טראומתיים גורמת להרחקה שמביאה לרגיעה זמנית, אבל מונעת את עיבוד הטראומה והפחתת החרדה ממנה בטווח הארוך. החוקרים ביצעו מחקר אורך כדי לבחון את הקשר בין זיכרונות שעולים כחוויה של צפייה מן הצד לסימפטומים של PTSD.
למחקר שבוצע באוסטרליה גוייסו 1166 אנשים שעברו אירוע טראומתי של פציעה או פגיעה והגיעו לבית חולים. התשאול בוצע עד חודש לאחר האירוע. מתוך המשתתפים נמצאו 947 איש אשר דיווחו על האופן בו הם זוכרים את הטראומה ומתוכם 730 נבדקים חזרו על תהליך המחקר כעבור שנה. הממצאים מורים שאנשים אשר שיחזרו את הטראומה מנקודת מבט של צופה מן הצד הפגינו סימפטומים חמורים יותר של תסמונת פוסט טראומתית PTSD כעבור שנה. ממצאים אלו עשויים לעזור באבחון ואיתור נפגעים מאירועים טראומטיים תקופה קצרה לאחר הפגיעה, המצויים בסיכון לפיתוח תסמונת דחק פוסט טראומתית PTSD. נפגעים אלו יתארו בהסתברות גבוהה יותר את האירועים מזווית לא אישית אלא כצופה מן הצד.

סקירה מדעית: יוני 2009
כותרת המאמר: חינוך חיובי: פסיכולוגיה חיובית והתערבויות בכיתת הלימוד
מקור המאמר:

Seligman, M.E.P., et al. (2009). Positive education: positive psychology and classroom interventions. Oxford Review of Education, 35(3), June 2009 , 293-311.

על המאמר: "חינוך חיובי" הוא ביטוי שנובע מתוך זרם המחקר והיישום של הפסיכולוגיה החיובית שסוחף את עולם הפסיכולוגיה, בעיקר בארה"ב, בעשר השנים האחרונות. חינוך חיובי מוגדר כחינוך המפתח גם מיומנויות מסורתיות וגם אושר ומימוש עצמי. השכיחות הגבוהה והגוברת של מקרי דיכאון בקרב צעירים, העדר השיפור בשביעות רצון מהחיים של האוכלוסיה (למרות העליה ברמת החיים), והסינרגיה המוצלחת בין למידה ורגשות חיוביים, כולם יחדיו מביאים לטענה שמיומנויות לאושר צריכים להילמד בבית הספר. יש עדויות משמעותיות ממחקרים מבוקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות שמיומנויות אשר מגבירות חוסן נפשי, רגשות חיוביים, מעורבות ומשמעות יכולים להילמד בבית הספר. המאמר מתאר את סיפורו של בית ספר יסודי באוסטרליה בשם גילונג שבו בוצע פרויקט רחב של חינוך חיובי בעזרת צוות חוקרים ממיסדי זרם הפסיכולוגיה החיובית כולל מרטין סליגמן עצמו. המאמר מביא חזון לחינוך חדש וחיובי שיביא לאיכות חיים ובריאות נפשית גבוהים יותר בקרב הצעירים בעתיד.

סקירה מדעית: מאי 2009
כותרת המאמר: תסמונת דחק פוסט טראומתית בקרב הורים לילדים עם מחלה כרונית: מטה אנליזה
מקור המאמר:

Cabizuca, M., et al. (2009). Posttraumatic stress disorder in parents of children with chronic illnesses: A meta-analysis. Health Psychology, 28(3), May 2009, 379-388.

על המאמר: מטרת המחקר הנוכחי להעריך את שיעורי הופעת תסמונת דחק פוסט טראומתיתPTSD בקרב הורים לילדים עם מחלה כרונית או שעוברים הליך רפואי פולשני, ואת הקשר בין מצבו הרפואי של הילד לתסמונת פוסט טראומטית אצל הוריו. המחקר ביצע מטה אנליזה בין 16 מחקרים שבוצעו בתחום זה ואשר דיווחו על שיעורי PTSD בקרב הורים לילדים במצבים רפואיים כנ"ל. הממצאים העיקריים מורים על שיעור של PTSD של 19.6% בקרב אמהות 11.6% בקרב אבות, ושיעור כולל של 22.8% בקרב הורים באופן כללי. שיעור זה גבוה מאוד באופן מובהק יחסית לשכיחות באוכלוסיה הכללית. הממצאים מורים על החשיבות הרבה שיש לליווי הפסיכולוגי של הורים ומשפחות שילדיהם עוברים הליכים רפואיים קשים או סובלים ממחלה כרונית. הרפואה מתמקדת כיום בעיקר בהליך הרפואי שהילד עובר במצבים רפואיים אקוטיים וכרוניים. הגברת המודעות בקרב בתי חולים ומרפאות לסיכון הגבוה של הורים במצבים אלו ללקות בתסמונת פוסט טראומתית יכולה למנוע לפחות חלק מהפגיעה הנפשית במשפחות אלו אשר מתמודדות עם מחלתו של הילד, ולספק על ידי כך תמיכה טובה יותר הן להורים וכמובן לילדים עצמם שזקוקים להוריהם יותר מתמיד במצבים רפואיים אלו.

סקירה מדעית: אפריל 2009
כותרת המאמר: השוואת יעילות והתקבלות של 12 תרופות נוגדות דיכאון דור חדש: מטה אנליזה רשתית
מקור המאמר:

Cipriani, A., et al. (2009). Comparative efficacy and acceptability of 12 new generation antidepressants: a multiple treatment meta-analysis. The Lancet, 373(9665), 746-758.

על המאמר: ממצאי מחקר עדכני שפורסם בכתב העת The Lancet השוו בין 12 תרופות נוגדות דיכאון והגיעו למסקנה שציפרלקס (Escitalopram) ולוסטראל (Sertraline) אמורות להיות כנראה ברירת המחדל הראשונה למצבי דיכאון מאג'ורי.
ממצאים נוספים על המאמר ניתן לקרוא באתרנו בקישור הבא בתוך מאמר מקיף על דיכאון.

סקירה מדעית: מרץ 2009
כותרת המאמר: הסתגלות ילדים לגירושי הוריהם
מקור המאמר:

Jennifer, E.L.(2009). Parental Divorce and Children's Adjustment. Perspectives on Psychological Science, 4, 140-152.

על המאמר: מאמר זה סוקר של הספרות המחקרית על הקשר בין גירושי הורים והסתגלות קצרת וארוכת טווח של הילדים. בשלב הראשון המחברת סוקרת עובדות הנוגעות לאופן בו גירושין קשורים להתנהגויות חיצוניות של הילדים כגון הפנמה של בעיות, הישגים בלימודים ומערכות יחסים חברתיות. הממצאים מורים שילדים שהוריהם התגרשו נמצאים בסיכון גבוה יותר בכל הגורמים הללו בטווח הקצר, אולם ברוב המקרים אין לדבר השלכות לטווח הארוך. בשלב השני המחברת בוחנת כיצד משפיעים עיתוי הגירושין מבחינת גיל הילדים במועד הגירושין, מאפיינים דמוגרפיים, מידת הסתגלות הילדים לפני הגירושין, וסטיגמה כמתווך של הקשר בין גירושין להסתגלות ילדים. הממצאים מורים שהשפעת הגירושין שלילית יותר ככל שהילדים צעירים יותר, זאת למעט הישגים בלימודים וקשרים חברתיים ובעיקר רומנטיים, לגביהם הפגיעה החמורה ביותר היא דווקא בקרב מתבגרים. לא נמצאו הבדלים מגדריים בהקשר זה. הממצאים מורים שילדים עם בעיות הסתגלות לפני הגירושין נמצאים בסיכון גדול יותר לבעיות הסתגלות בעקבות הגירושין. בנוסף, ילדים מתרבויות (בעיקר שמרניות) שבהן לגירושין יש סטיגמה חברתית, נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות הסתגלות. בשלב השלישי החוקרת בוחנת משתנים כמו הכנסה, קונפליקטים בין ההורים, רמת ההורות, ומידת המיטביות (Well-Being) של ההורים, כמתווכים בקשר שבין גירושין והסתגלות ילדים. נמצא שכל הגורמים האמורים אכן מתווכים את הקשר בין גירושין להסתגלות ועשויים להפחית את עוצמתו. בשלב הרביעי מתייחסת המחברת למגבלות המחקר, כמו למשל לצורך לבחון האם ההורה יצר זוגיות חדשה וכיצד הילד משתלב במשפחה החדשה שנוצרה, וכן היבטים גנטיים וסביבתיים שמשפיעים על הסתגלות ילדים בעקבות גירושי הוריהם. לבסוף, בוחנת החוקרת סוגים של מדיניות ואופני פעולה הקשורים לגירושין, תמיכה בילדים, ומשמורת ילדים לאור האופן בו המשתנים השונים משפיעים על הסתגלות הילדים לגירושי הוריהם. למשל, הממצאים מורים שמדיניות אשר גורמת להפחתת קונפליקטים בין ההורים ולהגברת ביטחון כלכלי של ילדים אחרי גירושין ההורים, עשויים להגביר פוטנציאל של ילדים להסתגל למצב החדש, ולכן רצוי לפתח מדיניות (למשל בחוקים ופסיקה הנוגעים לזוגות עם ילדים בהליכי גירושין) שתגביר מגמות כאלה בקרב משפחות בסכנת גירושין. יש להדגיש שממצאים אלו מתייחסים לקבוצות ולא לפרטים, וכל ילד שהוריו מתגרשים מסתגל ומתמודד באופן שונה עם מצב זה, ולכן יש להתאים את ההתיחסות והתגובה למקרה הפרטי ולהיזהר מהכללות.

כותרת המאמר: טיפול בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית OCD
מקור המאמר:

Treating obsessive-compulsive disorder. Harvard Mental Health Letter, March 2009

על המאמר: מאמר קצר זה סוקר את התופעה ואת העדכונים האחרונים בספרות לגביה. הפרעה אובססיביות קומפולסיבית, אשר מאפיינת 2-3 אחוזים מהאוכלוסיה בעולם, גורמת פעמים רבות לסבל של שנים לפני שהיא מטופלת כראוי, גם בגלל איחור באבחון וגם בגלל חוסר נכונותם של הסובלים מ-OCD לפנות לטיפול. למשל, מחקר מצא שבממוצע לוקח לאדם עם OCD מעל 9 שנים לפנות לטיפול ומעל 17 שנה לקבל טיפול ראוי. אמנם OCD נחשבת פעמים רבות לבעייה כרונית שרק 10% נפטרים ממנה לגמרי, אולם בלפחות 50% מהמקרים ניתן לשפר באופן משמעותי את מצבו של המטופל. מכאן שהאתגר המרכזי הוא להביא לאבחון נכון של הבעיה ולהתחיל את הטיפול המתאים. הטיפולים המקובלים ב-OCD כוללים טיפול תרופתי, בדרך כלל בתרופות ממשפחת SSRI, בפסיכותרפיה, על פי רוב בשיטה התנהגותית-קוגניטיבית – CBT, ובטיפול משולב בין השניים. במקרים קיצוניים מאוד שבהם הטיפול אינו יעיל והבעיה גורמת להפרעה חמורה ביותר בתפקוד, יש שימוש בניתוחי מוח, אך מטבע הדברים מדובר בטיפול נדיר.

סקירה מדעית: פברואר 2009
כותרת המאמר: צמיחה פוסט-טראומטית בסרטן: מציאות או אשלייה?
מקור המאמר:

Sumalla, E.C., Ochoa, C., and Blanco, I. (2009). Posttraumatic growth in cancer: Reality or illusion? Clinical Psychology Review, 29(1), 24-33.

על המאמר: המונח "צמיחה פסיכולוגית פוסט טראומטית" מתייחס למערך של שינויים חיוביים אשר מתרחשים כתוצאה מהתמודדות עם אירוע טראומטי. מדובר בהיבט שהחל לקבל התייחסות בשנים האחרונים לאור המחקר סביב פסיכולוגיה חיובית (ראו מאמר מקיף באתרנו בנושא זה).
חוקרים מגדירים חמישה מימדים שבאים לביטוי בצמיחה פוסט טראומטית. ראשית, אנשים מגלים אפשרויות חדשות שלא היו מודעים אליהם קודם לטראומה. שנית, אנשים מגלים שיש להם קשרים רגשיים עמוקים עם אנשים מסויימים בעוצמה שלא חוו קודם ואלו הופכים להיות גורמים חיוביים בהמשך חייהם. שלישית, אנשים מרגישים שהם חזקים יותר באופן כללי בהתאם לביטוי "מה שלא הורג אותך, מחזק אותך". רביעית, הטראומה מבהירה לעיתים את חשיבות ויופי החיים באופן כללי ונותנים להם משמעות גוברת. חמישית, נושא רוחני יותר, אנשים מפתחים מחוייבות רוחנית ורגשית גבוהה יותר לחיים שלהם, לעצמם ולסובבים אותם, מה שמביא לשינוי במערך האמונות הערכים ומשמעות החיים עבורם.
מחקר על "צמיחה פוסט-טראומטית" בקרב חולי סרטן התעורר לראשונה על ידי הכללתן של מחלות קשות בין הגורמים להפרעת דחק פוסט טראומטית – PTSD, שיעור החלמה גבוה יותר של חולי סרטן, ונסיונות לעודד פסיכולוגיה חיובית שמתמקדמת ביכולתו של החולה ללחום בקושי. הקשיים שעלו בהגדרה מדוייקת של התהליכים הקשורים לתחושות הסובייקטיביות של צמיחה זו בעקבות החלמה העלו ספקות לגבי השאלה האם מדובר בתופעה ממשית או אשליה. מאמר זה מסביר מדוע סרטן עשוי להיות שונה מטראומות אחרות ומדוע צמיחה פוסט טראומטית עשויה להשתלב עם הנסיבות הללו בצורה שונה. קושי לזהות גורם לחץ אחד ממוקד, האופי הפנים-גופני של האירוע, "סרטן כעתיד", אינטגרציה בין איום מתמשך לאיום כרוני, ושליטה נתפסת גבוהה, מבדילים בין סרטן לטראומות אחרות. סקירה מקצועית זו מציגה את המחקרים העדכניים של צמיחה פוסט-טראומטית בסרטן, ומתמקדת בדיון על האופן האמיתי מול האשלייתי של צמיחה זו וערכי הסתגלות אחרים. האיום המתמשך, אי וודאות ופגיעות, אשר קשורים לסרטן, הינם המשתנים אשר נמצאו קשורים באופן עקבי לצמיחה פוסט-טראומטית ונוטות לטשטש את הקשר בין צמיחה פוסט-טראומטית למיטביות קיומית (well-being).

כותרת המאמר: מוטיזם סלקטיבי: סקירה ואינטגרציה של 15 השנים האחרונות
מקור המאמר:

Viana, A.G., Beidel, D.C., and Rabian, B. (2009). Selective mutism: A review and integration of the last 15 years. Clinical Psychology Review, 29(1), 57-67.

על המאמר: מוטיזם סלקטיבי (Selective mutism) הינו תופעה נפשית שמופיעה בשכיחות נמוכה אצל ילדים ומאופיינת בהימנעות מדיבור בהקשר חברתי אחד או יותר שבו דיבור נדרש. עד היום לא קיימת תיאוריה מקיפה וברורה לגבי האטיולוגיה של הבעיה, אבחונה והטיפול בה. מבחינה היסטורית נמצאו הגדרות וקריטריונים שונים לגבי ילדים עם מוטיזם סלקטיבי ולכן יש קושי להשוות בין מחקרים שונים בנושא זה. ממצאים מצטברים על תופעת המוטיזם הסלקטיבי מורים שכנראה קיימת אטיולוגיה מורכבת שיש לבחון אותה במימדים רבים כדי להבין את התופעה. פסיכופתולוגיה התפתחותית מספקת היוריסטיקה שימושית להגדרתו של המוטיזם הסלקטיבי ומשמשת כמסגרת עבודה אינטגרטיבית לארגון המידע המבוזר והלא תמיד קונסיסטנטי בתחום. מטרת המאמר המדעי שבנדון היה להציג סיכום של הספרות בנושא מוטיזם סלקטיבי שכפי שהצטברה עד היום, כולל פנומנולוגיה, הערכה, אבחון וטיפול. המטרה העיקרית של המאמר להבהיר את הרקע הקליני של התופעה ולהציע הבנה תיאורטית של מוטיזם סלקטיבי מנקודת מבט של פסיכולוגיה התפתחותית, תוך הדגשה הן על הפערים במחקר והן על הפערים בפרקטיקה הנוכחית. המאמר כולל המלצות למחקר עתידי בתחום כדי לשפר את ההבנה והאטיולוגיה של מוטיזם סלקטיבי.

סקירה מדעית: ינואר 2008

כותרת המאמר: טיפול מבוסס משפחה של נערה תאומה בת 17 הסובלת מהתפתחות של אנורקסיה נרבוזה
מקור המאמר:

Loeb, K.L., Hirsch, A.M., Greif, R., and Hildebrandt, T.B. (2009). Family-Based Treatment of a 17-Year-Old Twin Presenting with Emerging Anorexia Nervosa: A Case Study Using the “Maudsley Method”. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 38(1), 176 – 183.

על המאמר: מאמר זה מתאר יישום מוצלח של שיטת טיפול משפחתית הנקראת family-based treatment (FBT)  לנערה בת 17 עם היסטוריה קלינית בת 4 חודשים של אנורקסיה נרבוזה. מדובר בהפרעת אכילה חמורה שעלולה במקרים קיצוניים להוות סכנת מוות (כ-5 אחוז מהמקרים). שיעורה באוכלוסיה מוערך בין אחוז לשני אחוזים (ואף יותר) – תלוי בשיטת המדידה, קבוצת הגיל הנבדקת וכו'.
ייחודה של שיטת הטיפול המשפחתית הנדונה במאמר היא בכך שהיא מעודדת את ההורים לקחת תפקיד פעיל בשיקום משקלו של המתבגר בחזרה לנורמה, זאת לעומת שיטות מסורתיות יותר אשר ממליצות להורים לקחת אמנם תפקיד תומך ומבין בתהליך הריפוי אך מנחות את ההורים להימנע מלהתערב בבעיית האכילה עצמה. מחקרים מצטברים שבחנו את יעילותה של שיטתFBT מצאו שהיא יעילה יותר אל מול השיטות המסורתיות, דבר הדורש בחינה מחדש של מטפלים בנושא אנורקסיה נרבוזה על האופן בו הם מטפלים ומנחים משפחות. תיאור המקרה המתואר במאמר מדגים את השימוש בשיטה לאורך השלבים השונים של הטיפול. יש להדגיש במקרה המתואר במאמר זה היו תנאי פתיחה טובים להצלחת הטיפול, כמו העובדה שהמטופלת המשיכה במקביל לטיפול ב FBT להיות במסגרת של טיפול פסיכודינאמי אותו התחילה קודם לכן ולמעשה בעזרתו אובחנה הבעיה, יש לה אחות תאומה שהיוותה מודל למראה בריא, ויחסיה עם המשפחה היו טובים מאוד. מכאן שיתכן ש FBT הינה גישה שמתאימה למקרי אנורקסיה נרבוזה בחומרה קלה עד בינונית ולא תתאים בהכרח למצבים קיצוניים יותר או למצבים בהם הדינאמיקה המשפחתית מורכבת יותר.

סקירה מדעית: דצבמר 2008
כותרת המאמר: פסיכותרפיה לדיכאון אצל מבוגרים: מטה-אנליזה של מחקרים השוואתיים על תוצאות
מקור המאמר:

Cuijpers, P., Van Straten, A., Andersson, G., and Van Oppen, P. (2008). Psychotherapy for depression in adults: A meta-analysis of comparative outcome studies. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 76(6), 909-922.

על המאמר: למרות שנושא הדיכאון נדון ונחקר בהיקף נרחב מזה שלושה עשורים, עדיין אין זה ברור האם כל סוגי הטיפולים הפסיכולוגיים אפקטיביים באותה מידה. מחברי המאמר ביצעו סדרה של 7 מטה-אנליזות על פני 53 מחקרים שבהם הושוו 7 סוגי טיפול פסיכולוגיים שונים לדיכאון בעוצמה קלה עד בינונית: טיפול קוגניטיבי ביהביוריסטי CBT, טיפול תומך לא מנחה nondirective supportive treatment, טיפול בהפעלה ביהביוריסטית behavioral activation treatment, טיפול פסיכודינאמי, טיפול בפתרון בעיות, ואימון למיומנויות חברתיות. כל סוג של טיפול נבחן בלפחות 5 בדיקות אקראיות. לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שאחד מהטיפולים עדיף על האחר, למעט פסיכותרפיה אינטר-פרסונלית שנמצאה מעט יותר יעילה, וטיפול תומך לא מנחה אשר נמצא מעט פחות יעיל. שיעור הנשירה מהטיפול נמצא גבוה יותר במובהק בטיפול הקוגניטיבי ביהביוריסטי CBT, ונמצא נמוך יותר בטיפול באמצעות פתרון בעיות. השורה התחתונה של המחקר מראה שאין עדיפות או נחיתות משמעותית לאחת משיטות הטיפול הפסיכולוגיות בדיכאון קל עד בינוני.
ממצאים אלו תואמים לממצאים שנמצאו לפני זמן רב על כך שאין הבדל משמעותי בין שיטות טיפול פסיכולוגי באופן כללי. לשיטת הטיפול כוח הסבר של 10% בלבד על הצלחת הטיפול. יתר כוח ההסבר נובע מאישיות המטפל (30% כוח הסבר) ובעיקר מרמת המוטיבציה והגישה של המטופל שמגיע לטיפול (60%). מכאן שהאינטראקציה בין המטפל למטופל היא המקור המרכזי להצלחת הטיפול הפסיכולוגי ולא הגישה הפסיכולוגית התיאורטית של המטפל.
פירוט מלא של 7 שיטות הטיפול שנבדקו במחקר זה ניתן למצוא במאמר שלנו על דיכאון תחת הכותרת "הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון".

סקירה מדעית: נובמבר 2008
כותרת המאמר: השפעות של גירושי הורים על מחוייבות לנישואין ואמון
מקור המאמר:

Whitton, S.W., Rhoades, G. K., Stanley, S.M., and Markman, H.J. (2008). Effects of parental divorce on marital commitment and confidence. Journal of Family Psychology, 22(5), 789-793.

על המאמר: מחקרים קודמים על העברה בין דורית בנושא גירושין סברו שבהשוואה לילדים של הורים לא גרושים, אלו שבאים ממשפחות בהן ההורים התגרשו מביעים עמדות שליליות יותר כלפי מוסד הנישואין והינם פחות אופטימיים לגבי אפשרות שמירתם של נישואין בריאים ארוכי טווח. בנוסף יתכן, שעם הכניסה לנישואין עצמם, לאנשים בוגרים שהוריהם התגרשו יש פחות מחוייבות אישית לנישואיהם ופחות אמון ביכולתם לשמר קשר נישואין טוב עם בן/בת זוגם. בכל מקרה, ניבוי זה לא נבחן עד כה מחקרית ובמחקר הנוכחי ניסו החוקרים לבדוק הנחות עבודה אלה.
במחקר הנוכחי השתתפו 265 זוגות מאורסים לפני חתונתם. המחקר בחן את המחויבות במערכת היחסים והאמון ביחסים של בני הזוג, כמו גם את ההיסטוריה של גירושין / אי-גירושין של הורי בני הזוג הטרי והיסטוריה של קונפליקטים.
ממצאי המחקר הורו שגירושין של הורי נשים, אך לא של הורי גברים, קושרו על ידיהן למחוייבות נמוכה יותר במערכת היחסים ואמון נמוך יותר. נתונים אלו לא השתנו גם אחרי ניטרול משתנים כמו הקונפליקטים המדווחים. נתונים אלו מורים שנשים אשר הוריהן התגרשו עלולות להיכנס לקשר זוגי עם פחות מחוייבות ואמון בעתיד הנישואין הללו, ובכך הן עלולות להגביר את סיכויהן להתגרש.

כותרת המאמר: סיווג של הפרעות חרדה ודיכאון: בעיות ופתרונות
מקור המאמר:

Andrews, G., Anderson, T.M., Slade, T., and Sunderland, M. (2008). Classification of anxiety and depressive disorders: Problems and solutions. Depression and Anxiety, 25(4), 274-281.

על המאמר: איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי וארגון הבריאות העולמי החלו לאחרונה בעריכה מחדש של סיווגיהם להפרעות נפשיות. ארבע נושאים בהקשר לעריכה זו נדונים במאמר הנוכחי: המבנה של הסיווג, הקשר בין הקטגוריות והמימדים, הרגישות של סף הקטגוריה להגדרות, ומקסום השימוש והתוקף של תהליך האבחון בעזרת ספרים אלו.
כיום שני הספרים המשמשים את עולם האבחון הנפשי, בעיקר הפסיכיאטרי, הם ה-ICD היוצא מטעם איגוד הבריאות העולמי וגרסתו הבאה תהיה 11 במספרה, וה-DSM מטעם איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי שייצא במהדורתו החמישית. לטענת מחברי המאמר יש מקום לבחון את ההבדלים בין שני ספרי האבחון ולראות כיצד ניתן לאחד ביניהם ולהגיע למערך אבחנות פשוט ויעיל יותר לשימוש, זאת כמובן בשילוב עם שיפור התוקף והמהימנות של הכלי.
לטענת המחברים יש כיום עדויות מספיקות כדי לדרוש שינוי במערך הסיווג הנוכחי של ההפרעות הנפשיות לקטגוריות של הספרים האמורים, שיתבסס על המחקר האמפירי. למשל, הגדרת ההפרעות הנוכחיות הקשורות לדיכאון וחרדה צריכות לעבור סיווג מחדש כהפרעות מוטות פנים (לתוך האדם), שכן זה אופיים המרכזי. כיום הן מופיעות כשתי קטגוריות שונות ובלתי תלויות. רוב הפרעות הנפשיות נבחנות על מימד של חומרה. המהימנות והתוקף של הסיווג יכול להשתפר עם נקבל האופי המימדי של ההפרעות תוך שמירה על השימוש בקטגוריות האבחון לשימוש קליני מוגבר. הגדרות של קריטריונים וסיפים להחלטה לגבי אבחנה מסוימת עלולות להיות מרובות מידי בפרטים, מה שהופך מערכי אבחון אלו לבלתי שימושיים. המחברים מציעים לפיכך להכין מערך מצומצם של קריטריונים שיכולים להיזכר בעל פה על ידי קלינאים בעת האבחון ובמקביל להכין מערך קריטריונים מורחב שיוכל לשמש כלי תומך החלטה בתהליך אבחוני.
הפרעות נפשיות שלגביהן יש הסכמה בשני הספרים האמורים צריכות לעבור איחוד להגדרה זהה. לעומתן, הגדרות שלגביהן יש אי הסמכה צריכות להיות מוגדרות בצורה שונה אך באופן שמחקר עתידי יוכל לזהות אילו מההגדרות יותר תקפה ולאחר מכן היא תהפוך לאבחנה המוסכמת.

סקירה מדעית: אוקטובר 2008
כותרת המאמר: סקירה על הקיום המשותף של הפרעת קשב היפראקטיבית ADHD עם הפרעת חרדה: השלכות על המחקר והפרקטיקה בעתיד
מקור המאמר:

Jarrett, M.A., and Ollendick, T.H. (2008). A conceptual review of the comorbidity of attention-deficit/hyperactivity disorder and anxiety: Implications for future research and practice. Clinical Psychology Review, 28(7). 1266-1280.

על המאמר: למרות שכרבע מהילדים הסובלים מהפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות -ADHD סובלים גם הפרעת חרדה, קיום משותף זה בין ADHD לחרדה זכה לתשומת לב מעטה יחסית בספרות המדעית, זאת לעומת ההתייחסות שניתנה לקיום המשותף בין ADHD להפרעות התנהגות למיניהן. הדבר קשור בוודאי לעובדה שהפרעות התנהגות למיניהן נפוצות יותר ומתקיימות בכ-50% מהמקרים של ADHD, אך גם מכך שהפרעות התנהגות מפריעות למערכת החינוך אשר דורשת טיפול בילד שמפריע בשיעורים או אינו נוהג לפי כללי המערכת בעוד שילדים הסובלים מ-ADHD עם חרדה אינם בולטים כל כך ואינם מפריעים למערכת – לכן, למרבה הצער, הם זוכים לפחות טיפול הן ברמה המערכתית של הטיפול והן בהיקף המחקר המדעי בתחום.
המאמר הנוכחי סוקר את המאפיינים של תופעת הקיום המשותף בין ADHD לחרדה ומחברי המאמר סבורים שיש לתת לתופעה זו (המכונה בשפה המקצועית קו-מורבידיות) תשומת לב קפדנית יותר. לקו-מורבידיות זו השלכות חשובות הן על הסיבות לקיומן של הפרעת קשב, היפראקטיביות והן על הפרעות חרדה ולכן עשויה להיות לה גם השלכה על הטיפול בהפרעות אלו והפרוגנוזה הצפויה לטיפול. מטרתו המרכזית של המאמר, לפיכך, היא לבחון את הסיבות המתודולוגיות והמהותיות לקיום המשותף של ADHD וחרדה: התחומים המתודולוגיים במאמר כוללים סוגיות של הגדרה, אבחנה ומידע על התופעות המשותפות. התחומים המהותיים כוללים התייחסות למרכיבי גנטיקה, טמפרמנט, תפקוד נוירולוגי ונוירו-פסיכולוגי, השפעה המשפחה, והתפתחות על פני זמן של הקיום המשותף בין ADHD לחרדה.

כותרת המאמר: המשגה ומדידה של הברית הטיפולית: סקירה אמפירית
מקור המאמר:

Elvins, R. and Green, J. (2008). The conceptualization and measurement of therapeutic alliance: An empirical review. Clinical Psychology Review; 28(7), 1167-1187.

על המאמר: הספרות הפסיכולוגית עמוסה בתיאורים על שיטות טיפוליות שונות ובאופן מפתיע עולה שוב ושוב ששיטות שונות לחלוטין עשויות להיות יעילות באותה מידה לטיפול במצבים פסיכולוגים מסויימים. ההסבר המרכזי שנמצא עד כה לתופעה זו הוא שלמעשה שיטת הטיפול (דינאמית, התנהגותית, קוגניטיבית וכדומה) איננה מהווה בהכרח את המשתנה המשפיע על הצלחת הטיפול אלא זהו דווקא אופי הקשר שנוצר בין המטפל למטופל אשר משפיע על יעילות הטיפול – כאשר "הכימיה" בין המטפל למטופל טובה ונוצר אמון במסגרת הטיפול, סיכוייו של הטיפול להצליח עולה לעין ערוך. ניתן להתייחס לתופעה זו כ"ברית טיפולית" בין המטופל למטפל. המאמר הנוכחי גורס, אכן, שהברית הטיפולית הינה משתנה עיקרי המסביר את תוצאתו של הטיפול הפסיכולוגי. עם זאת, המאמר מתייחס לכך שסקירות מדעיות שפורסמו בשנים האחרונות מצאו ליקויים מתודולוגיים מסוגים שונים באופן ההמשגה והמדידה של ברית זו. על אף העדויות הברורות להשפעתה הכוללת של הברית הטיפולית על תוצאות הטיפול, הרי שהרבה פחות ידוע לנו על מרכיביה, על מודלים שלה ועל מדידתה באופן עצמאי.
המאמר הנוכחי סוקר את היסודות המושגיים והמתודולוגיים של הברית הטיפולית כדי להבין את השפעתה ואת השיטות הקיימות לבחון אותה, וכמובן כדי להבהיר מה יש לעשות מבחינה מחקרית בהמשך כדי לפתור את הבעיות שעלו במערכי המחקר עד כה. במאמר ניתן לקרוא סקירה על מגוון המושגים והמדדים העומדים לרשותנו כיום כדי להתייחס לברית הטיפולית. מהמאמר עולה שאין כיום מדד אחד העונה על כל הקריטריונים הרצויים והנדרשים למדידת טיב הברית הטיפולית, הן באוכלוסיות של מבוגרים והן באוכלוסיות של ילדים. המאמר דן במדדים שנראים כמוצלחים יותר עד כה, וממליץ על פיתוחים עתידיים בתחום זה.

סקירה מדעית: ספטמבר 2008
כותרת המאמר: מבוזבז ומופצץ: ביטויים קליניים ליחס המשתנה לכדור הארץ
מקור המאמר:

Bodnar, S. (2008). Wasted and Bombed: Clinical Enactments of a Changing Relationship to the Earth. Psychoanalytic Dialogues, 18(4), 484-512.

על המאמר: הקמפיין המפורסם של אל גור להצלת כדור הארץ "אמת מטרידה" (An Inconvenient Truth) וזכייתו של גור בפרס נובל לשלום מראה שיחס האדם לכדור הארץ ולסביבה השתנה באופן משמעותי בשנים האחרונות. המאמר הנוכחי, המתפרסם באחד מכתבי העת הפסיכואנליטיים המובילים בעולם, דן בשאלה האם שינויים בקשר שלנו לסביבה הטבעית באים לידי ביטוי גם בנפש האדם. המאמר כולל הצגה של חומרים קליניים טיפוליים ומעלה שאלות לגבי האפשרות שאלכוהוליזם וחיפוש חומרני ומנוכר המאפיין את האדם בחברה המערבית המודרנית הם ביטויים פסיכולוגיים לא מודעים ליחס המשתנה בין האדם למערכת האקולוגית שלו. בעבר התייחסה הספרות הפסיכואנליטית בעיקר ליחסים ההוריים. במאמר זה טוענת המחברת שהפסיכואנליזה, האנתרופולוגיה והגיאוגרפיה האנושית תומכות ברעיון ששדה האובייקטים הפסיכולוגיים מתרחב כיום הרבה מעבר ליחסים ההוריים, וכי שדה מורחב זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהגות פסיכולוגית. היחס לכדור הארץ נכלל לפיכך בשדה האובייקטים הפסיכולוגיים שניתן לבחון כיום בהקשר של נפש האדם. המאמר מציג שלושה מקרים תוך דגש על קווי הדמיון בין בזבזנות וחוסר ההתייחסות הנאותה למשאבי הטבע וכדור הארץ לבין ביטויים של התנהגות בזבזנית חומרנית של אנשים ביום-יום.

סקירה מדעית: אוגוסט 2008
כותרת המאמר: הבעת מחשבות ורגשות בעקבות טראומה קולקטיבית: תגובות מיידיות לאירועי ה-11 בספטמבר מנבאות תוצאות שליליות במדגם ארצי
מקור המאמר:

Seery, M.D., Ence, W. A., Chu, T.Q., Cohen, S.R., and Holman, E.A.  (2008). Expressing Thoughts and Feelings Following a Collective Trauma: Immediate Responses to 9/11 Predict Negative Outcomes in a National Sample. Journal of Consulting & Clinical Psychology,76(4), 657-667.

על המאמר: טראומות קולקטיביות עלולות להשפיע לרעה על מספר רב של אנשים, גם על כאלו שלא חוו את האירועים באופן ישיר. תגובה פוסט טראומטית ראשונית הינה של אנשים שחוו טראומה בעצמם, אך ידועה גם תופעה של טראומה משנית של אנשים שטיפלו בקורבנות, של קרובי משפחה של הקורבנות, וכן של אנשים ששמעו על הטראומה ופתחו בעקבות זאת סימפטומים נפשיים שליליים מסיבות שונות. בשל מגוון רחב זה של נפגעים מאירועים טראומטיים חשוב מאוד לזהות מי הם האנשים הפגיעים ביותר, העלולים לפתח בעיות נפשיות וגופניות כתוצאה מאירועים כאלה.
קיימת בציבור דעה רווחת שהתמודדות מוצלחת עם אירוע טראומטי מחייבת שיתוף – כלומר שאדם שעבר באופן ישיר או עקיף טראומה יביע את מחשבותיו ורגשותיו אודות החוויה הקשה, וכן שאנשים הבוחרים להימנע מכך יהיו בסיכון גבוה לפתח בעיית הסתגלות.
המחקר הנוכחי נועד כדי לבחון רעיון זה בהקשר של טראומה קולקטיבית. במסגרת המחקר בוצע מדגם של 2,138 אזרחים אמריקאים החברים בפאנל אינטרנטי המייצג את אוכלוסיית ארה"ב. הנדגמים התבקשו לבטא את תגובותיהם למתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, באותו היום ולאחריו. במהלך השנתיים שלאחר מכן התנהל סקר מעקב להערכת התוצאות הנפשיות והפיזיות של ביטוי התגובות באותם אנשים.
הממצאים שהתקבלו נוגדים את הדעה המקובלת האמורה. משתתפים שהעדיפו לא לתת ביטוי לתגובה ראשונית כלשהי דיווחו על תוצאות הסתגלות טובות יותר על פני זמן מאלה שהביעו את תגובתם הראשונית לאירוע. בקרב אלה שבחרו להביע את תגובותיהם המיידיות, תשובות ארוכות יותר ניבאו מצב נפשי גרוע יותר לאורך זמן. ממצאים אלו מעלים תהיות לגבי הנחיצות או אף הנזק של ביטוי רגשי והתייחסות לאירועים טראומטיים בקרב אנשים שלא חוו את הטראומה באופן ישיר. במאמר נדונות השלכות הסקר על מיתוסים הקשורים להתמודדות, להתערבויות אחרי טראומות, ולפסיכולוגיה בתקשורת.

סקירה מדעית: יולי 2008
כותרת המאמר: אמונות לגבי בריאות וצורך נתפס בטיפול נפשי בחרדה ודיכאון – חקירת נקודת המבט של המטופלים
מקור המאמר:

Prins, M.A., Verhaak, P. F.M., Bensing, J.M., and van der Meer, K.  (2008). Health beliefs and perceived need for mental health care of anxiety and depression – The patients' perspective explored. Clinical Psychology Review; 28(6), 1038-1058.

על המאמר: ייצוגי מחלות של מטופלים ואמונותיהם לגבי טיפול בדיכאון וחרדה, וכן הצרכים הנתפסים שלהם, חשובים לצורך הטיפול בהם. במחקר הנוכחי נערכה סקירה שיטתית של 71 מחקרים המתארים את האמונות או את הצרכים הנתפסים של מטופלים ושל אנשים שאינם מטופלים.
מטופלים נותנים הסברים רב-ממדיים לדיכאון ומוצאים תועלת בטיפול פסיכולוגי ותרופתי גם יחד.אנשים הסובלים מדיכאון מראים אמונות חיוביות יותר לגבי האטיולוגיה הביולוגית והטיפול התרופתי לעומת אנשים בריאים, או לעומת אנשים בעלי תסמיני דיכאון חריפים פחות. לעומת זאת מטופלי חרדה רואים בהתערבות פסיכולוגית את האופציה הטיפולית הטובה ביותר עבורם. בין 49% ל-84% מהמטופלים הסובלים מדיכאון או חרדה רואים לתפיסתם צורך בטיפול, פסיכולוגי ו/או תרופתי. כל המטופלים מעדיפים צורות של טיפול פסיכולוגי על פני תרופות ועולה, כצפוי, שתקשורת פתוחה בין המטופל למטפל יכולה להוביל לשיפור משמעותי בטיפול. עוד עולה מהמחקר שרוב המטופלים סבורים שתרופות נוגדות דיכאון הינן ממכרות (למרות הצהרת יצרני התרופות שהן אינן ממכרות), ורבים מהם סבורים כי קיימת סטיגמה לגביהן. מטופלים רבים רואים מחסומים שונים לקבלת טיפול מתאים. הכותבים סבורים שהקבוצות הפגיעות ביותר במונחים של חיפוש וקבלת טיפול נפשי לדיכאון וחרדה הן קבוצות מיעוט באוכלוסייה, וכן מטופלים צעירים יותר או מבוגרים יותר.

כותרת המאמר: פנטזיה לא-מודעת ומציאות התייחסותית
מקור המאמר:

Gerson, S. (2008). Title: Unconscious Phantasy and Relational Reality. Psychoanalytic Inquiry, 28(3), 151-168.

על המאמר: המושג של פנטזיה לא-מודעת (unconscious phantasy) מובנה במודלים תוך-נפשיים ופנימיים של התודעה על פי פרויד וקליין. המאמר הנוכחי מתבונן בפנטזיה הלא-מודעת מנקודת מבט של הגישה ההתייחסותית (relational perspective), ומתמקד במציאות של החוויה החיצונית שמקורה ביחסים בין התינוק להוריו. המאמר סוקר ומבקר את התיאוריות המסורתיות לגבי מקורות הפנטזיה הלא-מודעת בהקשר של המחקר ההתפתחותי המודרני. פנטזיה לא-מודעת מומשגת גם כפנטזיה הממוקמת הן בלא-מודע האישי והן בלא-מודע של מערכת היחסים העומדת ביסוד כל היחסים הדיאדים (dyads).  במקביל, מובא דיון בסיטואציה הפסיכואנליטית עצמה מבחינת הפנטזיות הלא-מודעות הבסיסיות שהיא יוצרת.

כותרת המאמר: פנטזיה לא-מודעת ותיאוריית הקונפליקט המודרנית
מקור המאמר:
Abend, S. M. (2008). Unconscious Fantasy and Modern Conflict Theory. Psychoanalytic Inquiry, 28(3), 117-130.

על המאמר: מאמר זה עוקב אחר התפתחות המושג "פנטזיה לא-מודעת", החל ממקורותיו בכתביו הקליניים המוקדמים של פרויד ועד למקומו בתיאוריה ובפרקטיקה של תיאוריית הקונפליקט המודרנית. המאמר מבליט את מקומה המרכזי של ההבהרה של Arlow לגבי השפעתם השורה בכול של חיי הפנטזיה הלא-מודעת על היבטים של תפקוד נפשי נורמאלי, כמו על תהליכי תפיסה, זיכרון, חשיבה ותפיסת מציאות. לתפקידה הידוע זה מכבר של הבנת הפנטזיות הלא-מודעות בהיווצרות תסמינים, נוספים יישומים קליניים המתאימים לזמננו.

סקירה מדעית: יוני 2008
כותרת המאמר: אמונה כנקודת משען לשינוי נפשי: מטאפורות של טרנספורמציה במיסטיקה יהודית ובפסיכואנליזה
מקור המאמר:

Starr, K.E.(2008). Faith as the Fulcrum of Psychic Change: Metaphors of Transformation in Jewish Mysticism and Psychoanalysis. Psychoanalytic Dialogues, 18(3), 203-229.

על המאמר: מאמר זה בוחן את תפקידה של האמונה בתהליך השינוי ומעלה את הטענה שאמונה, מצד המטופל באנליזה כמו גם מצד המטפל, מהווה נקודת מפנה לשינוי נפשי. המאמר משתמש במטאפורות של טרנספורמציה מן המסורת המיסטית היהודית כמסגרת מארגנת שבאמצעותה ניתן לבחון את חוויית הטרנספורמציה בתהליך הפסיכואנליטי ואת ההשקפה המתפתחת בפסיכואנליזה לגבי היחסים בין המטפל למטופל בתהליך הטיפול האנליטי כיחסים של אסימטריה והדדיות. המאמר מציג את האמונה כעמדה הדדית אך גם אסימטרית ביחסי ההכרה ההדדית האינטר-סובייקטיבית המתקיימים בפסיכואנליזה. באמונה, אדם פותח את האפשרות לקיומה של הוויה שלישית טרנסנדנטלית, חוויה של אחדות עם שלם גדול יותר, שממנה הוא מגיח עם תחושה חדה יותר לגבי האמת האותנטית שלו.

סקירה מדעית: מאי 2008
כותרת המאמר: חוויות עצב של מטופלים בפסיכותרפיה: ניתוח לפי תיאורית העיגון
מקור המאמר:

Henretty, J. R., Levitt, H. M., and Mathews, S. S. (2008). Clients' experiences of moments of sadness in psychotherapy: A grounded theory analysis. Psychotherapy Research, 18(3), 243-255.

על המאמר: מחקרים שונים בחנו בעבר את חוויית העצב, אך אף מחקר עד כה לא בחן את חוויית העצב בתהליך הטיפול הפסיכותרפויטי. במחקר הנוכחי ראיינו המחברים מטופלים לגבי חוויית העצב שלהם באמצעות שיטת היזכרות בתהליכים בין-אישיים. ראיונות אלה עברו ניתוח תוכן איכותני וממנו נגזר מודל לגבי העצב הנחווה בפסיכותרפיה על ידי מטופלים. קטגורית התוכן המרכזית שהתקבלה בניתוח האיכותני הינה שבתהליך הפסיכותרפיה חוויית העצב מתמקדת במאבק בפחד להילכד בתוך השאלה הקיומית המכאיבה: "מי אני?". תהליך זה משקף את תמצית חוויית העצב של המטופל ומתארת את המאבק, את הגורמים לעצב, ואת הדרכים שבהן מטפלים הקלו על חקירת העצב בטיפול. הדיון בממצאי המאמר מתייחס ליישום הקליני ולמחקר עתידי בפסיכותרפיה הנובע מממצאים אלה.

סקירה מדעית: אפריל 2008
כותרת המאמר: תפקיד האב באטיולוגיה, במניעה ובטיפול של חרדות ילדים: סקירה ומודל חדש
מקור המאמר:

Bogels, S., and Phares, V. (2008). Fathers' role in the etiology, prevention and treatment of child anxiety: A review and new model. Clinical Psychology Review, 28(4), 539-558.

על המאמר: תפקידו הפסיכולוגי של האב הוזנח ברוב המחקרים שדנו על התפתחות, מניעה וטיפול בחרדות ובהפרעות חרדה אצל ילדים ומתבגרים. המאמר הנוכחי מספק סקירה ורקע היסטורי על הידוע אודות תפקידם של אבות באטיולוגיה של בעיות חרדה ומביא עדויות ממחקרים מסוגים שונים על הקשר בין חרדת האבות ובין חרדת ילדיהם.
המאמר מציג דיון על תכניות טיפול ומניעה המתבססות על סמך הממצאים המוגבלים המצויים בידנו עד כה לגבי מעורבותם של אבות בטיפול בבעיות חרדה של ילדים ומתבגרים. לאחר מכן מציג המאמר מודל המראה את ההבדלים בין אבות ואימהות בכל הנוגע למעורבותם בהתפתחות הפרעות חרדה בילדיהם. בסיום המאמר מוצעים כיווני מחקר עתידיים הנחוצים כל כך לאור מיעוט המידע והמחקר בתחום זה.

כותרת המאמר: כעס ותסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית בקרב קורבנות פשע: ניתוח אורך על פני זמן
מקור המאמר:

Orth, U., Maercker, A., Cahill, S.P., and Foa, E.B. (2008). Anger and Posttraumatic Stress Disorder Symptoms in Crime Victims: A Longitudinal Analysis. Journal of Consulting & Clinical Psychology, 76(2), 208-218.

על המאמר: בקרב אנשים שנחשפו לטראומה, נמצא מתאם משמעותי בין חומרת התסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTDS) ובין כעס. המחברים השתמשו בשתי סדרות נתונים אורכיות (נתוני מעקב על פני זמן) של 282 ו-218 קורבנות פשע, בהתאמה, כדי לחקור את השפעת רצף הזמן בין כעס ותסמיני PTSD לאחר תקיפה. ניתוח סטטיסטי של הנתונים הראה שתסמיני PTSD ניבאו את רמת הכעס שתבוא לאחר מכן, אולם הכעס לא ניבא את הופעתם של תסמיני PTSD. החוקרים סבורים שהסיבה לממצאים נובעת מכך ששקיעה למחשבות על האירוע הטראומטי משמשת כמשתנה מתווך בקשר שבין השפעת תסמיני PTSD לכעס. לממצאים אלה יישומים טיפוליים, בעיקר לשיטות של CBT (טיפול התנהגותי-קוגניטיבי) באנשים שעברו אירועים טראומטיים.

סקירה מדעית: מרץ 2008
כותרת המאמר: מאפייני טיפולים פסיכולוגיים יעילים בדיכאון: ניתוח באמצעות מטא-רגרסיה
מקור המאמר:

Cuijpers, P., Van Straten, A., Smits, N.(2008). Characteristics of effective psychological treatments of depression: a metaregression analysis. Psychotherapy Research, 18(2), 225-236.

על המאמר: סקירות מקצועיות מקיפות וניתוחים סטטיסטיים ממקורות מחקריים רבים הראו בעבר שטיפולים פסיכולוגיים מסוגים שונים יעילים לטיפול בדיכאון. כותבי המאמר הנוכחי טוענים, עם זאת, שעד כה לא נערך אף ניתוח מקיף בשיטת מטא-רגרסיה כדי לבדוק אילו מאפיינים של ההתערבות, אוכלוסיית המטרה ותכניות מחקר קשורים לתוצאות אלו. מטא-רגרסיה היא הרחבה של שיטה המכונה מטא-ניתוח (אנליזה) אשר אוספת נתונים ממחקרים שונים שבוצעו בדרכים שונות, ויוצרת ביניהם סינתזה, כך שאפשר לזהות את התמונה הכללית מתוך כל המחקרים הבודדים. במאמר הנוכחי מדווחים המחברים על ניתוח מטא-רגרסיה שביצעו מנתוני 83 מחקרים שכוללים 135 השוואות, אשר בחנו את יעילותו של טיפול פסיכולוגי מול קבוצות ביקורת. המחברים מדווחים על נתונים מספריים הממחישים את מידת היעילות של השיטות השונות והמשתנים החשובים בהשפעה זו.
נמצאו מספר גורמים מובהקים סטטיסטית. למשל, שיטות טיפול המשתמשות בהתערבויות פסיכולוגיות של פתרון בעיות היו יעילות יותר. כמו כן, אלו שהתמקדו באוכלוסיות ספציפיות ולא בקהל הרחב (למשל, נשים עם דיכאון לאחר לידה) היו יעילות יותר. לעומת זאת, מחקרים שבדקו אוכלוסיות בדרכים מלאכותיות יותר כמו סטודנטים בתפקיד של מטפלים או מחקרים שכללו מיון ספציפי של אוכלוסיות קליניות או כאלה שהשתמשו בקבוצות ביקורת עם פלסבו, הראו מידת יעילות נמוכה יותר.

כותרת המאמר: בריאות נפשית עקב פציעה טראומטית: לקראת מודל של מערכת בריאות עם התערבות פסיכולוגית מוקדמת
מקור המאמר:

O'Donnell, M.L., Bryant, R. A., Creamer, M., and Carty, J. (2008). Mental health following traumatic injury: Toward a health system model of early psychological intervention. Clinical Psychology Review, 28(3), 387-406.

על המאמר: בארה"ב מתאשפזים בבתי חולים למעלה מ-2 מיליון איש בשנה בעקבות פציעות. בשל שכיחותן, פציעות חמורות הן גורם מוביל המופיע בשכיחות סיבתית גבוהה להופעת הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ולבעיות פסיכולוגיות אחרות הקשורות לטראומה. כדי לפתח מודל עבור מערכת הבריאות של התערבות פסיכולוגית מוקדמת באוכלוסייה זו, עורכים מחברי המאמר סקירה של הספרות המקצועית הקשורה להתערבות פסיכולוגית מוקדמת בבריאות הנפש. בין התחומים הרלוונטיים לדיון וניתוח בתחום זה נמנים בין היתר מידת שכיחותה של פסיכופתולוגיה בעקבות פציעה טראומטית, מהלך התסמינים שמופיעים באופן נפוץ ביותר, מיון ואבחון, אסטרטגיות להתערבות פסיכולוגית מוקדמת שמוכרות בעולם ועוד. על סמך הממצאים שמופיעים בספרות המקצועית עד כה מציעים המחברים מודל עבודה עבור מערכת הבריאות של התערבות פסיכולוגית מוקדמת עקב פציעה טראומטית. המודל כרוך במיון ואבחון הפצועים בתוך סיטואציית בתי החולים, מעקב אחר תסמינים מתמשכים במצבי פוסט-טראומה לאחר חודש אחד, והתערבות פסיכולוגית מוקדמת במקרים של פגיעה קלינית. המאמר מביא המלצות לגבי התאמת טיפולים פסיכולוגים של התערבות מוקדמת לצרכים המיוחדים והספציפיים של אוכלוסיית הנפגעים מפציעות בה דן המאמר.

כותרת המאמר: חרדה בהפרעות אכילה: הבנת החפיפה
מקור המאמר:

Pallister, E., and Waller, G. (2008). Anxiety in the eating disorders: Understanding the overlap. Clinical Psychology Review, 28(3), 366-386.

על המאמר: מאמר זה סוקר את הספרות המקצועית שנצברה עד כה אשר מעידה על תופעה נפוצה של קיום משותף (קו-מורבידיות) של הפרעות אכילה עם הפרעות חרדה. על אף חוסר עקביות מסוימת בספרות המחקרית ניתן לקבוע שנשים עם הפרעות אכילה סובלות במקביל גם מהפרעות חרדה בשיעורים גבוהים יותר מקבוצות ביקורת. המאמר הנוכחי מתאר את היחסים הסיבתיים הפוטנציאליים בין הפרעות אכילה להפרעות חרדה, למרות שנראה שהכרונולוגיה בין שתי התופעות אינה עקבית לגמרי. המחברים מעלים השערות לגבי מנגנונים פסיכולוגיים שמקשרים בין ההפרעות הללו ומפתחים במהלך המאמר מודל תיאורטי המסביר את הקשר הזה שעולה לאורך הסקירה הספרותית. נטען כי הפרעות אכילה והפרעות חרדה עשויות לחלוק גורמים אטיולוגיים משותפים, וכי גורמים אלה יכולים להגביר את פגיעותו של אדם להפרעת אכילה. המאמר מציג השלכות פוטנציאליות על הטיפול בהפרעות אכילה בעקבות הממצאים ומעלה הצעות למחקר נוסף.

סקירה מדעית: פברואר 2008
כותרת המאמר: דיכאון בהקשר של נישואין: מחקר, מגבלות, וכיוונים חדשים
מקור המאמר:

Rehman, U., Gollan, J., and Mortimer, A. R. (2008). The marital context of depression: Research, limitations, and new directions. Clinical Psychology Review, 28(2), 179-198.

על המאמר: למרות השיפור במידת ההכרה ובמודלים לטיפול בהפרעות דיכאוניות עדיין נדרשים עוד מחקר והבנה של הרקע הבין-אישי (נישואין למשל) אשר משפיע על הפרעות דיכאון. המאמר הנוכחי סוקר את הממצאים הידועים עד כה בספרות המקצועית לגבי דיכאון בהקשר של חיי נישואין. הסקירה כוללת בחינה של המאפיינים הספציפיים של תקשורת בין-אישית שאופיינית לדיכאון, מאפיינים של מצוקה בחיי הנישואין, ומצבים נפשיים הקשורים לבעיות רפואיות וכן התמודדויות פסיכולוגיות כלליות. המאמר מתייחס גם לממצאים הנוגעים להבדלי מגדר בתקשורת של אנשים דיכאוניים בנישואין, בהתאם לזהות בן הזוג הדיכאוני – הבעל או האישה. חלקו השני של המאמר בוחן שלוש תיאוריות המתייחסות לדיכאון וחיי נישואין.
המאמר מציג גישה ביקורתית על המחקר שהצטבר עד כה וגורס שתיאוריות בין-אישיות עתידיות צריכות להסביר בצורה טובה יותר את האפידמיולוגיה של הדיכאון ואת הבדלי המגדר בשיעורי הדיכאון, וכן לשלב רעיונות מפרספקטיבות תיאורטיות אחרות.

כותרת המאמר: גורמים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים בקבלת החלטות של מטופלים בנוגע לנטילת תרופות נוגדות-דיכאון
מקור המאמר:

Authors: Dijkstra, A., Jaspers, M., and Van Zwieten, M. (2008). Psychiatric and Psychological Factors in Patient Decision Making Concerning Antidepressant Use. Journal of Consulting & Clinical Psychology, 76(1), 149-157.

על המאמר: העובדה שחלה עלייה משמעותית בנטילת כדורים נוגדי-דיכאון במהלך העשור האחרון משמעה שברמת המיקרו, רופאים ומטופלים מחליטים לעתים קרובות יותר שנוגדי-דיכאון הם הטיפול ההולם. על רקע זה, חשוב להבין טוב יותר את תהליך קבלת ההחלטות של מטופלים בנוגע לשימוש בתרופות נוגדות-דיכאון. מודל קבלת ההחלטות המשמש במחקר הנוכחי התבסס על התיאוריה הקוגניטיבית החברתית של בנדורה (Bandura) הקשורה בעיקר לנושא החוללות העצמית – self-efficacy שהיא מידת אמונתו של הפרט ביכולתו האישי לממש מטרות ויעדים. בין הממצאים המפורסמים של התיאוריה היא הנבואה שמגשימה את עצמה שיכולה להסביר בין היתר החלטות של מטופלים לגבי התחלת או הפסקת טיפול תרופתי וכן שיפור או התדרדרות במצב דיכאון.
לצורך המחקר הנוכחי גייסו החוקרים שתי קבוצות של מטופלים וניהלו אחריהם מעקב במשך 9 חודשים. הקבוצה הראשונה כללה 166 מטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון והקבוצה השנייה כללה 73 מטופלים שנטלו נוגדי דיכאון בעבר. מטרת המחקר היתה לבחון תהליכי קבלת החלטות להפסקת השימוש בנוגדי דיכאון מחד, וחידוש לקיחת תרופות נוגדות דיכאון מאידך.
עבור אלו שלוקחים נוגדי דיכאון בהווה נמצא שאנשים מגדירים לעצמם תקופת יעד שאחריה הם מצפים שהדיכאון יחלוף והם יפסיקו לקחת את התרופה. נמצא שככל שהמטרה שהגדירו לעצמם היתה יותר קצרת מועד, הסיכוי שהם יפסיקו את לקיחת התרופות עד תום המעקב בן 9 החודשים שנערך במחקר הנוכחי היה גדול יותר, וזאת ללא קשר למצבם האובייקטיבי ולמשתנים רבים אחרים שנמדדו הנוגעים למצב הדיכאון שלהם בפועל. כמו כן השפיעו טיעוני "בעד ונגד" שהם החזיקו לגבי לקיחת תרופות וכן רמת החוללות העצמית והאמונה שלהם שיוכלו להתמודד טוב ללא תרופות. מטופלים לשעבר בתרופות נהגו להשוות בין מצבם הנוכחי למצבם בתקופה שלקחו תרופות, וככל שהפער היה גדול (גרוע) יותר הם נטו לחדש את לקיחת התרופות, וזאת שוב, ללא קשר בהכרח למצב הדיכאון "האובייקטיבי" שלהם בהווה. ממצאי המחקר מורים שבהחלטה לקחת או להפסיק תרופות נוגדות דיכאון קיימים היבטים מורכבים של תהליכים קוגניטיביים אותם חשוב ללמוד, ואשר אינם קשורים ישירות לאבחון חומרת הדיכאון בפועל על ידי הגורמים המקצועיים.

סקירה מדעית: ינואר 2008
כותרת המאמר: תפקידים במערכת היחסים בפסיכואנליזה
מקור המאמר:

Almond, R. (2008). Roles in the Psychoanalytic Relationship. Psychoanalytic Dialogues, 18(1), 70-88.

על המאמר: התשובה לשאלה 'מי אנחנו' תלויה במצב שבו אנו נמצאים. פסיכואנליזה, ככל פעילות חברתית אחרת שחוזרת על עצמה, מתנהלת תחת השפעתם של תפקידים חברתיים מובְנים. הדגש הטכני שלנו על התקשרות חופשית ועל היבטים בלתי-מובְנים אחרים של סיטואציית הטיפול האנליטי גורמת לכך שאנו נוטים להמעיט בחשיבות המודעות שלנו למידת תשומת הלב של המטפל ושל המטופל גם יחד לגבי הציפיות מהתפקידים שהם ממלאים. תפקידו של המטפל הוא תוצאה של חיברות תרבותית שהוטמעה במהלך הכשרתו ואחריה; תפקידו של המטופל הוא תוצר של אופי, העברה (טרנספרנס), והשפעת הטיפול האנליטי. המאמר הנוכחי בוחן כיצד השינוי והמתח בין היבטים של תפקיד והיעדר-תפקיד במערכת היחסים בפסיכואנליזה עומדים במרכז התהליך הטיפולי והשינוי. המחבר מדגים באמצעות תיאור מקרה טיפולי את הופעת ההיבטים של תפקיד והיעדר-תפקיד בתהליך, הן לאורך תקופות זמן ממושכות והן ברגעים ספציפיים. הבנת חשיבותם של התפקידים באנליזה מבהירה כמה מן הדילמות והסתירות המופיעות בדיונים אקדמיים קודמים לגבי תיאוריה וטכניקות מודרניות של מערכות יחסים.

כותרת המאמר: חלומות בתוך חלומות; ספרים בתוך ספרים: מסגרות מוטבעות של אשליה בפסיכואנליזה
מקור המאמר:

Hoge, H. (2008). Dreams Within Dreams; Books Within Books: Embedded Frames of Illusion in Psychoanalysis. Psychoanalytic Dialogues, 18(1), 1-26.

על המאמר: בתחום האומנות נושא האשליה הוא חלק מובנה ומשמעותי בהבנה והנאה מהיצירה. לכן מבנים אשלייתיים מופיעים תדירות באומנות, והמאמר הנוכחי לוקח תהליכים ומבנים אלו ובוחן את קיומם בתוך תהליך הטיפול הפסיכואנליטי. המאמר גורס שתופעות אלו מופיעות תדיר גם בתוך העבודה הפסיכואנליטית.
אם נתבונן על חיבור בין פסיכואנליזה לאומנות, הרי שפסיכואנליטיקאים קלאסיים שונים בחנו למשל מסגרות של אשליה של "מחזה בתוך מחזה" בהתנהלותו של הנסיך המלט ביצירתו המפורסמת של שייקספיר. הם הסיקו שתפקידה של המסגרת הפנימית היא להסוות ולהגן על אמיתות עמוקות יותר.
במאמר הנוכחי מופיעה השוואה בין הפרדיגמה הקלאסית אל מול גישות מודרניות יותר, במיוחד אלו הנובעות מהאסכולה של ויניקוט. המאמר מציג שני תיאורי מקרה לדוגמה בהם ניתן לראות כיצד פתיחת מסגרת מובנית של אשליה הנוצרת ומובאת על ידי מטופל (באחד המקרים חלום בתוך חלום, בשני – ספר בתוך ספר) עשויה לייצג ביטוי ספונטאני שיכול להביא לפריצת מבוי סתום בטיפול כאשר הוא מקבל מענה נכון על ידי המטפל. בכל אחד מהמקרים המתוארים אפשר להבין את פתיחת המסגרת הפנימית בטיפול לא רק כהגנה על אמת פנימית אלא גם כיצירת מרחב מעבר פוטנציאלי שבו ניתן לסבול פרדוקס ולהתחיל בסוג של משחק ויצירתיות הפותחים אפשרויות חדשות בטיפול.
לאחר סקירת גישות קלאסיות ויניקוטיאניות פונה המאמר לפרשנות שלישית של השימוש במסגרת הפנימית: כאשר זו מתפקדת כמראה, נוצר מצב פרדוקסאלי שבו מסגרות פנימיות וחיצוניות מיטשטשות, כך שהדבר אשר נחווה כאשלייתי ביותר עשוי להיחוות בעת ובעונה אחת כמציאותי ביותר. בדרך זו, ניתן להביא את ההיבטים הפרטיים ביותר של העצמי לשדה הטיפולי.
בנוסף למקרי הדוגמה האמורים מביא המחבר גם דוגמאות קצרות מאמנות הציור כדי לסייע בהבהרת רעיונותיו. בהמשך הגיליון האמור מופיעים גם מאמרי תגובה למאמר הנוכחי.

לראש העמוד ולסקירות העדכניות ביותר