|
בחזרה
לעמוד המאמר בפסיכולוגיה חיובית
חומר קריאה מומלץ וסיכומים בנושאים שונים
לסטודנטים ומשתתפים בהרצאות על פסיכולוגיה חיובית של פרופ' אורן קפלן
פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני
טלפון:
054-8181849
נושאי הרצאות של פרופ' אורן קפלן
בפסיכולוגיה חיובית:
הכותרות שלהלן מכסות קורס אקדמי בהיקף שנתי של כ-100 שעות
אקדמיות. השתמשו כמובן בנושאים הרלוונטיים להרצאה / מפגשים שבהם הייתם נוכחים.
תמצית חלק מהמצגות מופיעה בהמשך. טקסט זה אינו בנוי כמאמר לקריאה שוטפת ומיועד
למשתתפים בהרצאות שהועברו על ידי אורן קפלן במסגרות לימודיות שונות. הושמטו
מהחומר הגולמי גרפיקה, הסברים וחומר המוגן על ידי זכויות יוצרים.
למתעניינים בפסיכולוגיה חיובית שלא השתתפו בהרצאות מומלץ לקרוא
את המאמרים המלאים המפורטים באמצעות קישורים בראש המאמר של קרן ואורן קפלן
בקישור הבא:
http://www.psychologia.co.il/positive1.htm
אנא הימנעו מהעתקה של החומרים בצורתם הגולמית על גבי רשת
האינטרנט, למעט ציטוטים קצרים. ניתן בהחלט להשתמש באיזכורים של החומרים הללו לכל
מטרה, לימודית, אקדמית, להוראה וכו', תוך שימוש מקובל
בכללי הציטוט.
נושאי שיעורים בפסיכולוגיה חיובית – פרופ'
אורן קפלן
מדע
האושר: נושאי סקירה על פסיכולוגיה חיובית:
·
מה
גורם לנו אושר? תחומי העיסוק והמחקר של הפסיכולוגיה החיובית
·
עקרונות
ויישומים לאושר אפשרי מתוך המחקר העדכני בפסיכולוגיה חיובית
·
מעט
על חצי הכוס הריקה: מדוע אנחנו יודעים כה מעט מה עושה אותנו מאושרים, מדוע ארגון
הבריאות העולמי הכריז על דיכאון כמחלה הרפואית החמורה ביותר של תקופתנו?
·
עושר
ואושר - תרומת האושר לתפקוד מיטבי בחיים: בריאות, חברות, לימודים ושכר, ממצאי ליובומירסקי, דיינר וקינג ואחרים
גישות,
מחקרים וכלים מבוססי חוזקות Strengths:
·
חוזקות,
ערכים ומידות טובות: מודל גאלופ של בקינגהם וקליפטון , מודל ה-VIA של פיטרסון וסליגמן
·
גישות
חוקרות באורינטצית Future research: חקר מוקיר AI – Appreciative Inquiry של דיוויד קופריידר,
למידה מהצלחות, "היסטוריה של העתיד", משוב מכוון עתיד
·
תפיסת
מסוגלות עצמית ונבואה שמגשימה את עצמה – מחקרי Self-efficacy
חוסן
נפשי והתמודדות עם משבר אישי, ארגוני, חברתי
·
גישות
לפיתוח חוסן נפשי ושגשוג פסיכולוגי - "טיפת חלב פסיכולוגית"
·
איך
יוצאים ממשבר? התמודדות עם לחץ ואירועי חיים קשים
·
"האדם
מחפש משמעות"- על משמעות ומטרה בחיים, על כתיבתו של ויקטור פרנקל וזרם
ההומניזם בפסיכולוגיה
·
שימוש
בפסיכולוגיה חיובית בקליניקה וטיפול
תפקוד
מיטבי וזרימה
·
חווית
ה"זרימה" Flow כבסיס לצמיחה פסיכולוגית ומחקריו של צ'יקסנטמיהאי
·
פנאי,
יצירתיות וביצועים מיטביים בעולם וורקוהולי עם תוחלת
חיים מלאה בזמן פנוי
·
ניבוי
ביצוע עובדים וסטודנטים – מה עובד ומה לא עובד?
היבטים
קוגניטיביים-תפיסתיים של אושר
·
"להיתקל
באושר" – כלכלה התנהגותית, אושר ביום-יום ובקבלת החלטות - על שלושת
הפרופסורים הדניאלים – כהנמן,
גילברט ואריאלי.
·
אפידמיולוגיה
של אושר: אם החבר של החבר של החבר שלי מאושר, זה עלול להיות מדבק? על האופן בו
אושר ודכדוך מתפשטים בחברה.
·
השלכות
מחקר בגישה טיפולית קוגניטיבית-התנהגותית CBT לשימור אושר וחוסן נפשי
כמה
טוב זה טוב?
·
יחס
החיוביות-שליליות ממחקריה של ברברה פרדריקסון
·
"נפלאות
התבונה" - חטיפת אמיגדלה Amygdala
hijack ושחרורה
לחופשי: על אינטליגנציה רגשית וכניעה לחוק הג'ונגל
מרשמים
של אושר: בריאות ורפואה חיובית
·
נוירו-אושר:
ביטויי אושר במוח, שינויים בחוויית האושר
·
גוף
ונפש = מערכת חיסונית: על המשמעות הרפואית-בריאותית של אושר וחוסן נפשי במניעת
תחלואה והתמודדות עם מחלה
·
אבולוציה,
תורשה וגנטיקה בחקר האושר
·
השפעת
מדיטציה ו Mindfulness על רישומי המוח – fMRI ומדידת אושר
השפעות
חברתיות של אושר
·
פסיכולוגיה
חיובית והשפעתה על מדיניות ציבורית: המעבר מלשכת סעד לשירותי רווחה ומקופת חולים
לשירותי בריאות: From welfare to wellbeing
·
מאחריות
חברתית תאגידית להתנהגות ארגונית חיובית וכתיבתו של לותנס:
על שני הטרנדים המקבילים בפיתוחם של ארגונים אחראיים – כיצד ניתן להפגיש ביניהם?
·
חינוך
כגישת קיימות Sustainability – של מי האחריות?
·
אהבה,
זוגיות ויחסים בריאים במשפחה, בעבודה ובקהילה
היבטים
מתודולוגיים בחקר האושר
·
היסטוריה
של מחקרי wellbeing ופסיכולוגיה חיובית
·
כלי
המחקר המקובלים לחקר האושר
·
מחקר
כמותי או מחקר איכותני בפסיכולוגיה חיובית: בין אמריקה לצרפת – מזון מהיר או
מזון איטי?
·
היבטים
מתודולוגיים בין-תרבותיים בחקר האושר
תמצית הטקסט מתוך מצגת ההרצאה על זרימה - Flow ומחקריו של צ'יקצנטמיהאהי
הגדרה
·
חווית "זרימה" הינה מצב של מעורבות בחוויה אופטימלית
שלא דורשת דחיפה או שכנוע, אלא שקוראת באופן טבעי.
·
זרימה כוללת על פי רוב: מיקוד קשב, אתגר, ביטוי של מיומנות
ויכולת אישית.
·
זרימה היא חוויה אינדיבידואלית
·
זרימה היא נוגד
דיכאון
תנאי זרימה
1.
התמודדות עם משימה שניתן לסיים
2.
יש צורך להתרכז כדי להצליח במשימה
3.
הריכוז במשימה אפשרי כי יש לה מטרות ברורות
4.
הריכוז אפשרי כי ניתן לקבל משוב מיידי
5.
פעולה מתוך מעורבות עמוקה אך חסרת מאמץ, מה שמסיר מהתודעה
דאגות ותסכול
6.
נוצרת חווית שליטה אישית על הפעולה
7.
דאגה לעצמי נעלמת במהלך הפעולה, אך תחושת העצמי מתגברת לאחר
תום ההתנסות
8.
השהייה של תחושת הזמן: שעות הופכות לדקות, דקות הופכות
לשעות
רשמו לפניכם פעילות אישית שגורמת לכם Flow
·
בעבודה
·
בחברה/עם המשפחה
·
בזמן פנאי
החוויה האוטוטלית: Autotelic Experience - "חוויית המשימה העצמית"
·
Auto=self telos=goal
·
אחריות ופילנתרופיה
– התנהגות חיובית, אבל לא אוטוטלית
·
אלטרואיזם ומעורבות חברתית – חיובית ובד"כ גם אוטוטלית
עונג, הנאה הדוניסטית:
·
אינו דורש מאמץ
·
מתווך דרך החושים
·
מאופיין ברף עליון – לכן אין בו למידה וצמיחה
·
חולף מהר
Flow ולמידה טבעית: Flow בצמיחה
מתמדת
·
מסלול קריירה
·
פיתוח מנהלים
·
חינוך ולמידה
·
פעילות פנאי
·
חיי משפחה
אם עבודה זה כל כך רע... אז מהיכן נולד ה"וורקוהוליזם"?
·
מחקרי צ'יקסנטמיהאהי ESM - Experience Sampling Method
·
כשאנשים עבדו הם היו ב-Flow ב-54% מהזמן, בפנאי 18% מהזמן בלבד
·
מסקנה ראשונית: פעילות עבודה מתגמלת יותר מפעילות פנאי,
הבעיה אינה בעבודה, אלא בפנאי המודרני.
·
הטיפול בפנאי:
"פנאי הוא אותו חלק מזמנו של הפרט שבו הפרט חופשי ושבו הוא יכול לפעול מתוך
חופש בחירה"
·
צעירים – רוצים שינוי, פחות מרוצים, נרתעים משגרה; מנוסים –
אוהבים ונהנים מהשגרה המתגמלת, מרוצים יותר; פנסיונרים – מתגעגעים לתקופה בה
עבדו באופן שגרתי
ומה קורה כשהחיים מכאיבים? Flow במצבים
קשים (ובמשימות משעממות)
·
פעילות מכל סוג שהוא מכוונת קשב כלפי חוץ
·
מיקוד קשב בעולם ולא פנימה
·
ביטחון עצמי בכוחות ללא עיסוק באגו אלא בסביבה
·
גילוי פתרונות חדשים באמצעות הקשבה פתוחה
עבודה Flow ומשחק - תפקידי עבודה המאופיינים ב-Flow דומים
למשחק:
·
עם אתגרים גמישים, מתאימים, ומגוונים
·
עם מטרות ברורות ומשוב מיידי (לא קונקרטי בהכרח)
·
Playing and Reality – משחק ומציאות, מרחב
הביניים - ויניקוט
פרדוקס
הבזבוז של זמן הפנאי ומקור הקושי
בעבודה:
·
מיתוס
·
העדר מגוון ואתגר
·
קונפליקטים, בעיקר עם הממונה הישיר
·
שחיקה ולחץ
·
אין מובהקות
סטטיסטית לשכר ותנאים
האם וכיצד ניתן לעודד
"זרימה"?
לסיכום, מה לעשות? לעשות !!! (במיומנות
ובאתגר)
חוזקות ושימושן לפרט ולארגון
כתבה בגלובס, מאת גלי וינרב:
מנהל גרוע פוגע בבריאותכם: מסתבר שככל שאדם עובד זמן רב יותר - תחת מנהל רע,
גוברים סיכוייו ללקות במחלות לב: עבודת דוקטורט מאוניברסיטה בשוודיה מצגיה
נתונים לפיהם עובדים ממגוון תחומי עיסוק נפגעו פיזית מעבודה תחת מנהל, שלדעתם
היה גרוע. במעקב של 10 שנים, לעובדים שהביעו חוסר שביעות רצון מהמנהלים שלהם היה
סיכוי גבוה ב-25% ללקות במחלות לב. ככל שהזמן בו הועסקו תחת המנהל
ה"רע" עלה, כך גדל גם הסיכון למחלות. אצל המנהלים הטובים התקבלה תמונה
הפוכה.
אחד
מכל שמונה מתבגרים בישראל סובל מבעיה נפשית
כתבה בהארץ, מאת דן אבן: מחקר של
משרד הבריאות: ההפרעה השכיחה ביותר בקרב בני נוער היא הפרעת חרדה - ממנה סובלים
9% מהמתבגרות ו-3% מהמתבגרים. 12% מבני הנוער בישראל - אחד מכל שמונה מתבגרים -
סובל מהפרעה נפשית כלשהי. עד גיל 18 רוב בני הנוער בעולם המערבי והמתקדם
"יזכו" לקבל אבחנה פסיכיאטרית של הפרעה שפוגעת באופן חמור בתפקודם
התקין.
ניבוי גירושין ב"מעבדת האהבה"
של ג'ון גוטמן John
Gottman:
שעה של צפייה מאפשרת
לחזות בדיוק של 95% האם בני הזוג יהיו נשואים או לא מספר שנים לאחר מכן. 15 דקות
תצפית יפיקו דיוק של 90%, ולמעשה אפילו 3 דקות בלבד יספיקו. המחקר מבוסס על
פירוק הראיונות לפרקים של שניה שכל אחת מקבל סימון רגשי. בני זוג עם סימנים
שליליים יותר מחיוביים נמצאים בסיכון לגירושין. הבעיה: ניבוי הגירושין לא תרם
למניעתם. הפתרון: התמקדות במה שעובד בנישואין ולא במה שנכשל בהם. זה די בסיסי
שזוג שאינו שונא זה את זה, אינו בהכרח אוהב.
John Gottman, The Seven Principles for Making Marriage Work
מיקוד בבעיה – קלאסיקה של התמודדות
(בלתי יעילה)
·
מדוע הלקוחות
נוטשים? מדוע העובדים מתחלפים? בואו נראיין את הלקוחות שנטשו ונשכנע אותם לחזור
או לפחות לספר לנו מדוע נטשו. זה הגיוני?
·
בואו נראיין את הלקוחות הנאמנים ביותר שלנו שנשארו איתנו
למרות הכל, וננסה להבין את סוד נאמנותם (ונשתדל לשמר אותם)
תרגיל:
נניח שזכית בסכום
גדול מאוד כך שהיה לך את כל הכסף ואת כל הזמן שבעולם. כבר קנית את כל מה שרצית
עם הכסף, לך ולאנשים היקרים לך, סיימת טיול ענק בעולם, עברו כבר 4 שנים מאז
שזכית בכסף הרב והתרגלת למצב החדש. תאר/י את חיי היום-יום שלך כפי שהיית רוצה
שיהיו. [הפתעה: אפשר להתחיל עכשיו בלי הזכייה].
מודל החוזקות
של גאלופ
·
בקינגהם וקליפטון טוענים שרוב האנשים והארגונים פועלים לפי העקרונות
הבאים בפיתוח עצמי ובפיתוח משאבי אנוש: כל אדם יכול ללמוד להיות מוכשר כמעט בכל
דבר, אם רק ירצה, מרחב הצמיחה הגדול ביותר של אדם הוא בתחום חולשותיו הגדולות
ביותר.
·
לעומת המיתוסים הללו
מציעים בקינגהם וקליפטון שתי תפיסות אלטרנטיביות
אודות אנשים, המיושמות, לפי הסקר שעשו, אצל מרבית המנהלים הטובים בעולם:
כישרונותיו של כל אדם הם קבועים וייחודיים, מרחב הצמיחה הגדול ביותר של כל אדם
הוא בתחומי החוזקות הגדולות ביותר שלו.
·
לכל אדם יש כ-5 חוזקות בולטות שרק את חלקן הוא מביא לביטוי
בחיי היום. אם ניתן לחוזקות אלה לבוא לביטוי במלואן,
האדם יגביר את תפוקותיו והצלחותיו בעבודה.
·
סקר קבוצתי: האם
התפקיד ומקום העבודה שלי נותנים לי את האפשרות לעשות מדי יום את הדברים שבהם אני
מצטיין? כן לא
·
להערכתך, באיזה אחוז (מתוך 100%) מהזמן שלך בשבוע/שבועיים
האחרונים הבאת לביטוי את החוזקות שלך?
·
בסקר גאלופ (2007) נמצא שפחות מ-30% מהעובדים עונים בחיוב על
שאלות אלה. צוותים במקומות עבודה דנים בד"כ בחולשות, ובוודאי לא דנים בחוזקות, בסקר נמצא שרק 25% מהצוותים בארגונים עוסקים בחוזקות. ישנם הבדלים בין-תרבותיים גדולים בין מדינות בנושא
זה.
·
בקינגהם וקליפטון: מדוע זה כל כך קשה לדבר על החוזקות?
אולי פשוט אינכם יודעים מהם חוזקותיכם? אולי לא נהוג
לדבר על חוזקות ביום-יום, זה נושא ברור מאליו, אולי בתרבות הארגונית יש נוהל
משוב שמחייב אתכם להתייחס לתקלות ולבקר אותם. אומרים כמה מילים חיוביות כדי לצאת
לידי חובה ואח"כ קוטלים בביקורת? אולי אתם מתביישים לדבר על חוזקותיכם, כי אינכם רוצים להישמע שחצנים. כנראה שיש יותר
לגיטימציה לדבר על חולשות מאשר על חוזקות. זה יותר צנוע ולכאורה שם אפשר לשפר -
כי מה כבר אפשר להפיק מדיבור על חוזקות?
כמה דברים שכדאי לדעת על חוזקות:
·
לכל אחד יש נקודות
חוזק רבות עוצמה, תמהיל החוזקות הוא אישי וייחודי: 34x33x32x31x30=33,000,000, כל חוזקה היא ניטראלית מבחינת
ערכיות, אפשר לנתב אותה לחיוב או לשלילה. תוכלו לתרום באופן הטוב ביותר לעצמכם
ולסביבה כשתצליחו למממש את חוזקותיכם. הצוות שלכם
יפעל באופן מיטבי כשכל אחד יודע על מי אפשר לסמוך באיזה נושא. לא כולם מוכשרים
"בהכל" ולכן יש מקום לחלוק את החוזקות בארגון.
·
מדוע אנו נוטים להתמקד דווקא בפרדיגמה המסורתית ומשקיעים את
זמננו בעיקר בבחינת המגרעות ולא בטיפוח החוזקות?
בקינגהם וקליפטון טוענים שהסיבה לכך נובעת מ-3 קשיים:
קושי נרקיסיסטי להתמודד עם העובדה שיש לנו חולשות. הדבר מאפיל על ביטחוננו בחוזקותינו ואנו רואים בחולשה חלון הזדמנות לשיפור.
·
מרטין סליגמן אמר: "הפסיכולוגיה אפויה למחצה, פשוטו כמשמעו,
אפינו את החלק הנוגע למחלות-נפש, אפינו את החלק העוסק בשיקום ובנזקים, אך הצד
האחר אינו אפוי - הצד של מקורות-כוח, הצד שבו אנו מצטיינים, הצד של... הסיבה
לחיות". הפחד מכישלון - אם בחרנו באחת מהחוזקות
שלנו, השלכנו על כך את כל יהבנו, ואם בכל זאת נכשלנו - זו תחושת כישלון צורבת
ביותר, מה עוד שהחברה נוטה ללעוג בהנאה רבה למי שמייחס לעצמו חוזקה ובסוף נכשל
בתחום זה. הפחד מגילוי "האני האמיתי" -
חוסר ביטחון, אינך מאמין שיש בך משהו שראוי לגלותו.
·
לעתים אנו מקבלים את
החוזקות שלנו כדבר המובן מאליו, אנו לא שמים לב אליהן
- "אינך רואה את התמונה, כשאתה נמצא בתוך המסגרת".
·
סינדרום ההצלחה
המחלישה ומשל ניהול הזמן - המשימה: הכנסת מקסימום אבנים לאקווריום, בדקו מהן
האבנים הגדולות בחייכם ותנו להם מקום נכבד בתוך האקווריום שלכם. כל השאר זה
חול... העיקרון הפיטרי The Peter Principle, 1969.
"לפני
הכל - שוברים את הכללים" - בקינגהם וקליפטון
·
מחקר גאלופ שכלל כ-80,000 ראיונות עם מנהלים מצטיינים: שאלת
המחקר: "כיצד מנהלים טובים מוצאים ושומרים עובדים כישרוניים ומצליחים להפוך
את כישרונם לתוצאות טובות עבור החברה"?
·
ממצאי ומסקנות
המחקר: בסופו של התהליך התגבשו 12 שאלות המודדות את מרכיבי הליבה הדרושים לשם
משיכת העובדים הכישרוניים ביותר ושמירתם בארגון. השאלות אינן מהפכניות, אך
האלמנט הקיצוני הקיים בניסוחן יוצר את
העצמה בכלי זה: תשובות חיוביות מאפיינות ארגונים מצליחים, השאלות מהוות כלי
ליצירת סקר עובדים למצויינות ושימור עובדים בארגונים.
·
השאלות מאורגנות לפי
שלבי הכניסה והצמיחה של העובד בארגון, הכתבים מציגים את השאלות כאנלוגיה לטיפוס
הרים ועליה בהיררכית הצרכים של מאסלו. השאלות רלוונטיות גם לכניסה לזוגיות וקשר,
ולמעשה לכל מערכת, ולא רק לארגונים עסקיים: מה אני מקבל כדי להצליח, מה אני נותן
כדי להרגיש שווה, האם אני שייך לכאן? כיצד נוכל כולנו לצמוח כדי להגיע לפסגת
המימוש.
אתנחתא מהחיובי: האבולוציה כנגד חוסר
הוגנות
מחקר הקופים Brosnan & de Waal (2003), Nature – עובדים לא עוזבים ארגון בגלל כסף.
אבל הכסף הוא הביטוי המרכזי בעולם המערבי להוגנות, כך שכלפי חוץ העזיבה היא בגלל
כסף, המניע המרכזי הוא הוגנות.
תבונתם של מנהלים
טובים: דרכי ההנעה של כל עובד הן שונות. חשוב להפיק מכל עובד תועלת ייחודית
ולנסות לעזור לו להגיע למיטב. ישנו גבול לשינוי שניתן לעשות ולדרוש מבני אדם.
בחירת אדם תתבצע לפי כישרונו ולא ניסיונו. במקום לתקן חולשותיו של עובד כדאי
לחזק את חוזקותיו. כדי להימנע מ"העיקרון
הפיטרי" צריך להתאים את הקידום המקצועי לחוזקות
ולא רק לסולם הקידום המצוי בארגון.
גישה עדכנית לזיהוי חוזקות מבית היוצר של פיטרסון וסליגמן: VIA
The VIA Institute on Character - Values in Action גישה אבחונית שמזהה שש משפחות של תכונות חיוביות, ומציבה מודל
נגדי לשיטת האבחון הפסיכיאטרית המתמקדת בהפרעות נפשיות. השאלון תורגם לעברית
ומצוי באתר VIA
פתוח לציבור ולמחקר אקדמי. התרגום לעברית עשוי לקדם את השיטה בישראל, עד כה
נפוצה בעיקר השיטה של גאלופ מאחר ותורגמה לעברית לפני
שנים רבות.
מסוקרטס להתנהגות ארגונית חיובית:
מסע היסטורי במעלה היררכיית הצרכים של מאסלו
רבותי, ההיסטוריה חוזרת...
·
סוקרטס: הוצא להורג
בשל "כפירה באלים והשחתת מידותיו של הנוער": אדם טוב במובן המוסרי –
הוא גם אדם מאושר - מוטב לסבול עוול מלעשות עוול.
·
אפלטון: חי בצל
הוצאתו להורג של סוקרטס. לכן העדיף
"רודנות נאורה" (ובתרגום לעברית: הארגון המודרני). השגת האושר האישי
תלויה בקיום משטר מדיני יעיל וצודק.
·
אריסטו: האושר
במימוש פוטנציאל, ביטוי את כישרונותיו ונטיותיו הייחודיות של הפרט המבדילים אותו
מבני אדם אחרים, בחירה בחיים מוסריים ובחיי עיון והגות. עצם העשייה היא המטרה.
·
בסיס האושר
הפילוסופי: מוסדות חיוביים ומוסריים, מוסר ונתינה, מימוש עצמי וייעוד
התנהגות ארגונית חיובית:Positive Organizational
Behavior P.O.B.
·
פרד לות'נס (Fred Luthans) הניח את היסודות לחקר
התנהגות ארגונית חיובית ב-1999, כאשר הוא מיזג בין שני תחומים בפסיכולוגיה שעד
אז היו נפרדים, פסיכולוגיה חיובית ופסיכולוגיה ארגונית. מאז התמקדו לות'נס ועמיתיו במחקר שמטרתו מציאת דרכים לעיצוב סביבות
עבודה אופטימליות אשר מאפשרות לאדם להיות במיטבו הן בעבודתו והן ביחסיו עם אנשים
אחרים.
שינוי פרדיגמה:
·
הפרדיגמה המסורתית: תפיסת הניהול הארגונית ממוקדת בחולשות,
בבעיות, בחוסרים, במה שאין ובפתרון בעיות אלו.
·
הפרדיגמה של הפסיכולוגיה החיובית: הבנת הכוחות המניעים
התנהגות חיובית במקום העבודה:
·
חקר הדרכים שבהן אנשים, צוותים וארגונים מצליחים
·
כיצד ניתן למקסם מיצוי פוטנציאל של היחיד והארגון
אהרון אנטונובסקי:
מקור הבריאות
·
בספרו "בריאות,
לחץ והתמודדות" (1979) מתואר "המודל הסלוטוגני",
ובהמשך בספרו "חשיפת המסתורין על הבריאות" (1987). מחקריו וכתיבתו
תרמו להבנת הקשר בין בריאות וחולי, ופיתוח חוסן נפשי. מחקרים שנעשו בשנים
האחרונות בתחום הפסיכונוירואימונולוגיה תומכים
בהנחותיו של אנטונובסקי בתורת הסלוטוגניה.
·
סלוטוגניות -
פיתוח וקידום גורמי הבריאות,
בניגוד לפרדיגמה המסורתית שמושתתת על המודל הפתגוני.
·
פתוגניות - מיקוד במקורות החולי והמצוקה, תיקון החריג,
הבעייתי, השלילי, תוך התעלמות מאלמנטים מעודדי צמיחה
אישית וקידום הרווחה הנפשית, סיווג בני-אדם באופן דיכוטומי לבריאים ולחולים,
עיסוק בגורמים ספציפיים ולא בגישה הוליסטית.
·
סלוטוגניות:
"החיים כנהר סוער" - היכן נציב את סוכת המציל? במורד הנהר נמצאים
האנשים שנסחפו בזרם, ויש להצילם מטביעה
- זו הגישה הטיפולית. במעלה
הנהר -
נמצאים האנשים שנמצאים בסיכון לנפילה ולהיסחפות - זו
הגישה המניעתית. אנשים רבים נמצאים על גדות הנהר. אמנם הם לא נמצאים בסכנה
מיידית, אך יחד עם זאת יש לטפח את חסינותם כדי שלא יהיו חשופים לסכנות - זו
הגישה הסלוטוגנית. לכן ההתייחסות היא לכלל בני האדם,
בכל מקום על הרצף נוחות/אי נוחות שבו הם מצויים ולאו דווקא לקבוצות סיכון ספציפיות.
מערכת חיסונית רפואית, מערכת חיסונית
נפשית: אנלוגיה או גישה הוליסטית?
·
המערכת החיסונית של
הגוף: מערכת החיסון נחלקת לשתי מערכות משנה השונות זו מזו במהותן, אך השלובות זו
בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום: מערכת החיסון המולדת: חיסון מולד או חסינות
מולדת (Innate Immunity)
- מתאפיינת בכך שרכיביה השונים פועלים באופן בלתי-ספציפי, כלומר כל תא או
מולקולה השייכים אליה פועלים כנגד מגוון רחב של פתוגנים,
רק על בסיס ההבחנה בין "עצמי" ל-"זר". כמו כן, מערכת החיסון
המולדת הינה חסרת זיכרון.
·
מערכת החיסון הנרכשת: חיסון נרכש או חסינות נרכשת (Acquired Immunity ,Adaptive Immunity) - מתפתחת במהלך חיי האורגניזם עקב
חשיפתו לפתוגנים, והיא מתייחדת בכך שרכיביה פועלים
באופן בררני וספציפי: כל תא או מולקולה המשתייכים אליה מסוגלים לפעול כנגד פתוגן מסוים אחד ויחיד. לכן היא משתנה מפרט אחד באוכלוסייה
למשנהו בהתאם לניסיון האישי שרכש, כלומר בהתאם לפתגונים
אליהם נחשף במהלך חייו, ולכן יש לה זיכרון חיסוני.
·
מערכת החיסון הנפשי פועלת בצורה דומה: מערכת מולדת שעליה
מתפתחת תשתית נפשית לאורך החיים שיודעת להתמודד עם כל מקור סכנה, ללא יכולת
זיכרון ספציפי ומערכת נרכשת שיודעת להגיב לסכנות ספציפיות. כשל של מערכת החיסון
הנפשית יוצר PTSD.
לא חיובי - הבעיה בגישה הפתוגנית
·
החיסרון הראשון של הפרדיגמה הפתוגנית השלטת כיום הוא הסיווג
הדיכוטומי של אנשים לאלה שנכנעו באופן זמני, כרוני או סופני למחלה כלשהי
ולנותרים (שהם רוב האוכלוסייה) המצויים על חוף מבטחים. אם לחזור למטפורה -
הרפואה הטיפולית מוקדשת לאלה הטובעים, הרפואה המונעת מוקדשת לבניית גדר למען אלו
שנמצאים בסכנת נפילה למים במעלה הזרם. אך מה לגבי לימוד שחיה ורכישת מצופים?
·
עיסוק בגורמי סיכון
במקום בגורמי בריאות: החיסרון השני של הפרדיגמה הפתוגנית הוא העיסוק המתמיד
בגורמי הסיכון, בפתוגנים. "אם אדם הוא בריא
באופן טבעי, אזי כל שעליו לעשות כדי להישאר כזה הוא לצמצם ככל האפשר את גורמי
הסיכון". אם נלמד מהנסיון, אז כמו שחיידקים מסויימים פיתחו עמידות בפני
אנטיביוטיקה שבעבר היתה יעילה נגדם, כך צריך לפתח גם מערכת חיסונית כוללת ולא
סימפטומטית. אנטונובסקי טען שהסיווג של בריא/חולה
איננו מתאים ובמקומו ניתן להשתמש במודל רציף: "נוחות ואי נוחות".
·
אל דאגה: מרגע
שנולדנו אנו צועדים אל עבר מותנו... כולנו מצויים בנהר "המסוכן" של
החיים.
·
השאלה הכפולה היא:
עד כמה מסוכן הוא הנהר שלנו? (המציאות), עד כמה טובה היא יכולת השחייה
שלנו? (ההתמודדות). ההתמקדות בגורמי הסיכון מסיחה את הדעת מהשאלה "כיצד
ניתן להבין את התנועה של אנשים לכיוון הקצה הבריא של הרצף?" לא ניתן להסתפק
בתשובה של המעטת גורמי הסיכון. עלינו להתייחס לגורמים מקדמי בריאות ולא רק ממעיטי סיכון.
·
עיסוק בגורמים
ספציפיים במקום בגישה הוליסטית: הגישה הפתוגנית פועלת למניעת המחלה אצל אנשים או
למניעת החמרת המחלה אצל החולים. האדם מזוהה עם המחלה וזו מקבלת את כל תשומת הלב.
אנטונובסקי טען שמבחינה מוסרית אין לזהות אדם אנושי,
מורכב ועשיר בתכונות, עם מחלה מסויימת, נכות יחודית או כל תכונה ספציפית אחרת.
על העוסקים בקידום הבריאות, ללא קשר לנטייתם האישית, פועל הלחץ להתייחס אל האדם.
ד"ר שאול נבון - מודל מחלה/אי-מחלה
·
עבודת דיפרנציאציה
שעורכת סדר וארגון בבטויים של מטופל: כל נושאי המחלה יעמדו מול נושאי האי-מחלה
וידגישו את השניות, ניגודיות והקומפלמנטריות ביניהם.
עבודת הדיפרנציאציה בין נושאי מחלה לאי-מחלה מאפשרת להסב את תשומת-ליבו של
המטופל לכך כי הנושאים בהם יש לו שליטה הם נושאי אי-מחלה, לעומת נושאים של מחלה
שיכולת שליטתו בהם קטנה או אף מוטלת בספק:
1. טוטאליות : "מאז שחליתי אני תמיד
מדוכא".
2. יחידי : "מאז התאונה היחידה
שהיתה לי , עד היום, אני חרד ומיואש".
3. חד-צדדי : "העבודה היתה כל
חיי".
4. נוקשות : "נמאס לי: או
שאני בריא או שאני חולה".
·
עבודת הדיפרנציאציה על ידי המטפל
יכולה להביא שינוי בעמדותיו של המטופל:
1. חלקיות (לעומת טוטאליות): "מאז שחלית, לעתים
את(ה) בדיכאון ולעתים לא.
2. ריבוי (לעומת יחידי): "היו לך אירועים
רבים בעברך שגם לא גרמו לך להיות חרד ומיואש".
3. רב-צדדי (לעומת חד-צדדי): "ייתכן שהעבודה
גם הסתירה חלקים אחרים של חייך".
4. גמישות (לעומת נוקשות): "לעתים
אתה מרגיש כמו בריא ולעתים אתה מרגיש כמו חולה".
התנהגות ארגונית חיובית וערכים:
·
הנחת היסוד של הגישה
גורסת שמבחינה מוסרית והומנית על ארגון להיות מושתת על ערכים. קידמה טכנולוגית
אינה משמשת ערובה להתנהגות מוסרית, ולכן כשאינה מונחית ע"י ערכים – סכנה
רובצת לפיתחה.
·
הגישה משתלבת עם מגמות של אחריות חברתית תאגידית, אם כי
מזווית גם תיאורטית וגם יישומית שונה.
·
תורת הארגון החיובי:
פיתוח "הון פסיכולוגי חיובי" - Positive Psychological
Capital
·
"מצבו הפסיכולוגי החיובי
וההתפתחותי של הפרט".
פרד לותנס (2001) ניסח חמישה מרכיבי CHOSE, אליהם
נוסף פריט שישי:
1.
חוללות/מסוגלות עצמית - ביטחון ומסוגלות-עצמית Confidence Self-Efficacy: היותו בעל ביטחון לקחת על עצמו
ולהשקיע את המאמץ הדרוש לשם הצלחה במשימות מאתגרות. חוללות עצמית היא מידת
הביטחון או ההכרה של העובד ביכולותיו לבצע משימה מסוימת וזאת על ידי גיוס את
המוטיבציה שלו, משאביו הקוגניטיביים או ביצוע הפעולות מקדימות הנחוצות לביצוע
מוצלח של פעולה זו. תפיסת המסוגלות-העצמית הוגדרה ע"י בנדורה (1977): "אמונתו של האדם בנוגע ליכולתו להשיג
שליטה על אירועים המשפיעים על חייו ובנוגע ליכולתו לגייס את המשאבים
הקוגניטיביים ואת הפעולות הנדרשות כדי להתגבר על המשימות".
2. אופטימיות Optimism: ביצוע ייחוס חיובי באשר להצלחת
העובד כיום ובעתיד. אופטימיות הוגדרה על ידי סליגמן
בעזרת תיאוריית הייחוס, Attribution
Theory. אנשים אופטימיים הוגדרו ככאלו העושים ייחוסים פנימיים, יציבים
וגלובליים לאירועים חיוביים וייחוסים חיצוניים, לא יציבים וספציפיים לאירועים
שליליים.
3. תקווהHope
: אמונה של האדם ביכולתו להציב לעצמו יעדים,
לחשוב על דרכים למימושם ולהוציאם לפועל. תקווה כרוכה בהתמדה בחתירה למטרות ואם
צריך - שינוי דרכי פעולה ודרך השגתן. תקווה מוגדרת כמצב מוטיבציוני המבוסס על
תחושה חיובית הכוללת אנרגיה ממוקדת מטרה ודרך/תכנון להשגת מטרות. כלומר, תקווה
כוללת את הרצון והאנרגיה להצליח וכן את היכולת לזהות, להבהיר וללכת בדרך הנכונה
למטרה.
4.
רווחה ומיטביות
סובייקטיבית - Subjective Well Being - דיינר
(2000) מגדיר את המיטביות כ"מכלול ההערכות הקוגניטיביות והרגשיות של האדם
על חייו". ההגדרה מפרשת את המושג כמהות סובייקטיבית -
מדובר לא על מה שקורה לאדם במציאות, אלא על הדרך שבה הוא מפרש את המציאות
מבחינה קוגניטיבית ורגשית. רמת המיטביות הסובייקטיבית היא יחסית ותלויה בהשוואה
החברתית שעושים אנשים עם ניסיונם וחוויותיהם בעבר ועם רמת המיטביות הסובייקטיבית
של האחרים - על-פי תפיסתם.
5.
אינטליגנציה רגשית Emotional
Intelligence - דניאל גולמן (1997)
מגדיר אינטליגנציה רגשית כ"יכולת לנהל את עצמנו ואת מערכות היחסים שלנו
בתכליתיות". בספרו - אינטליגנציה רגשית להצלחה בקריירה (2004) - הוא
מדגיש שפיתוח הכישורים של האינטליגנציה הרגשית הוא רכיב חיוני לכל פילוסופיית
ניהול ארגוני, מה עוד שבשונה מה-IQ - שמשתנה רק במידה קטנה מתום העשור השני
לחיינו - האינטליגנציה הרגשית נלמדת בעיקרה וממשיכה
להתפתח, ככל שאנו ממשיכים לנוע במסלול החיים ולומדים מניסיוננו.
6.
חוסן וגמישות: resilience - במפגש
עם בעיות ומצוקות, גילוי עמידות ויכולת התאוששות ואפילו שיפור להשגת מטרות.
גמישות בפסיכולוגיה חיובית מאופיינת בהתמודדות חיובית והסתגלות אל מול סיכון
משמעותי או מצוקה. בהקשר סביבת העבודה, גמישות מוגדרת כיכולת פסיכולוגית להתאושש
ממצוקה, אי וודאות, קונפליקט, כישלון אך גם לשינוי חיובי, עלייה בדרגה או תוספת אחריות.
חוסן מוגדר כ"יכולת להתמודד בהצלחה מול מצבי-שינוי, עמימות, קונפליקט,
סיכון או כישלון". מחקרים מצאו שלאנשים בעלי רמה גבוהה של חוסן יש שלוש
תכונות אופי משותפות: קבלה אמיתית של המציאות, החיפוש
אחר משמעות, יכולת אלתור.
קישורים רלוונטיים לנושאי ההרצאה על ויקטור פרנקל – האדם מחפש
משמעות:
(בעיקר מתוך ויקיפדיה וספרי גוגל):
ויקטור פרנקל
לוגותרפיה
עמנואל לוינס
יחיאל די-נור ק.צטניק
אריך פרום
אברהם מאסלו
ד"ר אבי ברמן – מנהיגות לא
כריזמטית
פרויד וגלובליזציה – אורן קפלן
ספרי גוגל: ויקטור פרנקל הזעקה הלא
נשמעת למשמעות
ספרי גוגל: ויקטור פרנקל השאיפה
למשמעות
ספרי גוגל: ויקטור פרנקל האדם מחפש
משמעות מבוא ללוגותרפיה
מודל הבנייה וההרחבה Broaden-and-Build Model
השימוש ברגשות חיוביים להגברת שגשוג וצמיחה פסיכולוגיים
מתוך ממצאיה ופרסומיה של פרופ' ברברה פרדריקסון
לכתבה של פרופ' אורן קפלן ב TheMarker
על התיאוריה
פריחה או דלדול: האם אנחנו יודעים מה הם
רגשות חיוביים?
•
אין
ספק שאנחנו יודעים שהם חיוביים עבורנו...
•
אך
האם יתכן שלא הערכנו נכון עד כמה הם חשובים כאבני בניין בחיינו?
"משאבי טבע מתחדשים"
·
האם
שימוש בטבע לצרכי קיום אנושיים ראוי? מה ההבדל בין הזנה מהטבע להזנה מהדומם?
הזנה אורגנית מול פוספטים ואשלג...
·
מרעה
יתר, דייג יתר, צייד יתר, שימוש יתר...
·
האם
רגש חיובי נשאר או מתפוגג? האם מחזוריות הטבע נשמרת או מופרת?
·
רגשות
חיוביים: שעשוע, כבוד, חמלה, סיפוק, הכרת תודה, תקווה, עניין, שמחה, אהבה,
גאווה, תשוקה...
·
רגשות
שליליים: כעס, בוז, גועל, מבוכה, פחד, בושה, עצב, אשמה...
האם רופאים מרוצים נותנים אבחנות רפואיות
טובות יותר?
Isen,
A.M., Rosenweig, A.S., & Young, M.J. (1991).
The influence of positive affect on clinical problem solving. Medical
Decision Making, 11, 221-227
אנשים בפריחה נוהגים להחזיר פריחה אל
העולם:
·
הם
מרגישים טוב עם עצמם, אך גם עושים דברים טובים, נוהגים במוסריות ונדיבות, מקבלים
החלטות יצירתיות ונכונות יותר
·
משקל
או מאזניים? האם השלילי הוא בעייתי? האם צריך להפחית לחץ? מתי השלילי "בטל
בשישים" ומתי אינו? האם לגשת לפתרון בנתיב הפחתת הבעיה או הגברת המשאבים לטפל
בה? האם הבעיה רלוונטית עדיין כאשר המשאבים נוצרים?
יחס החיוביות Positivity
Ratio
היחס בין כמות הרגשות החיוביים לכמות הרגשות השליליים: דיכאון
ודלדול יחס 1:1ומטה, תפקוד נורמטיבי:
יחס של מעל 1:1 ועד 2.9:1, שגשוג ופריחה: יחס של 3 ומעלה, מצב אידיאלי: יחס של
4-6 ל-1
Fredrickson & Losada (2005). American Psychologist, 60, 678-686.
האנלוגיה בין השפעת רגשות חיוביים לבין אפקט הפרפר מתוך תורת
הכאוס

האם יש גבול עליון ליחס החיובית?
·
אם
יחסי חיוביות מ-3 ומעלה מתקשרים ליצירה ופיתוח של דינמיקת
שגשוג אנושית, האם מדובר בתופעה שניתנת לצמיחה עד אין סוף עם עליה ביחס
החיוביות? נראה שלא. חישובים מתמטיים על מודל הפרפר מנבאים גבול עליון ביחס
חיוביות 11.63 שממנו נוצר תפקוד לקוי, יתכן בשל בוחן מציאות לקוי שאינו מתחשב
בסכנות ואילוצים. יש להדגיש שיחס זה לא נבדק במציאות אלא רק בחישובים המתמטיים,
ויתכן שאינו מייצג את מה שמתרחש באמת ביחסי חיוביות שכאלה.


פרח פתוח ופרח סגור – אפקט ההרחבה BROADEN
·
מה
יותר אטרקטיבי לקניה בחנות?
·
מתי
ניתן להעריך את יופיו של הפרח? מתי את הפוטנציאל שבו?
·
מה
קצב מחזוריות הלילה והיום? הפתוח והסגור?
Fredrickson
& Branigan (2005). Cognition and Emotion, 19,
313-332.
·
החוקרים
בחנו 100 נבדקים ב-5 קבוצות מחקר, שראו קליפים שונים אשר יצרו אצלם תחושות
שונות, אצל חלקם חיוביות, אצל אחרים ניטראליות, אצל אחרים חיוביות.
·
משתנה
תלוי: טווח מרחב האפשרויות של מחשבה-פעולה
·
Breadth
of Thought-Action Repertoires
·
מה בא
לך לעשות, בהתחשב באיך אתה מרגיש עכשיו? אנשים בטווח החיובי ציינו הרבה יותר
דברים שהיו רוצים לעשות כעת, לעומת אנשים שחוו דברים שליליים: חיוביות פותחת
אפשרויות, יוצרת מוטיבציה. למשל, אנשים נוטים להיפתח לאנשים, לחברה, להיות פחות
סטריאוטיפיים כלפי הסביבה, הרחבה פריפריאלית של ההתבוננות מבחינה פסיכולוגית.
חקר מוקיר
·
חיובית
משפרת תקשורת
·
חיוביות
מאפשרת תקשורת
Fredrickson
et al. (2008). Journal of Personality and Social Psychology, 95, 1045-1062.
·
מחקר
על עובדים במחקר בדטרויט: סדנת wellbeing ל-200 עובדים שעברו סדנת מדיטציה הכוללת
חיבור בדמיון למושאי רגש, אהבה והתרגשות (תינוק, ילד, חיית מחמד) – Loving
Kindness Meditation. הממצאים
מורים על הגברה משמעותית של רגשות חיוביים בחיי היום-יום ובעקבותיהם הגברה של
משאבים קוגניטיביים, חברתיים ופסיכולוגיים בכל תחומי החיים.
·
האם
הפרפר שיוצא מתוך הגולם נושא את אותו DNA? הפוטנציאל בוודאי היה קיים שם קודם לכן,
אבל טרנספורמציית האופי חלצה "פקקי גנים" שלא באו לידי ביטוי, אולי
כמו התופעה שרוב המטען הגנטי האנושי נותר לא ממומש סוף החיים.
·
"חשיבה חיובית" מאולצת: הבסיס לחשיבה אובססיבית. אל
תחשוב חיובי באופן מלאכותי - הייה פתוח, מוקיר, סקרן,
נדיב, אמיתי: חרדה וקונפליקט – בעיה או סימפטום?
אפקט התיקון של החיוביות על השליליות The
UNDO Effect
·
קצב
התאוששות: במחקר השתתפו 100 איש בקבוצות ניסוי שונות: חיוביות, ניטראליות
ושליליות
·
מניפולציה
ניסויית: עליך להכין נאום לחברי כיתתך, בטווח קצר ביותר, שיחשב כחלק מהציון.
צפייה בקליפ כסיגנל לביטול המשימה (ביטול גורם הלחץ). מניפולציה מובחנת: הרגש
שמעורר הקליפ; מדידת לחץ נפשי: אמצעים פיזיולוגיים שונים מדידים רפואית. משתנה
תלוי: זמן התאוששות. רגשות חיוביים הביאו להתאוששות מהירה יותר ממצב לחץ.
Giltay, E. et al., (2006).
Dispositional Optimism and the Risk of Cardiovascular Death The Zutphen Elderly Study. Archives of Internal Medicine,
166, 431-436.
·
אפקט
האופטימיות: מחצית התקפי לב לגברים אופטימיים בגילאי 65-80. אנשים מאושרים
חסונים יותר נפשית, מסוגלים להתמודד באופן עמיד יותר עם טראומות חיים.
האפקט המשולש: הרחבה ובניה
·
עליה
במשאבים נפשיים, שביעות רצון מהחיים, רגשות חיוביים – התוצאה: אפקט הבניה
וההרחבה, שמביאה ליכולת אנושית טובה יותר למימוש הפוטנציאל החבוי שאינו יכול
לבוא לביטוי ביחסי חיוביות נמוכים, בשל נטייה לתגובה והתמודדות הישרדותית עם
המציאות.

הבסיס הקוגניטיבי וההטיות התפיסתיות בדרך אל האושר
בהשראת כתיבתו של דניאל גילברט
בואו נחליט להיות מאושרים ! (אופסס... אבל איך?)
·
איזה צבע זה? –
הדגמת אשלייה חזותית של Negative After Image
·
כשאהיה גדול... אני
רוצה להיות נהג מכונית זבל ! – מי צודק, הילד או המבוגר?
·
סיפורו של Phineas
Gage
·
האונה הפרונטלית:
הפרידה האנושית מה"כאן ועכשיו"
·
האונה הפרונטלית:
"הכל תירוצים" - האם אנו יודעים איך נרגיש בעתיד? האם נצליח בדיאטה?
האם נתמיד במכון הכושר? האם נהנה בחוץ לארץ? האם נרגיש בעננים בגינה הציבורית עם
ילדנו? האם נהנה במיוחד מתפקיד הניהול החדש שנקבל?
·
אנטוניו אגאס, זוכה פרס נובל 1949 לרפואה על ניתוח הלובוטמיה
למה זה טוב לתכנן עתיד? (החטא ועונשו)
·
הנאה – זה כיף ומהנה
לשחק בשליטה ותכנון
·
אנחנו מדמיינים את
העתיד טוב מכפי שהוא באמת. אז למה לא להישאר עם האשליה? (במיוחד אם זה מקור
למוטיבציה)
·
נבואה שמגשימה את עצמה:
מקור למוטיבציה במצבי אי וודאות
·
ריאליזם דיכאוני: אנשים מאושרים זוכרים מספר גבוה יותר של
אירועים חיוביים מאשר אלה שהתרחשו במציאות. אנשים מדוכאים מכויילים
יותר ומדייקים במספר שני סוגי האירועים.
·
מחקר: הצגה מפחידה של סיכוני סרטן משיזוף או שתיית קופאין
לאנשים שנוהגים להשתזף או לשתות הרבה קפה: אנשים מאושרים זוכרים יותר טוב את
העובדות כעבור שבוע, אך למרות זאת סברו שהסיכוי שהם יפגעו מהמחלה נמוך יותר,
יחסית לפסימיים.
·
אופטימיות נאיבית
ונסיון לשלוט במה שאינו בר שליטה
עובדה: אנשים אופטימיים בריאים יותר
·
Lisa Aspinwall: יש קשר בין אופטימיזם
לתפקוד המערכת החיסונית, ולכן הם בריאים יותר
·
Christopher Peterson: פסימיסטים פחות שומרים על בריאותם
כגישה לחיים ("מה זה כבר יעזור לי? הכל אבוד בכל מקרה")
·
Martin Seligman: אנשים פסימיים רגישים יותר לדיכאון,
דיכאון מביא להזנחה כללית בטיפול עצמי ולפגיעה במערכת החיסונית.
מה עדיף לדעתכם?
·
לקבל 20 שוקים
חשמליים חזקים, או לקבל 17 שוקים חשמליים חלשים ו-3 חזקים?
·
תשובה: לקבל 20
שוקים חשמליים מעורר פחות חרדה בגלל הוודאות
·
הפחתת חרדה מפני אי
וודאות וחיפוש שליטה מהווים גורם מוטיבציה אנושית מרכזי, גם בעולם שבו הצורך
בהישרדות נמוך יחסית לעבר, אם כי אי הוודאות גדולה בהרבה.
ולבסוף, וחשוב מכל: לפעמים באמת צריך גם לתכנן את העתיד ! אלא ש....???
·
האם מישהו באמת רוצה
להתגרש כשהוא מתחתן? לפעמים באמת צריך גם לתכנן את העתיד? אך בעיה אחת...
קטנה... אין לנו מושג ירוק, מהי ההחלטה הנכונה שתעשה אותנו באמת מאושרים.
·
מסקנה: הנאה מתכנון
העתיד – שימוש נאות, ניווט בנהר הסוער של החיים אל חוף מבטחים: קלישאה יפה, אך
חסרת כל בסיס... מובן שיש חופים יפים יותר מאחרים, אבל איננו יכולים לדעת מראש
היכן הם עבורנו. נותרנו עם... כאן ועכשיו
·
[חוסר] יכולתנו
להשוות בין חוויות עבר והווה: [חוסר] יכולתנו לומר האם אנחנו מאושרים יותר או
פחות עכשיו לעומת פעם.
·
הקושי להשוות חוויות
מתרחש אפילו ברצף של שניות אחדות, לא כל שכן, על פני רצפי זמן ארוכים יותר
זכירת חוויות:
·
מתנדבים צופים
בתווית צבע כלשהי למשך 5 שניות
Wilson,
T.D., and Schooler J.W. (1991). Thinking too much: introspection can reduce the quality of
preferences and decisions. Journal of Personality and Social
Psychology, 60(2), 181-192.
·
מסקנות: אנחנו לא
זוכרים חוויות, אפילו פשוטות למדי, מלל, מחשבות ושינון - לא רק שאינם תורמים
לזיכרון החווייתי אלא פוגעים בו, כדי לזכור חוויה... צריך פשוט לחוות אותה
שוב...
·
לעשות, לזכות,
לבכות, לשכוח. להימנע, להתחרט... ומי יודע?
·
תשעה מתוך עשרה
אנשים מצפים שהחלפת מניות מטופשת תגרום להם חרטה גדולה יותר מאשר אי החלפת מניות
מטופשת, כי רוב האנשים חושבים שיתחרטו יותר על פעולות מטופשות מאשר על הימנעות
מטופשת מפעולה. אבל... מחקרים מראים שרוב האנשים מתחרטים וזוכרים פעולות מהם
נמנעו, מאשר טעויות אשר בצעו. אנשים מסוגלים להתנחם על כך שלמדו מהחוויה
ומהטעות. אך אם אין חוויה, אין על מה להתנחם...
·
חיזוי ותכנון העתיד:
שליפת זיכרון מהעבר, תפיסת המציאות בהווה, השלכה לעתיד של מסקנות מהעבר והווה
·
למה הדיאטה לא
עובדת? (אצל 95% מהאוכלוסיה). דיאטה היא נסיון תכנון
עתידי. היא נכשלת שוב ושוב כי גורם פנימי קדום (ולא מודע) קובע באמת את סדר היום
שלנו ולא הרצון המתקדם שלנו.
עדויות וזיכרון יוצר: אליזבט לופטוס
·
במחקריה רואיינו
הורים של סטודנטים על אירועי ילדות מוקדמים ואח"כ במהלך שיחה עם הסטודנטים
"שתלו" אירועים שלא היו: הליכה לאיבוד בקניון, תקלה בחתונה בה הילד
שפך מיץ על הורי הכלה, שהילד הותקף על ידי כלב אלים.
·
רבע מהנחקרים שיחזרו
זיכרונות שלא היו מעולם.
ציפיות ורודות למחר מאושר יותר: "אם העבר הוא קיר עם כמה חורים, העתיד
הוא חור בלי קירות" (דניאל גילברט)
·
דילמת הזוג במסעדה:
גיוון כמנגנון הגנה בפני הסתגלות
·
סובייקטיביות האושר:
סיפורן המופלא של התיאומות הסיאמיות לורי ורבה. רוב
ההורים והרופאים סבורים שרצוי להפריד בין תאומים סיאמיים, גם אם הדבר כרוך
בסיכון חיים של אחד או שני התאומים, מאחר וחיים כתאומים סיאמיים צפויים להיות
קשים ומאמללים. התאומות עצמן סבורות אחרת לחלוטין.
·
היפותזת "השפה
המכווצת": למעשה התאומות "חושבות שהן מאושרות" כי הן פשוט לא חוו
מעולם אושר אמיתי.
·
היפותזת "מתיחת
החוויה": אבל אולי בעצם אני הוא זה שמפסיד? אולי דווקא הן יודעות ליהנות
יותר ממני? אולי חווית ה"ביחד" שלהן יוצרת ביטחון ואושר עילאיים?
·
אז היכן "האושר
האמיתי"? אין אמת מוחלטת. האושר הוא סובייקטיבי,
גם בין אנשים וגם על פני זמן בתוך אותו פרט עצמו. כל חוויה שלנו יוצרת קונטקסט
לחוויה הבאה ואי אפשר למחוק את השפעתה ולומר "אובייקטיבית" איך היינו
מרגישים אילולא קרתה. אדם יכול לומר באופן אובייקטיבי -סובייקטיבי רק איך הוא
מרגיש כעת.
בואו נחליט להיות מאושרים ! (אופסס... אבל איך?)
לחוות את החיים כפי שהם: "חוויה" –
experience נובעת מהמילה היוונית experientia
– "לנסות", כלומר להיות מעורב במשהו. "מודעות" – awareness נובעת מהמילה היוונית horan
- "לראות", כלומר, לדעת שאתה מעורב במשהו. רוב בני האדם חשים
שמדובר בתהליכים חופפים, דהיינו החוויה מודעת. למעשה בפועל, ברוב המקרים החוויה
אינה מודעת, למרות שהיא זו שיוצרת את המציאות.
|