Image 01 Image 01
English

חלק שלישי: קשרים בין אישיים – חברויות ויחסים זוגיים

אתר פסיכולוגיה psychologia.co.il הוא מהאתרים הוותיקים ביותר באינטרנט שסיפק מידע בתחום הפסיכולוגיה בעברית. במהלך שנים השבנו על אלפי שאלות שהופנו אלינו דרך פורומים מקצועיים באינטרנט ובדואר האלקטרוני. בדפים הבאים יוצגו מתוכם מספר מוגבל של שאלות ותשובות שמאפיינים נושאים נפוצים המעניינים גולשים רבים.

 

השאלות והתשובות מסווגות לנושאים הבאים:

1. קשרי משפחה א': הורים שואלים על ילדים – התפתחות פסיכולוגית של ילדים, התנהגויות גן ובית ספר, סוגיות בחינוך וביחסי הורים-ילד וכדומה.

2. קשרי משפחה ב': אנשים שואלים לגבי הוריהם קרובי משפחה אחרים.

3. בעמוד הנוכחי למטה- קשרים בין אישיים, חברויות ויחסים זוגיים: בעיות בזוגיות או בתקשורת זוגית או באינטימיות, אהבה ויחסי מין, קושי ליצור קשרים, קשיים במצבים חברתיים וכדומה.

4. התמודדות עם אירועי חיים שונים: כישלונות, פרידה מבן/בת זוג, הריון, לידה ואחרי הלידה.

5. העולם הפנימי – רגשות, תחושות ושאר מצוקות: חרדה, לחץ, פחדים, דיכאון, הפרעות אכילה וכדומה.

6. הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי: סוגי מטפלים והכשרות טיפוליות שונות, גישות שונות בפסיכותרפיה, מתוך חדר הטיפולים – התחלת טיפול, סיום טיפול ומה שביניהם.

7. מושגים מעולם הפסיכולוגיה – מושגים ותיאוריה: הגדרות של הפרעות נפשיות, חלומות, היפנוזה, מידע על תרופות פסיכיאטריות, מושגים תיאורטיים אחרים בפסיכולוגיה.

 

חלק שלישי: קשרים בין אישיים – חברויות ויחסים זוגיים

 

התקפות עצב עמוקות בתגובה לתסכול
כל פעם שאני נפגעת, מתוסכלת, נעלבת, לא מרוצה מהיחס של בן זוגי אלי, אני נתקפת ב"התקפת עצב וזעם", ממש כך, המצב רוח שלי יורד הכי נמוך שיכול להיות, אני מתחילה להיות עצובה ולחשוב על התאבדות ואני ממש יכולה לזרוק אותו מהבית שלי או להתחיל להגיד לו מילים לא יפות. ואז אחרי שאני נרגעת אני מתחרטת על הדברים שאמרתי אבל אז מאוחר מידי.
היום אני מלמדת את עצמי פשוט להחזיק את עצמי ולא לדבר, אבל מרגישים את המתח ממני, אני קצת שונה אבל לא מתפרצת או משהו. וזה גובה ממני מחיר קשה, למשל אתמול פשוט שכבתי במיטה וחיכיתי שזה יעבור, הוא כמובן נרדם, אני שכבתי בלי לזוז עד 4 בערך וניסיתי להרגיע את עצמי, ממש הרגשתי שכל הגוף שלי מכווץ ושאני כל כך עצובה, והלב כאב לי, והבטן, ואמרתי לעצמי שזה מתכון בדוק לצרבות והתקף לב בגיל מוקדם. ולמה הרגשתי ככה אתמול, כי הוא מרוכז בעצמו ובעבודה שלו ואני מרגישה לבד וצריכה עוד יחס, וכן דיברתי איתו על זה בעבר לפי דעתי הוא פשוט אדם קר יותר ממני וכמובן שקוע בעצמו, אבל אני רוצה להיות איתו ופשוט רוצה להפסיק להגיע למצבים האלה כשאני מתוסכלת ממנו, כי זו ממש התקפה שאוכלת כל פינה חיה בגוף שלי ובנפש שלי.
איך אני מתמודדת? בבקשה עזרה
תשובה
הרגעים הללו בהם את מתכווצת ומגיבה מעומק הבטן הם רגעים של כאב עמוק בו האירוע המקומי שמתרחש לוחץ על פצע פתוח שנמצא בתוכך. התגובה החזקה שמתפרצת מתוכך היא תגובה טבעית למי שמקבל מכה על פצע פתוח. לפעמים החיים מזמנים אינטראקציה מורכבת בין העבר להווה. כלומר, יתכן שבן זוגך משתלב עם העבר המכאיב ואינו תורם לריפוי הפצע. עם זאת, הפצע הזה הוא שלך, לא שלו. התגובות שלך בהחלט קשורות לדברים שקשורים אליו, אבל יש כאן חלק שאת צריכה לטפל בו בעצמך. אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולספר את מה שקורה לך. כאשר תהיי מחוברת יותר לאותו כאב שחי בתוכך כבר זמן רב, יהיה לך אולי יותר קל הן לטפל בו ולהביא להחלמתו, והן להתמודד עם בן זוגך בצורה שונה.

מתקוטטים לפני הילדים
יש לי בעיה עם בעלי. הוריו גרושים. הוא הסב מקצועו לפני שנתיים לעבודה שלא דורשת מחשבה אלא סבלנות וריכוז, ואנו נפגשים מעט מאוד. איננו מסתדרים באופן קבוע אך זה נהיה בלתי אפשרי מפעם לפעם.
יש לנו 2 ילדים קטנים, והמריבות מתחילות משטויות. כל שני וחמישי מריבה שטותית אחרת, דווקא אחד לשני וכו' , הבעיה היא שהוא מקלל אותי ליד הילדים, ואפילו אומר קללות מאוד גסות. איך עלי לנהוג כלפיו וכיצד להביא להבנתו שהוא מערער לילדים את ביטחונם וזה לא חינוך! ברור לי שהכל מגיע מהבית וידוע לי שהוא שרוי במצוקה תקופה ארוכה,אך איני יכולה לספוג יותר.
למעשה ימים ואף שבועות איננו בקשר בעיקר מכיוון שהוא שותק, וברגע שיש מפגש הוא בד"כ נגמר במריבה, בד"כ בסופי שבוע. כמו כן, איננו בעלי יכולת כספית ולכן קשה עוד יותר לקבל עזרה מאיש מקצוע, למי לפנות? כיצד לשנות את הגישה שלו? איך לשנות את המצב ?
תשובה
המצב ביניכם נשמע גרוע למדי, יתכן שאת בתוך הקלחת ואינך קולטת את עוצמת הבעיה. אתם מזיקים לעצמכם ולילדכם בהשארת המצב כפי שהוא. יתכן שבתוך הלחץ הכלכלי אתם עסוקים כרגע בהישרדות ולא נותרים כוחות כדי לטפל בבעיות. עם זאת, קיימת כאן הצטברות של כעס שתלך ותחמיר עם הזמן עד שהכל יתפוצץ. לפי מה שאת מתארת יש ביניכם עדיין רצון לשמירה על הזוגיות ולכן אתם אולי בדקה התשעים כדי לשקם את הקשר. אני מציע לך לפנות עם בעלך לתחנה לטיפול במשפחה שקיימת ברוב היישובים בארץ. נסי לברר על אפשרויות הטיפול דרך הלשכה לשירותים חברתיים בעירייה. העלות אמורה להיות נמוכה יחסית וחשוב שתתחילו לעשות משהו בנדון.

יצירת קשר חדש לאחר גירושין
הנני בחור כבן 35 גרוש מזה 10 שנים, ללא ילדים. לאחר גירושי הכרתי נשים רבות שלא מילאו את ליבי באהבה.
לפני כחצי שנה הכרתי גרושה עם שני ילדים כבני 9 ו-11. מהר מאוד התאהבנו אחד בשני ועברתי לגור איתה. היא התגרשה לפני כחמש שנים והמשיכה לגור עם הגרוש שלה עד לפני כשנה שהם נפרדו סופית. במשך החצי שנה האחרונה חיינו כזוג לכל דבר, עזרתי לה עם הילדים. הילדים העריצו אותי ואהבו אותי.
בחודשיים האחרונים חלו שינויים אצלה, פתאום היא צריכה לחשוב אם הקשר מתאים לה ולדעתה נחפזנו כאשר עברתי לגור אצלה.
נפרדנו למשך כשבועיים ימים, ניסתי לתת לה את הספייס שלו היא היתה זקוקה, עד אשר היא יצרה איתי קשר וחזרנו. הקשר המשיך להתנהל על מי מנוחות עד לפני כמה ימים שהיא הודיעה לי שהיא רוצה שוב לחשוב על הקשר בינינו ולדעתה קשה לבן זקונים שלה לחיות עם "החבר של אימא". לדעתה אנחנו צריכים להמשיך את הקשר ללא מגורים משותפים, שכל אחד יחיה בביתו שלו ונמשיך להתראות. אבל מצד שני, היא אומרת לי שהיא גם צריכה לחשוב עם עצמה מה היא רוצה.
אני מבולבל ודי קשה לי לקבל את זה שהיא רוצה שנגור בבתים נפרדים. לטענתה היא לא רוצה להיפרד.
אני מרגיש שאני לא מצליח לקרוא אותה נכון ויתכן שהיא רוצה לחפף אותי מהחיים שלה האם אני טועה?
האם עלי להסכים למערכת יחסים כזו לאחר שחיינו כזוג לכל דבר? האם היא לא מנסה להראות לי את הדרך החוצה?
תשובה
אני חושב שכדאי שתפנו לייעוץ זוגי. יש כאן השלכות על הזוגיות שלכם וגם על הילדים שבתמונה והתנודות הללו פנימה והחוצה לא עושות טוב לאף גורם בתוך המערכת. צריך לקחת את האחריות המלאה על הדברים ולהיכנס לבירור רציני מה כל אחד מכם רוצה. השארת המצב כפי שהוא מהווה מתכון בטוח לתסכולים ולהרס הקשר בטווח הארוך.

האם אפשר לשנות בן זוג?
האם אפשר לשנות בעל שבתכונות שלו הוא: קודרני, אם יש שאלה שאני שואלת שהוא מראש יודע את התשובה, או שאלה שמשעממת אותו (לדבריו..) – הוא תמיד מקבל התקף זעם, ומתקיף אותי בדיבור. וזה כבר 30 שנה שאני חייה לצד אדם קשה זה. ולאחרונה זה רק מחמיר. הוא מצדיק אותי שזה לא בסדר. ביקשתי ממנו שיבקש מרופא משפחה כדורים לשיפור מצב הרוח – אינו מוכן בשום פנים ואופן. פעם בחודש בערך יש לו תגובות חריפות של זעם אדיר. חוץ מזה הוא בעל שדואג, עוזר בבית ואבא נפלא לילדים. משכורתי זעומה וכנראה אני תלויה בו כלכלית ולכן אינני מסוגלת לעזבו. האם יש פיתרון בכלל שאראה את החיים שלי יותר וורודים, האם אפשר בכלל לשנות טיפוס כזה???
תשובה
לפי מה שאת מתארת הסיכוי לשנותו נמוך ביותר. זאת בעיקר מכיוון שאין לו רצון ומוטיבציה להשתנות. אם היו ניתן היה לפנות לטיפול זוגי, לקבל טיפול אישי פסיכולוגי ו/או תרופתי בהתאם לבעיה שתוגדר ותאובחן.
לפי מה שאת מתארת הבעיה כרגע איננה שלו. הבעיה היא שלך, את סובלת ממנה ובמידה מסוימת הרגשת חוסר האונים שלך והעובדה שאין בידיך לשנות דבר מקבעת את הבעיה ומנציחה אותה. כאשר את תחליטי לקחת את העניינים לידיים ולטפל בחיים שלך בצורה רצינית אולי באופן מפתיע משהו ישתנה גם אצלו. אני מציע לך לפנות לשיחות אצל פסיכולוג או עובד סוציאלי כדי שתוכלי להעצים את עצמך ולהפוך ליותר עצמאית ויוזמת לגבי חייך.

 שקרן פתולוגי
אני כבת 33 במסגרת עבודתי הכרתי בחור צעיר ממני בשנתיים רווק ללא ילדים.
יצאנו מספר פעמים לאחר מספר פגישות שמתי לב שהוא כל הזמן דואג לספר לי סיפורים על עצמו ועל הנשים בחייו וכמה אומללות הנשים שננטשו על ידיו.
מה שמוזר בכל הסיפור זה עצם התנהגותו עם אישה. בפעם הראשונה שקיימנו יחסי מין, הופתעתי מחוסר התחשבותו באישה ודאגתו לסיפוק האישי שלו בלבד. לא התביישתי ואפילו הערתי לו בעדינות כמובן. הפעם השנייה לא "לקחה אותי לשחקים", אבל החלטתי לנסות פעם נוספת ולבדוק את העניין – כי לפעמים צריך לתת צ'אנס בחיים.
לאור כל מה שכתבתי לך האם הוא לא נשמע כמו שקרן ? איך הוא יכול לספר סיפורים כאלה כאשר בקושי הוא יודע להתחשב באישה. מאיפה נובעים כל השקרים האלו? דרך אגב,הרבה פעמים קורה שהוא מספר לי על הכרות שהיתה לו ושעה לאחר מכן הסיפור מקבל פן אחר. האם אני נמצאת בקשר עם אדם "חולה" (במובן הגדול של המילה)? האם קיים מושג כזה שנקרא שקרן פתולוגי ועל מה זה מעיד?
תשובה
מתיאור הדברים שלך בתחילה לא עולה באופן ברור שמדובר בשקרים, אם כי ברור שאת לא מרוצה מהאופן בו הוא מתאר את מערכות היחסים הקודמות שלו. כמו כן את מביעה תסכול מהאופן שבו הוא מתנהג מינית וחוסר ההתחשבות שלו בך. אינני רוצה לגלוש למונחים כמו שקרן פתולוגי או אדם חולה, אלו מונחים שלא ניתן לאבחן אותם ברצינות במסגרת הפורום, ואני בספק אם הם ברי בדיקה גם במסגרת אחרת. הנקודה המרכזית היא שהבחור מעצבן אותך ומתסכל אותך, נראה לך לא מתאים למה שאת מחפשת וכו'. לכן השאלה מדוע את בודקת את אישיותו באופן מקיף כל כך ולא פשוט נפרדת ממנו. הרי אין מדובר בקשר ארוך והתקשרות רגשית עמוקה. אם הוא כל כך שלילי בעיניך ולא מוצא חן צריך פשוט לחתוך את הדברים ולהמשיך הלאה.

תחילת קשר בגיל מבוגר והתלבטות גבי הריון
אני כבת 38, רווקה ובהריון מקשר של מספר חודשים שהיה לי עם גבר שעזב את הארץ ולא היה מוכן להכיר באבהותו. החלטתי להביא את הילד הזה לעולם ולא להפיל. לפני שהכרתי את הגבר הזה יצאתי עם גבר מספר שנים. מערכת היחסים שלנו היתה יפה ומצד שני כואבת. אני רציתי להתמסד ולהקים משפחה והוא לא. היום, אני בהריון מהאחר ומרגישה בודדה רגשית.
לפני כחודש פגשתי את אהובי מהעבר וסיפרתי לו שאני בהריון. עלי לציין שהוא הוכה בתדהמה, הרגשתי איך שהוא מתקשה לעכל את הבשורה. לאחר הפגישה המקרית המשכנו את הקשר בטלפון ואפילו נפגשנו פעם אחת לקפה. באותה פעם היצרים התלהטו בינינו ופתאום הרגשתי שהוא אותו גבר שאהבתי במשך שנים. אבל, כאשר הוא הבין שעדיין יש לי אליו רגש, הוא החל לשחק איתי, כגון: להבטיח להגיע לבקר אותי בדירתי וברגע האחרון לדחות, או להבטיח לצלצל במועד מסוים ולא לצלצל, לצלצל רק ביום המחרת, או כאשר אני מצלצלת אליו הוא לא עונה לטלפון כאשר הוא מזהה את המספר שלי וכו'…….
באחת השיחות הוא זרק לי את המילים האלו: "באתי לפגוש אותך בשביל להתנקם בך". (למרות שהדברים נאמרו בחצי חיוך – לא יכולתי להתעלם – אדם מדבר מתוך הרהורי ליבו).
משהו בתוך ליבי אומר שאולי עדיף לא להיות איתו בקשר – כי בצורה שהוא מתנהג אלי עכשיו זה רק מזיק לי .
אבל, הייתי מעוניינת לשמוע את דעתך בנושא. מדוע, מצד אחד הוא דחה את אהבתי ואת רצוני להקים משפחה, מצד שני, כאשר אני המשכתי הלאה קשה לו לקבל זאת?
תשובה
יש לך אינטואיציה שאומרת להתרחק ממנו ולא להסתבך שוב בקשר שכבר הכאיב לך בעבר. אני נוטה לסמוך על סוגים כאלה של אינטואיציות, למרות שאני מבין את הבדידות והכמיהה לקשר שיש לך.
במידה ואת רוצה לתת לו ניסיון נוסף, דברי איתו והסבירי לו בצורה נחרצת שאת לא מעוניינת בקשר עימו כי הוא מתנהג בצורה גסה ולא רגישה. אם יש לו משהו חיובי להציע הוא מוזמן לנסות, ואם לא עדיף שיעלם מעולמך לעד. אם תראי שמשהו משתנה וההתנהגות האחרונה היתה רק תגובת קנאה והלם להריון, אפשר לבחון שוב את העניינים. אולם אם את מזהה את אותו דפוס התנהגות, חתכי מייד את הקשר וותרי עליו. זה עלול להביא רק צרות.

קושי ביצירת קשר ראשוני
שמי מעיין בן 23 . יש מישהי שאני מכיר שהתאהבתי בה ואנחנו עובדים ביחד. אין לה חבר אבל יש לי תחושה שהיא לא ממש רוצה אותי. אני משתדל לפתוח לה דלתות להחמיא לה לגרום לה להבין שאני רוצה אותה אבל היא לא ממש רוצה.
מצד שני, היא לפעמים שואלת שאלות כמו למה אני לא מתקשר ? מתעניינת בקשרים שלי עם אחרות … והחיבור שלי איתה ממש מממש ממש טוב! וממש כיף לנו ביחד (אני בטוח שגם לה כיף איתי ) אני לא יודע מה לעשות. כשאני מנסה לקדם את זה צעד אחד קדימה היא תמיד עוצרת את זה בדרך כזו או אחרת. אני לא רוצה כל כך לוותר עליה ולצערי אין לי מספיק ביטחון עצמי ואסרטיביות להמשיך לנסות כשהיא לא מאפשרת לזה לקרות …
מה עושים ? האם לוותר? האם להמשיך לנסות ?
תשובה
ניסית את כל השיטות העקיפות, אולי הגיע הזמן לפעול באופן יותר ישיר. לנסות לצאת איתה, לומר לה באופן יותר ברור שאתה מעוניין בקשר איתה וכו'. יתכן שאתה רוצה להימנע מהפגיעה שכרוכה בסירוב אבל מצד שני אתה לא מבין מדוע הדברים לא זורמים הלאה. תצטרך להחליט האם אתה לוקח את הסיכון לפנות באופן יותר ישיר עם הסיכויים הכרוכים בו.

חיפוש אחר תשומת לב
אני בת 29 ומאז שהייתי בת 18 ויצאתי עם החבר הראשון אני מחפשת תשומת לב בדרכים מעוותות, מה שמוריד לי את הביטחון העצמי והמחשבות על עצמי הן שליליות ביותר עקב כך. אני לא מצליחה לשלוט בזה אבל בכל מערכת יחסים חדשה שאני בונה (בעיקר עם חברות או נשים מבוגרות, פחות עם גברים שאני יוצאת איתם) אני מחפשת שירחמו עלי ומספרת סיפורי זוועה מפורטים על אונס שעברתי כביכול בגיל 18 בחו"ל (כדי לא להאשים מישהו ספציפי). הסיפור שבניתי לעצמי כה מפורט ואמיתי עד שלפעמים הוא משפיע עלי ממש למרות שלא קרה לי דבר. אני לא יודעת למה בחרתי בסיפור הזה דווקא ולמה אני כל כך מתקשה להפסיק אבל אני מרגישה צורך בהגנה אימהית שאין לי. איך להפסיק עם זה? האם אני חולת נפש? מה לא בסדר איתי?
תשובה
את הבסיס את כנראה יודעת, את זקוקה לאותה תשומת לב ורחמים שמקרה האונס שלא היה מביא. השאלה מה בכל זאת נמצא מתחת כי אנשים לא ממציאים סתם סיפור כזה. ברור לי שלא עברת את האונס עליו את מדברת אבל יתכן שחווית העבר שלך לימדה אותך שלא תקבלי את מידת האמפתיה והרצינות הרצויה אם סתם תחלקי עם חברותיך רגשות וכאב. את כנראה לא בוטחת ולכן חייבת לבוא עם סיפור שמולו באמת אי אפשר לעמוד אדיש. זהו נושא רציני והייתי מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, לא בגלל הסיפור הבדוי, אלא דווקא בגלל הכאב שכן יש לך מבפנים על הרגישות שאינך מוצאת או חוששת לא למצוא בחוץ.

התלבטות על גירושין
שלום..אני נשואה מעל 8 שנים לבן אדם הכי טוב שבעולם. הוא בעל מקסים ודואג, אבל בשנים האחרונים קיימת בעיה של סיפוק מיני. היינו בטיפולים והכל לזמן קצר אני מאוד עייפה מכל העניין ומנסה לא להגדיש לזה כל כך חשיבות ביחסים שלנו, אבל לא מצליחה ומרגישה מאוד מאוד מתוסכלת . אני רוצה להתגרש אבל איך לעשות את זה?? הוא עובד מפרנס דואג לילדים. כל החברות שלי מקנאות ומפרגנים לנו. אבל אני רוצה להתגרש איך להתחיל לפחות את השיחה???
תשובה
לפי מה שאת מתארת העניין עדין לא בשל לשיחה על גירושין. אני מציע לך לפנות באופן אישי לייעוץ פסיכולוגי, לתאר את המצב שנוצר ולנסות להבין יותר טוב מה קרה ומה באמת מתאים לך להמשך. במידה ועדיין תחליטי שאת רוצה בגירושין תוכלי לקבל הכוונה כיצד לפתוח את הנושא לדיון.

התלבטות על תחושות אהבה
אני בת 22 יש לי חבר כבר יותר מארבע שנים. במשך כל הקשר קרו לי מצבים שהייתי חושבת על הקשר שלנו. האם אם אני אוהבת אותו מספיק, אם אני יכולה לחיות איתו את כל החיים (כי מבחינתו ומבחינת כל מי שמכיר אותנו אנחנו בטח נתחתן כי אנחנו ממש מתאימים). התשובה שהייתה לי כל הזמן לעצמי היא שטוב לי איתו כי הוא אוהב אותי ממש, מכבד אותי, מפנק, מאד משקיע והוא יעניק לי יציבות בחיים אז למה לי להרוס משהו כזה. לפני כמה זמן התחלתי לחשוב על דברים אחרים כמו: אם אני נועלת את עצמי איתו אם אני לא צריכה לחוות עוד דברים בחיים וגם בחורים אחרים אולי "נשאבתי" לקשר הזה 4 שנים ולא ממש ידעתי מה קורה כי תמיד היה לי טוב איתו ותמיד הוא תמך בי בהכל ועזר לי בתקופות ממש קשות. אני לא יודעת אם זה רק אני שלא יציבה שלמרות שאני יודעת שיש לי משהו טוב אני רוצה להרוס את זה ואז אולי להתחרט בעתיד או שאולי באמת אני סתם סוחבת את זה ומפחדת להיות לבד, כל הזמן מציק לי העובדה שאם אני נשארת איתו ולא יודעת באמת מה אני רוצה מעצמי.
אמא שלי אומרת תמיד שכשמתחתנים צריך להתחתן עם הראש ולא עם הלב כי באיזשהו שלב הרגש ההתחלתי דועך ומה שנשאר זה ההרגל. אני לא יודעת אם זה נכון לחיות ככה מה דעתך?
הנושא הזה ממש מטריד אותי כי אני לא רוצה לפגוע בו חוץ מזה אני ממש לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה לפגוע גם בחיים שלי.
תשובה
את צריכה לקחת בחשבון לא רק את מחיר ההישארות ביחד אלא גם את מחיר הפרידה. לפעמים אחרי שנים של קשר נוצרת שגרה והריגוש שקורה בד"כ בקשר חדש פוחת באופן טבעי. במצבים כאלה חרדה הנטישה פוחתת וקשרים אחרים נעשים פתאום אטרקטיביים יותר.
מסתבר שאנשים שנפרדים במצב כזה מפתחים מהר מאוד חרדה וחוזרים לקשר מאחר שלפתע מעריכים יותר את כל הדברים הטובים שהקשר נתן להם. לרוע המזל לפעמים אחרי הפרידה נוצר גם משבר אמון שמקשה על החזרה.
אני חושב שכדאי שתנסי לדמיין את עצמך בלי החבר הזה. נסי לחשוב האם את יכולה לדמיין אותו מכיר בחורה אחרת ומתחתן איתה. האם את יכולה לדמיין את עצמך בקשר חדש וכיצד הוא יראה בעוד ארבע שנים. במידה ואכן "זה לא זה" בהחלט יש מקום לחשוב על רלוונטיות הקשר הזה עבורך לטווח הארוך. אם מדובר רק בהפסד הפוטנציאלי של קשרים אחרים, אני חושש שזה מלווה כל קשר רציני תמיד ולאורך כל החיים, בין אם מכירים בזה באופן מודע ובין אם מכחישים ומעלימים זאת מתחת לשטיח. אם את לא יודעת מה לעשות אולי כדאי לפנות לפסיכולוג לפחות לכמה פגישות ייעוץ ולראות האם יש נקודות מבט שאינך שמה אליהם לב.

התלבטות על הישארות או פרידה מבן זוג
אני נמצאת עם בן זוג כארבע שנים, ולא יודעת אם להיפרד או להישאר. במהלך הקשר ניסינו פעמיים לקחת הפסקה קטנה ולראות אם אנחנו רוצים להיות אחד עם השני או לא. בפעמיים האלו הגענו למסקנה שאנחנו לא יכולים להיפרד. מבחינתי, אני לא יודעת אם החלטתי ככה כי זה היה קשה מידי לחשוב עליי בלעדיו – כי הוא הפך לחלק ממני והיה לי קשה מידי לעשות את זה, או שבאמת אני לא רוצה להיות בלעדיו. אני יודעת שאם הסיבה שלי לא להיות איתו היא בגלל שהוא נהיה חלק ממני ויהיה לי קשה כואב להיפרד ממנו מספיק טובה וצודקת להמשיך את הקשר הזה. כי גם אם ניפרד בהתחלה זה בטוח ממש יכאב ואז עם הזמן זה ידעך.
הפחד הכי גדול שלי הוא לעשות את הצעד הזה של לעזוב אותו ואז להתחרט על זה מתישהו. כי אז לא תהיה לי דרך חזרה אליו.
תשובה
הפסקות שכאלה לוקות כמעט בהגדרה בכשל בסיסי. אי אפשר להיפרד באופן זמני כדי לבדוק "איך זה". באופן טבעי מלוא תשומת הלב ניתנת להעדר הקשר והרצון לחזור גובר מייד. פרידה יכולה לקרות אם היא טבעית ויש בה רצון של ממש להיפרד ואולי להתנסות גם בקשרים אחרים. לא תמיד הקושי להיות ביחד קשור לקשר עצמו. לפעמים מדובר בבעיה אישית של אחד או שני בני הזוג מבחינת נכונות למחוייבות ודברים נוספים. אם מדובר בקשר שעשוי להיות רציני לעתיד אולי עדיף במקום לעשות ניסיונות של פרידה וחזרה לפנות ביחד ליועץ זוגי לטיפול שיוכל לתת לכם נקודת מבט מקצועית ואובייקטיבית יותר.

חוסר חשק לקשר מיני
אני בת 26, אקדמאית, עובדת בתחום הייעוץ הארגוני. מאז ומתמיד לא הרגשתי צורך בבן זוג קבוע מהבחינה המינית, אלא רק ה"חברית". אני יוצאת עם בחורים כל הזמן ויש התעניינות רבה סביבי, אך מעולם לא היה לי קשר שעלה על 3 חודשים.
אני מרגישה שאין לי חשק לחוות מין עם אדם נוסף. כלומר כשאני מגיעה לאינטימיות עם מישהו וכשאנחנו מתכוונים לשכב, אני מרגישה לא בנוח ולא משוחררת כלל. המחשבות עובדות במקום הרגש, והכל נהרס. זהו דפוס שחוזר על עצמו כבר כמה שנים.
הנושא מאוד מדאיג אותי משום שאינני יכולה לראות את עתידי ללא בן זוג קבוע עם כל המשמעויות שיש לזה.
הייתי בטיפול ארוך בעבר, שעזר לי מאוד מכל הבחינות אך בנושא זה לא היו תוצאות.
אני לא מכירה אף אדם עם בעיה כמו שלי, ונראה כי היא נובעת ממניעים ספציפיים שאותם עדיין לא הצלחתי לפענח.
תשובה
אפתח את תשובתי במשפט המשמעותי ביותר בעיני בהודעתך:
"כשאני מגיעה לאינטימיות עם מישהו וכשאנחנו מתכוונים לשכב, אני מרגישה לא בנוח ולא משוחררת כלל"
יכולות להיות סיבות רבות לעכבות מיניות. מין קשור לרגשות, לתפיסת גוף, לדימוי עצמי, לזהות מינית ולעוד גורמים רבים. העובדה שכשנוצרת אינטימיות מתחיל הקושי יכולה אולי לתת לך כיוון לשורש הבעיה. אינני יודע לומר מדוע יש אצלך חשש מקשר אינטימי אבל נראה שבאופן לא מודע את עושה הכל כדי להימנע מקשר כזה. יש מצבים שבהם הפגיעה הפוטנציאלית מקשר כזה חמורה יותר מהאפשרות הלא יהיה קשר כלל. מאחר ואת כותבת שהיית בטיפול פסיכולוגי שעזר מבחינות אחרות, אני חושב שיש אפשרות סבירה שכעת תוכלי לפנות לטיפול ולהיעזר גם בנושא הזה.

בעיות ביחסי המין
שמי ירון ואני בן 26 , לפני חצי שנה בערך סיימתי מערכת יחסים בת שלוש וחצי שנים.
בפעם הראשונה ששכבתי עם החברה הקודמת היו לשנינו ציפיות מאד גבוהות מהאופן שבו זה יתבצע. דיברנו על זה המון. באותה התקופה היתה איזושהי בעיה בה לא יכולנו לשכב בחודש הראשון. לכן תכננו כל הזמן הזה איך יהיה הסקס הראשון שלנו , וכגודל הציפיות כל היו גודל האכזבות. מרוב שהיית לחוץ לא לאכזב אכזבתי בגדול ולא הצלחתי להגיע לזיקפה – דבר שמאד תיסכל גם אותי וגם אותה באותו הזמן .
הפעם השנייה הייתה מאד לחוצה מבחינתי והפעם זה הצליח , מאותו היום היחסי מין היו נפלאים עד לרגע שנפרדנו ולא הייתה שום בעיה .
לאחרונה אני מכיר בחורות ויש לי חרדה גדולה שזה יקרה לי עכשיו גם עם אותה הבחורה ואני מאד לחוץ. לאחרונה הכרתי בחורה וכשהגיעה השעה הנבואה הגשימה את עצמה שוב באופן חלקי אבל בגלל שחשבתי על זה המון.
אני נורא חושש להגיע למצב כזה עם עוד בחורות וזה מוריד לי את הביטחון העצמי מאד בהקשר זה.
יש לציין שאני סובל מחרדות במשך שלוש שנים ולאחרונה לוקח קלונקס 1.5 מ"ג ליום.
מקווה מאד שאתה מכיר את הבעיה ואולי תצליח לעודד אותי או לומר לי באיזו צורה מתנהגים במצבים כאלה.
תשובה
אתה צודק בניתוח המצב, הלחץ שנוצר הוא הנבואה שמגשימה את עצמה ובסופו של דבר בגללו אינך מצליח להגיע לזיקפה. אגב, יתכן שלתרופה גם השפעה על מה שקורה לך וכדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי זה ולגבי אפשרויות תרופתיות משלימות שיכולות למנוע את הדבר מבחינה גופנית.
מבחינה פסיכולוגית תצטרך ללמוד להרגיע את עצמך ולפתח "חשיבה חיובית". יש על כך לא מעט ספרים שמלמדים הרפיה, נשימות וחשיבה רגועה יותר. סביר להניח שמיומנות כזו תוכל לעזור לך הן בזוגיות והן להפרעת החרדה בכלל. יש כמובן גם מטפלים שזו התמחותם, אפשר להיעזר גם בהיפנוזה ולמידת היפנוזה עצמית.

מה ההבדל בין אובססיה לאהבה?
לפני שנתיים הכרתי בחור רגיל אך למרות זאת מיוחד. מההתחלה היה בו משהוא שמצא חן בעיניי מאד. אף פעם לא יצאנו למרות ששנינו מוצאים חן אחד בעיני השני וזה בגלל שאנו מעולמות שונים בכל התחומים והמובנים. כשהייתי מאד עצובה הוא היה היחיד שבחיוך מחק לי את הדמעות. אם זה היה תלוי בי היינו יחד. יש בינינו כימיה.
הוא הבחור היחיד שגורם לי להרגיש בעננים רק מלראות אותו. כיף לי לדבר איתי (אם כי זה קורה בתדירות רחוקה מאד).
אני רואה אותו כמעט יום יום. ואני לא יודעת אם זה אהבה, התאהבות או אובססיה.
השאלה שלי היא מה ההבדל בין אובססיה לאהבה? אשמח לקבל תשובה מפורטת עם דוגמא שתמחיש את ההבדל ותעזור לי לדעת אם זה אהבה/התאהבות או אובססיה לדבר שכביכול לא מושג.
תשובה
אהבה יכולה להיות אובססיבית, זה לא מעיד על איכותה וטיבה, באותו אופן אפשר להיות כרוך אחרי מישהו באופן אובססיבי בלי באמת לאהוב אותו. אני מציע להתרחק מהמונחים התיאורטיים שאינם באמת תורמים דבר, ולהתמקד במה שיש בקשר הזה. את מספר על תחושות של קרבה לאותו בחור והשאלה האם את מתכוונת ורוצה למממש זוגיות עימו כדי לתת לזה סיכוי או לא. אהבה היא תהליך מורכב וסביר להניח שיש בך משהו שאוהב אותו, כמו גם במקביל משהו שמתלבט ("בחור רגיל"). קבלי את הקונפליקט הפנימי שלך ובמקביל אל תתני לו להפסיק את מהלך הדברים. לפי מה שאת מתארת אין סיבה של ממש לעצור את ההתקרבות.

פגיעות מיניות
מגיל צעיר נפגעתי פגיעות מיניות רבות (4 או 6). מעולם לא אונס.אני יודעת שחבויה בי הרבה שמחה, אך הדיכאון התמידי מנצח. אני שמנה ובודדה ולצערי, יפה וחכמה. איני מסוגלת ליצור קשר עם גבר. כבר שנתיים ומחצה לא שכבתי עם גבר. הבעיה – אני רוצה וזקוקה. איני צעירה עוד- 34. ואני כה רוצה להיות נאהבת. אני בטיפול. בעבר גם הייתי בטיפול תרופתי שלא הועיל, רק הזיק. היש מוצא?
תשובה
אני מאמין בצורה אופטימית שתמיד יש מוצא. עם זאת, את החיפוש תצטרכי לעשות בטיפול בו את נמצאת. את מספרת על התמודדויות מורכבות ועמוקות ביותר ואלו דברים שעיבודם דורש זמן וכוחות. אני לא חושב שיש לי טיפ מבריק שאוכל לתת לך בכמה שורות כאן בפורום, אל מול היכרות אישית שיש לך במסגרת הטיפולית האישית. אני מתאר לעצמי שאת מעלה את התחושות הללו בטיפול הזה ואני מקווה ששם גם תקבלי מענה ופתרון לסבל.

ידידות ואהבה
יש לי ידיד טוב מאוד כבר המון שנים. לפני כחודש יצא ששכבנו.. היה מביך אך נהנינו. הוא לא רצה שוב כי פחד שאני אפתח רגשות וטען שאין לו זמן למשהו רציני (טענה נכונה באמת, אין לו הרבה זמן, הוא נורא עסוק). היחסים בינינו מעולים, מדברים על הכל, צוחקים ונהנים. לפני מספר ימים שכבנו שוב. עדיין היחסים מעולים.
הבעיה היא שאני רוצה יותר, גם יותר סקס וגם יותר קשר. אני חושבת שאני מפתחת רגשות, אפילו בטוחה בכך. אני מתנהגת כרגיל, למרות שאני בדרך כלל מאוד שקופה אז ייתכן שרואים זאת. עדיין הוא מספר לי הכל ואני מספרת לו (חוץ מזה…).
מה לעשות?? אני חושבת עליו כל היום, בלי הפסקה ומחכה לזמן האיכותי שיהיה לנו יחד ומקווה שהוא ירצה אותי שוב…
תשובה
כשהארי פגש את סאלי… הייתם ידידים הרבה שנים.
מה יוצר זוגיות? מה מושך שני אנשים זה אל זה, והאם קשר בין נשים לגברים יכול להישאר בגדר ידידות בלי שיעורר מתח מיני או/ו זוגי? אלו שאלות רציניות, שאין עליהם באמת תשובה, ואני תוהה מה בעצם את שואלת. נראה לי שעברתם את מה שנקרא צעד האל-חזור. שכבתם והכרתם באופן רשמי בכך שיש ביניכם מתח מיני. כעת יש משא ומתן על אופי המחויבות של הקשר, זה מן הסתם מערב גם רגשות נוספים שלא היו קודם, מה שמסבך את המצב. השאלה מה את רוצה ומה הוא רוצה. במידה וכאן אין סימטריה הידידות ארוכת השנים נמצאת בסכנה ולא תעזור העובדה שעד היום היא היתה מאוזנת. לפי מה שאת מתארת את אמורה להרגיש דחויה כי הוא כל כך עסוק ו"אין לו זמן בשבילך", ואת רוצה אותו.
העצה היחידה שאני יכול לומר לך בשלב הזה היא להיזהר. יש לי הרגשה שאת נכנסת למלכודת שעלולה לגרום לך כאב וכדאי אולי להכיר בכך מראש. אני לא מאמין ביחסים זוגיים שאינם הדדיים ואינם סימטריים, וכל מחציתה השנייה של הודעתך עוסקת בחוסר האיזון שבקשר. אם זה עדיין אפשרי אני מציע לברר את פני המציאות מולו ואם אכן אין סיכוי לקשר זוגי מאוזן נסי לסגת, לפחות למצב הקודם. אם יש פרצות בחומה והוא לא כל כך נחרץ לגבי "חוסר הזמן שלו למשהו רציני", אז יש מקום לדיון ומחשבה. אחרת, ברחי כל עוד את יכולה וכל עוד אינך יותר מידי פגועה.

הטרדה מינית וטראומה – לאן לפנות?
אני בת 19.בילדותי הוטרדתי מספר רב מאוד של פעמים מינית- מכל מיני אנשים וכמעט מכל מי שהיה מסביבי. היום אני מרגישה שלמרות שחשבתי שאני חזקה והתמודדתי עם זה, אני מוצאת את עצמי כאומללה בכל פעם שאני חושבת על זה. חבר שלי טוען שכשהוא מחבק אותי כשאני ישנה אני רועדת כל כך שהוא עוזב אותי ולא מחבק בלילה. אני חושבת שהכל זה תוצאה של אותם מקרים. אני לא יודעת אם זה שאלה לפורום הזה אבל באמת אין לי מושג לאן לפנות- ואין לי עם מי להתייעץ (ההורים שלי לא מודעים לכל מה שעברתי).
אני אודה לך אם תוכל לכוון אותי.
תשובה
את צריכה לפנות לטיפול פסיכולוגי ולקבל ליווי לאורך זמן עד שיהיה שיפור משמעותי בהרגשתך ועיבוד של כל מה שקרה לך בעברך.
אחת השיטות לטיפול בפוסט טראומה מכונה EMDR ואת יכולה לקרוא על כך מעט במאמר הבא: www.psychologia.co.il/emdr2.htm
תוכלי לקבל הכוונה למטפל דרך האגודה הישראלית שעוסקת בנושא www.emdr.org.il

התלבטות לגבי הזהות והמשיכה המינית
אני בן 30. יש לי בעיה שמטרידה אותי, בעניין משיכה מינית לגברים. ניסיתי מס' פעמים יחסי מין עם גברים-אהבתי (בחלק מהמקרים) את המגע החיבוקים החום, את הקרבה אבל לא אהבתי את הסקס עצמו.
יצא לי פעמים רבות שהיה ממש ניגוד בין השניים. רציתי מאוד את הקרבה למרות שלא אהבתי את הסקס
מצד אחד אני מסוגל להתאהב בגבר ומצד שני אני נגעל לקיים איתו יחסי מין.
לא היתה לי התנסות עם המין הנשי אני אדם מופנם ובישן. אני כמעט שלא נמשך לנשים, אבל לפעמים כשאני רואה זוג, יש לי צביטה קטנה בלב (מעין קנאה קטנה,שלא הולך לי עם נשים)קורה לי לעיתים נדירות שאני רואה איזה מישהי ואני יכול להתאהב בה
אשמח לחוות דעת
תשובה
אתה נמצא במרחב ביניים וכנראה לא יכול להיות בטוח בזהותך המינית. למעשה אתה לא נמשך מינית, לא לגברים ולא לנשים. אתה מחפש אהבה ורגש אבל נושא המין לא כל כך מקבל משמעות חיובית בתוך הקשרים שאתה יוצר. מאחר ואתה בן 30 ובכל זאת זהו גיל בו כבר מצטברות חוויות והתבוננויות על הקשרים האישיים והרגשיים, ואתה עדיין מתלבט ונבוך סביב הדברים, כנראה שיש כאן מטענים שעדיין לא התמודדת איתם לעומק. אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולתת מקום לכל מגוון התחושות שיכולות להתעורר סביב הקשרים, הן עם גברים והן עם נשים. בתהליך כזה תוכל אולי למצוא את האיזון הנכון והתשובות למה שאתה מחפש. אני מתרשם שכיום אתה לא באמת יודע אפילו את מה בדיוק אתה מחפש וזו סיבה טובה בפני עצמה לפנות לטיפול.

מחשבות
יש לי קטע כזה שאני מסתכל על אנשים וישר וחושב בנוסף מרושם ראשוני חיצוני ופנימי על דבר מאוד מביך ומוזר..אני נגעל מהמחשבה שהם מחרבנים…אני פשוט מדמיין אותם על האסלה וחושב איזה גועל נפש שאנו מדברים כעת ועוד מעט הם הולכים לחרבן…אני גם חושב על סלבריטיס כאלו הם אשכרה יושבים גם ועושים את זה. הבעיה לא מסתיימת כאן : יש לי משיכה מינית לנושא גם שאני מאונן …(אני נמשך לגברים) והכוונה היא למשיכה בהשפלה שמישהו יחרבן עלי כאקט של השפלה… בכל מקרה שני הדברים לא משפיעים על תפקודי: אני אדם חברותי וכו'… אבל זה מציק
תשובה
יש שלושה דברים שצריך לבחון בעקבות התיאור שלך.
האחד הוא קיומן של מחשבות טורדניות, כי זה מה שאתה מתאר. הדבר לא צריך להיות קשור בהכרח (רק) למין ואם זה קיים גם בהקשרים אחרים כדאי לטפל בזה כסוג של הפרעת חרדה שפוגעת באיכות חייך.
ההיבט השני הוא ההבחנה בין פנטזיה למציאות. השאלה כמה הפנטזיה נשארת ברמה זו או כמה היא עוברת למימדים של מציאות והתנסות. פנטזיה, מוזרה או מעוותת ככל שתהיה היא בכל זאת רק פנטזיה וזה לא אומר שרוצים גם למממש אותה בכל תנאי. בחן עם עצמך מה קורה לך והיכן אתה נמצא לגבי זה.
ההיבט האחרון הוא ההיבט הקונקרטי בהקשר לזהות המינית ולהתנסויות המיניות שלך. לפי "הספר" סוג כזה של פנטזיות והתנסויות מיניות הן פרברסיה. גם כאן שאלות נורמטיביות מתנגשות בסופו של דבר עם שאלות מאוד פרקטיות לגבי הביטוי של הפרברסיה עם אורח החיים והקשר והתקשורת עם אנשים אחרים. מאחר והפנטזיה הזו מפריעה ומציקה לך זו כנראה בכל זאת בעיה שצריך לטפל בה והשאלה מהיכן להתחיל. יתכן ששאלת המחשבה הטורדנית והזהות המינית היא נקודת התחלה טובה ויותר קלה לכניסה לטיפול כאשר בהמשך אחרי יצירת הקשר והאמון הראשוניים ניתן יהיה גם להגיע למחשבות שתיארת כאן.
אתה יכול לפנות לטיפול פסיכולוגי ולבדוק שם איך מתמודדים.

בעיות זיקפה
עם אשתי אין ולא היתה לי בעיית זיקפה. לעומת זאת בניסיונות עם אחרות יש לי בעיית זיקפה.
מדוע ? האם יש טיפול? ואיזה טיפול?
מדובר על יחסים מחוץ לנישואים…מזדמנים וכו'…ידוע לי שאין לי בעיה אורגנית אלא פסיכולוגית…
ובכל זאת…מה עושים???
תשובה
משמעות מה שאתה מתאר היא שאין לך בעיה פיזיולוגית ושבעיית הזקפה נובעת מגורמים פסיכולוגיים כגון חרדה. השאלה איננה קשורה לזיקפה אלא לחרדה שמתעוררת כאשר אתה מקיים יחסים עם נשים אחרות והשאלה כמובן האם זה דבר שניתן או שאתה רוצה לטפל בו. אם מדובר על יחסים שאתה מקיים מחוץ למסגרת הנישואין יתכן שהחרדה די מובנת מאליה.
אני תוהה למה אתה מתכוון בשאלה מה עושים. ברור לי שקונקרטית אתה מתייחס לבעיית הזקפה, אבל אולי במקביל אתה שואל גם מה עושים עם חיי הנישואין שלך. במידה והיתה לזה תשובה מתאימה אני מתאר לעצמי שהבעיה עליה אתה שואל כאן היתה נפתרת או פשוט כלל לא מתעוררת.
מאחר ובעיית הזיקפה היא פסיכולוגית תוכל לפנות לסקסולוג או לפנות לרופא לקבלת תרופות בסגנון ויאגרה. עם זאת, אני חושב שעדיף לטפל בשורש העניין ולא בסימפטום החיצוני.

מה הסיבה לצורך להישלט
לאחרונה התוודעתי מעט לעולם ה BDSM לאחר שהתחוור לי שחברתי רוצה וזקוקה להיות נשלטת מושפלת ומוכה תוך כדי האקט המיני ובהקשר אליו. לאחר ששמעתי במשך הזמן על הנושא, הסתבר לי שזו תשוקה שקיימת אצל לא מעט נשים (כמו אצל לא מעט גברים) . כמו כן הבנתי שהם יכולים לספק את הצורך הזה ועושים זאת ומגיעים לסיפוק נפשי מכך וחיים עם זה בשלום ובכיף .
כך שאני לא מתייחס לזה כאל בעיה אלה כאל תופעה מעניינת ולכן אני רוצה לשאול , מה הרקע הפסיכולוגי שמביא נשים או גברים אלה להזדקק לשליטה , השפלה ולכאב , שבאופן פרדוקסאלי גורמים להם להנאה כל כך גדולה .
תשובה
אני לא בטוח שאפשר לתת תשובה שמתאימה לכולם. מקובל לחשוב שאנשים שנפגעו מכך שלא הייתה להם יכולת שליטה על חייהם או לפחות כך חוו את עצמם (לעיתים בגיל צעיר מאוד), מפצים על חוויה זו דרך סאדו מזוכיזם. במידה מסוימת, אם "אינך יכול להילחם בתופעה הצטרף אליה", כלומר, אם בין כך נידונת לכאב וחוסר שליטה, הפוך את זה לאורח חייך בשליטה מלאה.

בעיות חברתיות
יש לי בעיה אישית/חברתית מורכבת. איני יודעת איך ליצור כימיה ותקשורת בין אישית בסביבת עבודה ולשפר את מצבי אישי, התנהגותית, חברתית ותקשורתית, אין לי חברים ו/או חברות בנות גילי, אני סובלת מתחושות ריקנות, איני מצליחה ליצור כימיה וחן
אני בת 53, סבתא, נשואה לא באושר. סובלת מביטחון עצמי ירוד. השפה שלי מאוד רדודה ופשוטה, למרות שאני קוראת עיתונים ושומעת חדשות איני מצליחה להרכיב שני משפטים רצופים ומעניינים. מאוד מתסכל, מביך, מביש. המוראל שלי על "הרצפה", ואז אני נחבאת בפינה. אנא עזור לי לשפר את הדימוי עצמי שלי. הנושא רודף אותי מאז שאני מכירה את עצמי, לא נותן לי מנוחה וכל היום אני טרודה במחשבות ובהרהורים למה זה קורה לי? האם יש טיפול רפואי ו/או תרופה להפוך אותי למקובלת ורצויה בחברה. אני עובדת בשתי משרות כמזכירה אין לי שום שיחה עניינית עם המעבידים ו/ או העובדים, אין לי חוש הומור ואני מוצאת את עצמי בוחנת את אנשים איך מדברים שוטף ברצף ללא שגיאות בהגיית המילים. אני ממש מקנאה ואני מנסה ולא מצליחה איך אפשר לשפר את הליקויים האישיים שהם חלק בלתי נפרד ממני. נמאס לי להיות דחויה ולא מקובלת. בקיצור אנא תן לי טיפים או כיוון או הפניה לספרות מקצועית במטרה לשפר הדימוי עצמי ולהעלות את המוראל ולהיות אהובה בחברה.
תשובה
למרות שקריאת ספרים יכולה להיות מעניינת, אני לא חושב שפתרון יכול להגיע משם. לדעתי את צריכה לפנות לטיפול פסיכולוגי ולעשות עבודה עמוקה ושורשית יותר מאשר לקרוא על הדברים, מה שישאיר אותה ברמה אינטלקטואלית על פני השטח. את מספרת על רצף של תסכולים קשים בחיים שלך, מזוגיות, מעבודה, מיחסים בין אישיים ובעיקר מעצמך. את בגיל שכבר צברת בו ניסיון חיים, ומצד שני יש עוד הרבה שנים קדימה בהם אפשר לשקם את הדימוי העצמי ואת איכות החיים. עם זאת, אין טעם להמתין עוד זמן רב. אלו דברים שצריך לטפל בהם כעת ומייד כי הזמן לא ממתין ולא ישפר את מהלך ההיסטוריה האישית שלך. מהדברים שלך לא שמעתי ליקוי בשפה, הדברים כתובים באופן בהיר ושונה מאוד מהתיאור העילג שאת מתארת בו את התנהלותך בעולם. אני מעריך לפיכך שתוכלי להיעזר בטיפול פסיכולוגי ובשלב ראשון "לעשות קצת סדר" בבאלגן הגדול שמתרחש מסביב.

קושי ביצירת קשר ודימוי עצמי נמוך
אני בן 26 ומעולם לא יצרתי קשר זוגי , היו לי מספר מאד מועט של פגישות שלא התקדמו מעבר לדייט ראשון. אציין שפעם ראשונה שיצאתי לפגישה היה בגיל 25. אני לא שמן, בעל מום או מראה חריג כלשהו… אנשים שסביבי אומרים לי שיש לי דימוי עצמי מאד נמוך …האם יש קשר בין דימוי עצמי ליכולת יצירת קשר זוגי ? האם זו בכלל בעיה ?
תשובה
יש בהחלט קשר בין דימוי עצמי ליצירת קשרים מאחר וקשה יותר ליזום את הקשר, יש תמיד חשש להיפגע ושהקשר לא יצליח, שאין מה "לאהוב בי" וכו'. הטיפול הפסיכולוגי רלוונטי ועשוי בהחלט לעזור למצב כזה.

בעיות בביטחון העצמי שלוש שאלות
כל פעם שאני נמצא ליד חבר'ה בגיל שלי או בסביבה זרה, אני חש לא בנוח חש נחות מהם ולפעמים מין חשש מהם. כל פעם שאני נמצא ליד בנות אני מרגיש חסר בטחון, ושאני מדבר איתן אני רועד כולי וחשש שלא בנוח ולפעמים אני לחוץ. יש לי פחד לנהוג פחד של איבוד שליטה. אשמח אם תיתן לי יעוץ איך לטפל בבעיות האלה
תשובה
אתה מתאר סוג של חרדה שמלווה אותך בסיטואציות שונות. אני מצרף קישור למאמר על חרדה, קרא אותו ובדוק האם הסימפטומים המופיעים שם תואמים למה שאתה חש. כמו שכתב רותם, הטיפול במצבים כאלה או בשיחות ובתרופות. קרא את המאמר בקישור הבא: http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm

להביט בעיניים
יש לי בעיה קשה מאוד. כשאני מדבר עם מישהו פנים מול פנים, לא רק שאני לא מצליח להסתכל בעיניים,המבט שלי צונח מטה מטה לרצפה. כשאני מדבר עם מישהו ואני אז כשאנטי מסתכל עליו יש לי מין גירוי שהוא מציק בעיניים. וזה גורם לי להצניח את המבט. אם אני מדבר עם מישהו כשהוא יושב לצדי(נניח בשולחן) אז יותר קל לי. אבל כשזה פנים מול פנים אני לא מסוגל לישר מבט. גם כשאני עובר במקומות שיש בהם אנשים הפנים שלי צונחות מטה. אני מודע לזה אבל אין לי את האומץ ליישר את הפנים. ואם אני בכל זאת מצליח להביט למישהו בעיניים, בזמן הקצר שאני מצליח, פתאום יש לי אי נוחות בידיים ואני חייב לגעת במשהו, למחוץ משהו באצבעות.
תוכל לעזור לי? אני לא רוצה לקבוע פגישה עם פסיכולוג. אני רק רוצה כמה טיפים איך
להתגבר עם הבעיה. אני אתאמן על הטיפים שתתן.
אני גם אוסיף שיש לי ADD. האם הבעיה שלי מראה על קושי בהסתגלות?
תשובה
יש אפשרות לנסות ולטפל בבעיה הזו באופן ממוקד ע"י טיפול התנהגותי קוגניטיבי, אפשר להיעזר גם בהיפנוזה. יש כל מיני פטנטים כמו להתבונן לאנשים לא ממש לתוך העיניים אלא על אזור האף. לאחר זה נראה כאילו אתה מסתכל ישירות ולך יש פחות קושי עם המבט הישיר.
אבל כל הנ"ל הם בסך הכל התמודדויות עקיפות עם מה שכנראה הרבה יותר משמעותי וזה מה שקורה לך מבפנים. סביר להניח שהסימפטום שמפריע לך כלפי חוץ מייצג קושי שלך עם עצמך, עם דימוי וביטחון עצמי, ואם אלו יטופלו סביר להניח שיהיה לך יותר קל להתבונן לאנשים בעיניים. בצורה פשטנית מעט אוכל לומר שכאשר תצליח להתבונן לעצמך בעיניים יהיה גם יותר קל להתבונן לאחרים בעיניים.

חרדה וחוסר ביטחון
הייתי רוצה לדעת מה עושים במקרה של חוסר בטחון. אני בחורה מאד אינטליגנטית לומדת מתמטיקה באוניברסיטה בירושלים, אבל בזמן שאני יושבת בחברה, אני שותקת אפילו שעתיים, כאילו אני בעולם אחר, אני לא פותחת את הפה מחרדה. גם באוניברסיטה אני לבס באה לומדת והולכת הביתה, אין לי חברות, יש לי פחד לבקש עזרה ביום שאני לא באה ללימודים, האם יש לכם איזה עצה לתת לי – אני מיואשת.
תשובה
היה טוב אילו יכולת להצטרף לקבוצה טיפולית של אנשים שמתמודדים עם בעיה דומה לשלך. כדאי לבדוק בשירות הפסיכולוגי של האוניברסיטה אם יש להם קבוצות. במידה ולא ובמידה ואינך מוצאת קבוצה מתאימה באזורך, רצוי לפנות לטיפול אישי.
במידה והחרדה חריפה (וכך היא נשמעת) כדאי אולי להתייעץ גם עם פסיכיאטר לגבי הצורך בתרופות נוגדות חרדה.
בכל מקרה, רצ"ב קישור למאמר על חרדה http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm

רגישות יתר וחרדה
אני חושב שאני רגיש מאוד וזה גורם לי סוג של חרדה והימנעות מהרבה דברים. בנוסף לכך אני מסמיק תמיד כשאני במרכז צומת לב של אנשים וזה מבלבל אותי מאוד. וגם מרגיש דמעות בעיניים. האם זה בגלל רגישות יתר?
תשובה
רגישות יתר במובן שאתה כותב עליו הוא חוויה אישית. לכן אם כך אתה מרגיש אז זה מה שקורה ובכך צריך לטפל. התיאור שלך קשור כנראה לנושא החרדה שמציפה אותך במיוחד במצבים מלחיצים או חברתיים. אני מצרף קישור על מאמר שעוסק בהפרעות חרדה שונות, קרא ובדוק האם משהו מהתיאור שם מתאים למה שאתה מרגיש http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm

השלכות
שאלתי נוגעת לקושי שלי במפגש עם אנשים אחרים. אני מרבה להיות עם עצמי בין ארבע קירות ביתי כדי להרגיש קיימת ובטוחה. ברגע שאני יוצאת למקומות ציבוריים, אני חווה את עצמי ואת האנשים סביבי ואת העולם כולו כעולם של גמדים המתקיים בתוך חלל סגור, רחם של אישה המנותק מהעולם האמיתי. [ עולם בתוך עולם ]. אני חווה את עצמי אז כסוג של ענק שצופה בגמדים, אני צופה באחרים וחוששת שאם אפתח בשיחה איתם אז שהם ינוסו על נפשם או יגידו לי שאין לי זכות להיכנס לעולם שלהם.
אשמח לתגובתך
תשובה
מה שאת מתארת יכול לנבוע מכמה גורמים ובהחלט יתכן שזה שילוב של דברים. יתכן שמדובר בסוג של חרדה חברתית ו/או הפרעת חרדה אחרת. סביר להניח שיש כאן נטייה אישיותית שנוצרה עם השנים כתוצאה מההיסטוריה האישית שלך והחוויה שלך של קשר ומפגש עם אנשים. את מציינת את הקשר עם אימך ואין ספק שסוג כזה של חוויה משפיעה בצורה משמעותית על החיים.
אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. קחי בחשבון שזהו תהליך ארוך שדורש מוטיבציה והתמסרות. תהליך כזה נמשך שנים רבות ולכן גם השינוי לא צפוי להיות מהיר.
כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי הצורך בתרופות נוגדות חרדה. זה עשוי להאיץ את תהליך הטיפול הפסיכולוגי במצבים מסוימים.

הקשר בין חרדה לדימוי עצמי נמוך
רציתי לשאול אם יש קשר כלשהו בין חרדה ובין לדמוי עצמי נמוך? והאם הסמקה יכולה לנבוע כתוצאה מדמוי עצמי נמוך? ואיך משפרים את הדימוי העצמי שלנו? האם איש מקצוע עשוי לעזור בעניין זה?
תשובה
יכול להיות קשר בין חרדה, דימוי עצמי והסמקה. טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור בנושא.
ראשית צריך לפתח מודעות והבנה לגבי מקור הבעיה ולמעשה זהו כבר חצי מהפתרון.

הסמקה בחברה
כיצד ניתן להתמודד עם הסמקה בחברה במיוחד כשאני צריכה לדבר וכולם מקשיבים? זה נורא ולא נותן לי חשק להיפגש עם אנשים..
תשובה
הסמקה היא תגובה של מבוכה, לחץ, חרדה וכדומה. יש אמנם אנשים שלהם נטייה מוגברת להסמקה, אבל כל האנשים עשויים להסמיק במצבים שכאלה. לכן ההתמודדות אינה עם עצם ההסמקה (למרות שאפשר בכלים של היפנוזה לעסוק גם בזה בצורה ישירה יחסית) אלא עם מקור ההסמקה. צריך לנתח מהם המצבים שגורמים לך לאותו לחץ וכיצד אפשר להפחית את הלחץ. זה יפחית באופן אוטומטי גם את ההסמקה.

כיצד לרכוש מיומנויות חברתיות?
יש לי בעיה של חוסר ביטחון עצמי בחברה, מה עלי לעשות?
תשובה
יש שתי גישות מרכזיות לבעיה כזו. האחת היא התנהגותית. ככל שתיצרי יותר מסגרות חברתיות בהן יהיה לך חלק כך יהיה לך יותר קל לרכוש מיומנויות חברתיות. חוגים, טיולים, ונסיבות חברתיות אחרות. גישה אחרת היא טיפולית וגורסת שכדאי לפנות לטיפול בבעיה. כמובן שזה אינו נוגד את האפשרות הראשונה. בתחום הטיפול תמצאי טיפולים קבוצתיים שעוזרים באינטראקציה בין אנשים, טיפולים דינאמיים שנוגעים בתהליכים אישיים לא מודעים וטיפולים התנהגותיים קוגניטיביים שעוסקים יותר בתהליכי חשיבה ובפתרונות.

אנא עזרו לי, למה אני נלחץ ליד אנשים?!
שלום, אני בן 17, ויש לי בעיה שמאז ומתמיד עצרה אותי מלהיות עצמי. תמיד שאני במקום הומה אדם, אז אני לא יכול לזוז רגיל, אני מרגיש כאילו מישהו מסתכל עליי תמיד ובוחן את ההתנהגות שלי ואת התזוזות שלי. אני מגיע למצב שאני לא יכול להתנהג עצמי, ובכל פעם שאני מעיז לעשות משהו, אז אני מרגיש מין מבוכה כזאת וחום כזה בגוף. קשה לי להסביר את זה במילים, אבל אני אנסה. זה קורה לי גם כשאני נמצא עם משהו שאני נחות ממנו כביכול. כשאני בבית או שאני עם אנשים שאני מכיר אותם טוב, זה לא קורה לי, ואני פשוט יכול להיות עצמי.
למה זה קורה? האם זה נובע מחוסר ביטחון עצמי?
מה אני יכול לעשות כדי להתנהג אני בלי שארגיש לא בנוח עם זה?
אני ממש לא רוצה ללכת לפסיכולוג, כי אין לי זמן, יש לי תקופה לחוצה של בגרויות.
תשובה
רוב הסיכויים שאתה סובל מסוג של הפרעת חרדה. אני מצרף להלן מאמר שמתאר סוגים שונים של הפרעות חרדה. קרא אותו ובדוק האם הדברים מתאימים למה שקורה לך. בכל מקרה כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי ובמקרה שמדובר אכן בהפרעת חרדה אפשר להתייעץ גם עם פסיכיאטר לגבי תרופות נוגדות חרדה. קרא את המאמר בקישור הבא:
http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm