רדיו וטלוויזיה
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב – שגרה אפורה כמנוע לחדשנות קישור
ראיון במוסף הספרות של רשת א' בעריכתם והגשתם של הדסה וולמן וצבי סלטון – בעקבות פרסום מאמרו של פרופ' אורן קפלן "אושר אמיתי – גרסה 2.0" מתוך גליון אודיסאה שהוקדש לנושא האושר. קישור לראיון   קישור למאמר באודיסיאה
ראיון בתוכנית המקצוענים בהנחיית שירה פליקס בערוץ 10 – מה עושה אותנו מאושרים? על פסיכולוגיה חיובית קישור
ראיון עם נילי לייבוביץ מרדיו קול הכנרת – פסיכולוגיה חיובית קישור
ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור
ראיון בתוכנית "לבריאות" עם עפרה נחמד ברשת ב' של קול ישראל עם פרופ' אורן קפלן וירין קימור על פסיכולוגיה חיובית וחשיבה יצירתית – קישור
מבחר נוסף של ראיונות טלוויזיה ורדיו שונים עם פרופ' אורן קפלן

עיתונות ואינטרנט
סיפור החילוץ מהשבי המצרי – 40 שנה למלחמת יום כיפור – אתר האינטרנט של קשת ערוץ 2 – קישור
פסיכולוגיה חיובית – לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעות – מאמר באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוכי – קישור
מהנעה להנאה" – ראיון על פסיכולוגיה חיובית בעקבות הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס של מכון אדלר – קישור
הנאה או סיפוק? – ראיון עם פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית במדור "בטיפול" במוסף שמנת של עיתון הארץ – קישור
The Seventh Anglo-Israel Colloquium: “Wealth and Happiness – הרצאה באנגלית בכנס כלכלנים בכירים בישראל ואנגליה – קישור
החוסן הלאומי – שעת מבחן: טור דעה של פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית והמשבר העולמי בגלובס לקראת ועידת ישראל לעסקים – קישור
מרווחה של סעד וקומודיטי לרווחה של אושר – על ערך המותג שממשלה נדרשת לספק לצרכניה: כתבה בדה מרקר: חלק ראשון – קישור  חלק שני – קישור
האם אופטימיות תמיד חיובית? דיווח על ממצאי מחקר – קישור
מה שלום הלקוח המרוצה שלך? – דיווח על ממצאי מחקר – כתבה בדה מרקר – קישור
לחם שעשועים ונירוואנה – כתבה ב"מנהלים" לקראת כנס פסיכולוגיה של השקעות – קישור
גישה ממוקדת לקוח" ל"יצירת ערך משותף": אחריות חברתית תאגידית בראיה אסטרטגית –  כתבה בדה מרקר – קישור
פסיכולוגיה חיובית – רפואה מונעת לשעת חירום – קישור
פסיכולוגיה חיובית וזרימה בעבודה – מאמר בכתב העת סטטוס וב-Ynet – קישור
פסיכולוגיה עסקית ופסיכולוגיה חיובית – מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – קישור
פסיכולוגיה חיובית: "רפואה מונעת" לשעת משבר – יישומים ניהולים, ארגוניים ואישיים לפיתוח חוסן ועמידות" קישור
אושר אמיתי – יש או אין? מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
בעקבות כנס פסיכולוגיה חיובית של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה – קישור לגיליון – עמוד 46
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש: אסוציאציות חופשיות על יום הכיפורים בשבוע של פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי – קישור
לא לצאת מהקופסה – פסיכולוגיה חיובית וזרימה – מאמר על הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס דה מרקר על יצירתיות – קישור
הפרעת חדשנות אי-קשב היפראקטיבית – מאמר במאקו ערוץ 2 – קישור
מעורבות ותשוקה בעבודה: ייעוד או התמכרות? – קישור

הרצאות מצולמות
חלקים מתוך הרצאה על פסיכולוגיה חיובית
אשליית האושר – קישור
חוזקות – קישור
אושר – קישור

הרצאה בכנס פסיכולוגיה של השקעות: האם מדיניות כלכלית אמורה להיות מכוונת אושר? על שוק ההון בראי זרם הפסיכולוגיה החיובית
חלק ראשון – קישור
חלק שני – קישור
חלק שלישי – קישור

ב. כתבות וראיונות בתקשורת בנושאים שונים

ראיונות רדיו וטלוויזיה
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית מה בוער עם רזי ברקאי על הפחתת המיסים על הדלק: משבר אמיתי או משבר פסיכולוגי? קישור
ראיון בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 – זיכרונות ומה שהם מספרים על הפסיכולוגיה שלנו קישור
ראיון עם בן כספית על הפליית נשים בשוק התעסוקה בישראל – הטלוויזיה החינוכית/ערוץ 2 קישור
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב על הפליית נשים בשוק העבודה בישראל קישור
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית מה בוער עם רזי ברקאי, על מחקר על הפליית / הדרת נשים בעבודה קישור
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב – האם לארגון שלכם יש נפש? קישור
ראיון בתוכנית הערכת מצב ברשת ב' של קול ישראל עם פארלי שחר בעריכת ד"ר נדיר צור, על ההיבטים הפסיכולוגיים במשבר החוב באירופה. קישור
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית בני ברדיו של בני בשן – פרויקט החיבוק הגדול בכנסת קישור
ראיון בחדשות BBC World Service ביום שחרורו של גלעד שליט משבי החמס Release from captivity – Prof Kaplan BBC interview קישור
ראיון בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 – מחאת הקוטג' של הצרכן הישראלי (הראיון התקיים עוד לפני פרוץ המאבק החברתי בקיץ 2011) קישור
ראיון בחדשות השבת של ערוץ 2 – רשת חברתית ושיווק לילדים קישור
ראיון בחדשות השבת של ערוץ 10 – פוביות וחרדות קישור
ראיון בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו בערוץ 10 – טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואלים ולסביות קישור
ניסוי חי בשידור – חדשות השבת של ערוץ 2 – אפקט פלאסבו בשיווק והתנהגות צרכנים קישור
ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור

ראיונות בעיתונות ובאינטרנט 
דו"ח פסיכולוגי – מדינה במשבר    קישור 
חרדת נטישה: מחבלת או מתבלת לנו את הקשר הזוגי?  קישור
ממצאי מחקר: השפעת הסדרה "בטיפול" על עמדות הציבור בישראל לגבי טיפול פסיכולוגי  קישור
פסיכואנליזה – נהיגה: תפקיד ופנטזיה על הכביש: היבטים פסיכולוגיים במניעת תאונות דרכים  קישור
פרויד וגלובליזציה: התבוננות פסיכולוגית על תופעת הלאומיות בעידן הגלובלי  קישור
רוחות רפאים בבית הספר למנהל עסקים – "לא מודע" בעבודה  קישור
הגברת מודעות כנגד הטרדה מינית  קישור
כתבת רדיו של שי ודרור על מחקר היפנוזה ופרסומות קישור
מצטמצמים: איך מספרים לילד שאבא פוטר מהעבודה  קישור
מי מפחד משיווק בעמותות  קישור
A Psychological Assessment of a State in Distress  קישור
חרדת בחינות, פחד קהל ושאר חרדות ביצוע   קישור 
הפרסומת מהפנטת  קישור 
תתאמנו על זה – ראיון על אימון  קישור

The post כתבות וראיונות בתקשורת appeared first on PSY.

קרן ליפינסקי-קלע ופרופ' אורן קפלן

מספר מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות עוסקים בסוגיה מדוע צרכנים שוגים באופן חוזר, נשנה ועקבי בניבויים לגבי המידה והאופן שבהם ישפיעו משתנים שונים הקשורים למוצר הנרכש על שביעות רצונם וכיצד ניתן לשפר את הבחירה ולהגיע להחלטות צרכניות אופטימאליות. זכייתו של פרופ' דניאל כהנמן בפרס נובל לכלכלה לפני מספר שנים העלתה לכותרות את חידושי מחקריהם של כהנמן וטברסקי על הטיות בקבלת החלטות, ולא מעט חוקרי שיווק והתנהגות צרכנים הלכו בעקבותיהם כדי להעמיק את תובנותינו בנוגע לכך.

רוב החלטותינו הצרכניות, אם לא כולן, מונעות מהשאיפה למקסם את התועלת שלנו, או במילים אחרות, להניב עבורנו את האושר הרב ביותר לאורך זמן. ההתייחסות אל הצרכן כמקבל החלטות רציונאלי גורסת שבתהליך קבלת החלטות מושכלת אמור הצרכן להעריך את ההבדלים בין האלטרנטיבות העומדות בפניו, את ההשפעה האפשרית של כל פרמטר על אושרו העתידי (או שביעות רצונו העתידי) ואת האיכות של כל אחת מהאלטרנטיבות על פני כל רכיב רלוונטי.

אך האם אנחנו באמת יודעים ובוחרים את מה שטוב עבורנו? מסתבר שלעיתים קרובות אנו שוגים בהערכותנו לגבי האופן שבו בחירות ותוצאות שונות ישפיעו על אושרנו ושביעות רצוננו, וכך באופן שיטתי איננו מצליחים לבחור בצורה אופטימאלית במה שימקסם את התועלת שלנו.

ב-2003 פירסמה קבוצת חוקרים אמריקאים מחקר שבחן התנהגות צרכנים בתחום הדיור. הוא בחן הקשר ספציפי של הקצאת מעונות סטודנטים באוניברסיטה גדולה בארה"ב, אך השלכותיו רלוונטיות לבחירות צרכניות מסוגים רבים וכלליים נוספים. המחקר הספציפי שנתאר כאן בוצע כחלק מעבודת תזה של אליזבט דן בהנחייתם של פרופ' טים ווילסון מאוניברסיטת וירג'יניה ופרופ' דניאל גילברט מאוניברסיטת הרווארד שרב המכר שלו "להיתקל באושר" פורסם בעברית בהוצאת מטר ומתאר מגוון תופעות דומות לאלו שמתוארים במחקר הנוכחי. אליזבט דן המשיכה לאחר פרסום מאמר זה בסדרת מחקרים ופרסומים מבריקים על הטיות אושר צרכניות שאחד משיאיהם היה פרסום מאמר בכתב העת Science ששורתו התחתונה ניתנת לסיכום במשפט שלא יעורר התלהבות רבה בקרב פרסומאים, אך הוא זה שזכה לכותרות בפורבס ובמקורות רבים נוספים: "אושר… לא ניתן לקנות בכסף" (גם אם זו לעיתים הבטחת המפרסם).  מחקר עדכני של שלושת החוקרים הללו התפרסם השנה ומומלץ לקריאה (ראו בסוף כתבה זו).

נחזור למחקר האמור שפורסם בכתב העת  Personality and Social Psychology Bulletin שמצא שסטודנטים ייחסו משקל גבוה מדי להשפעת מקום המגורים במעונות האוניברסיטה על אושרם והתמקדו במשתנים הלא נכונים כאשר דמיינו את האושר שיחושו כאשר יתגוררו בבתים אלה בעתיד. כאמור, ניתן ללמוד ממצאי מחקר זה כמה תובנות כלליות חשובות שקשורות לכל החלטה שנוגעת לרכישה, שכירה או שיפוץ של דירה וגם להחלטות צרכניות אחרות.

לפני שניגש לתיאור הממצאים נציין רק שהמונח העמום "אושר" המופיע במחקר הנוכחי מתורגם בשיווק פעמים רבות למונח "שביעות רצון", והמתאם בין שני מונחים אלו גבוה. זו הסיבה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת את אושרם של אזרחי המדינה באמצעות סקרים הבוחנים את שביעות רצונם מהחיים. המונח "אושר" טעון מידי מבחינה רגשית לצורך שימוש בסקרים ולכן מדידתו בשיווק נעשית על פי רוב על ידי מדידת משתנים של שביעות רצון.

וכעת לסיפור המחקר עצמו: לפני תחילת שנתם הראשונה באוניברסיטה משובצים הסטודנטים באחת האוניברסיטאות בארצות הברית ל"בית" שהוא מתחם אחד מתוך 12 בנייני מעונות שבו יבלו את שלושת שנותיהם הקרובות. בליל ההגרלה נוהגים התלמידים להישאר ערים כל הלילה כדי לשמוע את התוצאות. כל תלמיד נכנס להגרלה עם השותפים לחדר שהוא הוא בחר, וכן עם 15 חברים נוספים שיחלקו איתו את הבלוק. הבתים שונים מאוד זה מזה ורוב הסטודנטים מכירים מראש את התכונות שלהם כמו מיקום, התנאים הפיסיים בחדרים ובבניין, ומאפיינים נוספים כמו למשל אופי המסיבות שנערכות בבית ועד כמה הוא נחשב כבניין סובלני כלפי הומוסקסואלים ובני מיעוטים. כצפוי, יש בתים שנחשבים מאוד אטרקטיביים וכאלה שכלל לא. רוב הסטודנטים מצפים שהשיבוץ ישפיע במידה רבה על אושרם ולכן עם היוודע תוצאות ההגרלה אפשר לראות סטודנטים ששובצו בהתאם לרצונם אשר מגיבים בהתלהבות בקפיצות של שמחה ולעומתם סטודנטים מאוכזבים שמקבלים שיחות ניחומים מתלמידי שנים מתקדמות יותר. אך עד כמה השיבוץ לבתים באמת משמעותי לרווחתם של הסטודנטים בטווח הארוך, והאם התכונות שלהן הם מייחסים חשיבות רבה באמת ישפיעו על אושרם? שאלות אלו נבדקו בסדרה של שני ניסויים.

לפני ההגרלה מילאו התלמידים שאלון שבו התבקשו לנבא כמה מאושרים יהיו בעוד שנה אם יגורו בכל אחד מ-12 הבתים. בנוסף, הם התבקשו להעריך את המידה שבה עשר תכונות שקשורות לחיים בבית ישפיעו על אושרם. שש מהתכונות היו תכונות פיסיות של הבית (למשל המיקום) ואילו ארבע האחרות היו קשורות לאיכות חיי החברה בבית (למשל, הקשר עם השותפים לחדר). שנה לאחר מילוי השאלון, התבקשו המשתתפים לדווח על רמת האושר הכללי שלהם ולציין גם עד כמה כל אחת מהתכונות של החיים בבית השפיעו על אושרם. בנוסף, דירגו המשתתפים בניסוי את האיכות האובייקטיבית של כל אחת מאותן תכונות. שלוש שנים לאחר הכניסה לבתים השיבו המשתתפים על שאלונים אלה פעם נוספת.

הממצא החשוב הראשון הוא, שהתלמידים העריכו הערכת יתר את מידת ההשפעה של השיוך לבתים על אושרם. אלה ששויכו לבתים בהם ניבאו שיהיו מעל ממוצע האושר שלהם, היו בסופו של דבר פחות מאושרים ממה שציפו. לעומת זאת, מי ששויכו לבתים שהעדיפו לא להיכנס אליהם, היו בסופו של דבר יותר מאושרים ממה שציפו להיות. נטייה זו להערכת יתר של חשיבות הבחירה שאנו עושים על חיינו ואושרנו מתרחשת בהקשרים רבים ונכונה לגבי קשת רחבה של אירועים, התרחשויות והתנהגויות צרכניות. הסיבה המרכזית לכך הינה הטיה המכונה "הטיית המיקוד" (Impact bias). הטיה זו גורמת לכך שאנשים נוטים ליחס הערכת יתר להשפעה של אירוע רגשי עליהם, הן בעוצמה והן במשך, ונוטים להגזים בחשיבותו של אותו משתנה על אושרם. הסיבה להטיה זו נובעת מההקשר שבו מתבצעת ההחלטה לעומת ההקשר הרחוק יותר בזמן אשר בו מתבצעת הצריכה עצמה. בזמן שאנחנו שוקלים את הבחירה הצרכנית אנחנו מתמקדים רק בה, בעוד שבזמן שאנחנו צורכים את המוצר אנחנו מושפעים מעוד הרבה גורמים מסביב והמוצר עצמו מקבל הרבה פחות בולטות. בהקשר לסטודנטים במחקר הנוכחי – שביעות הרצון מהחיים במהלך הלימודים מושפעת מגורמים רבים, וטיב המעונות הוא חלק קטן חסית בתוכם. עם זאת, בעת בחירת המעונות, הסטודנטים עדיין לא התחילו את לימודיהם, ולכן מידת אושרם נשפט רק על סמך משתנה המעונות וקיבל מיקוד רב בהרבה מזה הנדרש. כך קורה פעמים רבות בעת התלבטויות רכישה צרכניות, כאשר המיקוד בהחלטה מוגזם ולא פרופורציונאלי להשפעת הבחירה בחיים. לפיכך הדרך לנסות ולהתגבר במידה מסוימת על הטיה זו היא למקד את תשומת הלב באופן שבו האירוע משתלב בכלל אירועי היום-יום בחיינו. לדוגמא, אוהדי פוטבול שהתבקשו להעריך איך ירגישו בימים שאחרי משחק חשוב אם קבוצתם תנצח או תפסיד העריכו שיהיו הרבה יותר שמחים אם ינצחו. יום לאחר שהקבוצה ניצחה נמצא כי האוהדים היו הרבה פחות שמחים ממה שציפו להיות. לעומת זאת, קבוצה אחרת של אוהדים התבקשה לדמיין מה תעשה, שעה-אחרי-שעה, ביום שלאחר המשחק. קבוצה זאת ביצעה הערכות נכונות יותר לגבי השפעת הניצחון משום שזיהתה שההנאה שתנבע מהניצחון תתערבב עם ההשפעות האחרות של פעילויות החיים היום יומיות שאינן קשורות אליה. מכאן, שצרכנים שמתכננים רכישה שאמורה להשפיע עליהם לאורך זמן יכולים לבצע הערכות מציאותיות יותר אם יחשבו על הרכישה בתוך ההקשר של השימוש היום יומי במוצר. טלוויזיית הפלזמה, הבריכה בחצר או הריהוט החדש בסלון אולי ישפרו את אושרכם, אבל הם בהכרח יתרמו לו פחות ממה שנדמה באותו רגע שבו אתם חושבים על כך ומשלמים על כך. לפיכך תוספות "פרימיום" שמייקרות באופן משמעותי מוצרים מסויימים בעת הרכישה, מושכות תשומת לב רבה בעת קבלת ההחלטות הצרכנית, אבל תועלתן הממשית לאורך זמן אינה מצדיקה תמיד את עלותן המקורית. זוהי שיטה נפוצה להעלות באופן עקיף מחירים של מוצרים, שכן הצרכן נמשך למוצר הזול יחסית בתחילת תהליך המכירה, ונשבה בהטית המיקוד לתוספות היקרות במהלכו עד סופו.

מסתבר שלא רק שאיננו יודעים לנבא עד כמה המוצר ישפיע על אושרנו, אנו גם לא מעריכים נכון אילו מתכונותיו חשובות לאושרנו. במחקר האמור לא נמצא מתאם מובהק בין האושר שחו התלמידים לאחר שנה לבין התכונות הפיסיות של הבתים, לעומת זאת דווקא נמצא מתאם בינו לבין התכונות החברתיות. העובדה שהתכונות הפיסיות של הבתים לא תורמת לאושר לאחר שנה אינה מפתיעה מאחר ומחקרים רבים מצביעים על כך שאנחנו מסתגלים בקלות רבה למשתנים חומריים שאמורים להסב לנו הנאה (תופעה המכונה "אדפטציה הדוניסטית"). כמובן שהשפעתן המוגברת של התכונות החברתיות על אושרם של התלמידים גם היא אינה מפתיעה מפני שבאופן כללי מערכות יחסים עם אנשים אחרים הוא המקור החשוב ביותר לאושר ולכן צריכה שקשורה בו צפויה להניב יותר שביעות רצון מכל מוצר חומרי. אם נתייחס למסקנות בהקשר הרחב יותר של מגורים, ניתן לצפות שהיחסים בין בני המשפחה שחיים בתוך הבית ומידת הקירבה (הפיסית והנפשית) לחברים ולקרובים רחוקים יותר, ישפיעו יותר על האושר מאשר המאפיינים הפיסיים של סביבת המגורים. והנה קיבלנו הוכחה מדעית לנרטיב ספרה המפורסם של לאה גולדברג "דירה להשכיר" ולבחירתה המושכלת של היונה, סמל השלום, שלמרות שהדירה אינה נושאת חן בעיניה, הרי שטובים בעיניה השכנים.

מה שמפתיע הוא שהסטודנטים ייחסו משקל רב מידי לתכונות הפיסיות כמשפיעות על אושרם למרות שגם הם, כאשר נשאלו ישירות, ידעו לומר שהתכונות החברתיות ישפיעו יותר מהתכונות הפיסיות על אושרם העתידי. מתן משקל היתר לתכונות הפיסיות היא זו שיצרה את הכשל בניבוי, כלומר את הפער בין האושר המנובא לבין האושר הנחווה. מה גרם להם, אם כך, לבסס את ניבויים על התכונות שבסופו של דבר היו פחות חשובות מבחינת השפעתן? מדוע נתנו הסטודנטים משקל יתר לתכונות הפיסיות של הבתים בהשפעה על אושרם אך לא התחשבו בתכונות החברתיות, למרות שהכירו בחשיבותן? מסתבר שלעיתים קרובות צרכנים מחזיקים באמונות נכונות לגבי השפעה של משתנים שונים על אושרם ובכל זאת אינם משלבים אמונות אלה באופן אינטואיטיבי בתהליכי הניבוי וקבלת ההחלטות. כשל זה הוא אחד הגורמים המרכזיים לקבלת החלטות שאינן אופטימאליות. תופעה זו נובעת מהטיות שונות שקשורות לפער בין מצבנו בעת פעולת הניבוי למצבנו בזמן החוויה (Hsee & Hastie, 2006). אחת ההטיות הללו, שהתקיימה גם בניסוי המתואר, היא "אפקט הבידוד" (Isolation effect), מושג שטבעו כהנמן וטברסקי ומתייחס לנטייה של אנשים לפשט את הבחירה בין אפשרויות שונות על ידי התעלמות מהתכונות המשותפות שלהם. כאשר אנו שוקלים החלטה, התכונות הזהות של האלטרנטיבות נוטות לקבל פחות בולטות ולהתבטל בעינינו ואנו מסבים את תשומת הלב לאותן תכונות שמבדילות בין האלטרנטיבות השונות, גם אם אלו פחות חשובות. בשל כך אנשים עלולים לא להפנות מספיק תשומת לב למשתנים שהם מבינים את חשיבותם, אם אותם משתנים נותרים זהים או דומים בין אופציות שונות, בעוד שתכונות אחרות משתנות באופן קיצוני יותר. הבה נבחן דוגמא באמצעות התנהגות צרכנים נפוצה במסחר אלקטרוני. צרכנים רבים מבצעים השוואת מחירים באמצעות אתרי אינטרנט המיועדים למטרה זו, או בין מוצרים שונים בתוך אתר מסחר אלקטרוני ספציפי. אפשרות זו נתפסת על ידי צרכנים רבים בצורה חיובית ומעודדת אותם להיכנס ולהשתמש באתר זה באופן תדיר, מאחר וכך הם יכולים להשוות לכאורה בצורה אובייקטיבית ובקלות בין מחירים ותכונות של מוצרים שונים. הבעיה שהשוואות "אובייקטיביות" אלו עלולות להיות מוטות באופן משמעותי לפי אינטרסים של בעלי האתר האלקטרוני, שכן הלקוח ימקד את תשומת ליבו בתכונות שמשתנות בין האלטרנטיבות השונות ויסיח את תשומת הלב מהתכונות המשותפות, שיכולות להיות המשמעותיות ביותר להנאה מהמוצר. באופן כזה עלול הצרכן לבחור מוצר יקר משמעותית בשל תכונות ייחודיות לכאורה של מוצר זה, למרות שבפועל תכונות אלו לא מביאות תועלת שולית משמעותית באמת מעבר לתועלת הבסיסית שמביאים גם המוצרים הזולים יותר. באופן כזה שני מכשירים סלולאריים או שני מחשבים ניידים נמכרים בפער של אלפי שקלים אלו מאלו בשל גאדג'טים שמבחינת עלות הייצור מחירם זניח, כמו גם חוסר ערכם מבחינת השפעתם השולית על שביעות הרצון מהמוצר בטווח הארוך.

האם ניתן להתגבר על הטיה זו? במידה מסוימת כן. בניסוי האמור ביקשו מחלק מהמשתתפים לחשוב לפני הניבוי על מרכיבים שיהיו זהים בין הבתים. מאחר והמרכיבים הדומים יותר הם המרכיבים החברתיים, הפחיתה מניפולציה זו את אפקט הבידוד והגדילה את המשקל שהמשתתפים בקבוצה זו נתנו לתכונות החברתיות בניבוי האושר.

ההטיה בקבלת ההחלטות הצרכנית נובעת במיוחד מהשוני המהותי בין מצבו של הצרכן ברגע הבחירה לעומת מצבו בזמן השימוש במוצר. צריכה מתבצעת לרוב בהקשר של "הערכה-בודדת" שבו הצרכן נחשף רק לבחירה שביצע בסופו של דבר. במצב זה האלטרנטיבות שלא בחר חסרות משקל ומשמעות – הן שמשו כקנה מידה להשוואה בשלב קודם ונחשבו אז כנקודת ייחוס משמעותית לצורך החלטה. עם זאת, לאלטרנטיבות אין בדרך כלל משקל לאחר שההחלטה התקבלה. כך למשל, באתר של דירות להשכרה, לאחר שסוננו הדירות על פי המשתנים החשובים לנו, אנו עשויים לייחס חשיבות רבה להבדלים בין שתי דירות שאין להם כמעט משמעות לגבי הנאתנו העתידית מהדירה, למשל, מזגן מרכזי לעומת מספר מזגנים, פרקט לעומת מרצפות, קומה רביעית לעומת קומה שלישית וכדומה. כל התכונות הללו חשובות במידה מסוימת אבל הרבה פחות ממה שנדמה בזמן צריכת האלטרנטיבה "העדיפה". לאחר בחירת הדירה והמעבר לגור בה, הדירה ששימשה כנקודת השוואה אינה משמשת עוד נקודת ייחוס רלוונטית. הניסיון לדמיין בזמן קבלת ההחלטה את הנסיבות בהן נצרוך את המוצר, עשוי להפחית במידה מסוימת את ההטיות ולגרום לנו להעריך בצורה נכונה יותר את המידה שבה נהנה מהמוצר בהמשך ועד כמה באמת שווה לנו להשקיע בו.

קריאה מומלצת:

Dunn, E.W., Gilbert, D.T., and Wilson, T.D. (2011). If money doesn't make you happy, then you probably aren't spending it right. Journal of Consumer Psychology, 21(2), 115-125.

The post למה אנחנו לא יודעים מראש מה יעשה לנו טוב? appeared first on PSY.

קישור לראיון רדיו בקול ישראל במוסף הספרות של רשת א' בעריכתם והגשתם של הדסה וולמן וצבי סלטון – בעקבות פרסום המאמר

The post אושר אמיתי – גרסה 2.0: מאמרו של פרופ' אורן קפלן בכתב העת אודיסאה בנושא פסיכולוגיה חיובית ואושר appeared first on PSY.

למאמר סקירה על פסיכולוגיה חיובית

הרצאה של פרופ' אורן קפלן בכנס פסיכולוגיה של השקעות

שם ההרצאה: האם מדיניות כלכלית אמורה להיות מכוונת אושר? על שוק ההון בראי זרם הפסיכולוגיה החיובית.

ההרצאה מספקת סקירה על פסיכולוגיה חיובית וההיבטים הכלכליים הקשורים לזרם המחקר בפסיכולוגיה חיובית.

חלק ראשון של ההרצאה

חלק שני של ההרצאה

חלק שלישי של ההרצאה

The post אחריותה של ממשלה לאושרם של אזרחיה: ראיון עם פרופ' אורן קפלן לקראת הכנס פסיכולוגיה של השקעות appeared first on PSY.

תכירו את הגישה החדשה לחקר מוטיבציה שמתייחסת אליה כמונעת דיכאון בקרב עובדים, מאמינה בחיזוק החוזקות ולא בניסיון לטפל בחולשות. מומחים בתחום מסבירים למה הגישה הזו מגיעה לארץ באיחור ומדוע מנהלים ישראלים מתקשים לפרגן לעובדים שלהם
"מאז תקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר הכלכלן הקלאסי מאסלו כתב על המניעים של אנשים, המושג מוטיבציה בעבודה איבד פופולריות", אומר פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג-קליני וכלכלן, מומחה לפסיכולוגיה חיובית, וראש המחלקה לשיווק ופרסום בביה"ס למינהל עסקים במכללה למינהל. קפלן השתתף בכנס על מוטיבציה, שערך בית-הספר למאמנים של מכון אדלר, שעסק ביישומי מוטיבציה, היכולת לצפותה, ולהשפיע עליה.
לדברי קפלן, חקר המוטיבציה החל בצבאות שרצו להניע חיילים להפוך לממושמעים. אבל בעידן הדמוקרטי-אינדיבידואלי, המושג נשחק, והיום יש גל חדש של חקר מוטיבציה שמגיע ממקום אחר, של חיפוש אושר ומימוש עצמי. זאת, במסגרת התחום החדש של הפסיכולוגיה החיובית – וגם טרנד הקואוצ'ינג – שמתבססים על המדרגה החמישית של מאסלו, מימוש עצמי ואושר.
* ידוע שמוטיבציה של עובדים ומנהלים קריטית לתוצאות ולמובילות החברה לטווח ארוך. מדוע היא משפיעה כל-כך?
"האנטי-תזה של מימוש, זה דיכאון. שיעורי הדיכאון במערב זינקו במאה האחרונה למרות העלייה ברמת החיים. העולם החומרי והאינדיבידואליות, גרמו לאנשים לאבד כיוון לטובת הנאות מהירות, כמו שופינג וסמים, שאחריהם אין לך כלום. הדבר שעובד נגד דיכאון ומניעתו, הוא מוטיבציה. חיזוק המערכת החיסונית מבוסס על מוטיבציה. גם ארגונים מבינים שעשירית מעובדיהם נמצאים בדיכאון, ואם פיתחת את תרופת-הנגד (מוטיבציה), צימצמת היעדרויות ועובדים חסרי פרודוקטיביות. בארה"ב פועלות תוכניות למניעת דיכאון בארגונים. אלינו זה מגיע כעשור אחרי, וכעת חברות מזמינות אותי, ומתעניינות. הנושא מדבר אל המנהלים, כי אושר ומשמעות החיים מדברים אליהם. אלה גורמים חזקים שמניעים מנהלים יותר מכסף, שהוא תוצאת לוואי. אדם מחפש ייעוד והגשמה עצמית, וכך מגיע לתפקידים בכירים".


"רק אנשים מעטים לומדים מטעויות"
* איך יוצרים מוטיבציה ומשפיעים עליה?
"הפסיכולוגיה החיובית לא שואלת איך בונים מוטיבציה, אלא עוסקת במימוש עצמי. הנחת היסוד היא, שלאדם שמרוצה מהחיים, יש רצון לעשות דברים, בניגוד לאדם נטול מוטיבציה, שזה סימפטום לדיכאון. העבודה שלנו היא לאתר 4-5 חוזקות מפתח שקיימות בכל אחד, שאם אדם יאתרן ויניע את חייו לפיהן, הוא יהיה מאושר. יש לאנשים חוזקות שקשורות ליחסים, לנאמנות, לחיזוק אחרים, ויש תכונות שקשורות לכריזמה ולמנהיגות, כאלה שחשוב להם הנטוורקינג בצוות, חוזקות שקשורות לחשיבה, לביצועים ועוד. אבל הגישה המקובלת בארץ עדיין שונה. ארגונים שולחים עובדים לסדנאות של אסרטיביות ויחסי-אנוש, כדי לשפר חולשות, אך לאנשים קשה לשפר חולשות. לעומת זאת, הוכח שיעיל לחזק את החוזקות. זה גורם לאנשים להיות מאושרים ופרודוקטיביים יותר. צוות מנצח הוא זה שבו כל אחד מביא לביטוי את חוזקותיו. חיזוק החוזקים, לעומת שיפור החולשות, הוא דרך ליצירת מימוש ותוצאות לאדם ולארגון, אבל זה מהפך תפיסתי שקשה להתמודד איתו. לארגונים קשה לבטא את מה שאדם טוב בו. הכי יעיל ללמד אנשים טכניקות לחזק אותם ואת החוזקות שלהם. אנשים לומדים מהדברים הטובים ומההצלחות בחיים, ורק מעטים לומדים מהנפילות ומהטעויות".
* למה זה קשה למנהלים הישראלים?
"כי בשביל לחזק, צריך לתת לגיטימציה ופרגון, וזה זר לישראליות. המנהלים למדו שבמשוב צריך להגיד כמה דברים טובים, ואז מכסחים את העובד. מזה עובד נכנס למגננה, ולא לומד כלום. לעומת זאת, כשמכירים בדברים החיובים והמוצלחים שהוא עשה, העובד חוזר עליהם. תפקיד המנהל הוא לאתר מה מנגנון ודפוסי ההצלחה של העובד והמאפיין שלהם. אלה דברים שניתן לאתר וללמוד".
* האם השאיפה למימוש עצמי ולאושר, היא מולדת, או ניתנת לשינוי?
"יש תכונות מולדות. היכולת להרגיש אושר היא ב-50% תורשתית-מולדת. השאלה היא, מה עושים עם ה-50% הנותרים. אנשים לא מאושרים כי הם מחפשים את האושר במקומות לא נכונים. למשל, בעושר כספי. עוני מחפיר מביא סבל, וצריך לחיות בכבוד, אבל מעבר לה, עושר לא מביא אושר.
"במחקרים נמצא, כי לאנשים אופטימיים ושבעי-רצון, יש תוחלת חיים ארוכה משמעותית, של עוד 7-8 שנים. אין כלי אחר ברפואה שעושה זאת. והגורם המתווך לזה, הוא המערכת החיסונית, שבה הגוף והנפש נפגשים. כשאדם חולה ויש לו מוטיבציה להבריא, סיכוייו להבריא גבוהים מאדם חסר מוטיבציה, כי המערכת החיסונית מושפעת ממרכיבים נפשיים.

The post "מהנעה להנאה" – ראיון על פסיכולוגיה חיובית בעקבות הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס של מכון אדלר appeared first on PSY.

לחם שעשועים ונירוואנה
פורסם ב"מנהלים", גליון 8, 16-17, ינואר 2009

האם אושרם של אזרחיה הוא בתחום אחריותה של המדיניות הציבורית? פרופ' אורן קפלן מציע להקים "טיפות חלב" פסיכולוגיות, שילמדו אנשים להתמודד עם משברים ולממש את עצמם. בטווח הרחוק, חברה בריאה יותר בנפש תחסוך למערכת הרבה כסף ואולי גם לא תיכנס למיתון.

ראיון עם פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני וכלכלן, מרצה וחוקר בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי של המכללה למינהל ועומד בראש המחלקה לשיווק ופרסום של בית הספר

קישורים להרצאה שהועברה ע"י פרופ' אורן קפלן במהלך הכנס פסיכולוגיה של השקעות:

שם ההרצאה: האם מדיניות כלכלית אמורה להיות מכוונת אושר? על שוק ההון בראי זרם הפסיכולוגיה החיובית.

ההרצאה מספקת סקירה על פסיכולוגיה חיובית וההיבטים הכלכליים הקשורים לזרם המחקר בפסיכולוגיה חיובית.

חלק ראשון של ההרצאה

חלק שני של ההרצאה

חלק שלישי של ההרצאה

למאמר סקירה על פסיכולוגיה חיובית

קישור לגרסה גרפית של המאמר

"אין דרך אל האושר – האושר הוא הדרך", אומר פתגם עממי, אשר מקפל בתוכו רעיון שאינו קל ליישום. האושר אינו נמצא מחוצה לנו – באנשים אחרים, בחפצים או בהישגים – אלא בתוכנו. כדי להיות מאושרים, עלינו להיות מאושרים.
כבר אלפי שנים שבני האדם מחפשים אחר נוסחאות להשגת אותו מושג מופשט שנקרא אושר. הוגים לאורךה היסטוריה ניסו לשרטט את הדרכים להרגשה הטובה הזו, שמוגדרת כאושר, והציעו לאחרים ללמוד הרבה או להימנע מדעת, להצליח או לפרוש מהמרוץ, להשיג ממון או להיפטר מהכל. אבל בסופו של דבר, למרות הידע רב השנים, אנשים עדיין מחפשים אחר דרכים חדשות להיות מאושרים.

פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני וכלכלן, סבור שאפשר ללמוד להיות מאושרים, ושלמדינה יש אחריות לכך. הואמציע להקים "טיפות חלב" פסיכולוגיות, שילוו את תושבי המדינה לאורך חייהם, כפי שמלווים תינוקות לאחרלידתם. ההצעה שלו נשמעת חריגה קצת בנוף הישראלי, משום שהיא דורשת שני שינויים קריטיים בחשיבההתרבותית והמדינית שלנו: תכנון לטווח ארוך והקדמת תרופה למכה.

"בתחום הבריאות יש לנו רפואה מונעת, נותנים חיסונים ושומרים על היגיינה. אבל כשמדובר בהתמודדות עםמשברים, אנחנו לא עושים את זה. אנחנו נמצאים כרגע בתחילתו של משבר כלכלי, ולא לכולם יש כלים להתמודדאיתו".

אז לדעתך אושר נובע מהיכולת להתמודד עם קשיים?
"אנשים יכולים לחיות חיים מאושרים יותר אם יידעו להתמודד טוב יותר עם משברים ואם ילמדו להתבונן על החייםבצורה חיובית. זו מחשבה שנובעת מתחום שנקרא פסיכולוגיה חיובית".

 אתה מתכוון לפסיכולוגיה הומניסטית שהתפתחה בשנות ה-60 כתגובה לפסיכואנליזה ולביהביוריזם?
"הפסיכולוגיה החיובית היא זרם שנולד מתוך הפסיכולוגיה ההומניסטית, שלא כל כך תפסה בזמנו משום שלאהיתה מבוססת מחקר. היא נתפסה כפסיכולוגיה נאיבית שאינה מציאותית, משום שטענה שאנשים הם יצוריםחיוביים ביסודם. הפסיכולוגיה התמקדה בפסיכופתולוגיה, בחרדה ובדיכאון שצריך לטפל בהם. הממצאים מראיםשהדיכאון והחרדה בעולם המערבי עלו בעשרות אחוזים מאז שהתחלנו לטפל באנשים בכלים פסיכולוגיים, מהשאומר שגם אם מצליחים לטפל במי שמגיע לקליניקה, לא מצליחים למנוע מספיק.

"אנשים יכולים לחיות חיים מאושרים יותר אם יידעו להתמודד
טוב יותר עם משברים ואם ילמדו להתבונן על החיים בצורה חיובית"

"אחד החוקרים המרכזיים בתחום של פסיכולוגיה חיובית הוא מרטין סליגמן. בעקבות מחקרים שערך בתחום שלחוסר אונים נרכש הוא החל להתעניין באושר וניסה לבדוק זאת בכלים מדעיים. עד אז, רוב העיסוק באושר נעשהבידי פילוסופים ומיסטיקנים. סליגמן התחיל זרם אדיר של מחקר אקדמי בנוגע למה גורם לאנשים להיות מאושרים.המסקנות העיקריות שלו היו שחשוב מאוד שפסיכולוגיה תעסוק בחוזקות. חשוב להתמקד ביכולות ולא בחולשות,כי מחולשות לא ניתן לצמוח".

ואיך זה קשור למדיניות ציבורית?
"ממשלות מנסות להפחית עוני ולהפחית אומללות. אולם, משרד הרווחה עוסק ברווחה (welfare) לא ברווחה של איכות חיים (well being). נשאלת השאלה האם המטרה שלנו היא שאנשים לא יהיו מדוכאים, או שיהיו מאושרים. מטפלים כיום במצבים של פוסט-טראומה בקרב ילדים שנחשפו לירי של קסאמים, אבל אני לא בטוח שמצבם יותרקשה ממצבם של ילדים שנפגעו נפשית מחרם בכיתה. חיי היומיום שלנו קשים באופן רגיל, ועלינו ללמוד לדעת להתמודד אתם". 

אבל יש אנשים שמצבם האובייקטיבי טוב יותר, לא? למשל, קל יותר לשאת צרות כשיש לך הרבה כסף לקנות נחמה.
"מחקר ידוע של בריקמן ושות' הוכיח שמידת האושר לא תמיד קשורה למצב אובייקטיבי. הם בדקו את מידת האושר בקרב אנשים שזכו בפיס והשוו אותה לזו של אנשים שהפכו למשותקים. מיד לאחר האירוע היה הבדל,אבל לאחר זמן מה – מידת האושר שלהם היתה זהה. ההסבר הוא שאדם לא קם בכל בוקר ואומר לעצמו: "איזה כיף, אני עשיר", אלא יש לו את חיי היומיום שלו עם הקשיים שבהם”.

אז אנשים עשירים אינם מאושרים יותר?
"אנשים עשירים לא אומללים יותר, אבל הם בהחלט לא מאושרים יותר. מעבר לרמה די בסיסית של קיום בכבוד,אין קשר בין עושר ואושר, ומחקרים רבים מראים זאת. הסיבה העיקרית היא שאנחנו מתרגלים די מהר לאורחחיים מסוים ואז אנחנו לא משווים את עצמנו לעניי העיר, אלא לציפיות שלנו מעצמנו. לכן אדם נהנה לכמה שבועותשל חסד כאשר הוא מקודם בעבודה ומקבל שכר גבוה יותר, אבל לאחר תקופה הוא חוזר לרמת האושר הבסיסיתשלו (ש-50% ממנה ניתן להסביר בתורשה שלו ובתכונות שעמן נולד).

ומה עם השפעתן של דאגות כלכליות?
"דאגה כלכלית היא מקור בהחלט מרכזי לדברים שאנשים מוטרדים מהם. היא יכולה להוות מקור למשבר אישי,ולא מעט משברי זוגיות בנישואין מתחילים ממשבר כלכלי. עם זאת, פעמים רבות המיקוד על הבעיה הכלכלית הואטריגר לדברים רחבים בהרבה, וזאת בגלל שהמצב הכלכלי לא תמיד עומד בפני עצמו אלא מייצג דברים רביםנוספים (כמו למשל, הדימוי העצמי). קשה להגדיר מקדמי דיכאון מרכזיים. אפשר לומר באופן כללי שמרכיבים שלתורשה משחקים תפקיד מרכזי, ומבחינת המצב בסביבה, משברים, אובדנים, מצבי שינוי ולחץ הם מקור לחרדהודיכאון. 

"חשוב שגורמים ציבוריים יטפלו במצב הכלכלי, אבל זה לא יכול להיות סוף הסיפור. שכר המינימום, גם אם יעלהבאחוזים ניכרים, לא יהפוך את האוכלוסיה למאושרת או חסינה יותר מבחינה נפשית. אני טוען, שלמדינה ישאחריות גם לאושר האישי, כלומר לספק לאנשים כלים כדי להיות מאושרים".

איך עושים את זה?
"בין השאר, על ידי תקציבים שיופנו לתחום החינוך והרווחה הפסיכולוגית. חינוך למודעות, בעיקר לדפוסי מחשבותשגורמים לדיכאון ולשיטות פסיכולוגיות יעילות להורדת הדיכאון. סליגמן פיתח סדנאות שהורידו בעשרות אחוזיםתופעות של דיכאון. יש דרך ללמד בני אדם להתמודד עם החיים”.

היות שאין תמימות דעים לגבי הדרך להשגת האושר, איך מחליטים על הכלים שיש לתת לציבור?
"אנחנו חוזרים פה לנושא החוסן, ההתמודדות עם משברים. המיתולוגיה הכי בולטת של המשבר הכלכלי של שנותהשלושים היתה שאנשים קפצו מהגגות. מאחורי הסיפור על משבר כלכלי צף סיפור קשה על המשבר האישי שחוואנשים עם אבדן האמון במדינה, בחברות ובבורסה. אם היה אפשר לשקם את האמון, המשבר היה נעצר, ולא היהנוצר מיתון”.

איך אפשר היה לשקם את האמון?"למשל, אם גוף מאוד עשיר היה מחליט לא לתת לבורסה להתמוטט, לקנות מניות של חברות טובות, כמושהממשלה העלתה את האפשרות לקנות את המניות של הבנקים. הבעיה היום היא לא בעיה כלכלית, כי השוקאטרקטיבי, אלא חוסר אמון וחוסר ביטחון. זהו ההיבט הפסיכולוגי של המשבר. הממשלה צריכה להתמודד עםהמשבר בכלים פיננסיים – לתת רשת ביטחון. זו מעגליות פסיכולוגית, שניתן לטפל בה בכלים פיננסיים. נכון שצריךקודם כל להבטיח לאנשים קורת גג וביטחון. אבל מה שאני טוען זה שהמדיניות הציבורית הכלכלית לא מתייחסתלמדרגה החמישית בפירמידת הצרכים של מאסלו, שהיא מימוש עצמי".

המחשבה שאיזשהו ממשל יקדיש לזה משאבים נשמעת כמעט אוטופית.
קפלן מציין שלא כל כך רחוק מאיתנו, בבריטניה, מתנהל בימים אלה דיון בשאלה האם מתפקידה של מדיניותציבורית להגביר אושר. "מוביל את התנועה הזו ראש האופוזציה, דיוויד קמרון, שעשוי להיות ראש ממשלהבבחירות הבאות.

The post לחם שעשועים ונירוואנה – כתבה ב"מנהלים" לקראת כנס פסיכולוגיה של השקעות appeared first on PSY.

מתי נתחיל לפתח "טיפת חלב פסיכולוגית" לאנשים, ארגונים ולחברה כולה, כדי לאפשר התמודדות טובה יותר עם משברים, וזווית חיובית, כדי לחיות חיים מאושרים יותר?
עם פרוץ המשבר הנוכחי טען נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש שהשווקים הפיננסים בארה"ב חזקים ויעמדו בפרץ. הוא השתמש לתיאור השווקים בביטוי Resilience שמשמעותו עמידות, חוסן, גמישות. זהו ביטוי מפתח בתחום הפסיכולוגיה החיובית ויש לו חשיבות מרחיקת לכת הן לבריאותם של השווקים הפיננסים והן לתפקודם התקין של בני אדם וארגונים בכלל.
פסיכולוגיה חיובית היא תחום מחקר ופרקטיקה פורץ ומתפתח שצומח ב-10 השנים האחרונות, במיוחד בארה"ב אך גם בעולם כולו, שמטרתו חקירת ושיפור הרווחה הקיומית של אנשים, זאת בניגוד לרוב המחקר והפרקטיקה בפסיכולוגיה טיפולית ב-100 שנים האחרונות אשר עסקו בעיקר בפסיכופתולוגיה (כלומר, כיצד מטפלים בבני אדם אחרי שהם במשבר נפשי). לאור העובדה ששיעורי הדיכאון והחרדה בעולם עלו במאות אחוזים במהלך מחצית המאה האחרונה, נראה שלא ניתן יותר לטפל במשבר רק לאחר התרחשותו אלא יש להכשיר בני אדם וארגונים לפתח חוסן וגמישות כדי להתמודד עם המשבר הבא בצורה טובה יותר.
אנו מצויים כיום באחד המשברים הכלכליים החריפים ביותר שידענו מזה שנים רבות. עדיין לא ידועות השלכות המשבר – האם הוא יחריף ויגרום למיתון עמוק שיזין את עצמו עוד ועוד, או שממשלות העולם ישכילו להפעיל כלים לחילוץ הגלובוס מהמשבר. עם זאת, אין ספק שלמספר רב של אנשים, ארגונים וקהילות, מה שקרה עד כה מסמן משבר אישי, לאחר שנכסים רבים אבדו ללא שוב במפולת השווקים הפיננסיים. כשמקומות עבודה מפטרים עובדים או לעיתים קורסים ופושטים את הרגל, כאשר קיים אי וודאות שהוא מקור ללחץ, מתרבים מקרי חרדה ודיכאון הפוגעים בתפקוד ובאיכות החיים. האם ידעתם שמספר העובדים שנעדרים או לא מתפקדים כראוי בעבודה על רקע נפשי (כמו חרדה ודיכאון) גבוה מאלו שנובעים משפעת ומחלות "רגילות"? אנו שמים דגש רב על המחלות המסורתיות ומפתחים כנגדן תרופות וחיסונים, אך כמעט לא שמים לב לחוסן הנפשי של בני אדם בכלל ועובדים בפרט, שהשפעתו אף גדולה יותר על התפקוד הנפשי והפיזי, היומיומי והקיומי.
אולי פרוץ המשבר הנוכחי יביא אותנו לשינוי הפרספקטיבה הזו. ישנן כיום דרכים יעילות לפיתוח כלים ויכולות של חוסן ועמידות Resilience בשווקים פיננסיים, בארגונים, וכמובן אצל הפרט.
הרפואה מטפחת מזה שנים רבות את תחום הרפואה המונעת – תינוקות בני יומם מקבלים חיסונים שימנעו מחלות עתידיות, ושיעור תמותת התינוקות ירדה בצורה דרמטית בתקופתנו. מתי, אם כן, נתחיל לפתח "טיפת חלב פסיכולוגית" לאנשים, ארגונים ולחברה כולה כדי לאפשר התמודדות טובה יותר עם משברים שקרו, משברים שעומדים להתרחש, וזווית חיובית יותר, כדי לחיות חיים מאושרים יותר? תחום המחקר והפרקטיקה של הפסיכולוגיה החיובית עוסקים בנושא זה ונתונים מעודדים מתוך מחקרים שעקבו אחרי יישומי התחום מורים שבהחלט ניתן להגיע להישגים מרשימים בהגעה לייעד זה.
יתכן, אם כן, שבין הכלים האינטנסיביים והיקרים שמשקיעות כרגע ממשלות העולם בכלים פיננסיים, ימצא גם תקציב צנוע להשקעה בהעצמה ישירה של ההון האנושי של העולם ולא רק בשימור ההון הפיננסי.

The post החוסן הלאומי – שעת מבחן: טור דעה של פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית והמשבר העולמי בגלובס לקראת ועידת ישראל לעסקים appeared first on PSY.

המאמר פורסם במקור במוסף ידיעות אחרונות לעניינים סטודנטים

פוביות – חרדות, ראיון עם פרופ' אורן קפלן – יוטיוב

ראיון עם פרופ' אורן קפלן  בחדשות השבת של ערוץ 10

אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים – יוטיוב

ראיון עם פרופ' אורן קפלן בתוכנית סוד החיים הטובים ברשת ערוץ 2 

התמודדות נפשית והשפעות פסיכולוגיות של הפלה – יוטיוב

ראיון עם פרופ' אורן קפלן בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו בערוץ 10

The post חרדה והתמודדות עימה: מאמרים נוספים appeared first on PSY.