לגלי צה"ל און ליין

http://glz.co.il/Program.aspx?newsid=86 : http://glz.co.il

קישור לראיון:

http://www.youtube.com/watch?v=4l21jHYIw54&list=UUhj3Su7WQkupo7-_VQYiXkg&index=10&feature=plcp

 פרופ' א. קפלן- ראיון בגל"צ על ההשפעות הפסיכולוגיות האפשריות של פרויקט "החיבוק הגדול" של חברי הכנסת במסגרת התוכנית של בני בשן בגלי צה"ל.

בני בשן:  מארגנים חיבוק גדול. דיברנו עם שר ההסברה, יולי אדלשטיין,חבר של הפרויקט, שעוזר לנו ומאמין בהשלכות של בתקשורת העולמית ובדעת הציבור העולמית, ועכשיו נבדוק עוד זווית.

  שלום לפרופ' אורן קפלן.

פרופ' א. קפלן:  שלום שלום.

בני בשן:  אהלן אורן,

פרופ' א. קפלן:  כל הכבוד!

בני בשן:  תודה. אתה פסיכולוג מהמכללה למינהל בראשל"צ, שמתמחה בפסיכולוגיה חיובית. מה זה אומר?

פרופ' א. קפלן:  פסיכולוגיה חיובית, בגדול זה אומר מהם המשאבים של החיים שלנו. את הצרות \ מכירים אבל בשביל לצאת מהצרות בד"כ צריך כוח כלשהו. והפסיכולוגיה החיובית חוקרת את הכוח שמניע אותנו, גם להיות שמחים ולהצליח וגם לצאת מהבוץ.

בני בשן:  אוקיי, כפרופסור וכפסיכולוג וכאדם חיובי, מה אתה אומר על הפרויקט הזה?

פרופ' א. קפלן:  הוא נשמע לי נפלא, אני במקרה שמעתי במקרה אתמול פרומו שלו פעם ראשונה, ואמרתי לעצמי שזה ממש מדהים, כך שמאוד שמחתי שהתקשרתם אלי היום.

בני בשן:  יפה יפה. ואיך אתה תגדיר הצלחה שלו?

פרופ' א. קפלן:  קודם כל שהוא יקרה. זה מספיק. זה הצלחה. כי תוצרים בסופו של דבר, פסיכולוגים, יותר מאשר החיבוק הזה, הם קורים מעצמם, גם אם הם לא מודעים וגם אם לא תהיה עליהם תקשורת עולמית. אז בחלקים החברתיים התקשורתיים החיצוניים, אפשר למדוד את ההצלחה בכמה זה יתפרסם. אבל בכמה היבטים של גם הפסיכולוגיה האישית של כמה חברי הכנסת עצמם, וגם הם כקבוצה, וגם במסר שאני חושב שזה מעביר החוצה, עצם זה שזה מתקיים זה השג מאוד גדול.

בני בשן:  אתה מאמין שאם לוקחים חבר כנסת X וחבר כנסת Y שבוא נגיד שקיימת ביניהם שנאה אידיאולוגית מאוד מאוד גדולה, אתה חושב שלפני החיבוק ואחרי החיבוק דרכם יכולה להיות שונה?

פרופ' א. קפלן:  חד משמעית כן. כי חיבוק הוא משהו מאוד ראשוני. תינוק, אם, זה משהו שהוא מאוד מעורר איזה שהם רגשות חיוביים, כמובן כשהוא קורה בהסכמה. ז"א הם צריכים גם לרצות שזה יקרה.

בני בשן:  בגלל זה כשהציעו לנו שנעביר את חוק החיבוק, אמרנו שלא נעשה כזה דבר כי לא רוצים שאף אחד יתחבק כי זה חוק,

פרופ' א. קפלן:  נכון, אבל זה צריך לקרות מהסכמה. יכול להיות שתצטרכו לעשות קצת תרגילי חימום, כלומר שתצטרכו לתת להם ללחוץ יד קודם, להסתכל לעיניים, לדבר, לחייך, ואז באמת החיוך יהיה אפקטיבי יותר. כי באמת חיבוק שקורה בצורה מאולצת הוא גם מעורר מתח. וכל העניין הוא בעצם לייצר רגש חיובי.

בני בשן:  כל השמונים שהביעו את הסכמתם להשתתף עשו את זה למיטב ידיעתנו בלב שלם, ובשמחה גדולה.

פרופ' א. קפלן:  זה בוודאי, רק שבאמת, כשמתחבקים, בעיקר בציבור ומול מצלמות, יש משהו לכניסה, כמו שגם עושים ספורט, לכל דבר צריך איזה שהוא חימום מסוים. אז אני אומר שאם תעשו ככה, טקס איטי קצת, שבו הם טיפה יכירו, ידברו, יחייכו, ילחצו יד ואז יתחבקו, אז באמת זה יקרה בצורה יותר הרמונית. ולזה יש השפעות מאוד חזקות, כלומר יודעים שלרגש חיובי, שזה התוצאה של החיבוק, יש לו הרבה מאוד השלכות. על האופן שבו פותרים קונפליקטים, על האינטליגנציה שלנו ואפילו על הבריאות שלנו.

בני בשן:  אשכרה ככה. אז זה פרופ' אורן קפלן, פרופ' מהמכללה למינהל בראשון לציון, לפני שנפרד, שאלה אישית אפשר?

פרופ' א. קפלן:  בוודאי.

בני בשן:  יש חיבוק שאתה לא תשכח כל חייך?

פרופ' א. קפלן:  חיבוק שלא אשכח כל חיי? [צוחק] כן,אתה יודע? בקונטקסט הזה, אני הייתי בכנס בארצות הברית, וישבה שם מנהלת הכנסת, פלשתינית שנולדה בעכו, עם הרבה מתיחות, וכשנפרדנו והתחבקנו, אני חושב שכל מי שהיה שם, שכל מי שהיה שמה, ככה הרגיש מעבר לכל הקונפליקטים, שאפשר גם לדבר על פתרון ועל חיבורים, אני מקווה שזה גם מה שיקרה שם.

בני בשן:  פרופ' אורן קפלן, תודה רבה רבה ששיתפת אותנו.

פרופ' א. קפלן:  בכייף.

בני בשן:  ביי. תודה ידידי.

[תום ההקלטה]

The post פרופ' א. קפלן- ראיון בגל"צ על ההשפעות הפסיכולוגיות האפשריות של פרויקט "החיבוק הגדול" של חברי הכנסת במסגרת התוכנית של בני בשן בגלי צה"ל. appeared first on PSY.

                                     . http://www.glz.co.il/Program.aspx?newsid=91  לאתר התוכנית

:קישור לראיון

.http://www.youtube.com/watch?v=hgD4LWfvyUg&list=UUhj3Su7WQkupo7

-_VQYiXkg&index=5&feature=plcp

פרופ' אורן קפלן: שלום, בוקר טוב.

רזי ברקאי: ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי במכללה למינהל. המחקר שאתה עשית הוא על אי-שוויון בעבודה בין גברים לבין נשים. אנחנו מדברים גם על קבלה לעבודה וגם על התקדמות בקריירה, נכון?

פרופ' אורן קפלן: נכון. קוראים לזה הדרת נשים היום.

רזי ברקאי: אוקיי, רציתי להימלט מהשם הזה … אז בוא תן לי ככה קצת נתונים.

פרופ' אורן קפלן: למעשה זה התחיל באמת בעקבות הטרנד שלשים אצל החרדים את כל הדרת הנשים, ומאחר שבאמת כמו שאתה אומר זה לא חדש, ונחשפתי להרבה מאוד סיפורים בכיוון הזה, החלטתי לבדוק איך המציאות נראית באופן אמיתי ומייצג. ז"א עשינו סקר בקרב נשים בשוק העבודה בישראל, והתוצאות שקיבלנו למרות שלכאורה ידענו היו מאוד מזעזעות.
רזי ברקאי: כמו למשל.

פרופ' אורן קפלן: שלמעשה קודם כל 90% מהנשים ולדעתי זה כנראה 100% או 10% שאמרו, הן יודעות או אומרות שאותם נשים פוגעות ביכולתם להיכנס לתפקידים להתקבל לעבודה. ז"א יש תמימות דעים.

רזי ברקאי: אבל כאן זה תחושה סובייקטיבית.

פרופ' אורן קפלן: כן החלק הראשון באמת של הסקר שהולך על תחושות סובייקטיביות. ואז התחלנו לשאול שאלות ספציפיות, עד כמה קרה לך דברים מסוימים, וכמה קרה לך שבקורות החיים שינית את הפרטים כדי שלא ידעו שיש לך ילדים קטנים או שאת בהריון. עד כמה קרה לך שבתוך ראיון העבודה שאלו אותך, איך תסתדרי עם הילדים וכו'. אני שמעתי סיפורים גם לאחר מכן וגם תוך כדי, על מצבים שבהם ניסו להחתים נשים לא להיכנס להריון.

רזי ברקאי: וואלה. כאילו מעביד פוטנציאלי אומר אוקיי את על הכיפאק כישורים גיל הכל התאמה השכלה, אבל תחתמי לי כאן בקטן הזה שבשלוש השנים הקרובות את לא בהריון.

פרופ' אורן קפלן: ממש ככה. 

רזי ברקאי: שזה עבירה חבל על הזמן על החוק, נכון.

פרופ' אורן קפלן: תראה אני דיברתי עם קולגות שלי מארה"ב, וכשהם שמעו את התיאורים שמה שתיארתי, הם אמרו אנשים היו נכנסים לכלא כאן על זה.

רזי ברקאי: תשמע הדבר המגביל היחיד שאני חושב עליו אצלנו הבנים, זה היום אני כבר לא בגיל המתאים, אבל נגיד פעם זה כן שאלה שהייתי שומע, זה תגיד כמה ימי מילואים אתה עושה בשנה. ואנשים שהיו עושים הרבה ימי מילואים בשנה, הם היו בסוף התור ולא בהתחלה.

פרופ' אורן קפלן: נכון נכון. ולמעשה זה מה שאני שמעתי אגב משני הכיוונים, כי גם מעסיקים או ממיינים בחלק מהמקרים שמעתי שאני רואה או רואה, ואגב מהבחינה הזאת הממיינות והממיינים פועלים אותו דבר, אני רואה אישה יש לה שלושה ילדים קטנים, אני פשוט מזיזה את קורות החיים הצדה ופשוט מלכתחילה לא בוחנת אותה. ובמרכז התעסוקה שלנו אנחנו מתלבטים מה להגיד למשל לסטודנטים, כי סטודנטית אומרת אם אני רושמת שיש לי ילדים קטנים, פשוט לא מזמנים אותי לעבודה בכלל, אז אני לא רושמת את זה כדי לקבל סיכוי להגיע לראיון העבודה, ואז אני מקווה שהוא יתרשם ממני ואיכשהו כן יקבל אותי.

רזי ברקאי: תגיד זה לגבי הקבלה לעבודה. מה לגבי ההתקדמות בסולם מה שנקרא.

פרופ' אורן קפלן: זה למעשה חותך לכל התחומים, זה מהצורך שנשים פשוט לשקר או להכניס פרטים, זה בראיונות עבודה, זה בקידום בעבודה, עד הטרדות מיניות שגם לנושא הזה אנחנו בעצם נכנסנו.
רזי ברקאי: יש לך איזשהי קבוצת ביקורת להגיד לי למשל מה היה המצב לפני 10 שנים, אם בכל זאת ככה אפשר להסתכל כאן על החצי המלא של הכוס.

פרופ' אורן קפלן: אני חושש שהמצב היה אפילו יותר גרוע, רק כמו בהטרדה מינית שפעם פשוט לא דיברו על זה אז כאילו זה לא היה קיים. היום אנחנו יכולים לראות את הנתונים המאוד מעציבים האלה ולתת עליהם זרקור.

רזי ברקאי: אבל אגב הטרדות מיניות ברגע שהנושא מדובר, אז אנשים מאמצים את הנורמות האלה כי אין להם ברירה. והשאלה אם גם בנורמות קבלה לעבודה אימצו את העניין הזה, כיוון שהנושא הפך להיות מדובר.

פרופ' אורן קפלן: תראה אני חושב שיש פה דברים שבאמת צריכים להיכנס לשיח ציבורי, ויש פה דברים שצריכים ברמת הרגולציה. אני חושב שמה בנושא של הטרדה מינית או אפילו נגיד בהפרת זכויות יוצרים , מישהו הפר את זכיותיך אתה יכול לתבוע אותו בלי הוכחת נזק. ואני חושב שמעסיק ששואל מישהי או רוצה להחתים אותה שהיא לא תיכנס להריון, החוק צריך לקבוע ששאלה כזאת שהיא לא לגיטימית בעליל בלי הוכחת נזק, מצדיקה קנס של 50 אלף שקלים. מחר בבוקר רבע מהמקרים האלה יפחתו. ברור שאתה לא שינית עדיין משהו בתרבות הארגונית, אבל אני חושב שיש כאן משהו שהוא, תמיד אני אומר לאנשים תסתכל רגע אם לאישתך או לבת שלך הם הולכות לראיון עבודה ומישהו זה מה שיגיד להם. ככה אנחנו עובדים גם עם הטרדה מינית לפעמים, תחשוב שזה היה קורה לבת שלך לאחותך לאישתך, איך היית מרגיש. עכשיו זה ברור שברגע שזה עובר לפאן האישי, מה פתאום בוודאי, אם אישתי תלך לראיון עבודה ומישהו על בסיס כזה לא יקבל אותה, אני מאוד אקח את זה ברצינות.

The post פרופ' אורן קפלן בראיון עם רזי ברקאי – גל"צ על הדרת נשים appeared first on PSY.