The post מאמרים נוספים appeared first on PSY.

ראיון בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו עם פרופ' אורן קפלן על התמודדות נפשית והשפעות פסיכולוגיות של הפלה. ניתן לצפות בראיון ובתכנית המלאה באתר ערוץ  10

 http://10tv.nana10.co.il

וכן לקרוא מאמר סקירה של הפסיכולוגים קרן ואורן קפלן כאן

קישור לראיון הטלוויזיוני: ראיון של פרופ' אורן קפלן בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו על התמודדות נפשית עם הפלות

תמליל הראיון:

פרופ' קרסו: להפלה יש השלכות נוספות, יש לה השלכות רגשיות ונפשיות רבות. הפסיכולוגיה מתייחסת לתופעה כאל אירוע טראומטי.

נמצא איתנו פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני, מה הן התחושות שמלוות אישה בזמן הפלה, או לפני הפלה, פרופ' אורן?

פרופ' א. קפל: הפלה מנקזת לתוכה הרבה מאוד אירועים. זה באמת קודם כל האירוע עצמו, הוא אירוע שגורם למתח, לחרדה, לסבל, אבל יש בו מרכיבים נוספים. מצד אחד יש בו את האובדן, יש בו מוות, יש בו פרידה. שזה אנחנו רואים תופעות אופייניות של אבל, של דיכאון סביב אבל. יש בו חלק של חרדה מפני העתיק כי בדרך כלל מדובר במשפחות שמעוניינות בילדים ויש חשש האם בהריון הבא, אם בכלל יהיה הריון הבא, האם עלולה להיות שוב הפלה בהמשך?

 יש גם שאלות חברתיות, כי ההיריון והאימהות מייצגת משהו בדימוי העצמי, בנשיות, בישראליות באופן כללי הערכים של המשפחה היא מאוד חשובה, כך שתופעה של הפלה מנקזת פנימה הרבה מאוד מרכיבים פסיכולוגיים.

 פרופ' קרסו: האם יש תחושות ספציפיות שאפשר להגיד שהן מאפיינות, או תמונה קלינית פסיכולוגית שמאפיינת נשים אחרי הפלה?

פרופ' א. קפלן: שוב, אלו דברים סטטיסטיים בסופו של דבר, ויש כאן איזה שהוא מרכיב אישי של ההתמודדות, אבל אנחנו רואים למשל ששיעור הדיכאון אצל נשים שעברו הפלה, הוא גבוה פי ארבע מנשים שהמשיכו את ההיריון באותה תקופה. זו למשל אינדיקציה ברורה שיש חשש יותר גדול לדיכאון. ויותר גדול לחרדה. אלו בדרך כלל שתי התופעות הפסיכולוגיות שאנחנו מתמודדים איתן.

 פרופ' קרסו: זוג בתחילת דרכו, גבר ואישה, איך הגבר מקבל את אותו דבר? כי בסך הכול לפחות בתחילת הנישואים, רוב הזוגות הם בהרמוניה שלמה ולכן הם גם מביאים את התינוק לעולם, או רוצים להביא את התינוק לעולם. מה קורה אצל גברים אחרי הפלה?

פרופ' א. קפלן: קודם כל, יש לנו הרבה פחות נתונים על גברים. הפסיכולוגיה אספה הרבה מאוד נתונים מחקריים על תגובות של נשים. יש כאן משהו שהוא ראשית, לא אופייני דווקא להפלה אלא באופן כללי, תגובות של גברים להתמודדות הן מעט שונות. למשל, הרבה מאוד מחקרים מראים על יותר התמודדות דרך אלכוהוליזם וסמים. כלומר, הם בורחים יותר מאשר מתמודדים . עכשיו, זה לא אופייני, ושוב, רק למקרה הזה, אלא כמעט בכל התמודדות נפשית אנחנו רואים את זה. צריך גם לראות את ההיבט הרחב, האם למשל יש מצבים שבהם, דיברת על דתיים למשל, הבכור, הבן הבכור. כשאין בן בתוך המשפחה, לעומת מצב שיש בן. באופן כללי, אם יש ילדים או אין ילדים במשפחה, הדברים האלה מאוד משנים את המצב.

פרופ' קרסו: האם יש נשים שמועדות יותר ל"פורענות" או לפתח תגובות פסיכולוגיות קשות מאשר אחרות?

פרופ' א. קפלן: ברור שקודם כל אם המצב הנפשי מלכתחילה הוא פחות טוב, נשים שהיו יותר חרדות, מקרים שסבלו מדיכאון בעבר, אלו בוודאי מצבים שבהם צריך להתבונן מקרוב ולראות מה קורה. אבל האינדיקציות העיקריות הן שאלות של תמיכה משפחתית, שאלות שקשורות לזה שאם כבר יש ילדים או אין ילדים, כל מיני דברים כאלה, הם בדרך כלל הדבר שמבחין בין אלה שנפגעים יותר ולא, וגם המהירות שבה ניתן להיכנס שוב להריון.

פרופ' קרסו: אנחנו אמרנו שיש זמן, שהתופעה של אבל או של פרידה היא תופעה נורמלית אחרי הפלה. האם יש זמן סביר שאתה יכול להגיד, האם האישה היא איקס זמן זה עדיין בגדר התקין, אבל אם זה נמשך הרבה מעבר לתקופה הזאת זה כבר אבל "פתולוגי"?

פרופ' א. קפלן: אני הייתי מתייחס לזה גם ברכיב הכמותי, אבל גם ברכיב האיכותי. כלומר, בוודאי שבשבועות הראשונים התגובה היא טבעית, וככל שהזמן עובר אנחנו נצפה לאיזה שהיא הסתגלות. גם חמישים אחוז מהנשים שעוברות הפלה נכנסות להריון תוך השנה הראשונה שאחרי ההפלה וזה עשוי לשפר באופן משמעותי את המצב.

פרופ' קרסו: בוודאי.

פרופ' א. קפלן: מצד שני, לפעמים המצב הוא חריף, כלומר, גם שבוע אחרי, או שבועיים אחרי, או שבועיים אחרי, כאשר יש דיכאון קשה, או כשניכר מצב פסיכוטי, יש מצבים שבהם ההתערבות צריכה להיות מהירה גם אם מדובר בתקופה קצרה. אבל מהבחינה הזאת, תהליכים של אבל כפי שהם קורים גם בעולם מסביב, יכולים לאפיין את התופעה הזאת. זאת אומרת, אנחנו נגיד, שבחצי השנה הראשונה אנחנו נצפה לתגובות יותר קשות ולאחר מכן לאיזה שהיא הסתגלות.

פרופ' קרסו: וככל שתהיה יותר בעיה להיכנס להריון השני, אז זה יכול להחמיר את המצב?

פרופ' א. קפלן: זה בהחלט מגביר את המצב, כששוב, הנושא של פריון וכניסה להריון הוא מקור למצוקה גם למי שלא עברה הפלה, כך שדבר כזה יכול להעצים את ההתמודדות באופן כללי.

פרופ' קרסו: אתם רואים הרבה שאלות שעולות לגבי הזוגיות או בדיקה מחודשת של איכות הקשר אחרי הפלות?

פרופ' א. קפלן: הנקודה היא שההיריון וההורות המשותפת מייצגים הרבה מאוד דברים. זה לא רק עצם העובדה שזה קרה. הציפיות שהמשפחה תתרחב והעובדה שמדובר גם בתהליכים מאוד ארוכים, זה להיכנס להריון ולחוות היריון, זה תופעה של חודשים מאוד מאוד ארוכים ותהליכים של שנים. לכן לדבר הזה יש משמעות מאוד גדולה, זאת אומרת זה יוצר מתח מאוד גדול בתוך המשפחה. לפעמים יש טיפולים והטיפולים האלה הם תקופה שבה המתח גובר,

פרופ' קרסו: יכול להיות שהפלה שהייתה בתקופה מסוימת, הטראומה של ההפלה תופיע אחרי הרבה שנים, אחרי שנולדו עוד ילדים ודברים אחרים? כאילו תתעורר? איזה רגשי אשמה או תופעות כאלה? אתם רואים את זה לפעמים?

פרופ' א. קפלן: זה פחות קורה במקרים של הפלות על בסיס רפואי. התחושה הזאת של האשמה הרבה פעמים אופיינית דווקא למצבים שבהם הוחלט על הפלה יזומה ואז משפחה, היינו יכולים להיות שלושה ילדים, אנחנו רק שני ילדים. המצבים האלה בהחלט יכולים לקרות.

פרופ' קרסו: מה בעיקר קורה אחרי הפלה? מה חשוב אחרי הפלה לעשות כדי לתת תמיכה, או לטפל באשה שהפילה כדי לנסות למנוע עד כמה שאפשר את התופעות האלה של אבל ושל דיכאון שלאחר הפלה וכן הלאה?

פרופ' א. קפלן: כמעט כמו בכל מקרה של מצוקה נפשית, התמיכה החברתית והמשפחתית היא הדבר הקריטי ביותר ובדרך כלל הוא יספיק. כלומר, נשים שעברו הפלה וירגישו שהן מוכלות ויש סביבה תמיכה בדרך כלל יעברו את זה. מיעוט המקרים יזדקק לטיפול פסיכולוגי או לאיזה שהיא התערבות, שהיא עמוקה יותר וזה משהו שכן צריך לשים עליו עין. שאם יש תופעות של דיכאון, קושי לצאת מהמיטה, קושי בתפקוד של דברים שקודם היו ברורים מאליהם, כדאי אולי לפנות לייעוץ. יותר קל להגיע למפגש או שניים של ייעוץ עם פסיכולוג או עם פסיכיאטר, מאשר אחר כך להתמודד עם קשיים עמוקים יותר.

פרופ' קרסו: תודה רבה לפרופ' קפלן. תמיכה, חברות זוגיות, פותרים הרבה בעיות אחרות.

The post פרופ אורן קפלן אצל פרופ' רפי קרסו התמודדות נפשית והשפעות פסיכולוגיות של הפלה appeared first on PSY.

בסיום המאמר למטה מצורף ראיון של פרופ' קפלן בתכנית הבריאות של רפי קרסו בנושא המאמר הנוכחי

הפלה הינה אירוע שכיח יחסית המתרחש בכ-10-25 מההריונות (תלוי בשיטת המדידה ובאוכלוסיית היעד). למרות הידיעה שאירוע כזה יכול להתרחש, נשים אינן מוכנות לו ולכן  הוא מעורר תגובות פסיכולוגיות מסוגים שונים, ברוב המקרים תגובות של מתח, חרדה ודיכאון. הדבר נובע הן מהרכיב הטראומטי והפתאומי של ההפלה, והן בשל העובדה שהפלה היא אירוע של אובדן שגורר לפיכך תגובות אופייניות של אבל ושכול. נוסף לכך, כמובן, החשש שעולה אצל נשים שחוו הפלה מפני הישנות האירוע בהריון הבא או אף חשש שלא יוכלו להביא ילדים כלל באמצעות הריון טבעי.
נשים אשר חוו הפלה נמצאות בסיכון משמעותי לפתח סימפטומים של חרדה, מייד לאחר ההפלה ועד חצי שנה לאחר האובדן. מעבר לתקופה זו התוצאות המחקריות אינן עקביות וההנחה היא שהשפעת האירוע הטראומטי הולכת ופוחתת. מחקרים סטטיסטיים מורים שהפלה מגבירה סיכון להפרעות חרדה מסוגים שונים, כולל התקפי חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) וחרדה חברתית.
הפלה כאירוע טראומטי עלולה לגרום תגובה פוסט טראומטית גם לפרקי זמן ארוכים, ובמיוחד בשל כך שהפלה אינה אירוע המנותק ממערך החיים בהמשך, כלומר, נשים שלא מצליחות להביא ילדים תקופות ארוכות לאחר הפלה עלולות לחוות את ההפלה באופן טראומטי גם זמן ארוך מאוד לאחר מכן. לעומת זאת, הריון בריא שמביא בעקבותיו תינוק, עשוי להחליש משמעותית ואף לרפא כליל את השפעתה הפסיכולוגית של ההפלה. כ-50% מהנשים שעוברות הפלה הרות בשנית בתוך שנה לאחר אירוע הפלה. עם זאת, כניסה להריון אחרי הפלה, גם תקופה ממושכת אחרי האירוע, מעוררת חששות וחרדות מוגברים, יחסית למצבי כניסה להריון ללא רקע של הפלה.
ישנם הרבה פחות מחקרים הבוחנים את תגובת הגברים – בני הזוג של נשים שעברו הפלה. באופן כללי נראה שגברים בהחלט מגיבים פסיכולוגית להפלה שעברה בת זוגם, אך אסטרטגיות ההתמודדות שלהם שונות מאלו של הנשים (כפי שעולה למעשה מאפיון כללי של הבדלים פסיכולוגיים בנושא מגדר). לדוגמה, אצל גברים נמצא שיעור גבוה יותר של התנהגויות לא מסתגלות מאשר אצל נשים, כמו למשל הגברת שימוש באלכוהול וסמים. בכל מקרה, גם אצל בני הזוג הגברים ניכרת עליה של רמת החרדה, בעיקר בחודשיים הראשונים שלאחר ההפלה, גם אם תגובות אלו בממוצע אינן מגיעות לעוצמה אותה חוות הנשים.
אירוע אובדן מוגדר בספרות המקצועית כאירוע היוצר חוסר המשכיות בחווייתו של הפרט. רוב הספרות המקצועית התייחסה למצבי אבל על אדם אהוב שאבד. קיימת התייחסות מעטה בהרבה למצבי הפלה, אולי בשל כך שמבחינה חוקית ותפיסתית העובר עדיין לא נחשב לאדם שלם וההיכרות האישית של ההורה עימו מוגבלת למדי. למרות כל זאת, המציאות והמחקר שבוצע בתחום מצביעים על כך שמדובר באובדן הדומה בתגובות הפסיכולוגיות שהוא יוצר לתהליך אבל. לדוגמה, המחקר מצביע על כך שהורים מייחסים לעובר תכונת אנושיות כאילו היה כבר ילד חי, ומוענקת לו לפיכך השקעה רגשית של ההורים. מאחר וילדים מייצגים, בין היתר, המשכיות של דמותם וזהותם של ההורים לאורך זמן, הרי שאובדן של ילד, אשר טרם נולד, עלולה להתפרש כאובדן של חלק מהעצמי וכסימן לכך שהחיים הינם דבר לא יציב ובלתי נשלט.
באותו אופן, העובדה שהריון ונשיות מחוברים באופן אסוציאטיבי זה לזה, עלולה להביא לכך שהפלה תגרום לירידה בערך העצמי של האישה שהפילה, הן מצד תפיסת הנשיות שבה והן מהמקום שמסמן את ההורות כסטטוס של אדם בוגר ובשל.
מחקרי שבחנו נשים שעברו הפלה זיהו ריבוי של תחושות אשמה והאשמה-עצמית. אך מעבר לכך ניכרו גם תופעות פסיכולוגיות חזקות יותר, ועיקר תשומת הלב ניתנה לדיכאון, ששיעורו בקרב נשים שהפילו נע בין אחוזים בודדים עד 50% במקרים מסוימים. שיעור הדיכאון הוא תלוי מצב וסוג האוכלוסייה שנבדקה במחקר, ובכל מקרה, שיעורי הדיכאון בקרב נשים לאחר הפלה גבוהים פי 3-4 לעומת נשים ששמרו על הריונן באותה תקופה, או נשים לאחר לידה. ברוב המקרים ניכרת התאוששות משמעותית ממצב הדיכאון תוך כ-3 חודשים לאחר ההפלה (ועד שנה ממועדה).
ההשפעות הפסיכולוגיות של הפלה לא קיבלו התייחסות מחקרית עד השנים האחרונות. נראה שהספרות, כמו בני אדם באופן כללי, התייחסו לאובדן עובר, בעיקר בשלבים ראשונים של ההיריון, כתופעה שולית. הממצאים המחקריים חזקים מאוד בעוצמתם שכן התגובות הפסיכולוגיות שהתגלו מראים על שיעורי חרדה קלינית משמעותיים ביותר בקרב נשים שהפילו, גם בשלבים מוקדמים של ההיריון. כמו כן, השפעת ההפלה יכולה להיות ארוכת טווח במקרים מסויימים, בעיקר כאשר אירוע ההפלה משתלב עם אירועי חיים נוספים המעוררים קושי פסיכולוגי, ובמיוחד אירועי שכול.
כאמור, ההפלה משפיעה גם על חווית ההיריון הבאה שכן מתעורר בקרב נשים שהפילו חשש להפלה נוספת. החרדה מתמקדת בשליש הראשון של ההיריון בו ההסתברות להפלה גבוהה יותר (מבחינה זו מדובר בחשש מציאותי שכן נשים שעברו הפלה מצויות בקבוצת סיכון לעבור הפלה נוספת בהסתברות גבוהה יותר). במקרים מסוימים נצפו תופעות של חרדה גם בשליש השלישי להריון, שם משמעותו הפסיכולוגית של העובר ה"כמעט תינוק" גדולה ומוחשית יותר. עם זאת, רוב הנשים הראו ירידה משמעותית בתחושת החרדה בשליש השלישי והגברה ניכרת של חווית ההתקשרות הנפשית לעובר.
בהתחשב בזה שכ-50% מהנשים אשר חוו הפלה, עשויות להרות בתוך שנה לאחר האובדן, יש לממצא זה חשיבות רבה ופוטנציאל לקשיים בהסתגלות הפסיכולוגית במהלך ההיריון הבא. עם זאת, יש להדגיש שעצם הכניסה להריון בטווח זמן קצר אינה חיסרון לעומת המתנה ארוכה, שכן מחקרים תיעדו תגובות נפשיות קשות, אולי אף יותר, אצל נשים שלא נכנסו להריון בשנה שלאחר ההפלה.
מחקרים מסוימים בחנו את שאלת ההתקשרות (attachment) בין האם לעובר בהקשר של ההפלה. הממצאים בנושא זה אינם חד משמעיים ואולי קשורים למשתנים אינדיבידואליים נוספים. במקרים מסוימים נמצאה תגובת הימנעות מפיתוח רגשות והתקשרות אל העובר שטרם נולד במהלך היריון לאחר הפלה, אך כאמור, אין בנושא זה ממצאים עקביים. קיים דיווח מסויים על נטייה להשהות את ההתקשרות על לשלב מאוחר יותר של ההיריון, יחסית למצבי הריון ללא היסטוריה של הפלה. אופן ההשפעה של תופעות אלה על הקשר עם התינוק לאחר לידתו לא נבדקו לעומק ואין עדויות לכך שהקשר אם-תינוק מושפע ישירות מעצם חווית ההפלה בהריון קודם, למעט תופעות מוגברות של חרדה וחשש מפני אובדן שיכולות להופיע (כפי שאופייני בכל מצב פוסט טראומטי המתקשר למקור הטראומה).המחקר מורה שחוויה של הריונות קודמים תקינים וקיומם של ילדים במשפחה מפחיתים באופן משמעותי מאוד את רמות החרדה לגבי הריון באופן כללי, וכך גם לגבי הריון שמגיע אחרי הפלה. עם זאת, קיימת הגברה של תחושת החרדה לגבי הריון אצל נשים שעברו הפלה, בהשוואה לקבוצת ביקורת זהה באופייה שלא עברה הפלה, ללא קשר למספר הילדים. ממצא זה מצביע על כך שלכל הריון ולכל תינוק יש משמעות ייחודית. מטבע הדברים, נשים שהם כבר אמהות בהווה לא חוות את היבט החרדה המתייחס לעצם האפשרות שתהיינה אמהות בעתיד. עם זאת, ההפלה היא מקור לחרדה ואי וודאות גם לגבי האופן בו אנשים מדמיינים את משפחתם ואת עתידם שפתאום משתנה, וגם מקור לאבל ושכול על התינוק הספציפי שיכול היה להיוולד ואבד.

מאמר זה הוא חלק ממקבץ מאמרים פסיכולוגיים בנושאי הריון, לידה ופוריות

ניתן לצפות בראיון של פרופ' קפלן בתכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו בנושא השפעות פסיכולוגיות של הפלה:

The post התמודדות פסיכולוגית עם הפלה appeared first on PSY.

המאמר פורסם במקור במוסף ידיעות אחרונות לעניינים סטודנטים

פוביות – חרדות, ראיון עם פרופ' אורן קפלן – יוטיוב

ראיון עם פרופ' אורן קפלן  בחדשות השבת של ערוץ 10

אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים – יוטיוב

ראיון עם פרופ' אורן קפלן בתוכנית סוד החיים הטובים ברשת ערוץ 2 

התמודדות נפשית והשפעות פסיכולוגיות של הפלה – יוטיוב

ראיון עם פרופ' אורן קפלן בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו בערוץ 10

The post חרדה והתמודדות עימה: מאמרים נוספים appeared first on PSY.