כבר בתחילת דרכו האמין פרויד ששיטת הטיפול שהמציא – הפסיכואנליזה אינה מתאימה לכל אחד. במאמרו  "על פתיחת הטיפול" ממליץ פרויד על תקופת מבחן של כמה שבועות שמטרתה להגיע לאבחנה נכונה של המטופל ולהפסיק את הטיפול במידה שהרופא מתרשם שהטיפול אינו מתאים למטופל. פרויד כותב כך: "ידוע לי שמקצת הפסיכיאטרים מגלים רק לעיתים רחוקות היסוסים בקשר לאבחנה המבדלת אך השתכנעתי שלעיתים קרובות הם טועים באותה מידה. ברם הטעות הזו חמורה יותר עבור הפסיכואנליטיקאי מאשר עבור זה הקרוי פסיכיאטר קליני שכן האחרון אינו מתכוון לעשות דבר מועיל כלשהו באיזה מן המקרים. הפסיכואנליטיקאי לעומתו שגה שגיאה מעשית בבחירת מקרה בלתי מתאים והוא אחראי למאמץ מיותר ולהוצאת שם רע לשיטת הריפוי שלו".
מעל 100 שנים מאוחר יותר ניתן לומר שהפסיכואנליזה והפסיכיאטריה התקדמו בצעדי ענק וכיום ניתן למצוא סוגי טיפול שונים להפרעות ומחלות שונות.
האם הפסיכואנליזה והטיפול הפסיכואנליטי הן שיטות יעילות? לאילו בעיות נפשיות וכיצד ניתן למדוד זאת בהשוואה לטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים?
לפני שאענה על השאלות האמורות אבחין בין טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים, שהם שם כולל לטיפולים נפשיים שמבוססים על התיאוריות של פ. סקינר ואהרן בק בארצות הברית. טיפולים אלה מדגישים את הטיפול בסימפטומים שמהם סובל המטופל וכמעט תמיד כוללים "שיעורי בית "ועבודה עצמית". על פי רוב אלו טיפולים קצרים (בין 10-12 פגישות ) וממוקדים בבעיה ובהעלמתה. בדומה למודל רפואי, אם יש בעיה של חום, הפיתרון יהיה כדור להורדת החום, ובמידה שהחום ירד אפשר יהיה לומר שהטיפול הצליח. אם מטופל סובל מחרדה ובתום הטיפול המטופל ידווח על הפחתה בחרדה – הרי שבכך הושגה המטרה.
טיפולים פסיכואנליטיים הם שם כולל לטיפולים נפשיים המתבססים על הפסיכואנליזה מבית מדרשו של פרויד. הפסיכואנליזה או הטיפול הפסיכואנליטי או הדינמי, מתמקדים בחלק הלא מודע של האישיות, בקונפליקטים התוך-נפשיים של המטופל ובמערכת היחסים בין המטפל למטופל. על פי רוב אלו טיפולים ארוכים יותר מטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים היות והמטרה אינה רק שינוי תפקודי-התנהגותי של המטופל אלא התנעה של שינויים מהותיים ועמוקים יותר באישיות המטופל. מטרת הטיפול היא אם כך שאפתנית הרבה יותר מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הואיל והמטרה אינה רק השבת האיזון הנפשי אלא הרחבת היכולת הנפשית כך שתביא את המטופל למצב טוב יותר משהיה כשפנה על ידי כך שהטיפול יעזור לו להשתחרר ממחסומים שלא אפשרו לו להתקדם ולהתפתח בכיוונים שרצה קודם לכן.
בעשרים השנים האחרונות נעשים יותר ויותר מחקרים שמטרתם לבדוק את יעילות הטיפול הנפשי פסיכואנליטי או קוגניטיבי-התנהגותי. קיימים מחקרים המשווים בין הטיפולים השונים ועל כך כבר כתבתי בתת הפרק על מחקרים המוכיחים יעילות הטיפול הפסיכואנליטי.
שיטות המחקר שבאות לבדוק את יעילות הטיפולים השונים בודקות זאת במדדים כגון: שביעות רצון של המטופל, הישגים שדיווח המטופל שהושגו בטיפול ועוד. מדדים אלו נבדקים בצורה אמפירית על ידי שאלונים מדידים שעליהן נערכים ניתוחים סטטיסטיים.
מרבית המחקרים מצאו, שמעבר לשיטות הטיפול השונות, מה שנמצא כמדד שמנבא במידה הטובה ביותר את יעילות הטיפול היא איכות הקשר הנרקם בין המטפל למטופל ולא האסכולה התיאורטית שאליה משתייך המטפל. במילים אחרות, אפשר לומר: שהמטפל הוא הטיפול.
בטיפול הפסיכואנליטי (בניגוד לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי), המטפל מקדיש תשומת לב רבה לקשר שנוצר בחדר בינו לבין המטופל, להתרחשות ב"כאן ועכשיו" בחדר הטיפול כמקור אינפורמציה לעולמו הפנימי של המטופל והבעיות מהן הוא סובל, וככלי טיפולי שדרכו יוכל להתאפשר השינוי. המטפל הפסיכואנליטיקאי מיומן להבחין כיצד דפוסי ההתקשרות של המטופל כפי שבאים לידי ביטוי בחדר הטיפולים מונעים ממנו התפתחות ושינוי בחייו.
תומס אוגדן, פסיכואנליטיקאי ידוע ומוערך בעולם הפסיכואנליטי, כותב בספרו "אומנות זו של פסיכואנליזה" שאנשים באים לטיפול או מכיוון שאינם יכולים לחלום או מכיוון שאינם יכולים לשאת את חלומותיהם. הם זקוקים ל"מישהו המכיר את הלילה" על מנת שיצעד איתם לתוך אותו עולם של "שלישי אנליטי", שיעזור להם לחלום את שאי אפשר היה להם לחלום ולשאת את שאי אפשר היה להם לשאת.
בעזרתו של האנליטיקאי חלומות קטועים נחלמים והמטופל יכול אז לשוב לחלום את חלומותיו ולחיות את חייו באופן מלא ועשיר יותר מאשר בעבר.

קישורים רלוונטים :
האם הפסיכואנליזה עובדת והאם היא יכולה להוכיח את זה למערכת הבריאות
מה מגלות הטבעות של זיגמונד פרויד

The post האם הפסיכואנליזה עובדת? appeared first on PSY.

הילד סובל מקשב וריכוז? אתם בחברה טובה. היום כבר לא מסתירים, כולנו באותה סירה… איך ניתן לדעת האם מדובר אכן בבעיית קשב, והאם אבחנו אותה נכון? מה עושים במקרה שהתשובה חיובית, והאם יש דרך לעזור? הכל על קשב וריכוז, ומה שעומד מאחוריה.

ר' טויסיג

הפרעת קשב וריכוז הפכה מזמן להיות  המגיפה של הדור ועשרות ילדים מאובחנים בזה אחר זה דבר יום ביומו. מרוב עצים לא רואים את היער, ולפעמים נכנסים תחת המטריה של קשב וריכוז גם נושאים משניים לחלוטין.

פנינו אל אנדרס קוניצ׳זקי, פסיכולוג קליני ורפואי בכיר, מנהל תלמ מרחב שרון – רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ, אבחון והכשרה – לעשות קצת סדר בבלגן.

כמעט כל הילדים מתקשים בימינו לשבת לפעמים בשקט, לשים לב ולשלוט על הפעולות והדחפים שלהם, פותח אנדרס, כאשר התנהגות זו באה כדרך שגרה יומיומית, סיבה אפשרית אחת עשויה להיות הפרעת קשב וריכוז (או במילים אחרות: ADHD).

אפשר להגדיר בצורה מדוייקת?

כמובן. הפרעת קשב וריכוז היא מצב רפואי, שבו ילדים מתקשים לפעול לפני שהם חושבים, מתקשים להתמקד ולא יכולים לשבת בשקט הרבה זמן. ילדים רבים מתקשים עם כמה מהפעולות האלה, אבל בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, התנהגות זו היא קיצונית ויש לה השפעה גדולה על חיי היום-יום שלהם.

עם הפרעות קשב וריכוז, החלקים השונים של המוח לא נוטים "לדבר" אחד עם השני בצורה אופיינית. מסיבה זו, ייתכן שיש לילדים האלה קושי להביע את רגשותיהם או לשלוט בהתנהגותם, כמו ילדים אחרים באותה קבוצת גיל.

חשוב לי להוסיף שהפרעת קשב וריכוז היא לא רק בעיית למידה, כפי שהמורים נוטים לצייר,

ילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז שהסימפטומים שלהם לא מנוהלים בצורה יעילה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לדיכאון וחרדה, בעיות ביחסים עם אחרים, התנהגות מסוכנת ופציעות. לכן מאוד חשוב לזהות ולטפל בהפרעות קשב וריכוז כמה שיותר מוקדם.

סדר בבלגן

אנדרס: אם הורה חושד שהילד שלו סובל מהפרעת קשב וריכוז, כדאי דבר ראשון להתחשב בגילו. אם הילד מתחת לחמש שנים, אנשי המקצוע יהיו זהירים לגבי אבחון ההפרעה.

למה?

הרבה דברים קורים ומתפתחים בשנים הללו, שלא קשורים בהכרח להפרעה זו או אחרת. אולם, אם הילד כבר מעל גיל חמש, יש לעקוב האם הבעיות מתמשכות והאם הם משפיעות בשני תחומי חיים לפחות: בבית, בגן, בבית הספר או במשחק עם ילדים אחרים.

אנשים נוטים להתבלבל קצת וחשוב לעשות סדר: גם אם בעיות ההתנהגות של הילד הנן חמורות, וקורות בשני תחומי החיים, הם עדיין לא בהכרח יכולות להוות סימן להפרעת קשב וריכוז. לבעיות התנהגות יכולות להיות סימנים או תסמינים של הפרעות קשב וריכוז, וכדי להתחשב ככאלה עליהם לבוא מהרשימה הבאה, שם צריכים להיות לפחות שישה מהם:

• הילד לא שם לב לפרטים ועושה טעויות "רשלניות" בלימודים או בשיעורי הבית – למשל, הוא משקיף או בוהה, או עבודתו מאוד לא מדויקת
• הילד קופץ מפעילות אחד למשנהו
• הילד לא יכול להתארגן – למשל, שיש לו בעיה להשיג דברים בצו או לעשות דברים בזמן
• הילד שוכח דברים, במיוחד כאשר הוא מנסה לעקוב אחרי ההוראות כדי לסיים את המשימה
• הילד מדבר הרבה או קוטע שיחות של אנשים אחרים
• הילד פועל בחוסר מנוחה – הוא לא יכול לשבת בשקט, להישאר יושב, עצבני, מתפתל או מטפס על דברים
• הילד לא יכול להישאר ממוקד או מוסח בקלות
• הילד חולם בהקיץ
• הילד לא מסיים את שיעורי הבית או מטלות בבית
• הילד לא מקשיב להוראות
• הילד לעתים קרובות מאבד דברים – למשל, עפרונות, ספרים, ארנקים, מפתחות או טלפונים ניידים
• הילד מתבטא בקול רם או רועש מדי במהלך משחק, פנאי או פעילויות חברתיות
• הילד כל הזמן בהליכה ונראה שיש לו אספקה אינסופית של אנרגיה
• הילד חסר סבלנות ולא מחכה לתורו
• הילד מתקשה להתנגד לפיתויים או הזדמנויות
• לילד לא נוח לעשות דברים לאט
• הילד מהורהר ולפרקי זמן ארוכים

מצד אחד, אם הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז שלא מאובחנת, זה יכול לגרום לו לפגיעה בטווח הארוך, להתנהגות לא טובה ולקשיים רגשיים. לכן חשוב לראות איש מקצוע אם יש חשש לגבי התנהגותו.מצד שני, יש בעיות אחרות שעלוות לגרום להתנהגות שנראית כמו הפרעת קשב וריכוז – למשל, בעיות רגשיות או חברתיות. זו בדיוק הסיבה שהילד שלך צריך אבחון זהיר.

קוראים לבעיה בשמה

למה זה קורה? האם ישנה סיבה לתופעה?

שילוב של גנים וגורמים סביבתיים עשוי להגביר את הסיכון לאבחון הפרעות קשב וריכוז, סובר אנדרס, אבל עדיין לא ידוע מה גורם להפרעות קשב וריכוז.

עם זאת, יש כמה תנאים ומצבים שאינם בהכרח גורמים הפרעת קשב וריכוז, אבל הם עשויים לגרום להתנהגות שנראית כמו הפרעת קשב וריכוז להחמיר את ההתנהגות. לדוגמא, מצבים חברתיים או גורמי מחלה עלולים להחריף עוד יותר הפרעת קשב וריכוז שכבר קיימת.

מה עוד?

תסמונות גנטיות שונות, התקפים, הידרוצפלוס ותנאים אחרים כגון הפרעת ספקטרום האוטיזם, פיגור שכלי ושיתוק מוחין משפיעים גם על האופן שבו החלקים השונים של המוח מדברים אחד עם השני. תנאים אלה יכולים לגרום להתנהגות שנראית קשורה להפרעות קשב וריכוז.

הורים יקרים, חשוב לי לומר: מה לא גורם להפרעת קשב וריכוז אצל הילדים? הפרעה זו לא נגרמת על ידי הורות "רעה". כלומר, לא בגלל חוסר גבולות שהורים מאפשרים לילדם. אין גם ראיות לכך שרגישות למזון גורמת לילדים לפתח תסמיני הפרעת קשב וריכוז.

המסע מתחיל

כל הורה המודאג לגבי התנהגות של ילדו, מתחיל במסע בירור נרחב. התחנה הראשונה תההיה – רופא הילדים. הרופא עשוי להפנות את הילד לפסיכולוג, פסיכיאטר ילדים  המומחים להפרעות קשב וריכוז, מסביר אנדרס.

אבחון הפרעת קשב וריכוז כרוך במבט מקרוב על הילד בהתנהגות, בלמידה ובתחומים אחרים אצלו. אבחון יסודי עשוי לכלול את מרבית הפעולות הבאות או את כולן:

ראיון עם ההורים ועם המטפלים האחרים, ראיון עם הילד, רשימות התנהגות שהמטפלים והמורים של הילד ממלאים, דיונים עם המורה או המטפל, שפה, דיבור ובדיקות תנועה, בדיקות למידה וחינוך, ובדיקת שמיעה.

זה הכל?

לא. אבחון הפרעת קשב וריכוז הוא לא דבר קל ומהיר, כיוון שהוא יכול לחפוף עם מצבים רפואיים רבים והפרעות אחרות. לדוגמא, רבים אומרים "אם הוא יהיה מרוכז יותר, הוא ילמד יותר בבית הספר", אבל זה עשוי להיות הפוך – קשיי הלמידה של הילד שלך עשויים לגרום לבעיות ריכוז.

אבחנה זהירה יכולה להצביע האם הסימפטומים שייכים להפרעות קשב וריכוז, או שיש סיבות אחרות. כאשר הילד מקבל את האבחנה הנכונה, הוא יכול גם לקבל את הטיפולים הנכונים ותכנית ניהול למצב שלו.

הבו עצה

ביקשנו לבוא עוד יותר לקראת ההורים ולסייע לילדים הסובלים מן התופעה. פנינו אל קרן קפלן, פסיכולוגית קלינית מומחית, לקבל מידע על דרכי הטיפול.

כיצד מטפלים בהפרעה?

הורים יתפלאו לדעת, אבל הטיפול התרופתי אינו היחיד, הטיפולים הקיימים כיום מיועדים להפחתת הסימפטומים ולשיפור התפקוד, והם כוללים סוגים שונים של פסיכותרפיה, חינוך, אימון, הדרכה התנהגותית, טיפול משפחתי, וכמובן שילובים שונים בין הטיפולים.

אפשר לפרט בבקשה?

1. טיפול תרופתי

הטיפול הנפוץ ביותר כיום הינו כמובן, הריטלין. קיימות כיום תרופות רבות ממשפחה זו ואחרות לצורך הטיפול, כגון ריטלין לשימוש מושהה, קונצרטה, ועוד. אמנם ישנם תרופות בפיתוח שעשויות בעתיד להשתלב בטווח הטיפול האפשרי, אבל התרופות הללו הן כרגע בקו הטיפול הראשוני.

ישנם תופעות לוואי?

ילדים חשים לעיתים תופעות לוואי זעירות בימים הראשונים של השימוש, לדוגמה, בחילות או כאבי ראש, אך אלו חולפים בד”כ כעבר מספר ימים. עם זאת, תופעות כגון דיכוי תיאבון נותרות בעינן, ולכן יש להקפיד על תזונה נכונה אצל ילדים שמשתמשים בריטלין ודומיו, לדוגמה, אכילת ארוחה עשירה יותר בבוקר לפני לקיחת התרופה, שכן במהלך שעות בית הספר ואף הצהריים יתכן שתהיה תחושת שובע גם ללא צריכת מזון. יש לעקוב אחר משקל ילדים שלוקחים טיפול תרופתי בכדי לוודא התפתחות תקינה.

מחקרים ארוכי טווח מצאו שאין חשש לפגיעה בצמיחה או בהתפתחות התקינה כל עוד נשמרת תזונה בריאה ושמתבצעות הפסקות בלקיחת התרופה בזמן החופשות מבית הספר. עם זאת, קיים אחוז מסויים של ילדים שאצלם תופעות הלוואי חריפות יותר או שאינם יכולים לקחת את התרופה מסיבות אחרות. ישנו כיום מגוון לא קטן של אפשרויות חליפיות, ולצורך כך נדרש כמובן אבחון וליווי מסודר של רופא מומחה.

2. פסיכותרפיה

סוגים שונים של פסיכותרפיה משמשים לטיפול בהפרעת קשב. ניתן לחלק את הטיפול לשני סוגים עיקריים:

האחד ישיר וטאקטי שמטרתו להביא לתוצאות התנהגותיות שמפחיתות את התקשורת השלילית של הילד עם הסביבה, מגבירות את המגע החיובי עם הסביבה ומלמדות מיומנויות חיים מותאמות לקשייו. הסוג השני דומה יותר לטיפול הפסיכולוגי השגרתי, הוא יותר ארוך טווח באופיו ומטרתו לטפל בדימויו העצמי של הילד, לאפשר לו הכלה של תסכול, כעסים, והתמודדויות חברתיות שבהן הוא נתקל, ולאפשר לו התפתחות אישית תקינה.

3. טיפול התנהגותי – קוגניטיבי

טיפול זה נועד לסייע לילד לשנות ולווסת את התנהגותו. הטיפול עשוי לשלב הקניית מיומנויות מעשיות כמו עזרה בארגון שיעורי הבית ורכישת אסטרטגיות למידה, וכן ליוויו של הילד בפעילויות או אירועים חברתיים ורגשיים שבהם הוא עלול להיכשל או לספוג ביקורת. טיפול התנהגותי מלמד את הילד כיצד לעקוב אחר התנהגותו תוך מתן שבח ותגמול חיובי כאשר מושגת הצלחה ושיפור בהתנהגות.

אפשר לקבל דוגמא?

בבקשה: בלימת התפרצות הזעם לפני שהיא מתרחשת, חשיבה נוספת לפני מעשה, הגהה על עבודות ומבחנים לפני הגשתם, וכן הלאה. הורים ומורים עשויים להשתלב בטיפול התנהגותי שכזה בכדי לעזור לילד לתרגל, להסתגל, ואף כדי להעניק לו משוב מותאם-התנהגות שיוכל לסייע לו להגיע ליעדיו.

הורים יקרים שימו לב, אתם יכולים לסייע לילד לשפר את כישוריו החברתיים, כמו לחכות לתורו מבלי להתפרץ, לשתף אחרים במשחקים, לבקש עזרה או לברור תגובות מותאמות להתגרויות כלפיו, ללמוד ולהכיר מיומנויות חברתיות, להכיר הבעות פנים וקול ולהגיב בצורה נאותה למצבים שונים.

4. טיפול פסיכודינמי

הטיפול הדינמי הינו הטיפול הפסיכולוגי המסורתי, הוא מיועד לאפשר למטופל מקום ומרחב להתמודדות עם בעיותיו ומקום להרהר, לחלוק, לבחון מערכות יחסים, ולצמוח מתוכו להיות אדם עצמאי בעל גמישות רגשית וחוסן להתמודדות עם אתגרי החיים ומימוש עצמי.

כך תעזרו לילדיכם!

קרן קפלן: כאשר קיימים אי-שקט ו”בלגן” – פנימיים וחיצוניים, הרי שאחד הדברים הבסיסיים ביותר ביצירת תנאים לחיים תקינים הוא שמירת סדר יום קבוע: להתעורר וללכת לישון כל יום באותה השעה, הכנת שיעורי בית בשעה קבועה, יצירת קביעות לפעילויות בתוך הבית או מחוצה לו, הצבת לוח שעות קבוע על המקרר או בחדר הילדים.

ואם צפוי שינוי?

כמובן. על כל שינוי צפוי בשגרה רצוי להתריע מראש עד כמה שאפשר בכדי לייצר לילד תחושת שליטה ויציבות ולתת לו את השהות להתכונן ולהתארגן. רצוי לעזור לילד לארגן כל דבר במקומו, כולל בגדים צעצועים, חומרי לימוד.

איך עושים זאת?

קרן: ניתן ללמד אותו כיצד להשתמש בקלסרים, חוצצים, ושיטות מיון ואחסון אחרות בכדי לארגן חומר לימודי. חשוב ללמד את הילד לכתוב משימות ביומן בית הספר או לצלם את לוח הכיתה שעליו המשימות בתיאום עם צוות בית הספר. חשוב לעזור לילד להתארגן כך שהספרים הנחוצים יגיעו מהבית לכיתה ומהכיתה לבית. מדובר כמובן במיומנויות חשובות לכל ילד, אך ילדים עם הפרעת קשב וריכוז עלולים להתקשות בהתארגנות מהסוג הזה עוד שנים רבות לאחר המצופה.

באיזון שבין עידוד להתארגנות עצמית של ילדים לבין הצורך לתפקד בצורה סבירה בחיי היום-יום נראה שבמקרה הנוכחי עדיף לקחת “פסק זמן” בהנחלת העצמאות ולעזור לילד להתארגן, עד לרמת עזרה בהכנת תיק בית הספר בערב. כמובן שיש להתאים את רמת הליווי והבדיקה לגילו של הילד, אולם עד סוף בית הספר היסודי (בהתאם כמובן לרמת חוסר הארגון של הילד) אין כל בעיה שהורה יעזור לילד במשימות שאילולא הפרעת הקשב היו מבוצעות באופן עצמאי, מפתיעה קרן.

זה לא מוריד את האחריות מהילד?

נכון. לכן חשוב להחליט מראש על מה ההורה מתמקד ומה הוא משאיר ללא מעורבותו, להסביר ולשתף את הילד בתהליך כדי שישמש מקור לתמיכה ולא לעימות, וחשוב מכל – על ההורה להיות החלטי ועקבי עם השגרות והדרישות שמוצבות בפני הילד.

לסיום, בל נשכח: ילדים אלו זקוקים לכללים ברורים אותם הם מבינים ויכולים לעקוב אחריהם. לפיכך ההורים צריכים לזהות הצלחות של הילד במילוי המשימות והכללים ועליהם יש לשבחם ולתגמלם.

הצצה לחלון של ילד היפראקטיבי

לילדים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים לרוב מקשיים לימודיים ובעיות בבית הספר, כולל ליקוי למידה, ליקוי שפה וקשיי תנועה. בעיות שינה, כגון התקשות להירדם ולהישאר לישון, יכולות לעתים קרובות להפוך את בית הספר לקשה אף יותר!

הילדעשוי להיות בעל קשיים חברתיים – למשל, הוא לא יוכל להתרכז או לשבת בשקט מספיק זמן כדי ליהנות ממשחק עם ילדים אחרים. קשיים נפשיים אחרים עלולים גם להתפתח, כולל התרסה והפרעת התנהגות, חרדה בשנים הצעירות יותר, חרדה ודיכאון בקרב בני נוער.

איזה ADHD יש לי?

ישנם שלושה סוגים של הפרעת קשב וריכוז:

קשב: ילדים אלה מתקשים להתרכז, לזכור הוראות, להקדיש תשומת לב לדבר מסוים ולסיים משימות.

היפראקטיביות / אימפולסיביות: ילדים עם סוג זה תמיד נמצאים במירוץ, מתקשים להאט ולעתים קרובות יכולים לפעול בלי לחשוב.

סוג משולב: לילדים אלה יש קושי להתרכז, הם עצבניים או חסרי מנוחה ותמיד נמצאים במירוץ. לעתים קרובות הם פועלים בלי לחשוב.

The post ראיון מתוך כתבה שפורסה בעיתון עם קרן קפלן על טיפול בהפרעות קשב אצל ילדים appeared first on PSY.