רדיו וטלוויזיה
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב – שגרה אפורה כמנוע לחדשנות קישור
ראיון במוסף הספרות של רשת א' בעריכתם והגשתם של הדסה וולמן וצבי סלטון – בעקבות פרסום מאמרו של פרופ' אורן קפלן "אושר אמיתי – גרסה 2.0" מתוך גליון אודיסאה שהוקדש לנושא האושר. קישור לראיון   קישור למאמר באודיסיאה
ראיון בתוכנית המקצוענים בהנחיית שירה פליקס בערוץ 10 – מה עושה אותנו מאושרים? על פסיכולוגיה חיובית קישור
ראיון עם נילי לייבוביץ מרדיו קול הכנרת – פסיכולוגיה חיובית קישור
ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור
ראיון בתוכנית "לבריאות" עם עפרה נחמד ברשת ב' של קול ישראל עם פרופ' אורן קפלן וירין קימור על פסיכולוגיה חיובית וחשיבה יצירתית – קישור
מבחר נוסף של ראיונות טלוויזיה ורדיו שונים עם פרופ' אורן קפלן

עיתונות ואינטרנט
סיפור החילוץ מהשבי המצרי – 40 שנה למלחמת יום כיפור – אתר האינטרנט של קשת ערוץ 2 – קישור
פסיכולוגיה חיובית – לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעות – מאמר באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוכי – קישור
מהנעה להנאה" – ראיון על פסיכולוגיה חיובית בעקבות הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס של מכון אדלר – קישור
הנאה או סיפוק? – ראיון עם פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית במדור "בטיפול" במוסף שמנת של עיתון הארץ – קישור
The Seventh Anglo-Israel Colloquium: “Wealth and Happiness – הרצאה באנגלית בכנס כלכלנים בכירים בישראל ואנגליה – קישור
החוסן הלאומי – שעת מבחן: טור דעה של פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית והמשבר העולמי בגלובס לקראת ועידת ישראל לעסקים – קישור
מרווחה של סעד וקומודיטי לרווחה של אושר – על ערך המותג שממשלה נדרשת לספק לצרכניה: כתבה בדה מרקר: חלק ראשון – קישור  חלק שני – קישור
האם אופטימיות תמיד חיובית? דיווח על ממצאי מחקר – קישור
מה שלום הלקוח המרוצה שלך? – דיווח על ממצאי מחקר – כתבה בדה מרקר – קישור
לחם שעשועים ונירוואנה – כתבה ב"מנהלים" לקראת כנס פסיכולוגיה של השקעות – קישור
גישה ממוקדת לקוח" ל"יצירת ערך משותף": אחריות חברתית תאגידית בראיה אסטרטגית –  כתבה בדה מרקר – קישור
פסיכולוגיה חיובית – רפואה מונעת לשעת חירום – קישור
פסיכולוגיה חיובית וזרימה בעבודה – מאמר בכתב העת סטטוס וב-Ynet – קישור
פסיכולוגיה עסקית ופסיכולוגיה חיובית – מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – קישור
פסיכולוגיה חיובית: "רפואה מונעת" לשעת משבר – יישומים ניהולים, ארגוניים ואישיים לפיתוח חוסן ועמידות" קישור
אושר אמיתי – יש או אין? מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
בעקבות כנס פסיכולוגיה חיובית של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה – קישור לגיליון – עמוד 46
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש: אסוציאציות חופשיות על יום הכיפורים בשבוע של פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי – קישור
לא לצאת מהקופסה – פסיכולוגיה חיובית וזרימה – מאמר על הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס דה מרקר על יצירתיות – קישור
הפרעת חדשנות אי-קשב היפראקטיבית – מאמר במאקו ערוץ 2 – קישור
מעורבות ותשוקה בעבודה: ייעוד או התמכרות? – קישור

הרצאות מצולמות
חלקים מתוך הרצאה על פסיכולוגיה חיובית
אשליית האושר – קישור
חוזקות – קישור
אושר – קישור

הרצאה בכנס פסיכולוגיה של השקעות: האם מדיניות כלכלית אמורה להיות מכוונת אושר? על שוק ההון בראי זרם הפסיכולוגיה החיובית
חלק ראשון – קישור
חלק שני – קישור
חלק שלישי – קישור

ב. כתבות וראיונות בתקשורת בנושאים שונים

ראיונות רדיו וטלוויזיה
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית מה בוער עם רזי ברקאי על הפחתת המיסים על הדלק: משבר אמיתי או משבר פסיכולוגי? קישור
ראיון בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 – זיכרונות ומה שהם מספרים על הפסיכולוגיה שלנו קישור
ראיון עם בן כספית על הפליית נשים בשוק התעסוקה בישראל – הטלוויזיה החינוכית/ערוץ 2 קישור
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב על הפליית נשים בשוק העבודה בישראל קישור
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית מה בוער עם רזי ברקאי, על מחקר על הפליית / הדרת נשים בעבודה קישור
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב – האם לארגון שלכם יש נפש? קישור
ראיון בתוכנית הערכת מצב ברשת ב' של קול ישראל עם פארלי שחר בעריכת ד"ר נדיר צור, על ההיבטים הפסיכולוגיים במשבר החוב באירופה. קישור
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית בני ברדיו של בני בשן – פרויקט החיבוק הגדול בכנסת קישור
ראיון בחדשות BBC World Service ביום שחרורו של גלעד שליט משבי החמס Release from captivity – Prof Kaplan BBC interview קישור
ראיון בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 – מחאת הקוטג' של הצרכן הישראלי (הראיון התקיים עוד לפני פרוץ המאבק החברתי בקיץ 2011) קישור
ראיון בחדשות השבת של ערוץ 2 – רשת חברתית ושיווק לילדים קישור
ראיון בחדשות השבת של ערוץ 10 – פוביות וחרדות קישור
ראיון בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו בערוץ 10 – טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואלים ולסביות קישור
ניסוי חי בשידור – חדשות השבת של ערוץ 2 – אפקט פלאסבו בשיווק והתנהגות צרכנים קישור
ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור

ראיונות בעיתונות ובאינטרנט 
דו"ח פסיכולוגי – מדינה במשבר    קישור 
חרדת נטישה: מחבלת או מתבלת לנו את הקשר הזוגי?  קישור
ממצאי מחקר: השפעת הסדרה "בטיפול" על עמדות הציבור בישראל לגבי טיפול פסיכולוגי  קישור
פסיכואנליזה – נהיגה: תפקיד ופנטזיה על הכביש: היבטים פסיכולוגיים במניעת תאונות דרכים  קישור
פרויד וגלובליזציה: התבוננות פסיכולוגית על תופעת הלאומיות בעידן הגלובלי  קישור
רוחות רפאים בבית הספר למנהל עסקים – "לא מודע" בעבודה  קישור
הגברת מודעות כנגד הטרדה מינית  קישור
כתבת רדיו של שי ודרור על מחקר היפנוזה ופרסומות קישור
מצטמצמים: איך מספרים לילד שאבא פוטר מהעבודה  קישור
מי מפחד משיווק בעמותות  קישור
A Psychological Assessment of a State in Distress  קישור
חרדת בחינות, פחד קהל ושאר חרדות ביצוע   קישור 
הפרסומת מהפנטת  קישור 
תתאמנו על זה – ראיון על אימון  קישור

The post כתבות וראיונות בתקשורת appeared first on PSY.

הכותב הוא פסיכולוג קליני וכלכלן, מנהל אקדמי שלתוכנית MBA בפסיכולוגיה עסקית וניהולית במסלול האקדמי המכללה למינהל ושל תוכנית בפסיכולוגיה חיובית, להב הפקולטה לניהול אוניברסיטת תל-אביב

למאמר סקירה על פסיכולוגיה חיובית מאת פרופ' אורן קפלן

לרשימת קישורים למאמרים, כתבות וראיונות בתקשורת של פרופ' אורן קפלן בנושא פסיכולוגיה חיובית

מתי נתחיל לפתח "טיפת חלב פסיכולוגית" לאנשים, ארגונים ולחברה כולה, כדי לאפשר התמודדות טובה יותר עם משברים, וזווית חיובית, כדי לחיות חיים מאושרים יותר?

עם פרוץ המשבר הנוכחי טען נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש שהשווקים הפיננסים בארה"ב חזקים ויעמדו בפרץ. הוא השתמש לתיאור השווקים בביטוי Resilience שמשמעותו עמידות, חוסן, גמישות. זהו ביטוי מפתח בתחום הפסיכולוגיה החיובית ויש לו חשיבות מרחיקת לכת הן לבריאותם של השווקים הפיננסים והן לתפקודם התקין של בני אדם וארגונים בכלל.
פסיכולוגיה חיובית היא תחום מחקר ופרקטיקה פורץ ומתפתח שצומח ב-10 השנים האחרונות, במיוחד בארה"ב אך גם בעולם כולו, שמטרתו חקירת ושיפור הרווחה הקיומית של אנשים, זאת בניגוד לרוב המחקר והפרקטיקה בפסיכולוגיה טיפולית ב-100 שנים האחרונות אשר עסקו בעיקר בפסיכופתולוגיה (כלומר, כיצד מטפלים בבני אדם אחרי שהם במשבר נפשי). לאור העובדה ששיעורי הדיכאון והחרדה בעולם עלו במאות אחוזים במהלך מחצית המאה האחרונה, נראה שלא ניתן יותר לטפל במשבר רק לאחר התרחשותו אלא יש להכשיר בני אדם וארגונים לפתח חוסן וגמישות כדי להתמודד עם המשבר הבא בצורה טובה יותר.
אנו מצויים כיום באחד המשברים הכלכליים החריפים ביותר שידענו מזה שנים רבות. עדיין לא ידועות השלכות המשבר – האם הוא יחריף ויגרום למיתון עמוק שיזין את עצמו עוד ועוד, או שממשלות העולם ישכילו להפעיל כלים לחילוץ הגלובוס מהמשבר. עם זאת, אין ספק שלמספר רב של אנשים, ארגונים וקהילות, מה שקרה עד כה מסמן משבר אישי, לאחר שנכסים רבים אבדו ללא שוב במפולת השווקים הפיננסיים. כשמקומות עבודה מפטרים עובדים או לעיתים קורסים ופושטים את הרגל, כאשר קיים אי וודאות שהוא מקור ללחץ, מתרבים מקרי חרדה ודיכאון הפוגעים בתפקוד ובאיכות החיים. האם ידעתם שמספר העובדים שנעדרים או לא מתפקדים כראוי בעבודה על רקע נפשי (כמו חרדה ודיכאון) גבוה מאלו שנובעים משפעת ומחלות "רגילות"? אנו שמים דגש רב על המחלות המסורתיות ומפתחים כנגדן תרופות וחיסונים, אך כמעט לא שמים לב לחוסן הנפשי של בני אדם בכלל ועובדים בפרט, שהשפעתו אף גדולה יותר על התפקוד הנפשי והפיזי, היומיומי והקיומי.
אולי פרוץ המשבר הנוכחי יביא אותנו לשינוי הפרספקטיבה הזו. ישנן כיום דרכים יעילות לפיתוח כלים ויכולות של חוסן ועמידות Resilience בשווקים פיננסיים, בארגונים, וכמובן אצל הפרט.
הרפואה מטפחת מזה שנים רבות את תחום הרפואה המונעת – תינוקות בני יומם מקבלים חיסונים שימנעו מחלות עתידיות, ושיעור תמותת התינוקות ירדה בצורה דרמטית בתקופתנו. מתי, אם כן, נתחיל לפתח "טיפת חלב פסיכולוגית" לאנשים, ארגונים ולחברה כולה כדי לאפשר התמודדות טובה יותר עם משברים שקרו, משברים שעומדים להתרחש, וזווית חיובית יותר, כדי לחיות חיים מאושרים יותר? תחום המחקר והפרקטיקה של הפסיכולוגיה החיובית עוסקים בנושא זה ונתונים מעודדים מתוך מחקרים שעקבו אחרי יישומי התחום מורים שבהחלט ניתן להגיע להישגים מרשימים בהגעה לייעד זה.
יתכן, אם כן, שבין הכלים האינטנסיביים והיקרים שמשקיעות כרגע ממשלות העולם בכלים פיננסיים, ימצא גם תקציב צנוע להשקעה בהעצמה ישירה של ההון האנושי של העולם ולא רק בשימור ההון הפיננסי.

The post החוסן הלאומי – שעת מבחן appeared first on PSY.

אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש: אסוציאציות חופשיות על יום הכיפורים
בשבוע של פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי

פרופ' אורן קפלן (והילד הזה הוא אני)

מה מביא אותי לקרוא שוב היום את אותו גיליון של "במחנה"? סיפורי הלוחמים ששמעתי אתמול? יום ההולדת המשפחתי שחגגנו אתמול? התאריך הזה שניקר לי אתמול כל היום בראש? מדוע התרנגולים המיועדים למיתה בכפרות תפסו כל כך את תשומת ליבי? "זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום"?

במחנה גליון 9: סיפורו האישי של קצין ישראלי שנפל בשבי המצרי וחולץ
בשער: שבויים שחזרו מגיעים ללוד.

"בחגים" אני לא בארץ. עד כמה שניתן. מעדיף לטייל בעולם. היום יום הכיפורים הראשון מזה 18 שנים שאהיה כאן, וזאת בעיקר בזכות בני שסבור שבגיל 11 מגיע לו לנסוע באופניים כמו כל החברים ביום כיפור ברחבי רמת גן. תמיד חשבתי שסתם לא סבלתי את יום כיפור. הפסיכולוגים אומרים שאין "סתם". כשאתה עושה משהו, יש לו גם משמעות סמויה כלשהי. אם ח"י שנים נמלטת, אולי היו לך גם סיבות נוספות.
השבוע השקנו את הקתדרה לפסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי. אני מתכנן את המהלך הזה כבר כמה שנים. היום, יממה אחרי 6 באוקטובר, היום הזה שבסופו ערב יום כיפור, 38 שנה למלחמה, אני מבין קצ כיצד אני סוגר היום תשבץ מורכב, ופותח אולי אחד חדש, מורכב לא פחות, אבל כנראה מודע קצת יותר. אני כאן ביום כיפור. אני זוכר את עצמי, ילד בן שמונה, יושב על שטיח בחדרי. יום כיפורים שקט בגבעתיים מול משחק עם הרבה חלקים על הרצפה. לפתע נשמעה צפירה חזקה. התבוננתי מהחלון לחפש את האמבולנס כשלפתע אימי פרצה לחדר וקראה לנו במהירות למקלט. צפירותיה העולות והיורדות של אזעקת המלחמה לא היו מוכרת לי אז. במלחמת ששת הימים הייתי עדיין צעיר מידי. כשחזרתי לחדרי גיליתי שהרוח פיזרה לכל עבר את חלקי המשחק. בדיעבד היה זה אולי רמז לבאות. סירנות שאינך מבין את משמעותן ורוח שמפזרת את כל מה שמתוכנן בצורה מסודרת לכל עבר. הקשבתי אתמול לראיון של אילנה דיין עם לוחמים בחווה הסינית. אני לא הייתי שם. ובכל זאת בכל פעם שאני שומע את העדויות הללו משהו בי מצטמרר. "גם אנחנו גברים, גם אנחנו נשים, גם אנחנו חולמים תינוקות ולכן לא נלחץ, ולכן לא נדרוש, ולכן לא נאיים. אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש…".

הסיפור הבא נמצא אצלי בארכיון מאז. אני מתבונן מידי פעם על הציורים של אותו ילד בן שמונה (שני משמאל בציור ובתמונה למטה) וחושב על מה שאולי אי אפשר היה לחשוב אז.

25 באוקטובר, 1973

קתדרה לפסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי היא כנראה החיבור הכי סביר עבורי. איך לא חשבתי על זה קודם. קצת מוזר להתעסק כל כך הרבה שנים בשאלות מקצועיות של טראומה וחוסן, בלי לתת את הדעת בצורה מודעת מדוע זה כל כך מעניין אותי. התנדבתי בער"ן, למדתי פסיכולוגיה קלינית, ערכתי אבחונים לחיילים שנשלחו לאיכילוב ממשרד הביטחון, עברתי הכשרה ב-EMDR שנועדה לטיפול בפוסט טראומה, במילואים פיתחתי ערכות להכנתם המנטאלית של בני נוער לצבא. כילד בן 16 מתנדב במגן דוד אדום החלטתי לא להיות רופא אחרי שעיניו הפעורות של אדם שתלה את עצמו ואשתו הזועקת בדירה הסמוכה לא הניחו לי לישון חודשים ארוכים. חשבתי שעיסוק בטראומה הוא די טבעי למישהו שחי במדינה פצועה שכזו אחרי שואה ומלחמות, והנה אני נזכר עכשיו גם במשהו שכתבתי לפני שנים על אבחנה פוסט טראומטית למדינת ישראל.
באותה תוכנית בוקר של אילנה דיין ששמעתי אתמול, ובה רואיין ניצול החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, הביאה דיין את דבריו של סטיב ג'ובס שנפטר שלשום בפני סטודנטים בסטנפורד. ג'ובס אמר שבגיל 17 שמע משפט שהשפיע עליו עמוקות: "אם תחייה כל יום כאילו זה יומך האחרון, יום אחד תגלה בוודאות שזה נכון", בעקבות זאת הוא ניסה לחשוב כך – אילו היה זה היום האחרון בחייך, האם תרצה לעשות את מה שאתה עומד לעשות היום? אם התשובה היתה "לא" ליותר מידי ימים, הוא ידע שצריך לשנות משהו. ג'ובס אמר בנאומו שההכרה בכך שנמות בקרוב חשובה כשאתה חושב על מה שיש לך להפסיד. את חייך תסיים עירום כך שאין לך באמת מה להפסיד – לכן אין כל סיבה שלא ללכת אחרי ליבך. דבריו מלאי ההשראה של ג'ובס, שנשמעו יום בלבד אחרי מותו, העלו בי מחשבות ושאלות לגבי דרכי. האם אני הולך אחר ליבי? נותרתי במבוכה. אני לא בטוח בתשובה. יש ימים שאני בטוח שכן. אני רק יודע שמאז שהתחלתי לעסוק במחקר ובהוראה של הפסיכולוגיה החיובית והחוסן הנפשי, מצפן כלשהו גלוי וברור הופיע שם מולי. אינני מקדיש לו את כל זמני, אפילו לא את רוב זמני, אבל הוא נותן לי את התחושה שיש ייעוד לחיי המקצועיים, ושהעתיד יביא עימו גם התפתחות בכיוון הזה שעדיין לא ידוע ומובן לי עד הסוף.
בכל מקרה, כנראה כעת, בשבוע שבו פרויקט המחקר שלי בפסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי עולה לאוויר ונעשה מציאותי, אני יכול להרשות לעצמי להכיר בפיסות היסטוריה אישיות שלי בכל זה. עד היום התמונות הללו נראו לי פרטיות מידי כדי לחלוק אותן עם מישהו. כתבת "במחנה" משנת 1973 שאותה קראתי כל כך הרבה פעמים בחיי רומזת אולי שגם אצלי לכתוב על הדברים ולפרסם אותם מאפשר לעבדם בדרך כלשהי מבפנים (או להימנע מכך). אז הינה טיוטה ראשונה. אני מניח שתהיה לה המשך כזה או אחר בשלב מאוחר יותר, כאשר התמונה תתבהר יותר.
אורן.

לקחו אותם לשבי ונתנו להם מכות.
אחר-כך באו מטוסי פנטום והתקיפו והוא ניצל בנס פעם שניה.

ואז הסיעו אותו בסירת גומי לקהיר בתעלת סואץ.

בדרך לקהיר באו כוחותינו ושחררו את אבא ואת שאר הקצינים.
ועכשיו אבא בבית החולים, ואנו מקווים שישוב מהר הביתה.
סוף.

מתוך: במחנה, גליון 9, 1973.
…חשבתי על הבית. מה יודיעו לאשתי? איש אינו יודע מה קרה לנו, אנחנו ניחשב כנעדרים. יעברו חודשים עד שיודיעו על קיומנו, אם בכלל יודיעו. ואם ניהרג בדרך – איש לא יוכל לזהות אותנו. הרי טופס השבוי נלקח מאיתנו ואף הדיסקיות נתלשו מהצוואר. ניסיתי לעודד את עצמי ולחשוב קדימה. מה אומר לחוקרים? אמרתי לעצמי, כי עד אותו רגע החזקתי מעמד ולא דאגתי. עלי להפסיד מייד לדאוג – אך לא הצלחתי להשתלט על המחשבות. ראיתי בדמיוני את אשתי מקבלת את הבשורה על שנעלמתי. חשבתי על הביטוי האנגלי Vanished in the air (נעלם באוויר הקלוש), ונראה היה לי שהוא קלע בדיוק למקרה שלנו. ניסיתי להירגע. אין ספק שיחפשו אחרינו. מישהו מוכרח לגלות את הטנדר. אני מניח שמשה הנהג, הצליח להימלט ולספר. בקהיר יש מחנה שבויים, בוודאי ניפגש עם נציגים של הצלב האדום. במחנה השבויים ניפגש עם עוד חיילים. צריך לחשוב על הצדדים הטובים. אולי בכל זאת העניינים יסתדרו? יש הפסקת אש ובוודאי יהיו בקרוב חילופי שבויים. תוך כדי כך הבחנתי שהג'יפ מאט את נסיעתו. אורי סיפר לי לאחר מכן, כי עברנו ליד מחנה מצרי נטוש וסולימן החל להסס ולאבד את בטחונו העצמי. הוא דיבר עם הנהג והג'יפ המשיך בנסיעה. הנסיעה נמשכה עוד כ-10 דקות והמחשבות המשיכו לרוץ. פתאום נעצר הג'יפ. הגענו למקום מואר מעט ושמעתי קולות בעברית. הנהג לא היסס. הכניס למהלך אחורי והחל לנסוע לאחור. באותו רגע אירעו מספר דברים באופן סימולטני. אורי הוציא את ראשו וצעק "עצרו אותם" – ועל הגי'פנפתחה אש אוטומטית. עשרות כדורים חלפו בתוך הג'יפ. באותו רגע עשיתי שני דברים: שחררתי את ידי מהכבלים ולחצתי את ברך ימין בכל כוחי כדי למנוע מהחייל שממול להשתמש ברובה שבידו. החייל ויתר והשתטח על רצפת הג'יפ. גם שני החיילים האחרים השתטחו על הרצפה. הג'יפ הספיק לנסוע לאחור שניים שלושה מטרים. היריות נמשכו. בתוך המהומה קפץ סולימן מהגי'פ וברח. אורי הספיק לצעוק אחריו: "סולימן עצור, אל תלך" אולם סולימן לא שמע לו וברח. אורי צעק "חדל, חדל" אולם האש נמשכה. התרוממתי ממקומי ובאגרופים שברתי את השמשה שמעלי, שכבר היתה מחוררת בכדורים, רסיסי זכוכית עפו לצדדים. דחפתי ראשי לפתח שנוצר וצעקתי: "לא לירות, לא לירות, אנחנו ישראלים". האש נחלשה, אך עדיין נשמעו יריות בודדות. שלושת המצרים שכבו על הרצפה ועליהם יזהר. אורי היה שרוע על גבו על הספסל, ידיו היו קשורות והוא לא הצליח להתרומם חזרה. אמרתי לעצמי שאם לא אעשה משהו – ניהרג כולנו מיריות אנשינו.
קמתי ממקומי ותוך שאני דורך על אלה ששכבו במרכז הג'יפ פתחתי את הדלת וקפצתי החוצה. מהצדדים נשמעו עוד יריות. רצתי על החיילים שלנו שעמדו עם הנשק ביד כשאני צועק "לא לירות, לא לירות, אנחנו ישראלים !". החיילים עמדו המומים. הם חשבו שפתחו באש על ג'יפ ישראלי. תפסתי את החייל שעמד קרוב לג'יפ וחיבקתי אותו. אמרתי לו "ברחנו מהשבי, אתם הצלתם אותנו. אל תעמדו, רוצו אל הג'יפ, יש בפנים עוד שני חבר'ה וכמה מצרים". החיילים התעורר מקפאונם ורצו אל הג'יפ…
לפתע הרגשתי שגבי רטוב. הערב היה קריר והתפלאתי על כך שאני מזיע. נגעתי בגב והחזרתי יד מגואלת בדם סמיך וחם. מיהרתי שוב אל הרופא. "אדוני, אתה פצוע. כדור חלף בגבך", אמר לי בתום בדיקה שליווה, כאילו היינו במרפאתו הסטרילית ולא אי-שם במערב התעלה…
הגענו לבית חולים אסף הרופא. הצוות בחדר המיון הפליא אותי ביעילותו. טיפלו בנו בשיטת הסרט הנע. זה רושם פרטים, אחר מסיר תחבושות ובחדר הסמוך נעשות כל ההכנות לצילומים ולניתוחים. תוך כדי כך התקשרתי ליחידה לדווח על מקום המצאנו. התגובה היתה תדהמה גמורה ושמחה. מסתבר, שביחידה הספיקו לקבל דיווח על כך שנפלנו בשבי ועשו הכנות להודיע למשפחותינו. אנחנו היינו אנשי הבשורה על החילוץ מן השבי.
טלפנתי הביתה והזמנתי את אשתי לבקר אצלי. עשיתי זאת בקול שקט כאשר אני מתאמץ להישמע רגעו ושליו, כאילו אני מטלפן מהמשרד שלי באמצע יום עבודה…

נכתב מהמשרד שלי באמצע יום עבודה…
7 באוקטובר 2011.
אורן. 

למאמר סקירה מקיף שלי עם קישורים ומאמרים נוספים על פסיכולוגיה חיובית

The post אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש: אסוציאציות חופשיות על יום הכיפורים בשבוע של פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי appeared first on PSY.