תכירו את פרופ' אורן קפלן, מנהל אקדמי של תוכנית MBA  בפסיכולוגיה עסקית וניהולית בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל ושל תוכנית בפסיכולוגיה חיובית בלהב בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. במקביל לקריירה האקדמית הוא מטפל בקליניקה הפרטית שלו, ובמקביל לפסיכואנליזה של פרויד, עליה התחנך, הוא משלב בעבודתו את התפישה החדשנית של הפסיכולוגיה החיובית. נפגשנו לשיחה טיפולית.

מה זה אומר בעצם, פסיכולוגיה חיובית?
"הפסיכולוגיה במאה השנים האחרונות התמקדה בעיקר בביות של אנשים ובניסיון לפתור אותן. אדם מגיע לפסיכולוג, מתלונן על חרדה, על בעיה בקשר, והפסיכולוגיה צמיעה דרכים לפתור את הבעיה. אם נסתכל על ילדים קטנים, נראה שיש טיפת חלב וקליניקה של רוא. לקליניקה מגיעים אחרי שהילד חלה, וטיפת חלב מנסה למנוע את הבעיה".
"עד שהפסיכולוגיה החיובית התחילה להתפתח, לא הייתה רפואה מונעת. מי ששינתה את הדברים היא תופעת הדיכאון והחרדה, שהתגברה ב-30 השנים האחרונות במאות אחוזים. בארצות הברית, בשנות השלושים, שיעורים זניחים של שלושה-ארבעה אחוזים מהאוכלוסייה לקו בדיכאון במהלך חייהם, וכיום אנו מדברים על דך שכמעט כל אדם באוכלוסייה יעבור אפיזודה של דיכאון או חרדה בשלב כלשהו בחייו. נכון שלא היו מספיק נתונים, ולכן חלק מאחוזי העבר לא נכנסו לסטטיסטיקה בשל היעדר דיווח, אבל עדיין יש גידול בממדים עצומים כתוצאה מהשינויים התרבותיים. האדם המודרני הולך לכיוון אינדיבידואליות, לדרכו הייחודית, ומתנתק מערכים של מסורת וחברה. כך הוא מוצא את עצמו לבד. התופעה של ניכור ובדידות היא הגורם המרכזי לכך ששיעורי הדיכאון והחרדה עולים".

אולי הסיבה לגידול היא שכיום יש יותר לגיטימציה להגיד "אני בדיכאון"?
"זה יכול להסביר אחוז קטן מכלל התופעה, אבל קשה לתלות בכך היקף כל כך גדול של מקרי דיכאון וחרדה. וזה לא נגמר רק באפיזודה קצרה: מי שחווה דיכאון או חרדה לאורך זמן – החוסר הנפשי שלו ייפגע בטווח הארוך. כך התעוררה השאלה, האם אפשר להכין אנשים להתמודד עם החיים בצורה אחרת ולהקטין את שיעורי הדיכאון והחרדה".

 "האדם המודרני הולך לכיוון אינדיבידואליות, לדרכו הייחודית, ומתנתק מערכים של מסורת וחברה, כך הוא מוצא את עצמו לבד. התופעה של ניכור ובדידות היא גורם מרכזי לכך ששיעורי הדיכאון והחרדה עולים"

מתי החלה להתפתח הפסיכולוגיה החיובית?
"הניצנים של הפסיכולוגיה החיובית קיימים מעל 50 שנה, אבל התעוררות חלה בעשור השנים האחרונות. פסיכולוג אמריקאי בשם מרטין סליגמן הוביל את התחום הזה בעשר השנים האחרונות. הוא עשה פרויקטים בבתי ספר, בצורה של שינוי דפוסי חשיבה. דיכאון נובע, בצורה מאוד שטחית, מסוג של חשיבה פסימית שלא רואה את האור בקצה המנהרה. בסופו של דבר זה גורם לתופעה דיכאונית או לחרדה, ואני מדלג על תופעות שנובעות מסיבות ביולוגיות".

יש תרופות בשביל זה.
"יש טיפול תרופתי לדיכאון וחרדה, והפרוזאק עשה מהפכה בתחום הזה, אבל זו לא תופעה ביולוגית בלבד. תרופה יכולה למתן את התופעות ובמקרים מסוימים להעלים אותן, אבל ברוב המקרים התרופות לא משנות את זה לטווח הארוך. יש חשש גדול שהתופעות יחזרו עם הפסקת התרופות, שאינן מטפלות בפגיעה בדימוי העצמי ובחוסן הנפשי. מי שיודע שהתרופה מעבירה לו את הדיכאון, נשאר עם חשש שאין לו כלים להתמודד. הוא חי בתחושה שהוא תלוי בתרופה ואין לו היכולת לטפל בעצמו".
"בפסיכיאטריה יש ספר שנקרא DSM, הכולל את כל האבחנות הפסיכיאטריות. סליגמן כתב ספר נגדי – ספר החוזקות – שבו הוא טוען כי אדם שימצא את היתרונות שבו יוכל להתמודד עם החיים טוב יותר".

מה מציעה הפסיכולוגיה החיובית?
"הפסיכולוגיה החיובית טוענת ש-50% מהתכונות שלנו מולדות, ואדם צריך להכיר במה הוא טוב ובמה הוא לא טוב, אבל היכן שהוא לא טוב יש לו טווח קטן לתקן. הגישה הזו אומרת: 'תכיר את הבעיה, שים אותה בצד וחפש מה טוב בעצמך, שיעזור לך להתמודד עם המציאות בצורה אחרת'. כשאתה בוחן תוכניות הכשרה בבתי ספר ובארגונים, המיקוד הוא בדרך כלל בבעיות. צורת החשיבה אפילו של פרויקט עסקי היא לטפל בבעיות. יש מעט מאוד חשיבה על החוזקות והדברים החיוביים".

זה נשמע כמו קוצ'ינג.
אפשר להגיד שיש משהו באימון שבא מתוך פסיכולוגיה חיובית, זה חלק מהטרנד וקורה במקביל. זה בא מאותו מקור שאומר 'עזוב אותי מלטפל בבעיות שלי, אני רוצה להגיע לצמיחה'. אבל האימון מטפל בדברים בצורה משימתית, והפסיכולוגיה החיובית עוסקת בצמיחה פנימית, שהיא פחות מוטת משימות".

אני יכול ללכת לפסיכולוג חיובי כמו שאני יכול ללכת לפסיכואנליטיקאי?
"אני לא חושב שיש פסיכולוג חיובי. זו גישה שיכולה להתלבש על תשתית של גישות אחרות. אתה יכול להיות כל סוג של פסיכולוג ולעבוד עם פסיכולוגיה חיובית, כי היא לא נוגדת את גישות התשתית.

באילו תחומים מתמקדת הפסיכולוגיה החיובית?
"היא שמה דגש רב על חיי עבודה וחיי אהבה. אבחנה מאוד חשובה שסליגמן עושה, היא בין הנאה לסיפוק. שני הדברים האלה הם מתכון לאושר. הנאה היא בדרך כלל דבר חושי, ממוקד, קצר טווח ומלווה בתחושה שהזמן חולף וחרדה שזה הולך להיגמר, כמו הנאה מארוחה טובה, מסרט, מסקס, והשיא – מסמים. יש את ה'היי' שהסם מביא, ואת הנפילה שבאה לאחריו. אחת הבעיות בהנאה היא, שהיא קצרת מועד ומאוד ממכרת, כי היא מביאה לתחושת עילאיות והעולם המערב שם דגש עליה. יש אנשים שנולדו עם יכולת לחוש הנאה פחות מאחרים, והפתרון שלסליגמן לכל זה הוא הסיפוק. זו תחושה שבה הזמן נעלם לך. אתה שוקע אל תוך משהו וזה היה כל כך מעניין ומושך, שפתאום הרגשת שהשעות חלפו והזמן נעלם. גם אם אדם לא יודע ליהנות מהחיים, היכולת שלו להפיק סיפוק ממה שהוא עושה לא נפגעת."
"סיפוק אתה יכול להשיג אם אתה מזהה את החוזקות שלך. אם תעשה מה שאתה טוב בו ומתעניין בו, תוכל להשיג סיפוק. אם תתמקד בחולשות, בדרך כלל לא תמצא סיפוק, אלא תסכול".
"אם נחזור לזוגיות, אחת הבעיות בתחילתו של קשר זוגי היא שהחלק של הרומנטיקה הוא חזק, ואחרי עשר-עשרים שנה הוא כבר לא אותו הדבר. יש מי שחי לפי הפורמט של סרט הוליוודי, שבו בן הזוג אמר להתעורר כמו השחקן עם האיפור על הפנים, והוא הרי לא מתעורר כך בבוקר. לכאן נכנסת חשיבה צינית ופסימית, והרבה קשרים נופלים. וכאן נמדדת המוכנות לתהליך של קשר – מהי  שגרה מספקת, לעומת מה זה הנאה. צריך שתהיה גם הנאה, אבל מערכות יחסים בנויות על סיפוק ועל עניין הדדי. המעבר מהנאה לסיפוק דורש ויתור על משאלות ופנטזיות, שאותן בנתה לנו החברה לאורך שנים".

הפסיכולוגיה החיובית מבוססת מבחינה מדעית? זה נשמע קצת כמו ניו-אייג'…
"מאחר שכל הנושא של אושר, רוחניות וכדומה הוא פופולארי ולא מדעי, אנשי המדע חשדנים לגביו. אימון, למשל, זו מילה די גסה כיום. זה נורא פופולארי, אבל צוחקים על זה ומתייחסים לזה בציניות כי זה לא מבוסס מדעית. סליגמן שבא מה'הארד קור' של המחקר המדעי, מבסס הכל במחקרים שאי אפשר להפריך."

איך הגעת לפסיכולוגיה חיובית?
"למדתי כלכלה ומינהל עסקים, הלכתי לעבוד בבנקאות וטיפסתי על הקירות. השתעממתי. החלטתי שאני עושה הסבה מקצועית, והלכתי ללמוד פסיכולוגיה. זה היה כבר סוף התואר השני שלי במינהל עסקים, ומאחר שפסיכולוגיה היא מסלול מאוד תובעני, הייתי צריך להתחיל מההתחלה. כשעשיתי את השינוי, תהיתי במה אעבוד, כי ידעתי שזה תהליך של עשר שנות לימודים. לכן הלכתי למכללה בתור מרצה לסטטיסטיקה. נכנסתי לבית ספר למינהל עסקים, שלכאורה לא רציתי, וידעתי שכשאהיה פסיכולוג אנטוש את התחום. בשלב מסויים סיימתי את ההכשרה שלי כפסיכולוג, וגילית שמינהל העסקים הוא תחום שכן מעניין אותי, ושדרך ההוראה התחברתי לעולם הזה בצורה שלא חשבתי עליה קודם".
"לקחו לי הרבה שנים למצוא את המקומות שבהם אני חזק ומוצא סיפוק. לאורך השנים פיתחתי תוכנית MBA, מאסטר במינהל עסקים בפסיכולוגיה עסקית וניהולית, לאנשים שלמדו פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית ורוצים לעסוק בניהול. שם אני מוצא את המימוש שלי."
"מתוך התהליך הזה, שבו ראיתי איך אני מפתח את הצמיחה הפנימית, מוצא את המקומות בהם אני מקבל סיפוק מהחיים ולא נשאר תקוע במה שאני פחות טוב בו, נשארה אצלי למידה מאוד חזקה. כשקראתי על פסיכולוגיה חיובית הבנתי שעשיתי באופן ספונטאני תהליך דומה, ושהרבה אנשים יכולים בעזרתה לעבור את השינוי הזה".