רדיו וטלוויזיה
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב – שגרה אפורה כמנוע לחדשנות קישור
ראיון במוסף הספרות של רשת א' בעריכתם והגשתם של הדסה וולמן וצבי סלטון – בעקבות פרסום מאמרו של פרופ' אורן קפלן "אושר אמיתי – גרסה 2.0" מתוך גליון אודיסאה שהוקדש לנושא האושר. קישור לראיון   קישור למאמר באודיסיאה
ראיון בתוכנית המקצוענים בהנחיית שירה פליקס בערוץ 10 – מה עושה אותנו מאושרים? על פסיכולוגיה חיובית קישור
ראיון עם נילי לייבוביץ מרדיו קול הכנרת – פסיכולוגיה חיובית קישור
ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור
ראיון בתוכנית "לבריאות" עם עפרה נחמד ברשת ב' של קול ישראל עם פרופ' אורן קפלן וירין קימור על פסיכולוגיה חיובית וחשיבה יצירתית – קישור
מבחר נוסף של ראיונות טלוויזיה ורדיו שונים עם פרופ' אורן קפלן

עיתונות ואינטרנט
סיפור החילוץ מהשבי המצרי – 40 שנה למלחמת יום כיפור – אתר האינטרנט של קשת ערוץ 2 – קישור
פסיכולוגיה חיובית – לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעות – מאמר באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוכי – קישור
מהנעה להנאה" – ראיון על פסיכולוגיה חיובית בעקבות הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס של מכון אדלר – קישור
הנאה או סיפוק? – ראיון עם פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית במדור "בטיפול" במוסף שמנת של עיתון הארץ – קישור
The Seventh Anglo-Israel Colloquium: “Wealth and Happiness – הרצאה באנגלית בכנס כלכלנים בכירים בישראל ואנגליה – קישור
החוסן הלאומי – שעת מבחן: טור דעה של פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית והמשבר העולמי בגלובס לקראת ועידת ישראל לעסקים – קישור
מרווחה של סעד וקומודיטי לרווחה של אושר – על ערך המותג שממשלה נדרשת לספק לצרכניה: כתבה בדה מרקר: חלק ראשון – קישור  חלק שני – קישור
האם אופטימיות תמיד חיובית? דיווח על ממצאי מחקר – קישור
מה שלום הלקוח המרוצה שלך? – דיווח על ממצאי מחקר – כתבה בדה מרקר – קישור
לחם שעשועים ונירוואנה – כתבה ב"מנהלים" לקראת כנס פסיכולוגיה של השקעות – קישור
גישה ממוקדת לקוח" ל"יצירת ערך משותף": אחריות חברתית תאגידית בראיה אסטרטגית –  כתבה בדה מרקר – קישור
פסיכולוגיה חיובית – רפואה מונעת לשעת חירום – קישור
פסיכולוגיה חיובית וזרימה בעבודה – מאמר בכתב העת סטטוס וב-Ynet – קישור
פסיכולוגיה עסקית ופסיכולוגיה חיובית – מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – קישור
פסיכולוגיה חיובית: "רפואה מונעת" לשעת משבר – יישומים ניהולים, ארגוניים ואישיים לפיתוח חוסן ועמידות" קישור
אושר אמיתי – יש או אין? מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
בעקבות כנס פסיכולוגיה חיובית של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה – קישור לגיליון – עמוד 46
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש: אסוציאציות חופשיות על יום הכיפורים בשבוע של פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי – קישור
לא לצאת מהקופסה – פסיכולוגיה חיובית וזרימה – מאמר על הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס דה מרקר על יצירתיות – קישור
הפרעת חדשנות אי-קשב היפראקטיבית – מאמר במאקו ערוץ 2 – קישור
מעורבות ותשוקה בעבודה: ייעוד או התמכרות? – קישור

הרצאות מצולמות
חלקים מתוך הרצאה על פסיכולוגיה חיובית
אשליית האושר – קישור
חוזקות – קישור
אושר – קישור

הרצאה בכנס פסיכולוגיה של השקעות: האם מדיניות כלכלית אמורה להיות מכוונת אושר? על שוק ההון בראי זרם הפסיכולוגיה החיובית
חלק ראשון – קישור
חלק שני – קישור
חלק שלישי – קישור

ב. כתבות וראיונות בתקשורת בנושאים שונים

ראיונות רדיו וטלוויזיה
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית מה בוער עם רזי ברקאי על הפחתת המיסים על הדלק: משבר אמיתי או משבר פסיכולוגי? קישור
ראיון בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 – זיכרונות ומה שהם מספרים על הפסיכולוגיה שלנו קישור
ראיון עם בן כספית על הפליית נשים בשוק התעסוקה בישראל – הטלוויזיה החינוכית/ערוץ 2 קישור
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב על הפליית נשים בשוק העבודה בישראל קישור
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית מה בוער עם רזי ברקאי, על מחקר על הפליית / הדרת נשים בעבודה קישור
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב – האם לארגון שלכם יש נפש? קישור
ראיון בתוכנית הערכת מצב ברשת ב' של קול ישראל עם פארלי שחר בעריכת ד"ר נדיר צור, על ההיבטים הפסיכולוגיים במשבר החוב באירופה. קישור
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית בני ברדיו של בני בשן – פרויקט החיבוק הגדול בכנסת קישור
ראיון בחדשות BBC World Service ביום שחרורו של גלעד שליט משבי החמס Release from captivity – Prof Kaplan BBC interview קישור
ראיון בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 – מחאת הקוטג' של הצרכן הישראלי (הראיון התקיים עוד לפני פרוץ המאבק החברתי בקיץ 2011) קישור
ראיון בחדשות השבת של ערוץ 2 – רשת חברתית ושיווק לילדים קישור
ראיון בחדשות השבת של ערוץ 10 – פוביות וחרדות קישור
ראיון בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו בערוץ 10 – טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואלים ולסביות קישור
ניסוי חי בשידור – חדשות השבת של ערוץ 2 – אפקט פלאסבו בשיווק והתנהגות צרכנים קישור
ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור

ראיונות בעיתונות ובאינטרנט 
דו"ח פסיכולוגי – מדינה במשבר    קישור 
חרדת נטישה: מחבלת או מתבלת לנו את הקשר הזוגי?  קישור
ממצאי מחקר: השפעת הסדרה "בטיפול" על עמדות הציבור בישראל לגבי טיפול פסיכולוגי  קישור
פסיכואנליזה – נהיגה: תפקיד ופנטזיה על הכביש: היבטים פסיכולוגיים במניעת תאונות דרכים  קישור
פרויד וגלובליזציה: התבוננות פסיכולוגית על תופעת הלאומיות בעידן הגלובלי  קישור
רוחות רפאים בבית הספר למנהל עסקים – "לא מודע" בעבודה  קישור
הגברת מודעות כנגד הטרדה מינית  קישור
כתבת רדיו של שי ודרור על מחקר היפנוזה ופרסומות קישור
מצטמצמים: איך מספרים לילד שאבא פוטר מהעבודה  קישור
מי מפחד משיווק בעמותות  קישור
A Psychological Assessment of a State in Distress  קישור
חרדת בחינות, פחד קהל ושאר חרדות ביצוע   קישור 
הפרסומת מהפנטת  קישור 
תתאמנו על זה – ראיון על אימון  קישור

The post כתבות וראיונות בתקשורת appeared first on PSY.

לא לצאת מהקופסה: שגרה אפורה כמנוע לחדשנות

מאמר זה מבוסס על כתבתו של פרופ' אורן קפלן שפורסמה במדור השיווק של דה-מרקר בשיתוף איגוד השיווק הישראלי 

סטיב ג'ובס ייצג עבור רבים מודל לפיתוח חדשנות ויצירתיות. זמן קצר לאחר שאובחן אצלו הסרטן סיפר ג'ובס בטקס בוגרים בסטנפורד על דרכו המקצועית: "עבדנו קשה ובתוך 10 שנים צמחה אפל משני אנשים שעובדים מהבית לחברה של 2 מיליארד דולר עם יותר מ-4000 עובדים. שנה קודם לכן הוצאנו לעולם את יצירתנו הטובה ביותר – המקינטוש".

ג'ובס הוסיף שבגיל 17 הוא הושפע מהאימרה: "אם תחייה כל יום כמו היה זה יומך האחרון, יום אחד תגלה בוודאות שזה נכון", ואם זהו יומך האחרון, חידד, האם עדיין תרצה לעשות בהמשכו את מה שכבר תכננת? אדם מפחד משינוי כיוון שהוא חושש להפסיד, אך מאחר ואל מותך תגיע עירום בכל מקרה, אין לך באמת מה להפסיד. לפיכך, אין כל סיבה שלא תלך אחרי ליבך, אמר ג'ובס.

זרם הפסיכולוגיה החיובית חוקר מזה שני עשורים את מקורות השגשוג והחוסן האנושי. אנסה בעזרת מונחיו המקצועיים לפרש את עיזבונו הרוחני של ג'ובס לגבי שינוי וחדשנות.

חדשנות פורצת דרך כסגנון חיים, כפי שמתאר ג'ובס, מחייבת מאבק כנגד מוסכמות. עד רמה מסויימת היא עשויה להוות אתגר, אך לאורך זמן עלולה להפוך למקור לחץ וחרדה. מה עשוי לאפשר לפיכך לאנשי החדשנות, לא רק לשרוד, אלא אף לשגשג ולהצליח מקצועית תוך כדי לקיחת סיכונים, כפי שעשה ג'ובס בחייו? התשובה אינה מצויה בתעוזה הנפשית. במילותיו של תום וייטס: "מעולם לא ראיתי את עיירת ביתי עד שנדדתי למרחקים לזמן רב מידי" מצוי הרמז לכך שמקורות החדשנות והיצירתיות מצויים "מתחת לפנס", בחוויה פסיכולוגית שמכונה Flow (זרימה) הקשורה לרסיסי הזמן הבלתי נתפסים של השגרה וההווה. לא בחלומות העתיד בהכרח.

האם קרה לכם שהגעתם לעבודה ובלי ששמתם לב הגיע פתאום ערב? זוהי חוויית זרימה אופטימאלית. מקורותיה סובייקטיביים לחלוטין, אך תוצריה דווקא אוניברסליים – אנשים שחלק גדול מזמנם בחיים מאופיין בחוויות Flow חשים שביעות רצון גבוהה מהחיים ומגיעים להישגים ומימוש עצמי. למרבה הצער רוב האנשים אינם מודעים למקורות ה-Flow האישיים שלהם ולכן אינם יכולים לכוון את עצמם להעצמתן, אך אם נרצה לטפח חדשנות וביצועים אופטימאליים, נזדקק להן בהכרח.

מדוע חוויה זו חשובה כל כך לטיפוח חדשנות, שינוי, יצירתיות ואף לצמיחה פסיכולוגית ומימוש עצמי? ראשית, בעת חווית Flow הפרט אינו מודע לקיומו הסוביקטיבי. הוא ממוקד במשימתו ובחווייתו ולפיכך חרדותיו משינוי לא חוסמות אותו מלהתקדם. הוא מרותק מבלי משים במשימתו. חרדה היא אחד מגורמי הדלדול החמורים של "זיכרון העבודה" האנושי (STM – זיכרון לטווח קצר). חווית ה-Flow מרחיקה את דאגות היום-יום ומפנה משאבים קוגניטיביים למימוש יכולותיו של הפרט: "עבדנו קשה" אמר סטיב ג'ובס בהתייחסו למיליארדי רסיסי השניות שמרכיבים את אותם 10 שנים קריטיות ליצירת המקינטוש.

שש שנים לפני מותו קרא ג'ובס לקהל שומעיו לחפש משמעות כנגד חרדת המוות, אך יש להכיר בכך שמנוע הפיתוח המרכזי אינו מצוי דווקא שם. כשאנו שומעים על סרט נפלא, זוהי משמעות ומוטיבציה שמביאה אותנו אל הקולנוע וגם מעסיקה אותנו בדיון לגביו לאחר סיומו. אולם מרגע תחילתו של הסרט הנאתנו תלויה ביכולתנו להתנתק מתודעה זו לגביו ולגלוש לחוויית Flow שבה נשכח מעצם קיומנו. (הרי אם תוך כדי הקרנת הסרט נעסיק את עצמנו בשאלות של משמעות החיים לא נוכל ליהנות מהסרט עצמו). אז קורע סדרן הקולנוע הפנימי שלנו את ספח הביקורת, והיצירתיות מנגנת במקום "המציאות". אלו אם כן חומרי הגלם ממנה נוצרת חדשנות פורצת דרך, אשר מצוייה ברסיסי השגרה מבלי משים.

אז מה מקומה של משמעות החיים עליה דיבר ג'ובס? היא חשובה, אך היא אינה חומר הגלם לחדשנות, מקומה הוא רק בסיומו של הסרט, אחרי שהעלילה נגמרה, וכהשראה ומוטיבציה לחזור לקולנוע שוב בעתיד.

The post לא לצאת מהקופסה: שגרה אפורה כמנוע לחדשנות appeared first on PSY.

פרופ' אורן קפלן

  על כתבתו של פרופ' אורן קפלן שפורסמה במדור השיווק של דה-מרקר בשיתוף איגוד השיווק הישראלי 

האם הפצה ויראלית היא תרומה או גניבה? תלוי באיזה עידן אתם נמצאים ובאיזה שלב בהצלחה העסקית נמצא המוצר שלכם. מיליוני מפתחי מוצרים בעולם עובדים בחינם, מפתחים בחינם, מפיצים בחינם, וכמהים שפריקים טכנולוגיים יזהו את ההברקה המדהימה שלהם, יפיצו אותה בחינם באופן ויראלי, ובסופו של דבר יהפכו אותם לעשירים מופלגים. אך זהו רק צד אחד של המטבע, הוא שייך בעיקר לעניים שרוצים להיות עשירים. אבל אם יתמזל מזלם, ואכן הם יצאו מהמוסך של ההורים בו פיתחו את המוצר שלהם, כמו שתיאר סטיב ג'ובס על עצמו כשעמל על פיתוח המקינטוש, גישתם עשויה להשתנות מקצה לקצה. כעת הויראליות הזו תיראה להם כפשע חמור, וסביר להניח שיש מידה רבה של צדק בדבריהם, לפחות לפי כללי העולם הישן.

את המאמר הנוכחי אקדיש להשאלות מאחרים. כלום כאן אינו שלי. בעצם, במדור שמטרתו לערוך סקירות על מאמרים, כל הרעיון הוא לא להיות מקורי. אך האם אין שום ערך מוסף בפאזל שכל חלקיו עד האחרון שבהם שייך לאחרים? תשפטו אתם.

ראשית, כדי להיכנס לאווירה המתאימה, האזינו ברוב קשב ליצירת הקלאסית הבאה. היא (כנראה) פורסמה באופן חוקי ביוטיוב, כך שאין לכם מה לחשוש, גם אם אתם נגד פיראטיות ברשת. נסו לכוון את עצמכם לדקה ה 1.10 של היצירה והאזינו לצלילי ההימנון הלאומי "התקווה", כפי שהולחנו על ידי סמטנה. אבל מה לעשות, סמטנה לא הלחין את התקווה. האם יתכן, רחמנא לצלן, שההמנון הלאומי של ישראל הוא פלגיאט מוסיקאלי? אין ספק שאם שאלה זו היתה עומדת לאחרונה בפני חבר המושבעים שפסק שסמסונג הפרה את זכויות היוצרים של אפל, התשובה היתה חד משמעית, ומי שיאזין ליצירה האמורה, לא יהסס לגבי כך לרגע. אך העם היהודי הוא עם מתוחכם, הרי כולם העתיקו ממנו את הדת המונותאיסטית, כך שברור שלמעשה גם במקרה הנוכחי אין מדובר בהעתקה, כי אם היא כרוכה בהשראה משותפת מיצירה עממית בת כ-500 שנה. שהרי אמרו חכמינו, הגונב מגנב, פטור.

ואכן, האם בעידן בו המידע זמין באופן כל כך נרחב, וההשראה ליצירה ויצירתיות מגיעה ממקומות ומקורות כה רבים, ניתן עדיין להישאר עם כללי זכויות היוצרים המסורתיים? יש להניח שבקצה האחד של הסקאלה מצויים המקרים החד-משמעיים, בהם מפעלים במדינות עולם שלישי מעתיקות באין מפריע מותגים מוכרים באופן מדוייק, ובצידה השני של הסקאלה ישנה יצירתיות חדשנית חוצה גבולות. אך מה על תחום הביניים? מה על "הוריאציה על…", על ההשראה? הנה ציטוט מתוך כתבת "הארץ" מאת שרה בן־ראובן (16.08.2012) על השימוש שעשה ש"י עגנון בטקסט של אחר: "קווי דמיון רבים נמתחים בין הרומאן 'הנר לא כבה' שכתב ש. שלום, לבין 'שירה'… שלום קרא את מאמרו של הלל ברזל ואישר את מסקנותיו, מבלי לבטא כעס על עגנון. אדרבא, הוא שמח להתכבד בכך שעגנון שילב את אירועי חייו ואת הסונטות שלו בכתיבת ספרו 'שירה'…" (תודה לקרן אשתי שקראה את המאמר בעיתון הארץ ואפשרה לי להעתיק ממנו קטעים לציטוט).

"פסיקת אפל-סמסונג משאירה את זירת הטכנולוגיה לענקים העשירים. סכום הפיצויים הענק שנגזר על סמסונג לשלם לא מטפל בבעיית התחרויות בעולם הטכנולוגי, הוא מחמיר אותה" (1). "אפל תובעת לאסור מכירת 8 סמארטפונים של סמסונג בארה"ב. רשימת המכשירים שאפל רוצה לאסור על מכירתם לאחר הניצחון על סמסונג אינה כוללת את הדגמים האחרונים של החברה, כמו גלקסי S3" (2). "הניצחון על סמסונג יעודד את אפל לרדוף גם אחרי המתחרות הקטנות. אם סמסונג לא תצליח לערער על גובה הקנס שהוטל עליה בגין הפרת הפטנטים של אפל, חברות קטנות ממנה עלולות להסס בפיתוח מכשירים חדשים – ובכך להאט את קצב הצמיחה המהיר של שוק הסלולר העולמי" (3). "התביעה של אפל נגד סמסונג היא אחת מהדרמות הייצריות ובעלות המשמעות הגדולה ביותר בעולם העסקים של ימינו. ולמרות זאת נדמה, שלרוב הצרכנים לא איכפת ממנה" (4). "אפל היא חברה חזירית ומכוערת שהיתה רגילה לגנוב לכולם" (5). "מניית סמסונג נפלה היום בסיאול ב-7.5% – השיעור החד ביותר זה 4 שנים – לאחר שבית משפט הורה לה לשלם לאפל פיצויים בסך מיליארד דולר" (6). "האם מיקרוסופט ונוקיה הן המנצחות מזכיית אפל נגד סמסונג?… טים קוק: הערכים ניצחו… " (7).  "פרשנות – אפל תבעה את סמסונג אבל כיוונה לפגוע בגוגל. עבור גוגל – וכל יצרן אחר המשתמש במערכת ההפעלה שלה אנדרואיד – הדברים הולכים להיות מסובכים יותר" (8). "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (9). "וַיִּיצֶר אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם" (10).

• (1) מאת: אמיר טייג, TheMarker, 27.08.2012
• (2) סוכנויות הידיעות  TheMarker, 28.08.2012
• (3) מאת: סיון פינגולד , גרדיאן TheMarker  , 27.08.2012
• (4) מאת: דפנה מאור TheMarker, 27.08.2012
• (5) מאת: בר – טוקבקיסט בתגובה לכתבה הנ"ל TheMarker, 28.08.2012
• (6) מאת: סוכנויות הידיעות, TheMarker, 27.08.2012
• (7) מאת: נדן פלדמן , מיה אפשטיין, TheMarker, 25.08.2012
• (8) מאת: ניו יורק טיימס , בריאן צ'ן וליסה אלקליי קלוג, TheMarker, 25.08.2012
• (9) ההעתקה הראשונה בהיסטוריה. בראשית א', כ"ז.
• (10) בראשית ב', ז'. ההעתקה השניה בהיסטוריה, הפעם ללא קרדיט למקור בבראשית א', כ"ז.

לאורך כל 13 שנות לימודיו באוניברסיטה, כמו גם בחלק נכבד מ-12 שנות לימודיו בבית הספר, נהג להעתיק סיכומי שיעור מתלמידות ותלמידים אחרים, ומכאן שכל הידע שרכש לאורך השנים שייך לאנשים יקרים אחרים. זו הזדמנות להודות להם על נדיבותם.

The post מחשבות מושאלות על זכויות ויצירתיות בעידן אינטראקטיבי appeared first on PSY.

האזינו לתכנית כאן

בחזרה למאמר על פסיכולוגיה חיובית

לרשימת קישורים למאמרים, כתבות וראיונות בתקשורת של פרופ' אורן קפלן בנושא פסיכולוגיה חיובית

The post ראיון עם פרופ' אורן קפלן וירין קימור בקול ישראל רשת ב' על פסיכולוגיה חיובית וחשיבה יצירתית בתוכנית "לבריאות" עם עפרה נחמד appeared first on PSY.

 הקישור לראיון:

http://www.youtube.com/watch?v=K0Cmay7GKBg&list=UUhj3Su7WQkupo7-_VQYiXkg&index=8&feature=plcp

ענת דולב:  כשמדברים איתנו על יצירתיות בעבודה ועל חדשנות ארגונית שמניבה פריצות דרך והרבה מאוד מזומנים, אנחנו מדמיינים בד"כ מין סופר עובד כזה, שיש לו חשיבה מקורית ושהוא לא הולך בתלם האפור והמאובן, אלא קורא תיגר על המוסכמות. למרבה הפלא, יש הסבורים, כי דווקא רצוי לא לחשוב מחוץ לקופסא, אלא לדבוק בשגרה האפורה משום שהיא היא המנוע לחדשות. כך לפחות סבור הפסיכולוג הקליני, פרופ' אורן קפלן, סגן דיקן בביה"ס למינהל עסקים במכללה למינהל. שלום לך

פרופ' א. קפלן:שלום

ענת דולב:  אז כדי להבריק ולהמציא את הגלגל, לא צריך אי.קיו מרקיע שחקים?

פרופ' א. קפלן: זה לא מזיק. אני לא נגד יצירתיות או אי.קיו גבוה, אבל היעילות שלו מאוד,  מאוד מוגבלת, הרבה יותר מאשר אנחנו חושבים או מסתכלים.

ענת דולב: מה מגביל באמת את האי.קיו שלנו, אולי ה E קיו, אולי האינטליגנציה הרגשית שלנו?

פרופ' א. קפלן: היא כנראה החלק המהותי שאנחנו כנראה זקוקים לו. היא, כנראה,

 ז"א יכול להיות מישהו עם מאה אי.קיו, שזה בדיוק הממוצע, אבל האינטליגנציה הרגשית שלו, המוטיבציה והכוחות שלו גבוהים והוא יתפקד כמו אדם מחונן, או כמו ילד מחונן ולהפך.

 אנחנו רואים הרבה פעמים אנשים מאוד אינטליגנטים שהיו בתכניות מחוננים, והישגיהם בחיים הם לאו דווקא מרשימים.

ענת דולב: ההפך, לפעמים הם בתת השגיות. אני קראתי כתבה מרתקת על חברים באיגוד הגאונים הבינלאומיים, מבחינת האי.קיו כמובן, מנת המשכל שלהם, ורבים מהם לא מימשו אפילו אפס קצהו של הפוטנציאל שלהם. אחד היה טכנאי מזגנים, באמת מקצועות שצריך כישורים, אבל הם יכולים להגיע הרבה יותר עם האי קיו שלהם, ולכן מה זה בדיוק אותה אינטליגנציה רגשית?

פרופ' א. קפלן: קודם כל נושא המחוננים והטיפוח שלהם זה בעיה בפני עצמה. שאפשר באמת לנהל עליה שיחה שלמה, אבל רק לומר במילה, שכשאתה נמצא בכיתת מחוננים, ואתה  נמצא בחמישים

ענת דולב:  אז אתה זנב לאריות ולא ראש לשועלים,

פרופ' א. קפלן: כן, אבל זה באמת לא הסיפור המרכזי. הסיפור המרכזי שאותו אנחנו רואים ממחקרים, הרבה מאוד שנים, זה שהאיי.קיו עוזר עד רמה מסוימת. כמו 110 שזה קצת מעל הממוצע, זה בסדר גמור אבל מעבר לזה כמעט ואין לזה פונקציה, זה לא משמש לשום דבר זה כמו שתרצי להכין ארוחה מפוארת, ויהיה לך את החומרים הכי טובים, אבל אין לך מטבח ואין כיריים ואין צוות לבשל, אז את נשארת עם החומרים הגולמיים, שאי אפשר לעשות איתם כלום.

ענת דולב:  אז באמת איזה תשתית נפשית צריך כדי להבריק.

פרופ' א. קפלן:  קודם כל זה דברים די פשוטים, אבל למעשה אנחנו מדברים על איך נראית השגרה היומיומית, למשל אם ניקח חברת סטארט אפ, בדרך כלל אנשים מדמיינים שיהיה להם איזה רעיון מבריק שיכבוש את העולם והם לא לוקחים בחשבון שנדרשות בערך חמש שנים של עבודה מאוד אינטנסיבית בתוך צוות שאתה לא בהכרח מאוהב בו, ואותם רסיסי רגעים שנייה אחרי שנייה, במשך חמש שנים, כדי לשרוד אותם, צריך כוחות נפשיים שהם לא קשורים בשום אופן ליצירתיות או לחדשנות ולרעיון הבסיסי. ואז כמובן שצריך את הרעיון היצירתי שלרגע לא הורדתי את חשיבותו, הוא תנאי הכרחי, אבל הוא כל כך לא מספיק ש בעצם תשעים אחוז הוא בסופו של דבר המשאבים והכוחות ואיך החיים נראים.

ענת דולב:  ואותה עבודה קשה אפורה ושגרתית.

פרופ' א. קפלן: בדיוק, ופה מגיע אותו פוטנציאל הגדול כי במקומות שלאנשים הולך מצוין,אין מה לשפר. במקומות שהם גרועים די קשה לשפר. ודווקא במקומות הנאוטרליים האלה  של השגרה היומיומית,שחולפת, מסתבר ששם נמצא הפוטנציאל והבזבוז הכי גדול שלנו. כי אנחנו משקיעים כל כך הרבה במחשבות על העתיד כמו למשל שאני רואה סטודנטים שלנו, שהם באים לתואר לשלוש שנים והם בונים בעצם מה יהיה בעוד שלוש שנים כשאני אגמור את התואר.

ענת דולב:  ולא מה קורה עכשיו,

פרופ' א. קפלן: בדיוק. ושלוש שנים למעשה הם כאילו מעבירים אותם איך שהוא, בעוד ששלוש שנים אלה הם הפוטנציאל הכי גדול, ומה שהם יעשו בשנים אלה הם יעשירו בצורה הרבה יותר משמעותית גם את מה שהם רוצים להשיג.

ענת דולב:  אז הסיפור על ארכימדס שטבל באמבט ופתאום צעק אאוריקה כי פתאום הייתה לו תובנה מדהימה ששינתה את פני הפיזיקה, זה לא נכון?

פרופ' א. קפלן: הם פשוט לא כתבו על החמש שנים שקדמו לזה. כנראה הוא בילה כמה שנים, שלוקח להתבשל, ויכול להיות שבאמת היה רגע שהוא קפץ החוצה, המיתוס לא כל כך נכון, אבל הרגע הזה דורש כל כך הרבה בסיס, וכשבוחנים כמעט כל גאון החל ממוצארט, המשך בביטלס , ביל גייטס,

ענת דולב:  סטיב ג'ונס הוא גאון לדעתך או רק גאון שיווק?

פרופ' א. קפלן: קראתי את הדברים שהוא אמר בטקס בסטנפורד,כשהוא מתאר את החלקים המבריקים של חייו, ובין השורות הוא מתאר את עשר השנים שהם עבדו במוסך של ההורים שלו, הם היו שני אנשים שאחרי עשר שנים הוציאו את המקינטוש. ואם חושבים על השנים האלה דקה אחרי דקה, כולל השנה השלישית שבה אולי הוא עדיין היה עני מרוד, וזה שהוא הצליח לשרוד את הימים האלה זה כנראה היה כשרון הרבה יותר גדול מאשר אותה יצירתיות שבסופו של דבר גם הביאה את התוצאות. ואנחנו בקלות שמים לב להברקות האלה, לדברים הנוצצים, ולא קולטים שהדבר המרכזי שאותו צריך לחקור ולפתח זה איך נראה היום יום, והשגרה שאנחנו אפילו לא מודעים לה ומה ממלא אותה בעצם באושר קטן, כי אנחנו די מזלזלים באותה שגרה אפורה.

ענת דולב: ז"א שאנחנו חושבים על אושר כמשהו שנוחת עלינו בבום, ולא אוסף של שברירי רגעים. שמהם אנחנו צריכים בעצם ליהנות.

פרופ' א. קפלן: נכון, נכון, והיום, לב המחקר שעוסק בתחום הזה של אושר וחוסן נפשי וחוזקות, הוא עוסק בשאלות האלה של איך נראית השגרה היום יומית, שבמונחים של כהנמן על האושר האובייקטיבי, של כאן ועכשיו, שרסיסיו חולפים, מסתבר שהוא מאוד שונה מאותו אושר מבוסס זיכרון, שוב במונחים של כהנמן. של מה שנדמה לנו שהיה או יהיה, ויעשה אותנו מאושרים.

ענת דולב: כהנמן זה כמובן פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל, בשנת 2003, והוא משלנו, ועל זה אפשר להתגאות. המטפורה שעולה לי בראש מהשיחה שלנו, זה שגם ליהלום שהוא לכל הדעות המשאב הכי קשה והכי נוצץ והכי נחשק בטבע, לוקח אלפי שנים להתגבש.

פרופ' א. קפלן: נכון, וכשמוצאים אותו הוא נראה כמו חתיכת בוץ. וצריך כשרון גדול לזהות מה זה חצץ ומה זה יהלום באותו בוץ  

ענת דולב: פרופ' אורן קפלן, לא תמיד חייבים לחשוב מחוץ לקופסה, גם בתוך הקופסה אפשר להניב הישגים גדולים מאוד, תודה רבה לך

פרופ' א. קפלן: תודה.

The post פרופ' א. קפלן בראיון אצל ענת דולב ברשת ב' התכנית "בשלוש" על שיגרה אפורה כמנוע לחדשנות appeared first on PSY.