טיפול בהפרעות שינה

הפרעות שינה עלולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים – ולא רק בלילות, אלא גם בימים. האור בקצה המנהרה טמון בעובדה כי באמצעות אבחון מקצועי וטיפול מתאים, ניתן לשוב וליהנות משינה עמוקה וטובה, ולשפר פלאים את איכות החיים.

קשיים בהירדמות, סיוטים חוזרים ונשנים, יקיצות המתרחשות מספר פעמים בלילה ושינה טרופה – הם כולם מתארים מצב של הפרעות שינה. הפרעות שינה מהוות את נחלתם של אנשים רבים בשלב מסוים בחייהם, כאשר הן עלולות להופיע בכל לילה במשך תקופת זמן ארוכה או להופיע בצורה לא רציפה, אך לאורך זמן.

במידה וההפרעות נמשכות תקופה ארוכה של מספר שבועות, חשוב מאוד לפנות לאבחון מקצועי אשר יזהה את מקור הבעיה ואת הגורמים לה ועל ידי כך יהיה ניתן להתאים שיטת טיפול יעילה.

הגורמים להפרעות שינה יכולים להיות רבים, כאשר הסיבות הנפוצות הן: חרדה, דיכאון, צריכה מרובה של קפאין ו/או אלכוהול, מצבים בריאותיים, שינויים סביבתיים ועוד.

אבחון מקצועי נועד לאתר את מקור הבעיה ובהתאם לכך גם לסייע להתגבר עליה. ישנם מקרים בהם הטיפול המומלץ היחיד יהיה שינוי בהרגלי החיים אשר נמצאו כגורמים להפרעות השינה.

אם גם אתם סובלים מהפרעות שינה ומעוניינים לחזור ולישון טוב, אבחון של מקור הבעיה יהווה ללא ספק צעד ראשון ומשמעותי בדרך לפתרון הבעיה. לקביעת פגישת אבחון אנא השאירו פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

The post טיפול בהפרעות שינה appeared first on PSY.

מחקרים מדעיים תומכים ביעילות הטיפול הפסיכואנליטי

בעשור האחרון הצטברו יותר ויותר ממצאים ממחקרים מדעיים המוכיחים את יעילות הטיפול הפסיכואנליטי בכמה ממדים.

חוקרים הראו הוכחות להשפעות החיוביות של טיפול פסיכואנליטי למגוון הפרעות פסיכולוגיות כמו: דיכאון, חרדה, הפרעה פוסט טראומתית והפרעות אכילה. המחקרים שמובאים  להלן פורסמו בירחונים (פסיכיאטריים ופסיכולוגים) מקצועיים יוקרתיים. החוקרים ערכו השוואה בין סוגי הטיפול השונים- טיפול פסיכודינמי קצר טווח וארוך טווח על מחלות והפרעות נפשיות ספציפיות לבין טיפול בהוויורסיטי קוגניטבי (CBT).

(Liechsenring,F, Rabung,S (2011  מצאו שטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח( לפחות 50 פגישות) נמצא כיעיל יותר במגוון הפרעות מורכבות כגון חרדה ודכאון וכן הפרעות אישיות וזאת בהשוואה לאופני טיפול אחרים פחות אינטנסיביים.

במחקר אחר (Liechsenring and Rabung, 2008) החוקרים השוו 23 מחקרים שנעשו על 1053 מטופלים והסיקו שטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח היה יעיל יותר בטיפול בבעיות ממוקדות ובעיות אישיות של תפקוד חברתי ורגשי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי קצר טווח.

מחקר משנת 2010 ( Shedler,J)שמצוטט רבות בספרות הפסיכיאטרית המקצועית מסיק שמטופלים שעברו טיפול פסיכודינמי ארוך טווח לא רק שהראו שיפור בבעיות הפסיכולוגיות שלהם ובאיכות החיים שלהם אלא גם שהשיפור אצלם החזיק מעמד לאורך זמן ארוך יותר.

במאמר משנת 2008 מצאו החוקרים שטיפול פסיכואנליטי בדיכאון השיג תוצאות זהות לטיפול תרופתי בדיכאון ושטיפול בהוויורסטי קוגניטיבי השיג אף הוא תוצאות טובות לשיפור ברמת הדיכאון.

במאמר משנת 2007 בדקו החוקרים  את השפעת הטיפול הפסיכואנליטי במטופלים שסבלו מתופעות חרדה כגון פניקה או אגורפוביה בהשוואה לטכניקות הרגעה שאינן פסיכולוגיות. המשתתפים שקיבלו טיפול פסיכואנליטי הראו שיפור גדול יותר בתפקוד הפסיכו-סוציאלי שלהם ובתחושת הרווחה האישית פסיכולוגית שלהם.

מחקרים בארץ ובחו״ל בדקו גם את היחס של מחיר- תועלת בטיפולים השונים הואיל וטיפול פסיכואנליטי נחשב ליקר ונמשך לאורך זמן ארוך יותר.

הממצאים הראו שלא רק שיש שיפור גדול יותר באיכות החיים ובתפקוד של המשתתפים במחקר אלא שגם נמצא שהם נטו לפנות פחות למרכזי בריאות נפש או לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי משום שהיעילות ארוכת הטווח של טיפול פסיכואנליטי ניכרה באיכות חייהם. הממצאים תמכו אם כך שלאורך זמן היחס של מחיר- תועלת הוכיח את עצמו משום שהשיפור נמשך לאורך זמן ארוך יותר ולכן חוסך כסף.

ביבליוגרפיה

1 . Liechsenring,F,Rabung,S(2011). Long-term psychodynamic psychotherapy in complex mental disorders: Update of meta-analysis. The british Journal of Psychiatry,

1991(1):15-22

2. Leicherning F, and Rabung, S(2008) Effectivness of long term psychodynamic psychotherapy. Journal of the American Medical Association,300,1151-1565.

3. Shedler,J.(2010)The efficacy of psychodynamic psychptherapy. American Psychologist 65(2):98-109.

4. Taylor,D.(2008) Psychoanalyitic and psychodynamic therapies for depression: the

evedince base. Advances in Psychiatric Treatment,14,401-413.

5. Town,J.M,Abbass, A, Hardy, G(2011). Short term psychodynamic psychotherapy for personality disorder: A critical review of randomized controlled trials. Journal of Personality Disorders,25(6):723-740.

6. Guthrie, Moorey, Margison et al (1999), Cost effectiveness of brief psychodynamic interpersonal therapy in high utilizers of psychiatric services. .Archives of General Psychiatry, 56,519-526.

The post מחקרים מדעיים תומכים ביעילות הטיפול הפסיכואנליטי appeared first on PSY.

בעבר, הטיפול הפסיכולוגי נתפס ככלי טיפולי לאנשים בעלי הפרעות נפשיות חמורות או לכאלו שהבעיות או הלחצים שלהם יצאו משליטה, אך כיום כל רעיון הטיפול הפסיכולוגי השתנה. לא רק שהוא נעשה מקובל יותר, אלא גם נהיה מקור מבוקש לעזרה בעניינים יומיומיים, כגון ניהול לחצים, התמודדות עם בעיות ביחסים אישיים, ואף למידה עצמית ושיפור איכות החיים. להלן 3 סיבות עיקריות לכך שהטיפול הפסיכולוגי  יכול לסייע לבריאות הנפשית ,להועיל ואף לשנות את איכות החיים של כל אדם בעל ראש פתוח ורצון ללמוד על עצמו דברים חדשים.

1) ניהול לחצים

כולנו רגישים להשפעותיו של הלחץ. לחץ נפשי הוא בהחלט לא משהו שצריך להילקח בקלות ראש במידה ואתם חווים חלק מסימני האזהרה המוקדמים שלו. לחץ נפשי מייצג את אחד האיומים המסוכנים ביותר לבריאות הפיזית (וגם הרגשית) ונחשב מזיק לבריאות, כמו עישון, אורח חיים בלתי פעיל, או תזונה לקויה.

לחץ נפשי תמיד ילווה בסימני אזהרה מקדימים, אשר ביניהם: אנרגיה נמוכה, חוסר מוטיבציה, הצפת רגשות תמידית, ועצבנות. זה המקום בו הטיפול יכול להועיל ואף להגן עליכם מפני תסמינים חמורים יותר של לחץ כרוני. בין אם אתם נמצאים בשלבים המוקדמים של לחץ כרוני או שהנכם כבר חווים חלק מההשפעות המזיקות, המטפל שלכם יוכל לספק לכם אסטרטגיות יעילות לשליטה ברמות הלחץ שלכם, לשיפור יכולתכם להתמקד, לניהול זמנכם וליצירת סיפוק רב יותר מחייכם.

2) מניעה

כשמדובר בבעיה רגשית או למעשה כמעט בכל בעיה בריאותית, מניעה היא המפתח. הטיפול הפסיכולוגי  משמש כמקור קריטי למניעת הזנחת בעיות והחרפתן. טיפול פסיכולוגי יכול להיות שימושי במידה ואתם מתמודדים עם בעיות בחיי הנישואין/יחסים, עם לחץ הקשור בחינוך/קריירה, או אם אתם חווים שינוי משמעותי בחיים (כמו מעבר דירה, מוות במשפחה, אובדן אישי, או שינוי עבודה). הפסיכולוג יוכל לעבוד אתכם על מנת לפתח מטרות להצלחה, אסטרטגיות לפתרון בעיות, מיומנויות התמודדות, ואף לאפשר תנאים להגברת המוטיבציה לה אתם זקוקים כדי להתגבר על משוכות או אתגרים בחיים.

3) פיתוח מודעות עצמית

העולם של היום הולך ונעשה יותר ויותר מהיר. אנו מחוברים באופן קבוע לטכנולוגיה באמצעות טלפונים חכמים, מחשבים ומכשירים אחרים, אשר יכולים לספק לנו נוחיות, אך עלולים גם למנוע מאיתנו זמן לעצמנו, עיסוק בטיפול עצמי רוחני/רגשי ויצירת קשרים איכותיים עם חברינו ויקירינו. חיי היומיום המהירים גורמים לרבים מאיתנו לאבד את תחושת הזמן ומשאירים אותנו מהרהרים אודות טיב ניצול זמננו ואודות המשמעות האמיתית במשימות ובפעילויות היומיומיות שלנו.

גורמים אלה מובילים רבים מאיתנו לרצות להגביר את המודעות שלנו כלפי עצמנו – מהן המטרות והתשוקות שלנו ומה ברצוננו לקבל מהחיים. פסיכולוג טוב יכול לשמש כמדריך ולעזור לכם לזהות או להעריך מחדש את מטרותיכם ולקבוע האם הפעילות היומיומית שלכם מובילה אתכם לדברים החשובים שברצונכם להשיג בחיים. אנשים אשר יותר מודעים לעצמם נוטים להיות בריאים יותר, מאושרים יותר, ולחיות חיים מספקים יותר. הטיפול הפסיכולוגי  יכול לעזור לכוון אתכם למסע החיים שממלא אתכם ומביא לכם שמחה וסיפוק אמיתיים.

אינכם צריכים להתמודד לבד עם בעיות ואתגרים . הפנייה לטיפול הפסיכולוגי מתוארת לעיתים קרובות כעוצמתית, בעלת ערך רב וכיכולה להשפיע באופן משמעותי על מהלך חייכם.

The post שלוש סיבות עיקריות לפניה לטיפול appeared first on PSY.

הגיע הרגע שהחלטתם לפנות לטיפול. משהו מציק או מעיק , יש איזו שאלה שלא מרפה מכם והייתם רוצים להיפגש עם פסיכולוג. אבל איך בוחרים ולמי פונים? בפנייה לטיפול ייתכן ונתקלתם בשאלות כגון: מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לפסיכולוג חינוכי או רפואי , מה זה פסיכולאנליטקאי? מה ההבדל בגישות הטיפול השונות ואיך לבחור מביניהן מה מתאים לי? במאמר זה אנסה לענות בקצרה על שאלות אלה.

ראשית, כדאי למקד איזו סוג עזרה אתם מחפשים. לעיתים מדובר במשהו ממוקד,התייעצות,הדרכה או חיפוש אחר מישהו לדבר ולדון איתו על מה שמציק.לא תמיד רוצים לגעת במימידים הנפשיים  ואז הפנייה יכולה להיות לאימון אישי או מנטור. הפנייה לפסיכולוג קליני או פסיכואנליטקאי קשורה במידה רבה במידת הרצון והעניין לדעת ולהבין עוד משהו על עצמנו מעבר לפתרון ״ הבעיה ״ לכן לעיתים ההתייעצות יכולה להפוך לטיפול.

כאן המקום להבחין בין ההתמחויות השונות בפסיכולוגיה.  פסיכולוג קליני מומחה הוא פסיכולוג שלמד לימודי תואר שני בתחום הטיפול הנפשי,עשה התמחות ובעל רישיון ממשרד הבריאות לעסוק בטיפול נפשי. באופן טבעי, פסיכולוג שאינו קליני,עשה התמחות אחרת למשל בתחום החינוכי ולא הוכשר באופן ייעודי לטיפול נפשי. לכן,בבחירת הפסיכולוג יש לקחת בחשבון שיקול לאיזו מטרה רוצים להגיע. אם מדובר בהתייעצות על רקע חינוכי ברור שעדיף לפנות לפסיכולוג שזו המומחיות שלו.

הקשר עם הפסיכולוג מתחיל כבר במגע הראשוני. בין אם מדובר בשיחת הטלפון או בתקשורת דרך המייל.  לעיתים, שיחת הטלפון נעשית לאחר היסוסים רבים וההרגשה המידית בשיחה חשובה. תחושה נעימה ומקבלת פנים כבר בשיחת הטלפון עשויה לעזור להכריע בקביעת הפגישה הראשונה.

השיקול הכספי הוא גם שיקול בבחירה כמו גם זמינותו של  הפסיכולוג. במידה ושיקול כספי הוא מכריע ויש מגבלות כלכליות לגבי יכולת לממן התייעצות או טיפול,כדאי לפנות לקופת חולים או מרפאה שבה עלות הטיפול קטנה יותר מטיפול פרטי.

עם זאת,בקופת חולים אין שליטה על מי רוצים שיהיה המטפל שלנו כי במקרים רבים לפסיכולוג אין מקום למטופלים נוספים. גם מספר הטיפולים מוקצב מראש על ידי הקופה ואין את חופש הבחירה שיש בבחירה של מי יטפל בנו ואורך הטיפול. בנוסף , פסיכולוג מטעם קופת החולים מחויב לרשום במסמך של הקופה את קורות הפגישות והטיפול. הדברים אמנם חסויים אך יש כאלה שמעדיפים שגם פרטים אלו יהיו סודיים ופחות חשופים.

בבחירת הפסיכולוג כדאי לבדוק את ההכשרה ושנות ניסיון שלו וכן תחום מומחיות. היום כשהמידע על כך נגיש וחשוף באינטרנט ,  הפנייה דרך האינטרנט קלה ובעלת  יתרון על פני פנייה דרך חבר או המלצה. יותר קל לדעת על הכשרתו של הפסיכולוג ושנות מומחיותו עוד בטרם הפנייה מאשר להגיע ולשאול בפגישה . הרבה פעמים זה מביך או לא נעים לשאול את הפסיכולוג באופן  ישיר על ההכשרה שלו ותחום מומחיותו המקצועית ושאלות חשובות וקריטיות להצלחת הטיפול לא נענות . יתרון נוסף בפנייה דרך האינטרנט היא תחושת הפרטיות והסודיות. לא תמיד אנחנו רוצים שסביבתנו תדע על כך שאנחנו במצוקה ורוצים לפנות לעזרה ואנחנו רוצים  להשאיר את הדבר יותר ברשות עצמנו ולא נחלת סביבתנו . שאלה נוספת שיכולה לעלות בשלב זה הוא מה ההבדל בין שיחה עם פסיכולוג מומחה לבין שיחה עם חבר ? לעיתים הפנייה לטיפול תיתעכב או אפילו ״תרד מהפרק״ כי אפשר לדבר על זה עם חבר ולחבר לא צריך גם לא צריך לשלם כסף. הדבר כמובן נכון. מצד שני, דווקא העובדה שלפסיכולוג משלמים כסף יכולה לשחרר מתחושה של חובה כלפי החבר. עיניין הסודיות גם הוא חשוב. על הפסיכולוג חלה מחויבות אתית לשמירת סודיות מה שאינו חל כמובן על חבר מכר. תחושת הבטחון שעינינו הפרטיים שמורים וחלה עליהם סודיות מאפשרת להיפתח יותר מאשר לחבר. ולבסוף ההקשבה של הפסיכולוג היא לעוד מימדים ורבדים ויש לו את המומחיות לטפל בדברים ואף לעזור.

להרגשה האישית בחדר ולקשר שנוצר עם המטפל יש משמעות רבה להצלחת הטיפול וזהו שיקול מרכזי בבחירה. כדאי ורצוי אפילו לשתף את הפסיכולוג בתחושות אלו, לעיתים קרובות ניתן יהיה להבין עוד משהו על עצמנו דווקא מתוך מה שמיתרחש ב״כאן ועכשיו״ עם המטפל בסיטואציה הטיפולית.

ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן

שיטות נפוצות לטיפול פסיכולוגי

קיימות שיטות טיפול שונות שנובעות מראייה שונה של טבע ונפש האדם. הגישה הבהוויורסטית רואה את  נפש האדם ״כקופסה שחורה״ שלא ניתן לדעת עלייה דבר אלא רק להסיק מההתנהגות המודעת והגלויה. הטיפול יתמקד אם כך בשינוי ההתנהגותי. כדאי להזכיר כאן שהגישה הבהוויורסטית נשענת ברובה על מחקרים מדעיים שנעשים במעבדה על חולדות. מכאן, אפשר גם לשאול כיצד ניתן להסיק על נפש האדם ומורכבותה דרך מחקרים על חולדות? האם יש קשר בכלל בין ״ נפש ״ של חולדה במידה וישנה כזו לנפש האדם? כאמור, הבהוויורסטים אינם עוסקים בכך.  הגישה הקוגניטיבית שיצאה מהגישה הבהוויורסטית רואה את האדם כיצור שכולו מחשבות ( קוגניציה  פירושה מחשבה ) המצוקה על פי גישה זו נובעת מדפוס מחשבתי שגוי ובטיפול ניתן ללמוד לשנות דפוסי מחשבה אלה. גישות טיפול אלו אינן עוסקות במה שהוא מהות האדם שהוא הרגשות שלו המודעים והלא  מודעים. בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות ממחקרים מדעיים בתחומים שונים החל מכלכלה (ריצארד ת׳אלר , זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2017) ועד לנוירופסיכואנליזה  שמה שמניע את האדם ומפעיל אותו הם קודם כל שיקולים רגשיים שהם על פי רוב לא רציונליים ואינם פועלים לפי חוקי ההיגיון. מה שהיה  ידוע כבר לפסקל , הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה- 19 שטען ש״ללב יש הגיון משלו״ , נתמך היום במאות מחקרים מדעיים.

גישת הטיפול הפסיכואנליטית היא הגישה היחידה שמתמקדת במהות הזו, והיא מכוונת להקשבה לתהליכים הלא רציונליים שהם הם אלו שבסופו של יום קובעים את התנהגותנו. לכן, מי שרוצה באמת לעשות שינוי, להבין את מניעיו הלא רציונליים ומתוך ידיעה מושכלת יותר  לבחור באופן חופשי ולהשיג שליטה על חייו יבחר בגישת טיפול זו. זו הגישה  היחידה  שלוקחת בחשבון את מה שבאמת משפיע על חיינו ומתוך המקום הזה מנסה להשפיע ולשנות באופן מעמיק ואיכותי.

פסיכואנליטקאי הוא מי שרשאי לעסוק בפסיכואנליזה, שיש לו את הידע, ההכשרה והמומחיות לגעת ולטפל בתהליכים הלא מודעים, לא רציונליים שבסופו של יום הם אלו שמנווטים את חיינו.

מכאן נובע שכל גישה טיפולית אחרת מטפלת ב״ קצף שעל פני המיים״  ולא יותר ולכן כשאתם באים לבחור למי לפנות כדאי לקחת את זה כשיקול.  רק לפסיכואנליטקאי יש את הכלים המתאימים לטפל, להבין, לזהות ולאבחן את הדברים לעומקם וגם להשפיע ולעזור באופן המעמיק ביותר.

ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ  לחצו כאן

דוגמאות לסיבות לפניה לטיפול

בעבר, הטיפול הפסיכולוגי נתפס ככלי טיפולי לאנשים בעלי הפרעות נפשיות חמורות או לכאלו שהבעיות או הלחצים שלהם יצאו משליטה, אך כיום כל רעיון הטיפול הפסיכולוגי השתנה. לא רק שהוא נעשה מקובל יותר, אלא גם נהיה מקור מבוקש לעזרה בעניינים יומיומיים, כגון ניהול לחצים, התמודדות עם בעיות ביחסים אישיים, ואף למידה עצמית ושיפור איכות החיים. להלן 3 סיבות עיקריות לכך שהטיפול הפסיכולוגי  יכול לסייע לבריאות הנפשית ,להועיל ואף לשנות את איכות החיים של כל אדם בעל ראש פתוח ורצון ללמוד על עצמו דברים חדשים.

1) ניהול לחצים

כולנו רגישים להשפעותיו של הלחץ. לחץ נפשי הוא בהחלט לא משהו שצריך להילקח בקלות ראש במידה ואתם חווים חלק מסימני האזהרה המוקדמים שלו. לחץ נפשי מייצג את אחד האיומים המסוכנים ביותר לבריאות הפיזית (וגם הרגשית) ונחשב מזיק לבריאות, כמו עישון, אורח חיים בלתי פעיל, או תזונה לקויה.

לחץ נפשי תמיד ילווה בסימני אזהרה מקדימים, אשר ביניהם: אנרגיה נמוכה, חוסר מוטיבציה, הצפת רגשות תמידית, ועצבנות. זה המקום בו הטיפול יכול להועיל ואף להגן עליכם מפני תסמינים חמורים יותר של לחץ כרוני. בין אם אתם נמצאים בשלבים המוקדמים של לחץ כרוני או שהנכם כבר חווים חלק מההשפעות המזיקות, המטפל שלכם יוכל לספק לכם אסטרטגיות יעילות לשליטה ברמות הלחץ שלכם, לשיפור יכולתכם להתמקד, לניהול זמנכם וליצירת סיפוק רב יותר מחייכם.

2) מניעה

כשמדובר בבעיה רגשית או למעשה כמעט בכל בעיה בריאותית, מניעה היא המפתח. הטיפול הפסיכולוגי  משמש כמקור קריטי למניעת הזנחת בעיות והחרפתן. טיפול פסיכולוגי יכול להיות שימושי במידה ואתם מתמודדים עם בעיות בחיי הנישואין/יחסים, עם לחץ הקשור בחינוך/קריירה, או אם אתם חווים שינוי משמעותי בחיים (כמו מעבר דירה, מוות במשפחה, אובדן אישי, או שינוי עבודה). הפסיכולוג יוכל לעבוד אתכם על מנת לפתח מטרות להצלחה, אסטרטגיות לפתרון בעיות, מיומנויות התמודדות, ואף לאפשר תנאים להגברת המוטיבציה לה אתם זקוקים כדי להתגבר על משוכות או אתגרים בחיים.

3) פיתוח מודעות עצמית

העולם של היום הולך ונעשה יותר ויותר מהיר. אנו מחוברים באופן קבוע לטכנולוגיה באמצעות טלפונים חכמים, מחשבים ומכשירים אחרים, אשר יכולים לספק לנו נוחיות, אך עלולים גם למנוע מאיתנו זמן לעצמנו, עיסוק בטיפול עצמי רוחני/רגשי ויצירת קשרים איכותיים עם חברינו ויקירינו. חיי היומיום המהירים גורמים לרבים מאיתנו לאבד את תחושת הזמן ומשאירים אותנו מהרהרים אודות טיב ניצול זמננו ואודות המשמעות האמיתית במשימות ובפעילויות היומיומיות שלנו.

גורמים אלה מובילים רבים מאיתנו לרצות להגביר את המודעות שלנו כלפי עצמנו – מהן המטרות והתשוקות שלנו ומה ברצוננו לקבל מהחיים. פסיכולוג טוב יכול לשמש כמדריך ולעזור לכם לזהות או להעריך מחדש את מטרותיכם ולקבוע האם הפעילות היומיומית שלכם מובילה אתכם לדברים החשובים שברצונכם להשיג בחיים. אנשים אשר יותר מודעים לעצמם נוטים להיות בריאים יותר, מאושרים יותר, ולחיות חיים מספקים יותר. הטיפול הפסיכולוגי  יכול לעזור לכוון אתכם למסע החיים שממלא אתכם ומביא לכם שמחה וסיפוק אמיתיים.

אינכם צריכים להתמודד לבד עם בעיות ואתגרים . הפנייה לטיפול הפסיכולוגי מתוארת לעיתים קרובות כעוצמתית, בעלת ערך רב וכיכולה להשפיע באופן משמעותי על מהלך חייכם.

״מורה מבוכים״ בשאלות על פסיכותרפיה, טיפול נפשי, סוגי מטפלים, סוגי טיפול ומה שבינהם

אחת המילים שמקובל להשתמש בהם כמילה מקבילה שמתארת טיפול פסיכולוגי היא פסיכותרפיה או טיפול פסיכותרפי . המילה ״פסיכותרפיה״ מורכבת משתי מילים בלטינית- פסיכו- נפשי ותרפיה- טיפול.

מי שיכול לתת טיפול נפשי בארץ הם רק אנשים שעברו את ההכשרה המתאימה לכך וקיבלו רישיון ממשרד הבריאות לעסוק במתן טיפול נפשי. אלו הם: פסיכיאטר ( שבדרך כלל מסתפק במתן תרופות) פסיכולוג קליני מורשה או עובד סוציאלי קליני.

בבואכם לחפש טיפול פסיכולוגי יתכן ונתקלתם בשימוש ״ פסיכותרפיסט ״. כדאי לברר היטב לפני פנייה לאיש מקצוע כזה שהוא אכן איש מקצוע מוסמך ונימנה על ידי אחד משלש המקצועות שרשמתי קודם. זאת משום שפסיכותרפיסט הוא לאו דווקא בעל ההכשרה המתאימה והמעמיקה לתת טיפול נפשי אלא לעיתים מדובר בכמה קורסים בסיסיים שאינם מספקים לתת מענה נפשי הולם.

בארץ קיימים גם : פסיכולוגים רפואיים. פסיכולוג רפואי הוא פסיכולוג שקיבל הכשרה לתת מענה נפשי וטיפול לליווי בהתמודדות במחלות או בעניינים שקשורים לגוף. בדרך כלל פסיכולוג רפואי יוצמד למחלקה בבית חולים ויעבוד בשיטות טיפול קצרות טווח כגון היפנוזה , טיפול קוגניטיבי , emdr.

ההכשרה של פסיכולוג רפואי אינה כוללת הבנה מעמיקה של נפש האדם וטיפול כפי שנדרש מפסיכולוג קליני שזו מומחיותו ולכך הוא הוכשר. למעשה, כל פסיכולוג קליני יכול ומוכשר לעבוד עם כל אספקט נפשי של תהליכים גופניים או מחלות. לכן, בבחירה בין פסיכולוג רפואי לבין פסיכולוג קליני כדאי להפעיל את השיקול של מהי רמת הידע , ההעמקה והמומחיות שיש לכל אחד מאנשי המקצוע .

פסיכולוג קוגניטיבי הוא בדרך כלל כינוי לפסיכולוג קליני שעובד בשיטות טיפול קוגניטיביות הווי אומר : שיטת טיפול שמכוונת לשינוי מחשבתי. בדרך כלל מדובר בטיפול קצר בן 12 פגישות והעבודה היא כאמור לגרום לשינוי המחשבות השליליות או המטרידות. מצד אחד יש הבטחה לטיפול ושינוי תוך זמן קצר ביותר אבל אליה וקוץ בה. כמו שהשינוי מושג בתקופת זמן קצרה כך גם השינוי מחזיק לפרק זמן קצר ביותר אם בכלל הושגו תוצאות. זאת משום שהיום ידוע שמה שמשפיע על החשיבה הם תהליכים לא מודעים ולא רציונליים של הנפש ולכן רק טיפול והקשבה לתהליכים הלא מודעים יכולה להשיג תוצאות עם טווח השפעה ועומק גדולים יותר. כמובן שזה לא מתאים לכל אחד . לעיתים יש רצון בשינוי קטן ואולי אפילו שלא יהיה שינוי אלא רק החזרת האיזון למצב הקיים ולכן תועדף פנייה לטיפול קוגניטיבי.

פסיכולוג שעובד בשיטת טיפול דינמי הוא על פי רוב מי שהוכשר לעבוד עם העולם הפנימי של האדם, הווי אומר פנטזיות לא מודעות, תהליכים לא מודעים של הנפש כולל חלומות ואסוציאציות חופשיות. למעשה , הטיפול הדינמי של היום של תדירות של פגישה חד שבועית או דו שבועית נבע והתפתח מתוך הפסיכואנליזה שהיא שיטת הטיפול המעמיקה והאפקטיבית ביותר לטיפול נפשי היום. הפסיכואנליזה הומצאה על ידי פרויד בתחילת המאה ה-20 מתוך מחקריו על חולות בהיסטריה. יחד עם עמיתו- יוזף ברויאר הוא גילה שתרפיה בדיבור משפיעה באופן ניכר על מצבן הנפשי של מטופלותיו. בתחילת  דרכו טיפל פרויד במטופלות על הספה בהיפנוזה. בהמשך הבין פרויד את מגבלות השיטה ההיפנוטית בטיפול נפשי ופנה לייסד שיטת טיפול חדשה בשם הפסיכואנליזה .

פסיכואנליטקאי הוא פסיכולוג קליני מומחה , פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני שעבר הכשרה בפסיכואנליזה באחד מהמכונים המוכרים שרשאים לעשות הכשרה כזו. ( בארץ קיים :המכון הפסיכואנליטי בירושלים שמוכר על ידי הAPA העולמי.   בנוסף קיימים: מכון פסיכואנליטי תל אביב,  מכון פסיכואנליטי לקאניני, יונגיני ומכון פסיכואנליטי ברוח הבודהיזם שאינם מוכרים על ידי הAPA העולמי) . אחד המיתוסים המקובלים היא שפסיכואנליזה היא שיטה מיושנת שלא מטפלים בה יותר היום. ובכן, לא כך הוא הדבר. הפסיכואנליזה גם אם אינה מיועדת ומתאימה לכל אחד שרירה וקיימת. כיום כאשר מוצעות שיטות קצרות לטיפול ו/ או פתרונות תרופתיים הפנייה לטיפול פסיכואנליטי ירדה באופן משמעותי למרות שמחקרים מדעיים מוכיחים את יעילות הטיפול הפסיכואנליטי. ( אפשר לקרוא להלן את תת הפרק על ״מחקרים המוכיחים יעילות טיפול פסיכואנליטי״ ) .

בשיטת הטיפול הדינמית יש זרמים שונים שנשענים על הבנות שונות של תהליכים נפשיים והתפתחות נפשית.

המונח ״טיפול בשיחות״  הוא לעיתים שם נרדף לטיפול פסיכולוגי. ואמנם הטיפול הוא באמצעות דיבור ומתנהלת בפגישה שיחה בין המטפל למטופל. ובכל זאת יש מספר הבדלים בין שיחה עם חבר או מכר לבין שיחה עם איש מקצוע. אפשר למנות כאן מספר הבדלים כמו: בשיחה עם חבר אין חיסיון של סודיות רפואית על הדברים המדוברים, לחבר אין הכשרה וידע מקצועי שיש לפסיכולוג וההקשבה על כן אינה אותה הקשבה כמו גם היכולת לעזור במצבי נפש מורכבים. למרות השימוש באותה מילה שיחות אם כך אין המדובר באותה איכות של שיחה ובאותה אפשרות לעזור ולהיעזר.

שאלה נפוצה לגבי טיפול פסיכולוגי היא כמה זמן ימשך הטיפול . לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. זהו תהליך שמתחיל כבר עם שיחת הטלפון וממשיך לפגישה הראשונה בקליניקה. זהו תהליך שלוקח זמן ואורך הזמן תלוי באדם שפונה , בקשיים שעימם הוא מתמודד, ביכולות שלו להיעזר בטיפול ובקצב ההתקדמות שלו בטיפול. כל אלה הם פרמטרים אישיים שמשתנים מאדם לאדם לכן אין אפשרות ממשית לדעת מראש כמה זמן יקח הטיפול. גורם נוסף שמשפיע על אורך הטיפול הוא מהי מטרת המטופל, באם רצונו בשינוי תפקודי קצר טווח או העמקה ושינוי מעמיק יותר בחייו ארוך טווח. כדי להגיע לרבדים עמוקים יותר של הנפש נדרש יותר זמן וגורם מכריע בבחירה בין הטיפולים ואורכם היא המוטיבציה והרצון של המטופל . במילים אחרות לשאלה כמה זמן ייקח הטיפול אוכל לענות: תלוי לאן רוצים להגיע. ישנם טיפולים ממוקדים שמסתיימים לאחר מספר שבועות וישנם טיפולים ארוכים יותר של שנה ויותר בהתאם למטרה אליה רוצים להגיע בטיפול.

 זה המקום להתייחס לכמה מיתוסים שגויים שראוי להפריכם בדבר הטיפול הפסיכואנליטי-

אחד החששות מפנייה לטיפול היא שלוקח הרבה זמן עד שמרגישים שינוי בטיפול כזה לעומת טיפול קוגניטיבי או בהוויורסטי.  ובכן, לא כך הוא הדבר!  למעשה ,כבר בפנייה ובפגישה הראשונה אפשר וניתן להיעזר ולהרגיש שינוי והטבה ממשית.

מיתוס נוסף נוגע לכך שבטיפול דינמי ״ מדברים על העבר ועל אמא ואבא ולא מתעסקים בכאן ועכשיו של ההווה. גם כאן מדובר במיתוס ודעה קדומה על טיפול פסיכואנליטי שניתן לכנותה ״ פסיכולוגיה בגרוש״. הטיפול הפסיכואנליטי מטרתו לטפל בהווה של המטופל וההקשבה של המטפל היא לכאן ועכשיו בחדר הטיפולים. המטרה היא לעזור להשתחרר מדפוסי העבר הלא מודעים שתוקעים את ההתפתחות וגורמים סבל לאדם שפונה לטיפול.

לפעמים יש טיפול בפרקים ולאורך תקופות שונות בחיים. והדבר יכול להשתנות מאדם לאדם ובפרקי חיים שונים של אותו אדם עצמו.

החיים מורכבים ונפש האדם מורכבת . ככלל ניתן לומר, שהיכולת הנפשית לשאת מצבי נפש מורכבים יותר מאפשרת רווחה נפשית וחופש פנימי רב יותר ויכולת זו נרכשת ומתרחבת רק במהלך טיפול פסיכואנליטי.

חרדה משינוי בטיפול הפסיכואנליטי

טיפול בהפרעות שינה

הפרעות שינה עלולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים – ולא רק בלילות, אלא גם בימים. האור בקצה המנהרה טמון בעובדה כי באמצעות אבחון מקצועי וטיפול מתאים, ניתן לשוב וליהנות משינה עמוקה וטובה, ולשפר פלאים את איכות החיים.

קשיים בהירדמות, סיוטים חוזרים ונשנים, יקיצות המתרחשות מספר פעמים בלילה ושינה טרופה – הם כולם מתארים מצב של הפרעות שינה. הפרעות שינה מהוות את נחלתם של אנשים רבים בשלב מסוים בחייהם, כאשר הן עלולות להופיע בכל לילה במשך תקופת זמן ארוכה או להופיע בצורה לא רציפה, אך לאורך זמן.

במידה וההפרעות נמשכות תקופה ארוכה של מספר שבועות, חשוב מאוד לפנות לאבחון מקצועי אשר יזהה את מקור הבעיה ואת הגורמים לה ועל ידי כך יהיה ניתן להתאים שיטת טיפול יעילה.

הגורמים להפרעות שינה יכולים להיות רבים, כאשר הסיבות הנפוצות הן: חרדה, דיכאון, צריכה מרובה של קפאין ו/או אלכוהול, מצבים בריאותיים, שינויים סביבתיים ועוד..

אבחון מקצועי נועד לאתר את מקור הבעיה ובהתאם לכך גם לסייע להתגבר עליה. ישנם מקרים בהם הטיפול המומלץ היחיד יהיה שינוי בהרגלי החיים אשר נמצאו כגורמים להפרעות השינה.

אם גם אתם סובלים מהפרעות שינה ומעוניינים לחזור ולישון טוב, אבחון של מקור הבעיה יהווה ללא ספק צעד ראשון ומשמעותי בדרך לפתרון הבעיה. לקביעת פגישת אבחון אנא השאירו פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

טיפול בדיכאון

עצבות, ריקנות, איבוד עניין בפעולות שפעם נראו כמהנות, הפרעות שינה ואכילה, עייפות לא מוסברת וחוסר שקט. כל אלו בין היתר מהווים תסמינים של דיכאון.

החדשות הטובות הן, שבאמצעות אבחון וטיפול מתאים, ניתן להתגבר על התסמינים השונים, ובתוך זמן קצר יחסית להשיב את האופטימיות ואת חדוות החיים.

אם גם את או אתה סובלים מהסימפטומים הללו, ומרגישים שהם פוגעים בשגרת יומכם, חשוב שתדע שיש מה לעשות ויש לאן לפנות על מנת לסייע לכם להתגבר על התחושות השליליות.

אנשים הסובלים מדיכאון, מתקשים לעיתים לעשות את הצעד ולפנות לעזרה. במקרים החמורים יותר, כמו לדוגמא במצבי דיכאון קליני, הם מעדיפים אפילו שלא לצאת מהמיטה ולא לנקוט בשום פעולה. חשוב להבין כי פניה לקבלת ייעוץ מהווה צעד חשוב בדרך לאבחון הבעיה וטיפול בה.

עבור הסובלים מדיכאון, החיים על כל מרכיביהם עלולים להיראות חסרי טעם, אך באמצעות טיפול נכון, אשר מבוסס על אבחון פרטני של מצבים, החיוך והאופטימיות יכולים לחזור בתוך זמן קצר.

לקבלת אבחון פסיכולוגי מקצועי ומקיף, אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

טיפול פסיכולוגי

כל אחד מתמודד עם מצבים קשים במהלך החיים, כל אחד עלול לחוש אי שביעות רצון מהצורה בה תחומים מסוימים בחייו מתנהלים, כל אחד נזקק לעיתים לאוזן קשבת, ללא שיפוטיות וללא מעורבות רגשית. מהסיבות הללו טיפול פסיכולוגי נחשב כדרך טיפול אפקטיבית במצבים שונים עבור קשת רחבה של אנשים.

במהלך הטיפול הפסיכולוגי, המטופל משתף בתכנים מתוך עולמו הפנימי, בדילמות שהוא מתקשה להתמודד איתן, במערכות יחסים משפיעות או בעיתיות בחייו ובנושאים נוספים אשר פוגעים באיכות חייו, מפריעים לו או משפיעים עליו באופן שלילי.

החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי כמטפלת נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית.

ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית.

מטרת הטיפול היא לסייע למטופל להתגבר על הקשיים איתם הוא מתמודד בחיי היום יום ולקבל כלים אשר יאפשרו לו לשנות ולשפר את מה שהוא מגדיר כגורם מעכב או שלילי בחיים

אם גם אתם מרגישים שאתם זקוקים לייעוץ ולסיוע בכדי למצוא את הדרך לעבור מעל המהמורה בצורה יותר טובה, אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

טיפול בחרדה

הקצב המהיר של החיים, הציפיות של אחרים מאתנו והציפיות שלנו מעצמנו, הם הגורמים השכיחים ביותר לעליה החדה בכמות האנשים הסובלים מחרדה. החדשות הטובות הן שבאמצעות אבחון מקיף וטיפול פרטני, ניתן להתגבר על התופעה כאילו לא הייתה.

הפרעת חרדה באה לידי ביטוי בתחושת פחד מוגזמת, חוסר אונים והתמודדות עם מתח נפשי כתגובה לאיום כלשהו – האיום יכול להיות ממשי או דמיוני.

הסיבות לעצם קיומה של חרדה יכולות להגיע מגורמים שונים כגון: אירועים שונים אותם האדם עבר, מבעיות הקשורות לאיזון הכימי וכתוצאה מגורמים פיסיולוגיים. המשותף בין כל האנשים אשר סובלים מחרדה, טמון בפגיעה באיכות החיים שלהם.

נהוג לחלק את הפרעות החרדה למספר אבחנות פרטניות: הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית, פוביה פשוטה והפרעה פוסט טראומתית.

לכל אחת מההפרעות הללו יש את התסמינים הפרטניים שלה ואת צורת הטיפול המומלצת עבורה. לכן, בכדי לטפל בהפרעה בצורה יעילה, חשוב לאבחן תחילה את סוג ההפרעה.

באמצעות טיפול, ניתן להתגבר על מגוון מצבי החרדה ולהשיב את השליטה בחיים לידיים של הסובלים ממנה. בכדי להשיג את התוצאה המבוקשת, חשוב בשלב הראשון לאבחן את מקור ההפרעה, את סוגה ואת הגורמים לה, ובהתאם לפנות לקבלת טיפול אפקטיבי. אתם מוזמנים להשאיר לי פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ  לחצו כאן

קרן קפלן, פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית
קליניקה לטיפול וייעוץ פסיכולוגי: פסיכואנליזה, פסיכותרפיה – טל. 050-5673641

רוב האנשים שסובלים מחרדה מנהלים חיים רגילים ואז זה תוקף אותם.
צפו בסרט הקצר שלנו כיצד "דויד" פונה לטיפול

מתי וכיצד פונים לטיפול?

ישנן תקופות בחיינו שבהן אנו מרגישים הצפה רגשית – בין אם מדובר בתחושות של אי-סיפוק, ובין אם בתחושות של חרדה או דיכאון. אנו עלולים להרגיש גם שהתפקוד היום-יומי שלנו נפגע. לעתים קרובות מלווה הפנייה לטיפול בתחושה של "מבוי סתום" ושל תקיעות – משהו "לא זז" כמו שהיינו רוצים בעבודה, בקשרי האהבה שלנו, ובתחושת מימוש העצמי. בזמנים כאלה מתעורר רצון להיעזר ולא להישאר לבד עם תחושות אלה.

הפנייה לטיפול או להתייעצות מתחילה מיצירת הקשר הראשוני בטלפון או במייל. בכדי להתרשם ולהבין יותר את הסיבות לפנייה נדרשת לאחר מכן פגישה פנים אל פנים בקליניקה. הפגישה הראשונה כרוכה לעתים בתחושת התרגשות וחרדה לקראת מה שיעלה בפגישה. זוהי תחושה מובנת וטבעית. המפגש עם עצמנו בנוכחות אדם זר ולא מוכר לנו, עשויה ליצור תחושות של אי-נוחות ומבוכה. שאלות כגון: "מה עושים?", "איך מתחילים?", "על מה מדברים?" נפוצות וטבעיות נוכח הסיטואציה הטיפולית הראשונה, ועצם הדיבור עליהם מפוגג תחושות אלה.

בפגישה ניתן להעלות את סיבת הפנייה, מחשבות, רגשות, שאלות וכל דבר אחר שרוצים. לעתים, יש משאלה שהמטפל ישאל שאלות מכוונות וידריך, ומתעורר צורך לעשות סדר ולארגן סוג של וודאות דרך יצירת יחסים בינאישיים סימטריים המוכרים מהמציאות החיצונית. עם זאת, דווקא עמימות מסויימת של הסיטואציה הטיפולית חשובה ועשויה לתרום להעלאת תכנים לא מודעים. באותו אופן, הכוונת המהלך על ידי שאלות ותשובות עלולה לחבל בהעלאת תכנים אלו תוך הבנה מעמיקה יותר של עולמו הנפשי של הפונה לטיפול והאפשרות לעזור לו.

החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית. ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית. מתוך הקשבה זו ניתן לנוע ולהתבונן על מצבים "תקועים" מזוויות מבט שונות ולאפשר תנועה במה ש"מרגיש תקוע", להפחית חרדה או דיכאון במצבים בהם עולות תחושות של חוסר אונים וייאוש. למרות דעות קדומות הקיימות לעיתים לגבי טיפול פסיכואנליטי, כטיפול ארוך שעוסק רק בעבר, הרי שבמציאות אין בכך ממש. הטיפול הפסיכואנליטי עוסק בהווה ובהרחבת היכולת לחיות בהווה "כאן ועכשיו" תוך ויתור על אחיזה בדפוסי העבר והתמקדות לא אפקטיבית בעבר או בעתיד. המטרה הינה לאפשר תנועה במה שמרגיש תקוע ולאפשר באמצעות הטיפול יכולת גבוהה יותר לשאת מצבי-חיים ורגשות מורכבים. תהליך שכזה עשוי לפיכך להימשך זמן ארוך אך בוא בעת הוא גם מאפשר שינויים עמוקים יותר וביסוסם בנפשו ובחיי המטופל.

מהו טיפול פסיכולוגי

מהו טיפול פסיכולוגי?

מפגש עם פסיכולוג מכונה טיפול פסיכולוגי. ביטויים נפוצים נוספים הם ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה (טיפול בשיחות) ועוד.  מדובר על מפגש עם איש מקצוע שמתמחה בהבנת תהליכים נפשיים, מודעים ושאינם מודעים, בהתבוננות ביחסים בינאישיים, בקשר בין גוף ונפש וכדומה.
הפסיכולוגיה עוסקת במכלול התחושות המחשבות והחוויה האנושית. הפסיכולוגיה הקלינית היא התחום הטיפולי והאישי בפסיכולוגיה. כל אדם מוצא עצמו בשלב כלשהו לאורך חייו במצוקה או התלבטות. פעמים רבות אנשים מתמודדים עם צמתי המשבר בעצמם ובעזרת סביבתם הקרובה. אולם לעיתים יש צורך בעזרה מקצועית כדי לאפשר שינוי. זה המקום שטיפול פסיכולוגי משתלב בתמונה.

איך לדעת האם צריך לפנות לטיפול?

איך לדעת האם צריך לפנות לטיפול?

אין תשובה חד משמעית לשאלה והיא אישית למדי. בעיקרון, כאשר איכות החיים נפגעת או אינה מגיעה לרמה המצופה בשל בעיה פסיכולוגית או בעיה אחרת במציאות החיצונית רצוי לפנות לטיפול.

כיצד בוחרים פסיכולוג

כיצד בוחרים פסיכולוג?

בחירת מטפל מתאים תלויה במספר גורמים. ראשית, האם לפנות למסגרת ציבורית או פרטית.
יתרונו העיקרי של הטיפול הציבורי הוא העלות הנמוכה. חסרונו העיקרי הוא רמת הגמישות בנושאים כגון תור המתנה עד קבלת הטיפול, חוסר אפשרות לבחור במטפל, מגבלה על שעות המפגש, תדירות המפגשים וכדומה.
הפניה לטיפול בשירות הציבורי נעשית בדרכים הבאות: ניתן לפנות לצוות בריאות הנפש בסניף קופת החולים באזור המגורים ולברר אילו שירותים פסיכולוגיים הם מאפשרים. בנוסף ניתן לפנות לכל מרפאה ציבורית באזור המגורים: מרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות או מחלקות חוץ בבתי החולים הכלליים והפסיכיאטרים ברחבי הארץ שנותנים בד"כ שירות לקהל הרחב. כמו כן יש גופים ספציפיים שנותנים טיפולים לאוכלוסיות יעודיות כגון שירותי ייעוץ לסטודנט באוניברסיטאות, "עמך" לניצולי שואה ודור שני, ועוד. אפשר גם לצלצל לאגף הרווחה בעיריה ולברר אילו אפשרויות יש במסגרת העיריה לטיפול, יש הבדלים בין רשות אחת למשניה.
הפניה לטיפול פרטי יכולה להיעשות במספר דרכים. פעמים רבות פונים באמצעות היכרות אישית והמלצה של אדם מוכר. במקרים אחרים ניתן לפנות בעזרת מדריכים שונים כגון דפי זהב וכמובן באמצעות האינטרנט. לפעמים ההתלבטות כיצד לבחור פסיכולוג גורמת לרפיון ידיים ודחיה של הפניה, וכמובן החרפת או הזנחת הטיפול. חשוב לזכור שהטיפול הוא בסופו של דבר מפגש אישי בין שני אנשים וכמו בכל מפגש כזה נדרש מצד אחד זמן כדי להכיר ולהעריך האם הקשר נכון ומתאים, אך במקביל חשוב להיות מודע לתחושות הפנימיות. אם הקשר נראה לא נכון ולא מתאים אפשר בהחלט להיפרד אחרי מספר פגישות היכרות ולבחור בפסיכולוג אחר.

אילו סוגי טיפולים פסיכולוגיים קיימים

אילו סוגי טיפולים פסיכולוגיים קיימים?

ישנם סוגים רבים של גישות לטיפולים פסיכולוגים אך ניתן לסווגם בכלליות לשני סוגים עיקריים: הטיפול הדינמי שהוא בד"כ טיפול ארוך מועד, והטיפול הממוקד וקצר המועד. בעיות ממוקדות המשפיעות על תחום צר בחיים ניתנות לטיפול בגישה ממוקדת בטווח זמן קצר יחסית, למשל, חרדת טיסות, חרדת בחינות, פוביות שונות ועוד (ראו בעמוד הבית מאמרים על טיפולים קצרי מועד, EMDR, היפנוזה). לעומת זאת נושאים הקשורים לאישיות, נטיות ותחומי חיים באופן נרחב דורשים בד"כ מסע ארוך ומקיף שעשוי לקחת זמן רב יותר. לדוגמא, שאלות של זהות אישית, קשיים ביצירת קשר זוגי, דימוי עצמי וכדומה. קשה להגדיר בדיוק את אורך התהליך, הוא אינדיבידואלי ודורש היכרות אישית. (ראו בעמוד הבית מאמר על טיפול דינמי). באופן פורמלי טיפול קצר מועד מוגדר ככזה שאורך ממספר בודד של פגישות ועד חצי שנה. טיפול ארוך מועד נחשב לכזה שאורך מספר חודשים ויותר. רוב הפסיכולוגים הקליניים בישראל הוכשרו לטיפול דינמי אולם בשנים האחרונות גוברת המודעות גם לטיפולים קצרי מועד. יש להדגיש שההבנה לתהליכי עומק פסיכולוגיים חשובה לכל סוג של טיפול.
הטיפולים הפסיכולוגים גם מובחנים בפורמט המפגש: אישי, זוגי, משפחתי, קבוצתי, למבוגרים, לילדים, ועוד. הטיפול האישי הוא הנפוץ ביותר. במקרים של התמודדויות הקשורות לזוגיות ומשפחה נפוצים גם טיפולים זוגיים ומשפחתיים. הטיפול הקבוצתי יכול להשתלב עם או בלי טיפול אישי ונותן מינון מעניין של התמודדות פנים אישית ובין אישית. עם זאת, הוא אינו נפוץ וניתן למצוא עבודה קבוצתית בעיקר בארגונים ומקומות עבודה סביב תהליכים של ייעוץ ופיתוח ארגוני.

האם הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מזה במבוגרים

האם הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מזה במבוגרים?

הטיפול בילדים שונה מהטיפול במבוגרים בשל ההבדלים בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית. טיפול זה דורש נסיון והתמחות ייחודיים. טיפול בילדים נעשה פעמים רבות באמצעות משחק-תרפיה. ככל שהילדים גדלים נעשה הטיפול דומה יותר לטיפול בשיחות במבוגרים. במקרה של ילדים קטנים מומלץ פעמים רבות לתת הדרכה להורים ולא בהכרח לטפל ישירות בילד עצמו. במקרה של תינוקות כדאי לפנות למכון להתפתחות הילד. יש מספר מועט של מטפלים ומרפאות המתמחות בטיפול פסיכולוגי בגיל הקודם לגן. אין ספק שגם כשהילד נמצא בטיפול פסיכולוגי באופן אישי, ההורים חייבים להיות חלק מהתהליך הטיפולי כפי שמסוכם ב"חוזה הטיפולי" בין המטפל למשפחה.
לעיתים ניתן לשלב טיפול בילדים (ולעיתים גם במבוגרים) בשיטות אחרות, לדוגמא, טיפול בתנועה, באומנות, במוסיקה, באמצעות עבודה עם בעלי חיים, ריפוי בעיסוק ועוד. אלו מועברים ע"י אנשי מקצוע המתמחים בתחום הספציפי בתיאום עם הפסיכולוג המטפל.

האם חשוב לדעת את הגישה התיאורטית של הפסיכולוג שלי

האם חשוב לדעת את הגישה התיאורטית של הפסיכולוג שלי?

לכאורה הגישה התיאורטית של המטפל אמורה להיות המקור המרכזי להצלחתו של הטיפול הפסיכולוגי. היינו עשויים, למשל, לצפות שגישה דינאמית תתאים למערכת סימפטומים אחת וגישה ביהביוריסטית תתאים באופן מובהק למערכת סימפטומים אחרת. צפייה זו נובעת מהאופן בו עולם הרפואה בוחן סימפטומים ומתאים לכל אחד תרופה ייחודית. עם זאת, כנראה שהנפש והפסיכולוגיה אינן פועלות באותה צורה. עבור רוב הבעיות הפסיכולוגיות לא נמצא טיפול אחד עדיף על פני טיפולים אחרים. מטופל עשוי להגיע להישגים טיפוליים אצל שני פסיכולוגים שונים שמגיעים מגישות שונות ואף הפוכות זו לזו. הסיבה העיקרית לממצא מפתיע זה, אשר חוזר על עצמו שוב ושוב במחקרים מדעיים שפורסמו ב-40 השנה האחרונות, היא שיעילות הטיפול תלוייה דווקא ב"כימיה" שנוצרת בקשר בין המטפל למטופל. מדובר בתחושה של המטופל שהוא חש אמון כלפי המטפל, שהוא מרגיש מובן, וכמובן שיש לו מוטיבציה משמעותית מספיק להצליח בטיפול. דוגמה עדכנית למחקר כזה פורסמה על ידנו בסקירה החודשית שלנו על מחקרים חדשים בפסיכולוגיה בדצמבר 2008 אשר הראתה שלא נמצא הבדל בין יעילותן של 7 שיטות שונות לטיפול פסיכולוגי בדיכאון. המחקר המצטבר בפסיכולוגיה מראה שלגישה התיאורטית של המטפל רק 10% השפעה על הצלחת הטיפול. אישיותו של המטפל, רמת המוטיבציה של המטופל, וכמובן האינטראקציה בין המטפל למטופל, הם הגורמים המשמעותיים להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. לכן, פחות חשוב לדעת מה הגישה התיאורטית של הפסיכולוג המטפל, אלא יותר את תחושת ההתאמה שנוצרת עם הפסיכולוג ברמה של אמון, הקשבה, הבנה, ונכונות להיכנס למסע הטיפולי המשותף. פירוט על 7 השיטות הפסיכולוגיות שנבדקו במחקר האמור ניתן לקרוא במאמר שלנו על דיכאון תחת הכותרת "הטיפולים הפסיכולוגים בדיכאון".

אילו סוגי פסיכולוגים יש? מי עוסק בטיפול נפשי

אילו סוגי פסיכולוגים יש? מי עוסק בטיפול נפשי?

"פסיכולוג" הוא אדם שסיים תואר שני מוכר בפסיכולוגיה ונרשם בספר הפסיכולוגים של משרד הבריאות. יש להדגיש שישנם סוגים רבים של לימודי פסיכולוגיה ולכל תחום לימוד ייעוד אחר, רובם אינם עוסקים כלל בתחום הטיפול הנפשי. לדוגמא, המגמה החינוכית מכשירה לעבודה בבתי ספר ובמערכת החינוך, המגמה המחקרית עוסקת במחקרים בתחום הפסיכולוגיה וכדומה. למעשה רק לימודי פסיכולוגיה קלינית מכשירים לעסוק בטיפול פסיכולוגי במובן הרחב של המילה. עם זאת, ההגדרה הפורמלית לעניין אינה חד משמעית שכן כל פסיכולוג רשאי לתת "ייעוץ" אך רק פסיכולוגים קליניים רשאי לעסוק ב"טיפול נפשי".
כמו כן, יש להדגיש שעצם סיום הלימודים באוניברסיטה אינו מתיר עבודה טיפולית. יש לעבור לאחר מכן התמחות ייעודית שרק לאחריה הופך הפסיכולוג ל"פסיכולוג מומחה". פסיכולוג קליני מומחה מסיים כ 4 שנים של עבודה טיפולית במוסד מוסמך, בד"כ בית חולים או מרפאה, ועובר את בחינות ההסמכה של משרד הבריאות. רשימת הפסיכולוגים מרוכזת בספר הפסיכולוגים. ניתן לראות אותה גם באינטרנט כאן. פסיכולוגים קליניים מומחים יופיעו בספר כאשר לצד מספר הרשיון שלהם יופיע סטטוס פעיל של המומחיות שלהם ולחיצה עליו תספק מידע על סוג המומחיות ומועד תחילתה.
פסיכותרפיה אינה ניתנת רק ע"י פסיכולוגים. עובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים, וכמובן רופאים פסיכיאטרים עוסקים בשיטות שונות של טיפול וייעוץ נפשי. כיום ישנם גם הרבה אנשים שנותנים ייעוץ וטיפול מתוך נסיון חייהם ובשיטות "אלטרנטיביות". לפני ובעת פניה לגורם מטפל כדאי לברר את תחום מומחיותו, נסיונו ואופן הכשרתו כדי לבחור את סוג המטפל המתאים ביותר לבעית הפניה. במקרה של שאלות זו לא בושה לבקש גם לראות תעודות הסמכה ורשיונות מקצועיים. בישראל הדבר אינו מקובל כל כך ופסיכולוגים אינם תולים בד"כ תעודות הסמכה על הקיר כפי שמקובל אצל עורכי דין או רופאים. עם זאת, במקומות רבים בעולם זהו נוהג מקובל וברור מאליו. כפי שצויין קודם, עדיף להתגבר על המבוכה הקיימת לעיתים בנושא ולברר את השאלות הללו באופן ישיר בפגישה הראשונה מאשר להתחבט בהן אח"כ. ככל שההיכרות תעמיק, הבירור הזה עלול להיות יותר מסובך ומביך.

מתי צריך טיפול תרופתי

מתי צריך טיפול תרופתי?

עולם הרפואה התקדם בעשרות השנים האחרונות וייצר תרופות גם למצבים נפשיים שונים. הפסיכולוג אינו משתמש בתרופות במהלך הטיפול אך עליו לדעת מתי יש צורך בכך ולהפנות בהתאם לרופא פסיכיאטר שיתאים את הטיפול התרופתי הנכון. רוב הפסיכולוגים מצויים בקשר עם פסיכיאטרים ורופאים אחרים שעשויים לייעץ בתחום זה. מחקרים מוכיחים שבמקרים שבהם צריך טיפול תרופתי, השילוב בין שיחות לתרופות הוא היעיל ביותר. התרופה מרגיעה את ההיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה והשיחות מאפשרות בניה וחיזוק. רצוי להתייעץ עם הפסיכולוג לגבי יעילותן של תרופות לגבי כל מקרה באופן אישי והצורך בפניה לפסיכיאטר.

האם נשמרת סודיות על התכנים שמובאים לטיפול

האם נשמרת סודיות על התכנים שמובאים לטיפול?

הטיפול הפסיכולוגי מוגן בחובת שמירת סודיות מוחלטת, הן בשירות הציבורי והן במסגרת פרטית. פסיכולוג רשאי למסור פרטים על המטופל והטיפול רק לאחר קבלת אישור בכתב מהמטופל על ויתורו על סודיות רפואית (לדוגמא, הורה מבקש מהפסיכולוג המטפל בילדו לשוחח עם יועצת בית הספר). יוצא דופן בחוק הוא מקרה בו עולה בטיפול מידע לגבי סכנת חיים מוחשית אותה ניתן למנוע. כמו כן אם מתגלה תוך הטיפול מקרה של התעללות בילדים. במקרים נדירים אלו על הפסיכולוג להתייעץ עם עמיתים בכירים ולהחליט כיצד לדווח על המקרה תוך שמירה מקסימלית על טובת המטופל. בכל שאר המקרים חייבת להישמר חובת הסודיות הרפואית.

איך לדבר בפגישה הראשונה

איך לדבר בפגישה ראשונה?

בצורה הפתוחה והישירה ביותר. חשוב לתאר בקצרה את הסטורית החיים והסיבה המרכזית בגללה נוצרה הפניה. אין צורך לתכנן מראש את הדברים, אך כמובן הדבר אפשרי. לכל פסיכולוג סגנון אחר לפתיחת הדיאלוג בפגישה הראשונה. הגיעו עם מחשבותיכם ותנו למפגש להתנהל בצורה טבעית.

ואם זה לא מסתדר

ואם זה לא מסתדר?

לא כל מפגש בינאישי מצליח. מאחר והמפגש הטיפולי הוא ייחודי ודורש גם "כימיה" אישית בין המטפל למטופל ישנם מצבים בהם נוצרת תחושה שהטיפול לא עוזר. חשוב להיות מודע לתחושות כאלו ולהביא אותם בצורה פתוחה וגלויה למפגש הטיפולי. חשוב לבחון מה הסיבה האמיתית לתחושה, האם זה באמת מצב ניטראלי של תהליך שכדאי לסיימו, או אולי דווקא תחושת התקיעות היא הסיפור האמיתית מאחורי הטיפול (לדוגמא, מטופל שמרגיש תמיד תקוע במערכות יחסים מחוץ לטיפול, משחזר באופן טבעי את הבעיה גם בתוך הטיפול, או, מטופל עם צורך עצום בשליטה, חוסם את עצמו באופן לא מודע והופך את הטיפול לריק מתוכן). סביר להניח שהדיון המשותף בנושא יניב מסקנות מעשיות האם יש לסיים את הטיפול או להמשיכו. במידה ודיאלוג כזה לא נוצר מסיבה כלשהי וחולף זמן ללא כל תוצאות, רצוי לשקול סיום טיפול והחלפת מטפל. חשוב תמיד לזכור ששינוי תהליכים פסיכולוגיים אורך זמן ובא לידי ביטוי בדרכים שונות ומיוחדות. כדאי לשאול את עצמכם האם אתם במבוי סתום או שבעקבות הטיפול חלו שינויים, גם אם אלו לא השינויים שאותם תכננתם מראש. נפלאות דרכי הלא מודע באופן הובלתו לפתרונות.

למה לא לדבר עם חבר או חברה במקום ללכת לפסיכולוג

למה לא לדבר עם חבר או חברה במקום ללכת לפסיכולוג?

כדאי מאוד לדבר עם חברים וקרובים. סביבה תומכת היא בסיס מצויין להתמודדות ושיפור במצב. עם זאת, החבר הקרוב שונה מפסיכולוג בכמה היבטים. ראשית, הפסיכולוג הוא אדם ניטראלי יותר ולעיתים נדרשת התבוננות כזו על הדברים כדי לעזור. בנוסף, לפסיכולוג ידע וכלים להבנה של תהליכים פסיכולוגיים, מודעים ושאינם מודעים, אותם רכש במהלך שנים ארוכות של הכשרה מקצועית, הדרכה והתנסות מקצועית. גורם נוסף הוא העובדה שהפסיכולוג רכש נסיון גם מתוך העבודה עצמה. אמנם כל אדם שונה וייחודי, אך בכל זאת יש אפשרות ללמוד מהנסיון ומהאופן בו אנשים עם בעיות דומות נעזרו (הן בעבודה הפרקטית והן בתיאורי המקרה בספרות המקצועית). לבסוף, המסגרת שמספק הטיפול הפסיכולוגי חשובה מאוד לצורך ההתמודדות. לנפש יש תכונה מעניינת לפיה כאשר יש יום ושעה קבועים סביבם המטופל מתארגן לצורך טיפול נפשי בעצמו, משהו חדש קורה, בדיוק כמו בכל מסגרת אחרת שגורמת לנו להתארגן סביב משימה.

מה ההבדל בין אימון לטיפול פסיכולוגי

מה ההבדל בין אימון לטיפול פסיכולוגי?

אימון הוא שיטה לתהליך הנחיה ממוקד למען מטרות מוגדרות מראש. המונח אימון לקוח מעולם הספורט בו מאמן הספורט המומחה בתחום מסויים עוזר לספורטאי למצות את הכישרון הגלום בו בצורה המיטבית ביותר. ניתן לומר שהתשתית התיאורית של האימון מגיע מתחום הפסיכולוגיה החיובית, ניתן לקרוא מאמר בתחום זה כאן באתר.
הבעיה העיקרית של תחום האימון, לפחות בישראל, הוא היעדר קריטריונים ברורים מי יכול להיקרא מאמן ומי לא. בהעדר חוק ופיקוח נוצר מצב בו אנשים רבים ובלתי מיומנים עוסקים כיום באימון. לדבר זה סיכונים לא מבוטלים, החל ממקרי שרלטנות, ובמקרים קיצוניים, בעיקר במקרי משבר – לסיכון ממשי של המאומן.
לא קל להגדיר היכן נגמר האימון והיכן מתחיל הטיפול הפסיכולוגי כיוון שבכל אחת מהשיטות יש רכיבים משתי השיטות. ניתן אולי לומר שהאימון נועד לאנשים המחפשים למממש מטרות מסוימות והטיפול הפסיכולוגי מיועד יותר להתמודדות ופתרון מכשולים שעולים במסע החיים.
במצב שנוצר בישראל ההבדל העקרוני באמת בין אימון לטיפול פסיכולוגי הוא לא בשיטה אלא בסוגי המטפלים. פסיכולוגים קיבלו הכשרה מקצועית ארוכת שנים ועברו תהליך רישוי של משרד הבריאות. בהעדר קריטריונים ברורים להכשרת מאמנים יש להקפיד בבחירת מאמן בבדיקת הרקע המקצועי והניסיון של המאמן.
ניתן לקרוא בקישור הבא כתבה עיתונאית על אימון שבה נכלל ראיון עם פרופ' אורן קפלן.

האם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי לחולשה

האם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי לחולשה?

אין אדם שלא יכול להנות מטיפול פסיכולוגי. עם זאת, הפניה לטיפול נעשית על פי רוב בעיתוי בו קיימת מצוקה משמעותית שפוגעת באיכות החיים. בעבר היו סטיגמות סביב נושא הטיפול הנפשי. התקופה המודרנית שהביאה עימה שאיפה מתמדת למימוש עצמי ואיכות חיים חיצונית ופנימית הביאה גם תרבות ליברלית יותר כלפי הטיפול הפסיכולוגי. אין צורך ב"טיפול פסיכולוגי להמונים", אולם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי למודעות והבנה שמותר ואפשר להיעזר. באנלוגיה אפשר לומר שקרש נוקשה עומד חזק תקופת מה אולם בסופו של דבר נשבר. דווקא ענף גמיש יכול לנוע מצד לצד ולהישאר שלם ולצמוח לעץ עבות. אידיאולוגיה של נוקשות, קשיחות וסירוב לקבל עזרה מובילה פעמים רבות לשבר ומשבר. פניה בזמן המתאים לטיפול עשויה להצביע על נכונות להתמודד ועל חוסן נפשי. דווקא ההתארגנות הנוקשה מועדת יותר לשבר וכאשר פונים לבסוף לטיפול במצב של "אין ברירה" ההתמודדות קשה הרבה יותר.

The post איך לבחור פסיכולוג? עובדות ומידע לגבי טיפול פסיכולוגי appeared first on PSY.

מפגש עם פסיכולוג מכונה טיפול פסיכולוגי. ביטויים נפוצים נוספים הם ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה (טיפול בשיחות) ועוד. מדובר על מפגש עם איש מקצוע שמתמחה בהבנת תהליכים נפשיים, מודעים ושאינם מודעים, בהתבוננות ביחסים בינאישיים, בקשר בין גוף ונפש וכדומה. הפסיכולוגיה עוסקת במכלול התחושות המחשבות והחוויה האנושית. הפסיכולוגיה הקלינית היא התחום הטיפולי והאישי בפסיכולוגיה. כל אדם מוצא עצמו בשלב כלשהו לאורך חייו במצוקה או התלבטות. פעמים רבות אנשים מתמודדים עם צמתי המשבר בעצמם ובעזרת סביבתם הקרובה. אולם לעיתים יש צורך בעזרה מקצועית כדי לאפשר שינוי. זה המקום שטיפול פסיכולוגי משתלב בתמונה.

מה ההבדל בין בעיה או התמודדות פסיכולוגית לבין הפרעה נפשית או מחלת נפש Mental Disorder

"הפרעה נפשית" Mental-Disorder הוא ביטוי פסיכיאטרי ולא מוצלח במיוחד, לפחות בתרגומו לשפה העברית, למגוון של התמודדויות, קשיים ובעיות פסיכולוגיות שאיתן מתמודדת האוכלוסיה הרחבה בעולם.DSM הוא ספר האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי להפרעות נפשיות בהוצאת אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית. ראשי התיבות שלו מתייחסים ל: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders חלקיו המוכרים והיישומיים ביותר כוללים את הציר הראשון המתייחס להפרעות ומחלות נפשיות, והציר השני המתייחס להפרעות אישיות. אולם הגישה האבחונית של ה-DSM, למרות היותה הפופולארית והשימושית ביותר בעולם בריאות הנפש, אינה חפה מביקורת וקונטרוברסיה. לדוגמה, "הפרעות האישיות" המוגדרות בה לוקות בהכללה ניכרת בין אנשים שסובלים מבעיות פסיכולוגיות שונות, ולא מספקות גם טיפול דיפרנציאלי לכל הפרעה והפרעה. מערכת האבחנות של ה-DSM עלולה ליצור סטיגמה על קהלים רחבים למדי באוכלוסיה שכן השימוש בביטוי "הפרעות נפשיות" Mental-Disorders עלול לעורר תדמית בעייתית, הן כלפי מי שמתמודד עם קשיים או בעיות פסיכולוגיות, והן כלפי הטיפול הנפשי עצמו. בתקופתנו, פניה לטיפול פסיכולוגי נפוצה ומקובלת בקרב האוכלוסיה הרחבה והנורמטיבית, מסיבות רבות, חברתיות ואחרות. אנו סבורים שכפי שבשנות ה-70 החליט איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי לבטל את קביעתו כי הומוסקסואליות הינה הפרעה נפשית, יתכן שהגיע הזמן כיום לשנות באופן כללי את הביטוי "הפרעה נפשית" למונח יותר סובלני, שפתוח לטווח רחב של תופעות והתמודדויות, בעיקר לצורך מתן כבוד ולגיטימציה למי שמעוניין לפתח מודעות כלפי תופעות פסיכולוגיות שחש על עצמו, בתוכו ואצל אחרים, וכמובן כלפי הטיפול הפסיכולוגי באופן כללי. רוב האנשים שפונים לטיפול פסיכולוגי הם אנשים בריאים בנפשם אשר מעוניינים להתמודד דרך הטיפול עם בעיה שמטרידה אותם ולהביא לשינוי חיובי בחייהם. לקורא הנאיבי הסבור שמדובר בדקדקנות לשונית בלבד, חשוב לציין שהתמודדויות וקשיים פסיכולוגיים (המכונים כאמור "הפרעות נפשיות" Mental-Disorders בשפה הרפואית) נפוצים מאוד בקרב האוכלוסיה הרחבה בעולם כולו. משרד הבריאות האמריקאי מדווח שבהתאם לסקר האוכלוסין האחרון יותר מרבע מהאוכלוסיה הבוגרת מעל גיל 18 בארה"ב סובלת מבעיה פסיכולוגית כלשהי בכל שנה (לפי הגדרתה האבחונית כהפרעה או מחלה ב DSM). סביר להניח שמדובר בדיווח מוטה כלפי מטה, שכן אנשים רבים שאינם פונים לטיפול סובלים מבעיות פסיכולוגיות שהיו מוגדרות גם הן ע"י הDSM כהפרעות נפשיות. מכאן שבקלות ניתן לראות כיצד רוב אוכלוסית העולם עונה על קריטריונים פתולוגיים של האבחון הפסיכיאטרי. במצב כזה הגדרת הנורמאליות והפתולוגיה מעוררת תהייה ודורשת שינוי. אנו זוכרים שבתקופת ההתמחות שלנו כאשר עבדנו בבית חולים נדרשנו על ידי קופות החולים אשר מימנו את הטיפול הפסיכולוגי למבוטחיהם, למלא טופס אבחון עבור קופת החולים ובו דיאגנוזה לפי ה-DSM. פעמים רבות הבעיה הפסיכולוגית עימה הגיע המטופל היתה נורמטיבית ולא דרשה תווית פסיכיאטרית, אולם בפועל כל מטופל "זכה" לתווית שכזו, אחרת לא יכול היה לקבל טיפול במימון קופת החולים או המדינה. התוצאה העגומה הינה שמטופלים בשירות הציבורי מקבלים אבחנה פסיכיאטרית אשר יוצרת סטיגמה ורתיעה מקבלת טיפול פסיכולוגי. הסיבה העיקרית להיווצרות מצב זה היא נסיון להקביל בין הטיפול הפסיכולוגי לטיפול רפואי. לעיתים הקבלה זו מתאימה ונכונה, אך לעיתים היא שגויה ומזיקה, גם בשל הסטיגמה של "מחלת הנפש" אך בעיקר מאחר והטיפול הפסיכולוגי שונה באופן מהותי ברוב המקרים מהמודל הרפואי, כפי שנפרט בהמשך – עיקר ההבדל הוא שבמודל הרפואי יש למצוא את המחלה, ותרופה חיצונית פותרת אותה, ואילו שבמודל הפסיכולוגי הפתרון מגיע דרך כוחותיו של המטופל ויכולתו האישית להביא לשינוי. זוהי "התרופה" הפסיכולוגית העיקרית. יש לציין כמובן, שיש הבדלים בעוצמת הקושי הפסיכולוגי שעימו אנשים פונים לטיפול, ולעיתים המונח "הפרעה" או "מחלה" יכול לאפיין גם את ההתמודדות הפסיכולוגית. לדוגמה, לפני נתוני משרד הבריאות האמריקאי, כרבע מהאנשים המקבלים אבחנה פסיכיאטרית לפי ה-DSM (כ-7% מהאוכלוסיה הבוגרת) סובלים מבעיה פסיכולוגית חמורה עד כדי מניעת תפקוד יומיומי תקין. האתגר במצבים כאלה יהיה לעיתים לא רק בפתרון הבעיה, אלא בשיפור המצב לכזה שאפשר יהיה לחיות איתו בתפקוד יום-יומי טוב יותר. לא ניתן לטשטש את עוצמת ההתמודדות של החברה שלנו כיום עם בעיות פסיכולוגיות שכן לפני נתוני ארגון הבריאות העולמי בעיות פסיכולוגיות מהוות כיום את התסמונת הרפואית החמורה ביותר בארה"ב ובעולם המערבי עבור גילאי 15-44 (בפגיעתן בקיצור תוחלת החיים ופגיעה באיכות החיים), והתחזית הינה שתוך מספר שנים היא תחול על כל טווח הגילאים באוכלוסיה, אף יותר ממחלות הלב המהוות כיום הגורם הראשון בין המחלות (פירוט רב יותר על נושא זה במאמר שלנו על פסיכולוגיה חיובית ובהמשך מאמר זה). לסיכום, "הפרעה נפשית" או "מחלה נפשית" אינם רק ביטויי אבחנה פסיכיאטריים-רפואיים, אלא גם ביטוי נורמטיבי המציין מהו "מופרע" ומה "נורמאלי". לעומתם התמודדויות, בעיות, קשיים פסיכולוגיים, וביטויים מקבילים לכך, אינם שיפוטיים ברמה החברתית, אלא מתייחסים לפנומנולוגיה של הפרט ולחוויתו האישית. במאמר זה ובאתר כולו לא יכולנו להימנע לגמרי מהשימוש במונחים הרפואיים, שכן הם חלק מהטרמינולוגיה המקובלת, וחשוב שהמידע שנמסור יהיה גם מדוייק מבחינה סמנטית, עם זאת, אני שואפים להשתמש בביטויים הפסיכולוגיים ולא הפסיכיאטריים, אשר תואמים יותר את תפיסת עולמנו המקצועית והאישית, ולדעתנו גם את המציאות של רוב האנשים הפונים כיום לטיפול פסיכולוגי. גישה זו נתמכת כיום על ידי הנחיות האתיקה של ה APA, ארגון הפסיכולוגים האמריקאי.

איך לדעת האם צריך לפנות לטיפול

אין תשובה חד משמעית לשאלה והיא אישית למדי. בעיקרון, כאשר איכות החיים נפגעת או אינה מגיעה לרמה המצופה בשל בעיה פסיכולוגית או בעיה אחרת במציאות החיצונית רצוי לפנות לטיפול. השאלה קשורה במידה רבה לנושאים עליהם כתבנו בפסקה הקודמת, שהרי אם בעיה פסיכולוגית היא "הפרעה נפשית" ישנה באמת התלבטות משמעותית האם לפנות לטיפול, כיוון שפנייה כזו כרוכה בהכרה ש"יש בי משהו פתולוגי". לעומת זאת, הכרה בכך שטיפול פסיכולוגי הוא תהליך נורמטיבי ובריא המתאים לאוכלוסיה הרחבה, שמיועד לשיפור איכות החיים בתקופה של התמודדות וקושי, ההתלבטות האישית פחות קריטית, ועוצמתה הרגשית צריכה להשתוות לשאלה האם לקבוע תור לרופא המשפחה או ליועץ אחר. לאחר הסרת הסטיגמה ונכונות לקבל את הפניה לפסיכולוג כתהליך בריא, מתחילה ההתלבטות האמיתית – "האם אני באמת מוכן לטפל בעצמי ולהביא לשינוי בחיי?". עד כמה שהדבר יכול להישמע מפתיע, ההתלבטות האמיתית, ולרוב הלא-מודעת, של אנשים האם לפנות לטיפול הוא החשש משינוי, והקושי לגייס מוטיבציה ורצון לשינוי זה, גם אם הוא נראה הדבר הנכון ביותר לאדם שמחפש לשפר את איכות חייו ודפוסי ההתמודדות עם אתגרי החיים. באנלוגיה שנשתמש בה גם בהמשך, הרבה אנשים יודעים שהם צריכים להפחית במשקל. כמה מהם פונים לדיאטנית ומצליחים לשמור על משקל אופטימאלי לאורך שנים? מעטים מאוד. במידה מסוימת להישאר עם הבעיה ולא לטפל בה, זה יותר נוח מבחינת הדימוי העצמי, זה נותן הרגשה שבעצם "העניין לא חמור כל כך", ו"שבכל רקע שארצה, העניינים יסתדרו", כך ש"זה בשליטה שלי". לעיתים הצורך בשליטה חזק יותר מהצורך להתמודד עם הבעיה, ומונע את הפניה לטיפול פסיכולוגי.

כיצד בוחרים פסיכולוג

בחירת מטפל מתאים תלויה במספר גורמים. ראשית, האם לפנות למסגרת ציבורית או פרטית. המסגרת הציבורית כוללת בעיקר את מרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות ובתי החולים, מטפלים המצויים בהסדר של קופת החולים, וארגונים המספקים טיפול לאוכלוסיות ספציפיות כמו סטודנטים, ניצולי שואה, נפגעי משרד הביטחון וכדומה. המסגרת הפרטית היא רחבה מאוד, היא כוללת בעיקר פסיכולוגים קליניים ובעלי מקצוע נוספים בפסיכותרפיה שפועלים באופן עצמי. יתרונו העיקרי של הטיפול בשירות הציבורי הוא העלות הנמוכה. לכאורה מדובר בדבר טכני, אך בהתחשב בכך שטיפול פסיכולוגי הוא על פי רוב תהליך ממושך של כמה חודשים לפחות, מדובר בשיקול קריטי. במידה ואדם מתקשה לשלם עבור טיפול פסיכולוגי זוהי אחריותו האישית כלפי עצמו לפנות לטיפול דרך מסגרות השירות הציבורי כדי לאפשר לעצמו מרווח סביר של פגישות טיפוליות עד לשיפור במצבו. יש להדגיש שרוב הפסיכולוגים הקליניים אשר עובדים בשירות הציבורי, לפחות אלו שמצויים אחרי שלב ההתמחות, עובדים גם באופן פרטי מחוץ לשירות, ולפיכך רמתם המקצועית טובה ואין חשש שרמת הטיפול הציבורי תהיה פחות טובה בהיבט הפרסונאלי. עם זאת, לפניה למוסדות הציבוריים כמה חסרונות לוגיסטיים משמעותיים, בעיקר בהקשר לרמת הגמישות בנושאים כגון תור המתנה עד קבלת הטיפול, חוסר אפשרות לבחור במטפל מסויים, מגבלה על מועדי ושעות המפגש, תדירות המפגשים, ולעיתים  בעיות הקשורות לחיסיון וסודיות, שכן יש להירשם במאגרי המידע של המוסדות המטפלים. הפניה לטיפול בשירות הציבורי נעשית בדרכים הבאות: ניתן לפנות לצוות בריאות הנפש בסניף קופת החולים באזור המגורים ולברר אילו שירותים פסיכולוגיים הם מאפשרים. בנוסף ניתן לפנות לכל מרפאה ציבורית באזור המגורים: מרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות או מחלקות חוץ בבתי החולים הכלליים והפסיכיאטרים ברחבי הארץ שנותנים בד"כ שירות לקהל הרחב. כמו כן ניתן לפנות לגופים שנותנים טיפול לאוכלוסיות יעודיות כגון שירותי ייעוץ לסטודנט באוניברסיטאות, "עמך" לניצולי שואה ודור שני, ועוד. אפשר גם לצלצל לאגף הרווחה בעיריה ולברר אילו אפשרויות יש במסגרת העיריה לטיפול, יש הבדלים בין רשות אחת למשניה. הפניה לטיפול פסיכולוגי פרטי יכולה להיעשות במספר דרכים. פעמים רבות פונים באמצעות היכרות אישית והמלצה של אדם מוכר. במקרים אחרים ניתן לפנות בעזרת מדריכים שונים כגון דפי זהב וכמובן באמצעות האינטרנט. לפעמים ההתלבטות כיצד לבחור פסיכולוג גורמת לרפיון ידיים ודחיה של הפניה, וכמובן החרפת או הזנחת הטיפול. חשוב לזכור שהטיפול הוא בסופו של דבר מפגש אישי בין שני אנשים וכמו בכל מפגש כזה נדרש מצד אחד זמן כדי להכיר ולהעריך האם הקשר נכון ומתאים, אך במקביל חשוב להיות מודע לתחושות הפנימיות. אם הקשר נראה לא נכון ולא מתאים אפשר בהחלט להיפרד אחרי מספר פגישות היכרות ולבחור בפסיכולוג אחר.

אילו סוגי טיפולים פסיכולוגיים קיימים

בהמשך מאמר זה נעסוק בכך בהרחבה, אך בעיקרון, למרות שישנם מאות סוגים של טיפול פסיכולוגי, ניתן לסווגם בכלליות לשני סוגים עיקריים: הטיפול הדינמי שהוא בד"כ תהליך ארוך טווח והטיפול הממוקד וקצר המועד. בעיות ממוקדות המשפיעות על תחום צר בחיים ניתנות לטיפול בגישה ממוקדת בטווח זמן קצר יחסית של מספר פגישות, למשל, התלבטויות ממוקדות, חרדת טיסות, חרדת בחינות, פוביות שונות ועוד. לעומת זאת נושאים הקשורים להתמודדות פסיכולוגית בעלת רקע אישי ממושך או עמוק, נטיות אישיות ותחומי חיים הנוגעים לנושאים נרחבים יותר (למשל, שאלות של זהות אישית, קשיים ביצירת קשר זוגי, דימוי עצמי וכדומה) דורשים בד"כ מסע ארוך ומקיף שעשוי לקחת זמן רב יותר. קשה להגדיר בדיוק את אורך התהליך, הוא אינדיבידואלי ודורש היכרות אישית. באופן פורמלי טיפול קצר מועד מוגדר ככזה שאורך ממספר בודד של פגישות ועד חצי שנה. טיפול ארוך מועד נחשב לכזה שאורך חודשיים ומעלה. רוב הפסיכולוגים הקליניים בישראל הוכשרו לטיפול דינמי אולם בשנים האחרונות גוברת המודעות גם לטיפולים קצרי מועד. יש להדגיש שההבנה לתהליכי עומק פסיכולוגיים חשובה לכל סוג של טיפול, גם אלו הממוקדים. הטיפולים הפסיכולוגים גם מובחנים בפורמט המפגש: אישי, זוגי, משפחתי, קבוצתי, למבוגרים, לילדים, ועוד. הטיפול האישי הוא הנפוץ ביותר. במקרים של התמודדויות הקשורות לזוגיות ומשפחה נפוצים גם טיפולים זוגיים ומשפחתיים. הטיפול הקבוצתי יכול להשתלב עם או בלי טיפול אישי ונותן מינון מעניין של התמודדות פנים אישית ובין אישית. עם זאת, הוא אינו נפוץ וניתן למצוא עבודה קבוצתית בעיקר בארגונים ומקומות עבודה סביב תהליכים של ייעוץ ופיתוח ארגוני.

האם הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מזה במבוגרים

הטיפול בילדים שונה מהטיפול במבוגרים בשל ההבדלים בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית. טיפול זה דורש נסיון והתמחות ייחודיים. טיפול בילדים נעשה פעמים רבות באמצעות משחק-תרפיה. ככל שהילדים גדלים נעשה הטיפול דומה יותר לטיפול בשיחות במבוגרים. במקרה של ילדים קטנים מומלץ פעמים רבות לתת הדרכה להורים ולא בהכרח לטפל ישירות בילד עצמו. במקרה של תינוקות כדאי לפנות למכון להתפתחות הילד. יש מספר מועט יחסית של מטפלים ומרפאות המתמחות בטיפול פסיכולוגי בגיל הקודם לגן. אין ספק שגם כשהילד נמצא בטיפול פסיכולוגי באופן אישי, ההורים חייבים להיות חלק מהתהליך הטיפולי כפי שמסוכם ב"חוזה הטיפולי" בין המטפל למשפחה. לעיתים ניתן לשלב טיפול בילדים (ולעיתים גם במבוגרים) בשיטות אחרות, לדוגמה, טיפול בתנועה, באומנות, במוסיקה, באמצעות עבודה עם בעלי חיים, ריפוי בעיסוק ועוד. אלו מועברים ע"י אנשי מקצוע המתמחים בתחום הספציפי בתיאום עם הפסיכולוג המטפל.

האם חשוב לדעת את הגישה התיאורטית של הפסיכולוג שלי

לכאורה הגישה התיאורטית של המטפל אמורה להיות המקור המרכזי להצלחתו של הטיפול הפסיכולוגי. היינו עשויים, למשל, לצפות שגישה דינאמית תתאים למערכת סימפטומים אחת וגישה ביהביוריסטית תתאים באופן מובהק למערכת סימפטומים אחרת. צפייה זו נובעת מהאופן בו עולם הרפואה בוחן סימפטומים ומתאים לכל אחד תרופה ייחודית. עם זאת, כנראה שהנפש והפסיכולוגיה אינן פועלות באותה צורה. עבור רוב הבעיות הפסיכולוגיות לא נמצא טיפול אחד עדיף על פני טיפולים אחרים. מטופל עשוי להגיע להישגים טיפוליים אצל שני פסיכולוגים שונים שמגיעים מגישות תיאורטיות ויישומיות שונות ואף הפוכות זו לזו. הסיבה העיקרית לממצא מפתיע זה, אשר חוזר על עצמו שוב ושוב במחקרים מדעיים שפורסמו ב-40 השנה האחרונות, היא שיעילות הטיפול תלוייה דווקא ב"כימיה" שנוצרת בקשר בין המטפל למטופל. מדובר בתחושה של המטופל שהוא חש אמון כלפי המטפל, שהוא מרגיש מובן, וכמובן שיש לו מוטיבציה משמעותית מספיקה להצליח בטיפול. דוגמה עדכנית למחקר כזה פורסמה על ידנו בסקירה הבאה אשר הדגימה מחקרית שלא נמצא הבדל בין יעילותן של 7 שיטות שונות לטיפול פסיכולוגי בדיכאון. המחקר המצטבר בפסיכולוגיה מראה שלגישה התיאורטית של המטפל רק 10% השפעה על הצלחת הטיפול. אישיותו של המטפל, רמת המוטיבציה של המטופל, וכמובן האינטראקציה בין המטפל למטופל, הם הגורמים המשמעותיים להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. לכן, פחות חשוב לדעת מהי הגישה התיאורטית של הפסיכולוג המטפל, אלא יותר את תחושת ההתאמה שנוצרת עם הפסיכולוג ברמה של אמון, הקשבה, הבנה, ונכונות להיכנס למסע הטיפולי המשותף. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שהיכרות ובניית אמון אינם נוצרים בן רגע, וגם בכימיה יש תהליכים שלוקחים זמן. חשוב לתת לתהליך הזדמנות ראוייה, בעיקר לאנשים שחלק מהבעיה שעימה הם מתמודדים היא תקשורת בין אישית ויצירת קשר בין אישי, שכן דווקא במקרים כאלה קשיים ביצירת ההתקשרות עם המטפל יכולים לשמש חומר גלם לפתרון והתמודדות עם הבעיה (נכתוב על כך מעט יותר בהמשך). פירוט על 7 השיטות הפסיכולוגיות שנבדקו במחקר האמור ניתן לקרוא במאמר שלנו על דיכאון תחת הכותרת "הטיפולים הפסיכולוגים בדיכאון".

אילו סוגי פסיכולוגים יש – מי עוסק בטיפול נפשי

"פסיכולוג" הוא בוגר תואר שני מוכר בפסיכולוגיה שנרשם בספר הפסיכולוגים של משרד הבריאות. "פסיכולוג מומחה" הוא מי שגם עבר תהליך התמחות בתום לימודיו ועבר בחינות הסמכה של משרד הבריאות. כיום יש מגוון רחב של התמחויות בפסיכולוגיה, אשר נותנים מענה לצרכים טיפוליים וייעוציים שונים: פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה רפואית, ועם הזמן יוכרו בוודאי התמחויות נוספות. פירוט נרחב על חוק הפסיכולוגים ניתן למצוא באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ובמקורות נוספים. רשימת הפסיכולוגים מרוכזת ב"פנקס הפסיכולוגים". ניתן לראות אותה גם באינטרנט כאן. פסיכולוגים מומחים יופיעו בפנקס הפסיכולוגים כאשר לצד מספר הרשיון שלהם יופיע סטטוס פעיל של המומחיות שלהם ולחיצה עליו תספק מידע על סוג המומחיות ומועד תחילתה. פסיכותרפיה אינה ניתנת רק ע"י פסיכולוגים. עובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים, וכמובן רופאים פסיכיאטרים עוסקים בשיטות שונות של טיפול וייעוץ נפשי. כיום ישנם גם הרבה אנשים שנותנים ייעוץ וטיפול מתוך נסיון חייהם ובשיטות "אלטרנטיביות", עם ובלי הסמכה מקצועית. לכן מומלץ, לפני ובעת פניה לגורם מטפל, לברר את תחום מומחיותו, נסיונו ואופן הכשרתו כדי לבחור את סוג המטפל המתאים ביותר לבעית הפניה. במקרה של התלבטות ושאלות זו לא בושה לבקש גם לראות תעודות הסמכה ורשיונות מקצועיים. בישראל הדבר אינו מקובל כל כך ופסיכולוגים אינם תולים בד"כ תעודות הסמכה על הקיר כפי שמקובל אצל עורכי דין או רופאים. עם זאת, במקומות רבים בעולם זהו נוהג מקובל וברור מאליו. כפי שצויין קודם, עדיף להתגבר על המבוכה הקיימת לעיתים בנושא ולברר את השאלות הללו באופן ישיר בפגישה הראשונה מאשר להתחבט בהן אח"כ. ככל שההיכרות תעמיק, הבירור הזה עלול להיות יותר מסובך ומביך, וכפי שצויין קודם לכן, האמון בין המטפל למטופל הוא בסיס חשוב להצלחת הטיפול.

מתי צריך טיפול תרופתי

עולם הרפואה התקדם בעשרות השנים האחרונות וייצר תרופות גם למצבים נפשיים שונים. הפסיכולוג אינו משתמש בתרופות במהלך הטיפול אך עליו לדעת מתי יש צורך בכך ולהפנות בהתאם לרופא פסיכיאטר או לרופא המשפחה שיתאים את הטיפול התרופתי הנכון. רוב הפסיכולוגים מצויים בקשר עם פסיכיאטרים ורופאים אחרים שעשויים לייעץ בתחום זה. מחקרים מוכיחים שבמקרים שבהם צריך טיפול תרופתי, השילוב בין שיחות לתרופות הוא היעיל ביותר. התרופה מרגיעה את ההיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה והשיחות מאפשרות בניה וחיזוק. רצוי להתייעץ עם הפסיכולוג לגבי יעילותן של תרופות לגבי כל מקרה באופן אישי והצורך בפניה לפסיכיאטר.

אם נשמרת סודיות על התכנים שמובאים לטיפול

הטיפול הפסיכולוגי מוגן בחובת שמירת סודיות מוחלטת, הן בשירות הציבורי והן במסגרת פרטית. פסיכולוג רשאי למסור פרטים על המטופל והטיפול רק לאחר קבלת אישור בכתב מהמטופל על ויתורו על סודיות רפואית (לדוגמה, הורה מבקש מהפסיכולוג המטפל בילדו לשוחח עם יועצת בית הספר). יוצא דופן בחוק הוא מקרה בו עולה בטיפול מידע לגבי סכנת חיים מוחשית אותה ניתן למנוע. כמו כן אם מתגלה תוך הטיפול מקרה של התעללות בילדים. במקרים נדירים אלו על הפסיכולוג להתייעץ עם עמיתים בכירים ולהחליט כיצד לדווח על המקרה תוך שמירה מקסימלית על טובת המטופל. בכל שאר המקרים חייבת להישמר חובת הסודיות הרפואית.

מה לומר ואיך לדבר בפגישה הראשונה?

בצורה הפתוחה והישירה ביותר. חשוב לתאר בקצרה את היסטורית החיים והסיבה המרכזית בגללה נוצרה הפניה. אין צורך לתכנן מראש את הדברים, אך כמובן הדבר אפשרי. לכל פסיכולוג סגנון אחר לפתיחת הדיאלוג בפגישה הראשונה. הגיעו עם מחשבותיכם ותנו למפגש להתנהל בצורה טבעית.

ואם זה לא מסתדר?

לא כל מפגש בין-אישי מצליח. מאחר והמפגש הטיפולי הוא ייחודי ודורש גם "כימיה" אישית בין המטפל למטופל ישנם מצבים בהם נוצרת תחושה שהטיפול לא עוזר. חשוב להיות מודע לתחושות כאלו ולהביא אותם בצורה פתוחה וגלויה למפגש הטיפולי. חשוב לבחון מה הסיבה האמיתית לתחושה, האם זה באמת מצב ניטראלי של תהליך שכדאי לסיימו, או אולי דווקא תחושת התקיעות היא הסיפור האמיתית מאחורי הטיפול (לדוגמה, מטופל שמרגיש תמיד תקוע במערכות יחסים מחוץ לטיפול, משחזר באופן טבעי את הבעיה גם בתוך הטיפול, או, מטופל עם צורך עצום בשליטה, חוסם את עצמו באופן לא מודע והופך את הטיפול לריק מתוכן). סביר להניח שהדיון המשותף בנושא יניב מסקנות מעשיות האם יש לסיים את הטיפול או להמשיכו. במידה ודיאלוג כזה לא נוצר מסיבה כלשהי וחולף זמן ללא כל תוצאות, רצוי לשקול סיום טיפול והחלפת מטפל. חשוב תמיד לזכור ששינוי תהליכים פסיכולוגיים אורך זמן ובא לידי ביטוי בדרכים שונות ומיוחדות. כדאי לשאול את עצמכם האם אתם במבוי סתום או שבעקבות הטיפול חלו שינויים, גם אם אלו לא השינויים שאותם תכננתם מראש. נפלאות דרכי הלא מודע באופן הובלתו לפתרונות.

אולי עדיף לדבר עם חבר או חברה במקום ללכת לפסיכולוג?

כדאי מאוד לדבר עם חברים וקרובים. סביבה תומכת היא בסיס מצויין להתמודדות ושיפור במצב, ולעיתים קרובות היא באמת מספיקה – לא על כל דבר צריך פסיכולוג. עם זאת, על פי רוב אנשים פונים לטיפול אחרי שמיצו את הפוטנציאל של פתרון ההתמודדות הפסיכולוגית שלהם בתוך המסגרות החברתיות הקיימות, והם מחפשים את הגורם המקצועי המטפל כדי להתמודד באופן שונה עם התמודדויות אלה. לעיתים חשובה להם גם הסודיות והדיסקרטיות שכן לא תמיד קל לחשוף בפני אנשים קרובים נושאים רגישים. החבר הקרוב שונה, אם כן, מהפסיכולוג בכמה היבטים. ראשית, הפסיכולוג הוא אדם ניטראלי יותר ולעיתים נדרשת התבוננות כזו על הדברים כדי לעזור. בנוסף, לפסיכולוג ידע וכלים להבנה של תהליכים פסיכולוגיים, מודעים ושאינם מודעים, אותם רכש במהלך שנים ארוכות של הכשרה מקצועית, הדרכה והתנסות מקצועית. גורם נוסף הוא העובדה שהפסיכולוג רכש נסיון גם מתוך העבודה עצמה. אמנם כל אדם שונה וייחודי, אך בכל זאת יש אפשרות ללמוד מהנסיון ומהאופן בו אנשים עם בעיות דומות נעזרו (הן בעבודה הפרקטית והן בתיאורי המקרה בספרות המקצועית). לבסוף, המסגרת שמספק הטיפול הפסיכולוגי חשובה מאוד לצורך ההתמודדות. לנפש יש תכונה מעניינת לפיה כאשר יש יום ושעה קבועים סביבם המטופל מתארגן לצורך טיפול נפשי בעצמו, משהו חדש קורה, בדיוק כמו בכל מסגרת אחרת שגורמת לנו להתארגן סביב משימה. טיפול פסיכולוגי אורך, מן הסתם, שעה או מספר שעות קטן בשבוע, בעוד מפגש עם חברים ומשפחה יכול להתרחש בתדירות גבוהה יותר. ניתן להיעזר בקשרים הללו כדי לדבר על מה שעלה בטיפול, על התלבטויות שנובעות מתוך התהליך, ואפילו על התלבטויות לגבי עצם הטיפול עצמו.

מה ההבדל בין אימון coaching – לטיפול פסיכולוגי

אימון (או קואצי'נג בלועזית, כפי שמכונה בד"כ בישראל) הוא שיטה לתהליך הנחיה ממוקד למען מטרות מוגדרות מראש. המונח אימון לקוח מעולם הספורט בו מאמן הספורט המומחה בתחום מסויים עוזר לספורטאי למצות את הכישרון הגלום בו בצורה המיטבית ביותר. ניתן לומר שהתשתית התיאורית של האימון מגיע מתחום הפסיכולוגיה החיובית, ניתן לקרוא מאמר בתחום זה כאן באתר. הבעיה העיקרית של תחום האימון, לפחות בישראל, אינה בעקרונות השיטה, אלא בהיעדר קריטריונים ברורים מי יכול להיקרא מאמן ומי לא. בהעדר חוק ופיקוח נוצר מצב בו אנשים רבים ובלתי מיומנים עוסקים כיום באימון, אחרי שעברו מספר קטן של שיעורים, וללא רקע מקצועי מתאים. לדבר זה סיכונים לא מבוטלים, החל ממקרי שרלטנות, ובמקרים קיצוניים, בעיקר במקרי משבר – לסיכון ממשי של המאומן. לא קל להגדיר היכן נגמר האימון והיכן מתחיל הטיפול הפסיכולוגי כיוון שבכל אחת מהשיטות יש רכיבים משתי השיטות. ניתן אולי לומר שהאימון נועד לאנשים המחפשים למממש מטרות מסוימות והטיפול הפסיכולוגי מיועד יותר להתמודדות ופתרון מכשולים שעולים במסע החיים. במצב שנוצר בישראל ההבדל העקרוני באמת בין אימון לטיפול פסיכולוגי הוא לא בשיטה אלא בסוגי המטפלים. פסיכולוגים קליניים קיבלו הכשרה מקצועית ארוכת שנים ועברו תהליך רישוי של משרד הבריאות. בהעדר קריטריונים ברורים להכשרת מאמנים יש להקפיד בבחירת מאמן ובבדיקת הרקע המקצועי שלו. ניתן לקרוא בקישור הבא כתבה עיתונאית על אימון שבה נכלל ראיון עם פרופ' אורן קפלן.

האם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי לחולשה

אין אדם שלא יכול להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי. עם זאת, הפניה לטיפול נעשית על פי רוב בעיתוי בו קיימת מצוקה שפוגעת באיכות החיים. כפי שתיארנו קודם לכן, בעבר היו סטיגמות סביב נושא הטיפול הנפשי. התקופה המודרנית שהביאה עימה שאיפה מתמדת למימוש עצמי ואיכות חיים חיצונית ופנימית הביאה עימה גם תרבות ליברלית יותר כלפי הטיפול הפסיכולוגי. אין צורך ב"טיפול פסיכולוגי להמונים", אולם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי למודעות והבנה שמותר ואפשר להיעזר. באנלוגיה אפשר לומר שקרש נוקשה עומד חזק תקופת מה אולם בסופו של דבר נשבר. דווקא ענף גמיש יכול לנוע מצד לצד ולהישאר שלם ולצמוח לעץ עבות. אחת הדוגמאות הנפוצות למרבה הצער בארצנו היא לוחמי יחידות מובחרות, מלח הארץ, שעברו במסגרת שירותם הצבאי מאורעות קשים, כמו גם מגוון רחב של אנשים שנפגעו ממצבים ביטחוניים וטראומתיים שונים. המסגרת הישראלית המחוספסת לימדה אותם שצריך להתמודד לבד, ש"גבר אמיתי" לא צריך עזרה. אחרי שנים של לילות ללא שינה ופגיעה משמעותית באיכות חייהם הרשו לעצמם חלקם לפנות לטיפול פסיכולוגי, אולם חלק מהנזק והשבר אינו ניתן לאיחוי. מכאן שאידאולוגיה של נוקשות, קשיחות וסירוב לקבל עזרה מובילה פעמים רבות לשבר ומשבר. פניה בזמן המתאים לטיפול עשויה להצביע על נכונות להתמודד ועל חוסן נפשי. דווקא ההתארגנות הנוקשה מועדת יותר לשבר וכאשר פונים לבסוף לטיפול במצב של "אין ברירה" ההתמודדות קשה הרבה יותר.

טיפול פסיכולוגי קצר או ארוך? כללי החלטה

הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך שאורך פעמים רבות זמן רב. אנשים הפונים לייעוץ פסיכולוגי תוהים לעיתים מדוע לא ניתן להאיץ את התהליך ו"לחסל" את הבעיה מייד. אילו הנפש היתה מכשיר אלקטרוני עם תוכנית הפעלה מוכרת וידועה, סביר להניח שניתן היה בקלות לאתר את הבעיה, כמצופה, ו"לתקן" אותה. אולם הנפש אינה מערכת הפעלה מוגדרת ופועלים בה כוחות רבים, גלויים וסמויים. הבעיה שבגללה פונים לטיפול פסיכולוגי היא על פי רוב אינטראקציה ייחודית וסובייקטיבית בין כוחות נפש שונים ולכן נדרש בד"כ תהליך פסיכולוגי ארוך להבינם ולשנותם. תהליכים שנוצרו במהלך חודשים ושנים ארוכות אינם ניתנים לטיפול כירורגי מהיר. טיפול כזה אינו יעיל ועלול להפר שיווי משקל עדין והגנות שנוצרו עם השנים. למשל, בחור עם קשיים ביצירת קשר זוגי היה חשוף בילדותו להתעללות נפשית. הוא פיתח בשל כך מנגנונים של זהירות ממגע אנושי. זהו מנגנון ששמר עליו במשך שנים בצורה חיובית שכן בצורה כזו היה מסוגל לשרוד מבחינה נפשית ע"י הגנה של בידוד. אולם בבגרותו המנגנונים הללו שנחקקו בו בעבר מפריעים לו להתמודדות עם המשך החיים התקינים ובהקמת משפחה. במצב כזה אין להוריד את שכבת ההגנה בבת אחת. דרוש תהליך הדרגתי שמאפשר שמירה על שיווי משקל נפשי ורגשי. ניסיון להפעיל שיטות קצרות מועד במקרים בהם יש צורך בשינוי אישיותי עלול להיות חסר תועלת. ובכל זאת, צריך לקחת בחשבון שלעיתים שיפור תפקודים ספציפיים באמצעות טיפול ממוקד אפשרי גם במקרים הללו, ואף תורם לחיזוק הפרט לשינויים משמעותיים נוספים בהמשך. הטיפול הפסיכולוגי הממוקד אינו תופעה חדשה. להיפך, פעולת הפסיכולוגים ההתנהגותיים קדמה לפופולריות שצברה לאחר מכן הפסיכולוגיה הדינמית שהחלה עם פרויד. הסיבה לחידוש ההתעניינות בטיפול הממוקד בתקופה הנוכחית היתה מהסיבה ה"פרוזאית": כסף. הביטוח הרפואי בעולם המערבי ביקש לצמצם עלויות וסירב לממן טיפולים ארוכי מועד. גם בישראל צמצמו קופות החולים והמדינה את תמיכתם בטיפול הפסיכולוגי הנפשי. התופעה הביאה למחקר ופיתוח של שיטות טיפול קצרות מועד. אולם השימוש בשיטות קצרות מועד אינו בהכרח "מוצר" פחות טוב מטיפול ארוך. מסתבר שבמקרים מסויימים עדיף דווקא הטיפול הממוקד והמהיר על פני הטיפול הארוך. זאת משני טעמים. ראשית, בטיפול קצר מועד נחסך סבל נפשי ופגיעה בדימוי עצמי שעלולים ללוות טיפולים ארוכי מועד. אולם חשוב מכך, ישנן בעיות מסויימות שבהן טיפול פסיכולוגי דינמי ארוך אינו יעיל. דווקא הטיפול הממוקד יכול לפתור בעיות מסויימות בצורה יעילה יותר. למשל, שינוי התנהגויות כפייתיות יעיל יותר בטיפול הממוקד בהתנהגות הלא רצויה. יש להדגיש, עם זאת, שמאחורי התנהגויות אלו קיימים לרוב מרכיבים פסיכולוגיים מורכבים הדורשים הבנה דינמית מעמיקה. שינוי הסימפטום אינו מצביע בהכרח על חיסול מוחלט של הבעיה הפסיכולוגית. לעיתים הטיפול הממוקד משחרר את המטופל מנטל כבד, שמאפשר לו לפנות לטיפול דינאמי בתהליך ארוך טווח לשיפור איכות חייו. לדוגמה, מטופל שסובל מאגורפוביה, מסתגר בביתו ואינו נמצא בקשר חברתי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לעיתים בתמיכה של טיפול תרופתי נוגד-חרדה, עשוי להביא אותו לתפקוד נורמטיבי בהרבה מבחינה חברתית ולאפשר לו לצאת מהבית. עם זאת, אחרי שנים של חרדות ודימוי עצמי נמוך, השיפור ההתנהגותי מהווה תחילתה של דרך לשינוי ולמימוש עצמי, ולא סוף התהליך בהכרח. הטיפול הדינמי מניח מקורות לא מודעים לבעיה ויוצר באמצעות תהליך טיפולי ארוך טווח מסע אל העצמי בו המטופל מפתח מודעות רבה יותר לחלקיו הפנימיים ולקונפליקטים הבלתי פתורים שבו, וכמובן מגביר את יכולתו להגיע למחוזות של שגשוג ומימוש עצמי של כמיהותיו ואישיותו. מדוע נדרש זמן כה רב לטיפול הדינמי? כיוון שהוא עוסק בשינוי הוליסטי ולא בטיפול בסימפטומים ממוקדים. באנלוגיה ל"דיאטה" – ידוע שמעל 95% מהדיאטות נכשלות בטווח הארוך. רוב האנשים מצליחים לרדת במשקל במשטר דיאטה ממוקד, אך מתקשים לשמור על הישגיהם לאורך זמן. חוקרים טוענים שהדבר נובע מכך שנדרש שינוי באורח החיים ובעיקר בדפוסי החשיבה, הרגש, וההתנהגות סביב אוכל, תהליך שלוקח שנה לפחות. אנשים שהצליחו להפחית במשקל בצורה מדורגת ושמרו על הישגיהם לאורך שנה לפחות, עשויים להצליח במשימה לאורך חייהם, עם "חיזוקים" מקומיים פה ושם. באותו אופן, שינוי דפוסים פסיכולוגיים הוא שינוי מהותי בסגנון החיים, בחשיבה, ברגש, בהתנהגות. כמובן שהצלחה מקומית תורמת, אולם לא סביר לצפות ששינוי פסיכולוגי מהותי יעשה במהירות, בראייה מעמיקה הוא גם לא רצוי. לדוגמה, אם יש אדם שבאופן לא-מודע לוקח סיכונים מוגזמים, לעיתים נפשו תייצר עבורו תופעת חרדה כהגנה לא מודעת. יתכן שמיתון החרדה במהירות, משמעה עבור אדם כזה לקיחת סיכונים מיותרים, ונדרש מסע ותהליך אישי למציאת האיזון הפסיכולוגי החדש, של חיים ללא חרדה אך גם ללא צורך בסיכון עצמי. עוד דוגמה – מטופל שמתלונן שהוא רגיש ורגשני מידי ושהיה רוצה להיות "יותר קשוח". סביר להניח שלהסתובב בעולם עם עצב חשוף שכל נגיעה בו מקפיצה את המערכת הרגשית, זו חוויה לא נעימה. מצד שני, בבדיקה עמוקה יותר יתגלה בוודאי שאותה רגישות היא גם תכונה טובה ומוערכת הן על ידי המטופל עצמו והן על ידי חבריו, כשמדובר בקשר רגשי בין-אישי עם החברים. "חיסול" הרגישות תחסל איתה לא רק את הבעיות, אלא גם את הכוחות והעוצמות של אותו אדם, והאתגר לפיכך הוא להגיע לנקודת איזון חדשה בחיים, שמאזנת בין המחיר והתועלת שיש במצבים פסיכולוגים מסויימים. הבעיה היא שבעת מצוקה קשה לראות את התמונה המלאה, וכאן נדרש התהליך הטיפולי ארוך הטווח שמאפשר להתבונן על היבטים שונים של ההתמודדות הפסיכולוגית, תוך הכרה והוקרה על מה שקיים בי. נציג להלן את עקרונות הטיפול הפסיכולוגי הממוקד, תוך הדגמה ספציפית על התמודדות עם חרדה, ובהמשך נפרט את עקרונות הטיפול הדינמי לתהליך ארוך טווח.

דוגמה: טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד בהפרעות חרדה

קיימות שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות המגדירות עצמן כממוקדות וקצרות מועד, החל מהגישה הדינמית ועד הגישה הקוגניטיבית וההתנהגותית. מקובל לראות בטיפול קצר מועד כטיפול שאורך עד 12 פגישות. עם זאת, לעיתים מדובר בטיפולים של פגישות בודדות, ולעיתים עד חצי שנה. מהן הפרעות חרדה Anxiety-Disorders ? מדובר במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות שיכולות לבוא לביטוי בצורות שונות. לעיתים מדובר בהתקפי חרדה המורגשים היטב ומלווים בתגובות רגשיות ופיזיולוגיות מסוגים שונים. אולם לעיתים מדובר בתגובות עקיפות יותר. למשל, מחשבות או התנהגויות כפייתיות שייכות גם הן למשפחה זו וכן פוביות שונות. כך גם פוסט טראומה – תגובה לאירוע שנחווה על ידי הפרט בצורה טראומתית וגורם לכך שהאירוע משוחזר שוב ושוב בדימיון מבלי יכולת לשלוט ולהפסיק את המחשבות החודרניות. לא תמיד ניתן לדעת את מקור החרדה. לדוגמה, אנשים שונים מדווחים על חרדת טיסות. מדובר בהרגשה לא נעימה בזמן הטיסה או אף הימנעות מטיסה. חלק מהאנשים מסוגלים לדווח שהתופעה החלה לאחר אירוע מסויים, למשל, נחיתת חרום של מטוס בעבר. אולם רוב האנשים אינם יודעים למקד את מקור הבעיה. הטיפול הפסיכולוגי הממוקד במצבים כאלה יכול להגיע ממספר כיוונים. ראשית, חשובה ההבנה הנפשית והאישית של המטופל והיסטורית החיים שלו. למשל, אדם עם צרכי שליטה חזקים שחייב להיות "עם רגליים על הקרקע" עלול להרגיש שחווית הטיסה היא חוויה נטולת שליטה וזו הסיבה לחרדותיו. אולם פעמים רבות החרדה נוצרת כאינטראקציה של גורמים רבים קשים לאיתור. באופן מפתיע, ובניגוד למודל הרפואי, אין הכרח לדעת את מקורות הבעיה וכיצד היא נוצרה. ניתן לטפל בחרדה כזו באמצעות שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות, ואף לחזק את התהליך על ידי היפנוזה. הינה למשל דוגמה להתמודדות קוגניטיבית עם חרדת טיסות. אחד הדברים המעניינים בחרדת טיסות הוא החשיבה השלילית הלא מודעת שנוצרת בשל שפה ייחודית בה נוקטות רשויות וחברות התעופה (כמובן שלא במתכוון): אנחנו מגיעים ל"טרמינל" ומייד נעטפים באווירה סופנית (טרמינלית). לאחר מכן עולים ל"אולם היוצאים" ורואים דוכן לביטוח חיים שמעורר מחשבה על כך שבקרוב נראה את העולם הבא. כך גם מגיעה "קריאה אחרונה" לנוסעים. ברגליים מהוססות אנו פונים למטוס המוקף באמצעי ביטחון. במטוס עצמו מייד מסבירים מה צריך לעשות כשהמטוס מתרסק, והיכן יציאות החרום. מסבירים לנו שאנו מתכוונים "לעקוף את הסערה" ומלמדים אותנו שמזג אויר סוער או כיסי אויר הם דבר מסוכן. לקראת הנחיתה אם נותר עוד שביב תקווה מסביר הטייס שאנו מתקרבים ל"יעד הסופי". אנא הישארו במקומותיכם עד שנגיע ל"שער היציאה". לאיזו מסקנה מגיע נוסע סביר לאחר תהליך למידה כל כך מדוייק ודקדקני? שטיסה היא דבר מסוכן מאוד, ומפתח חרדת טיסות להבא. מודעות לקיומן של הסוגסטיות השליליות הללו מאפשרת להתנגד להן. ניתן ללמד את המטופל שבכל פעם שחברת התעופה תנקוט ב"שפת ההפחדה" הוא יעמוד מנגד ויאמר לעצמו ש"עלי לא מאיימים ככה". שום דבר אינו "טרמינלי", ומטוס הוא אחת השיטות הבטוחות יותר שקיימות לנוע ממקום למקום. סימנים שונים ל"התרסקות קרובה של המטוס" (רעש מוגבר של המנוע וכד') הם סימנים טבעיים ורגילים למהלך טיסה, וניתן ללמוד אותם מראש ולהתכונן אליהם. להסברים הקוגניטיביים הללו ניתן לשלב שיטות התנהגותיות, למשל, "הכהייה שיטתית" שבה חושפים את המטופל בשלבים ובצורה מבוקרת למושא החרדה שלו, עד שהוא מסוגל לשאת את החרדה. שיטות כגון היפנוזה משתלבות בצורה יעילה בטיפולים הממוקדים, למשל במקרה של חרדת טיסות ניתן בעזרת היפנוזה לבצע הדמיה של חווית טיסה באמצעות הדמיון מתוך המקום הבטוח של הכורסה בקליניקה בחדר הפסיכולוג. חרדת טיסה שקיימת ללא תופעות פסיכולוגיות נוספות יכולה להיפתר בטיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד במספר קטן של מפגשים, גם אם הבעיה קיימת שנים רבות. יש הכרח כמובן לשלב עם הטיפול הפסיכולוגי גם את ההתנהגות עצמה – טיסה, או כמה טיסות, כדי להתאמן. ניתן למשל לטוס לאילת או מקום קרוב אחר, ולאחר מכן להרחיב את הטווח. בכל מקרה, יש לקחת בחשבון שבמידה והבעיה משולבת עם בעיות פסיכולוגיות נוספות הפתרון יהיה בד"כ מורכב וממושך יותר. ככל שהבעיה ממוקדת יותר ונובעת מטווח זמן קצר יותר, כך הסיכוי לפותרה במהירות ובצורה ממוקדת גבוה יותר.

טיפול פסיכולוגי דינמי ותהליך ארוך טווח

הגישה הפסיכולוגית הדינמית היא שם כולל לכמה זרמי מחשבה בפסיכולוגיה. המשותף לכולם הוא התייחסות להיבטים לא מודעים של ההוויה האנושית וההתחלה ההיסטורית שלהם בפרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית. פרויד פיתח את השיטה הפסיכואנליטית שעל עקרונותיה מושתת הטיפול הפסיכולוגי הדינמי. עם זאת, מאז תקופתו של פרויד חלו שינויים רבים בחשיבה ובהבנה של הסיבות לסבל הנפשי, אופן הטיפול הפסיכולוגי, מטרת הטיפול, והגישה. הדברים שיוצגו להלן משקפים את גישתנו התיאורטית והאישית וכמובן שישנם עוד זרמים ודעות שונות בתוך החשיבה הדינמית. המטופלים של פרויד בד"כ היו כאלה שהתאימו עצמם היטב לסביבה, חוץ מפריצה של סימפטומים בלתי רצויים שהתבטאו בפנטזיות אובססיביות, היסטריות ואף פסיכוטיות. עם הזמן הדגש של הטיפול הפסיכולוגי עבר לממדים נוספים, ובעיקר למימד חווית "העצמי". בפניה לטיפול היום יהיו תיאורים אופייניים כגון: "אני מרגיש פספוס וחוסר משמעות בחיי", "כאילו שהחיים עוברים לידי", "מרגיש לא בתוך החיים", חרד, בודד, ריק, משועמם, "מרגיש זועם ולא מובן", "לא מרגיש שיש לי כיוון ומטרה", "לא מגשים את עצמי". כל אלו קשורים לתיאור החוויה הפנימית, שלה גם ביטויים בעולם החיצוני, לדוגמה, קשיים בעבודה, קושי ביצירת והחזקתו של קשר זוגי לאורך זמן, ביחסים בינאישיים, בהתמדה, קשיים בשינה, באכילה ובבעיות פיזיולוגיות אחרות, התקפי חרדה, אובססיות למיניהן ועוד. פעמים רבות כשפונים לטיפול לא יודעים להגדיר בדיוק מה הסיבה, וזו עשויה להיות דווקא אינדיקציה טובה לכך שצריך לפנות ולברר מה מקור הבעיה. המטרה הטיפולית לפי פרויד היתה הסרת הסימפטומים על ידי העלאת תכנים לא מודעים למודע והשגת מידה של שליטה רציונלית על דחפים ומשאלות ילדותיות לא רצויות. מטרת הטיפול כיום היא אחרת. בטיפול הפסיכולוגי בגישת פסיכולוגית העצמי Self-Psychology מדברים יותר על יצירת תחושת עצמי בעל מרכז כובד עשיר, אותנטי. יש יותר עניין ועיסוק בשאלות כגון "מה קרה שאני מרגיש ריק, מזוייף, מדוכא, שטוח", ומהם התהליכים שיש לעבור כדי להגיע לתחושת עצמי מלוכד, אוטנטי, חי, מלא ועשיר יותר. הדגש הוא על הרחבת תחושת הסובייקטיביות, ופחות על שליטה בדחפים ופנטזיות ילדותיות, כפי שהיה בטיפול הפרוידיאני. פרויד סבר בתחילת כתיבתו הפסיכולוגית שאישיותו של הפסיכולוג המטפל לא רלוונטית לטיפול עצמו. להיפך, היא "עלולה לקלקל" ולכן רצוי "לשים אותה בצד" עד כמה שניתן – זו גישה שנובעת מהמתודה הרפואית שמתמקדת בסימפטום מבלי שגורמים אחרים יפריעו לריפויו, שקשורה כמובן לכך שפרויד היה רופא וניסה לייסד גישה פסיכולוגית בעלת עקרונות מדעיים (אם רופא יודע לזהות דלקת גרון, באמת לא משנה כל כך אישיותו – אם כי גם גישה זו משתנה כיום ובתי ספר לרפואה עורכים מבדקים אישיותיים למועמדים ללימודי רפואה. הדבר גרם, אגב, באופן מעניין לקליטתן של יותר נשים מאשר גברים ללימודי רפואה). אחד המחירים של הגישה הפרוידיאנית היה היווצרותו של מיתוס (לא מדוייק) של דמות של פסיכולוג מטפל מרוחקת ומנוכרת "לוח חלק" שעליו המטופל משליך את הפנטזיות והקונפליקטים שלו, והמטפל צריך לפרש אותם למטופל. אפילו פרויד עצמו הכיר בהמשך דרכו בכך שאישיות המטפל היא חלק משמעותי בטיפול, ולמעשה ההתאמה האישית בין מטפל למטופל מוכרת כיום כמרכיב חשוב להצלחת הטיפול, אף יותר מחשיבות הגישה הפסיכולוגית והתיאורטית שעימה מגיע הפסיכולוג. השיטה הפסיכולוגית המודרנית לטיפול מבוססת בעיקרה על השפעות גישות הנובעות מתוך גישת יחסי-אובייקט ובמיוחד של מספר גישות חדשות יחסית שנוסדו בארצות הברית והתפשטו לעולם, הגישהההתייחסותית Relational, הגישה האינטרסובייקטיבית Intersubjective ו"פסיכולוגית-העצמי" Self-Psychology. המיקום הגיאוגרפי אינו מקרי והוא משקף גם הבדלים תרבותיים בין הגישה הפרוידיאנית שהתפתחה באירופה השמרנית, לגישה ליברלית ופלורליסטית יותר שאופיינית לארה"ב. גישה זו רואה חשיבות רבה ונותנת מקום ניכר לסובייקטיביות של הפסיכולוג המטפל, ולמפגש המאוד אישי שיתרחש בין מטפל מסויים עם סובייקטיביות מסויימת, לבין מטופל מסויים עם הסובייקטיביות שלו. יחד עם זאת, יש סבירות גבוהה שהקונפליקטים והתחושות שהמטופל מרגיש מחוץ לטיפול יורגשו גם בתוך חדר הטיפולים עם המטפל, ולא רק בגלל אישיותו של הפסיכולוג. חלק משמעותי מהטיפול הוא המפגש בין המטפל למטופל ומה שמתחש ביניהם. זוהי מעין מעבדה שבה ניתן לבחון בצורה עשירה, מפורטת, חיה, אך בטוחה, את הבעיות שהביאו לפניה לטיפול. בפסיכואנליזה הקלאסית (הפרוידיאנית) הסבל של המטופל הובן כנובע מקונפליקטים ילדותיים שיש לרסנה ע"י הבנה והגיון. זהו מעין תהליך נצבר של התפכחות מאשליה והתאבלות על פנטזיות ודחפים שלא ניתן לממשם במציאות האוביקטיבית, או כדברי פרויד: "Where id was, there ego should be" פרויד סבר שעל המטופל ללמוד שהעולם והמציאות אינם "בית תינוקות", כלומר, הם לא "חממה" – צריך להסתגל למציאות ולוותר על סיפוק צרכים ילדותיים. הגישה כיום של "פסיכולוגית העצמי" היא הפוכה למדי, ורואה את הבעיה הפסיכולוגית כנובעת מיציאה או דחיפה מוקדמת מידי ממצב של "תינוקוּת" לבשלות ובגרות, ומחוסר היענות מותאמת של ההורים לצרכים ההתפתחותיים של ילדיהם. לפי כמה מהתיאורטיקנים המודרניים (אורנשטיין, קוהוט ועוד) צרכים בסיסיים אלו הם היכולת והצורך ליצור קשר עם אחרים ולהתמיד בו, היכולת והצורך לווסת רגשות, היכולת והצורך ליצור להחזיק בערך עצמי, לווסת תחושת ערך עצמי, להתאושש מנפילות בערך עצמי. פיתוח היכולות הללו במהלך התפתחותו של הילד (או במהלך הטיפול הפסיכולוגי) תלוי באיכות ההיענות של ההורה או המטפל. בטיפול הפסיכולוגי, באופן אידיאלי, מתרחש תהליך שבאמצעותו יבנה העצמי ומכאן תושב לו תחושת הלכידות, אותנטיות וחיות. זהו תהליך הפנמה של תפקודים נפשיים שבתהליך ההתפתחות הרגיל ממלא ההורה עבור הילד לפני שהילד מסוגל לעשותם בעצמו. כמו למשל, כשהילד נכשל, ההורה עוזר לו להכיל את הכישלון ובכך לשקם את תחושת העצמי שלו. כמובן שאין הורה "אידיאלי" אלא במונחיו של וויניקוט הורה או "אם טובה דייה" (Good enough mother). המחשבה הפסיכולוגית המודרנית סבורה שאין מדובר כל כך על מה עושה ההורה בצורה קונקרטית אלא מיהו באמת ההורה – אישיותו והעולם הלא מודע שלו. טבעי שההורה יכשל פה ושם. הבעיה מתחילה בד"כ בכך שההורה נכשל שוב ושוב באותן פונקציות שהכרחיות לבנית התשתית ואז נוצרים חורים ופערים בחווית העצמי. באנלוגיה – אדם שסורג סריג ומדי פעם במקומות שונים שוכח ל"העלות את העין" במסרגה. בסופו של דבר הסריג יראה טוב למדי ושלם. אבל, כמו שקורה לעיתים, אם שוכחים את אותה "עין" באותו מיקום, כל הזמן, לאט-לאט יווצר חור בסריג והוא יישאר קרוע. במובן זה הטיפול נועד לאחות את "החור בסריג" ולאפשר מעין התחלה חדשה בתהליכים שלא התרחשו והותירו את האדם בתחושת עצמי שבור, ריק, מזוייף, לא בטוח, חסר חיים, כיוון ומטרה. המטרה הטיפולית או הקריטריון לסיום טוב של טיפול לפי פרויד, היה "היכולת לעבוד ולאהוב". החשיבה של "פסיכולוגית העצמי" היא שעל המטפל לדאוג לכך שלמטופל תהיה הרגשה של מלאות ומשמעות לעצמו ולאחרים. כשהמטופל ירגיש את התחושות הללו, באופן טבעי גם דברים אחרים, כמו עבודה ואהבה, ישתנו. חשוב להדגיש שהנושא רחב מאוד ואישי לכל אדם ואדם. איננו מתיימרים להגדיר מה צריכה או לא-צריכה להיות סיבת הפניה לטיפול. מדובר במשהו מאוד אישי וייחודי לכל אדם.

עקרונות הסיווג: הגדרות ונתונים לגבי שכיחותן של בעיות פסיכולוגיות שונות באוכלוסיה

בהמשך מאמר זה נציג נתונים לגבי שיעור הבעיות הפסיכולוגיות באוכלוסיה לפי ממצאי משרד הבריאות האמריקאי. שיעור התופעות הללו בישראל ובעולם המערבי כולו דומה למדי לאלו שבארה"ב, כך שבהחלט ניתן להסיק ממנו למתרחש בארץ. יש לציין שכל הנתונים והאחוזים שלהלן מתייחסים לגילאי בוגרים מגיל 18 ומעלה. הכללת ילדים ובני נוער תעלה כמובן את האחוז באופן ניכר, בעיקר לגבי בעיות של דיכאון וחרדה, ששיעורם הולך ועולה בשנים האחרונות בקרב הגיל הצעיר. לאבחנות המרכזיות, ובעיקר לאלו הקשורות לדיכאון וחרדה, מומלץ לפנות למאמר המקיפים שלנו באתר זה על דיכאון ועל חרדה. רוב המונחים המוזכרים במאמר זה מפורטים במאמרים אלו ואחרים באופן נרחב ומקיף ביותר. את ההתמודדויות הפסיכולוגיות המרכזיות ניתן לחלק למספר קטגוריות: בעיות הקשורות למצב הרוח ובעיקר דיכאון, בעיות הקשורות לחרדה, בעיות הקשורות לתפקודים מוגדרים כגון הפרעת קשב, הפרעת אכילה, בעיות התפתחות בילדות, סכיזופרניה ודמנציה (ובעיקר אלצהיימר). ישנן כמובן אבחנות נוספות, וישנן גם מצבים רפואיים שלהם השלכה על מצבים פסיכולוגיים, אך המונחים האמורים יכסו את הרוב המכריע של השאלות והבעיות המעניינים את האוכלוסיה הכללית ואשר מתאימים להיקף הכתיבה במאמר שכזה. נסקור אותם להלן, ונפרט את מאפייניהם ושכיחותן, בעיקר על סמך נתוני משרד הבריאות האמריקאי. עם זאת, תחילה נסקור דווקא את ההתמודדויות ש"נופלות בין הכסאות" בכל ההגדרות הנ"ל, שדווקא בגללן נעשות כיום רוב הפניות לטיפול פסיכולוגי.

התמודדויות פסיכולוגיות נורמטיביות ולא מאובחנות

הגעה לטיפול פסיכולוגי נעשית תמיד בשל קושי או התמודדות כלשהי. אמנם אנשים פונים כיום לטיפול פסיכולוגי לא רק בשל בעיה ממוקדת, אלא לעיתים מתוך רצון להעמיק את מודעותם העצמית ולחוות מסע פנימי שיתמוך בתהליך של צמיחה פסיכולוגית. עם זאת, בהתבוננות יותר רחבה אפילו לגבי מטופלים אלה, ניתן להבחין שקיימת אצלם מידה של אי שביעות רצון מהמצב הקיים, מאיכות החיים, מתחושת המשמעות שלהם, או חשש מפני שינויים שהעתיד צופן בהקשרים הללו. תחושת הצורך היא הדלק המוטיבציוני לטיפול ולתהליך השינוי, וכפי שציינו קודם, מחקרים שבוצעו עוד לפני 50 שנה מצאו ש-60% מהצלחת הטיפול היתה קשורה למוטיבציה של המטופל לתהליך הטיפול הפסיכולוגי, ורק 40% למאפייני הטיפול עצמו (30% לאישיות המטפל, 10% לגישתו התיאורטית והמקצועית). כפי שציינו קודם לכן, הדגש של הטיפול הפסיכולוגי כיום מתמקד בחווית "העצמי". אם נתבונן על משפטי הפתיחה האופייניים לטיפול (שצויינו קודם לכן בתיאור מהות הטיפול הדינמי), נוכל לראות שהם אינם קשורים בהכרח לאבחנה פסיכיאטרית פורמאלית כפי שתפורט בהמשך. יתכן שהמטופל יתלונן על חרדה, דיכאון, הפרעת אכילה או תופעה מאובחנת אחרת, אבל הפנומנולוגיה האישית שלו חשובה בהרבה מהאבחנה הפסיכיאטרית שלמעשה אינה חושפת, לא את שורש הבעיה, ולא את שורש הפיתרון ("אני מרגיש פספוס וחוסר משמעות בחיי", "כאילו שהחיים עוברים לידי", "מרגיש לא בתוך החיים", חרד, ריק, בודד, משועמם, "מרגיש זועם ולא מובן", "לא מרגיש שיש לי כיוון ומטרה", "לא מגשים את עצמי"…). לעיתים אנשים יספרו על בעיות בקשר זוגי או ביחסי אנוש אחרים, על שאלות הקשורות לזהות והתפתחות אישית, אבל כל אלו בטווח ההתמודדויות הנורמטיביות שה-DSM לא בהכרח מגדיר אותם, לפחות לא ברזולוציה הזו. במידה ויש הכרח באבחון DSM בגלל אילוצים של המסגרת הטיפולית אליה פנה המטופל, תנתן בדרך כלל במקרה כזה אבחנה של "הפרעת אישיות" גבולית, היסטוריונית, נרקיסיסטית וכדומה לפי הגדרות הציר השני של ה-DSM. מכאן שהאבחון ומטרת הטיפול צריכים לנוע בשני מימדים (לפחות) במקביל – מחד לבחון את התופעות הפסיכולוגיות המסורתיות, כמו חרדה ודיכאון, תוך פתיחות לאפשרות שכלל לא קיימות כאלה תופעות (קופת החולים לא תאהב את האפשרות הזאת – הטופס עדיין דורש אבחנה לפי DSM). מאידך לבחון את ההתמודדויות והאתגרים שקשורים לחווית העצמי של המטופל, וליזום תהליך סובלני ולא שיפוטי שייתן מענה פנימי ומשמעותי להיבטי העצמי שבגללם פנה המטופל לטיפול. אז לאחר שהבהרנו שמערכת האבחנות הפסיכיאטריות הפורמאליות אינה הנתיב היחידי לאבחון והחלטה על טיפול, ברצוננו לסקור את האבחנות הללו בקצרה, שכן הן עדיין מהוות את לב השיח המקצועי והקריטריון המרכזי האם לפנות לטיפול ובאיזה גישה טיפולית לנקוט.

הפרעות במצב הרוח (או הפרעות דיכאוניות) Mood Disorders

הפרעות במצב הרוח כוללות שלוש בעיות פסיכולוגיות מרכזיות: דיכאון, דיסתימיה והפרעה דו-קוטבית (מניה-דיפרסיה). כ-10% מתושבי ארה"ב הבוגרים סובלים מהפרעות במצב הרוח. אמנם דיכאון בגיל הזקנה היא תופעה מוכרת שנים רבות, אולם שיעור עלית הדיכאון בגיל הצעיר בשנים האחרונות גורם לכך שהגיל הממוצע לפרוץ הדיכאון הולך ויורד, ומהווה כיום בעיה חמורה כבר בקרב תלמידי תיכון ואף למטה מכך. פעמים רבות הפרעות דיכאוניות מלוות גם בהפרעות חרדה. בארה"ב נפוץ גם שימוש ניכר בסמים ואלכוהול, בעיה שגוברת לאחרונה גם בישראל, אך לא באותו שיעור כמו בארה"ב.

דיכאון מג'ורי (דיכאון קליני) Major Depressive Disorder

דיכאון מג'ורי הוא תופעה פסיכולוגית שהולכת ומחמירה בארה"ב ובעולם כולו. דיכאון קליני לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי עומד להיות המחלה האנושית החמורה ביותר תוך מספר שנים. לדוגמה, התאבדות נובעת במקרים רבים ממצב דיכאוני, ובעולם מתים מדי שנה כמליון איש כתוצאה מהתאבדות, בשיעור שבין אחד ל 5,000 עד אחד ל 20,000 איש באוכלוסיה בשנה. הנתונים עלולים להיות חמורים אף יותר כיוון שבמקומות רבים, כולל בישראל יש דיווח חסר של התאבדות (למשל בשל סיבות דתיות) וציון סיבת מוות אחרת על ידי המוסדות הרפואיים. דיכאון מג'ורי גם גורם להזנחה רפואית ולפגיעה במערכת החיסונית של הגוף, ולכן הוא נחשב כיום אחד מגורמי הסיכון הרפואיים המשמעותיים ביותר. שיעור ההתאבדות בקרב גברים גבוה פי ארבע מנשים, אבל שיעור נסיונות האובדנות בקרב נשים גבוה פי שלוש מאלו של גברים. הבדלים בין גברים לנשים באים לביטוי גם בשיעור תופעת דיכאון מג'ורי, שהיא 7% באוכלוסיה הכללית בארה"ב, אך גבוהה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. דיסתימיה (דכדוך מתון אך כרוני) מופיעה בקרב 1.5% מהאוכלוסיה, והפרעה דו-קוטבית בקרב 2.6% מאוכלוסית ארצות הברית – כל זאת בפרק זמן נתון של שנה. לפיכך, הסתברות הופעת בעיות פסיכולוגיות אלו לאורך החיים עלול להיות גבוה בהרבה, ומכאן נובע שכמעט כל אדם נורמטיבי ובריא יפגוש באופן אישי, בין אם על עצמו, או בין אם על אדם קרוב, התמודדות פסיכולוגית משמעותית של דיכאון או חרדה, ששיעוריה יפורטו להלן.

משפחת בעיות החרדה Anxiety Disorders

בעיות החרדה כוללות התקפי פניקה (התקפי חרדה), הפרעה טורדנית-כפייתית OCD, הפרעת דחק פוסט טראומתית PTSD, הפרעת חרדה מוכללת, ופוביות שונות – פוביה חברתית, אגורפוביה, ופוביות ספציפיות (כאמור, לסקירה נרחבת קראו את המאמר על חרדה כאן באתר). כ-18 אחוז מאוכלוסית ארה"ב סובלת מבעית חרדה מסוג כלשהו, פעמים רבות בצירוף בעיה נוספת כגון דיכאון, ולעיתים התמכרות (כאמור, יותר נפוץ בארה"ב מאשר בישראל). רוב האנשים שסובלים מחרדה חווים את אפיזודת החרדה הראשונה בחייהם בסביבות גיל 20, בין אם הכירו בכך באותה תקופה, ובין אם יתנו לכך משמעות מאוחר יותר. התקפי פניקה: כשלושה אחוזים מהאוכלוסיה סובלים מהתקפי פניקה (או התקפי חרדה). כשליש מהאנשים שמפתחים התקפי חרדה מפתחים גם אגורפוביה Agoraphobia – בעיה שגורמת לפחד ממקומות ומצבים בהם יחושו לפתע בחרדה בסביבה פתוחה וליד אנשים. הפרעה טורדנית כפייתית (אובססיבית קומפולסיבית) OCD מאפיינת כאחוז אחד מהאוכלוסיה בכל שנה. תופעות של OCD מתחילות בד"כ בילדות או בגיל ההתבגרות, אולם רוב האנשים מודעים לקיומן כבעיה פסיכולוגית רק בגיל מבוגר יותר, אחרי גיל 20 ומעלה. הפרעת דחק פוסט טראומתית (פוסט טראומה) PTSD מאפיינת כשלושה וחצי אחוזים מהאוכלוסיהבארצות הברית בכל שנה. פוסט טראומה יכולה להתפתח בכל גיל, כולל בילדות, אך היא נפוצה בד"כ מעל גיל 20. נמצא למשל שבארה"ב חמישית מיוצאי מלחמת ויאטנם סבלו מרמה כלשהי של תסמונת פוסט טראומתית. הבעיה העיקרית עם תסמונת זו היא שנפגעיה לא תמיד יודעים ומכירים בכך באופן מיידי, ולעיתים חולפות שנים רבות עד שהם פונים לטיפול, וזאת לאחר שתחומי חיים שונים ורבים נפגעו באופן ניכר, במשפחה, בעבודה ובאיכות החיים בכלל. פוסט טראומה יכולה להתפתח כתוצאה מאירוע מלחמה, אלימות, אסון טבע, תאונות, ואף באופן משני  – לדוגמה, בעקבות פיגוע מגדלי התיאומים בניו-יורק בספטמבר 2001 דווחו מקרים רבים של פוסט טראומה בקרב אזרחים אשר התגוררו הרחק מאזור הפיגוע, לעיתים במדינה אחרת בארה"ב, ופיתחו תופעות פוסט טראומתיות כתוצאה מצפייה בו באמצעות הטלוויזיה. הפרעת חרדה מוכללת  GAD-Generalized-Anxiety-Disorderמתרחשת בקרב כשלושה אחוזיםמהאוכלוסיה בכל שנה. היא מאופיינת בדאגנות יתר כלפי אירועי חיים יום-יומיים, ומופיע על פי רוב בגיל בית הספר היסודי. פוביה חברתית Social-Anxiety מאפיינת כשבעה אחוזים מהאוכלוסיה. היא מתחילה על פי רוב בילדות, לרוב סביב תקופת ההתבגרות המינית והחברתית הבוגרת – בסביבות גיל 13. פוביה פשוטה (ספציפית) Specific-Phobia – מאופיינת בהימנעות ממצב או אוביקט מסוים שמעורר סלידה או פחד. פוביה מאפיינת כ-9% מהאוכלוסיה. לעיתים הפוביה מתמקדת באובייקטים מסויימים, לדוגמה, מקקים, עכבישים, כלבים, ממחטים, מדם, מחפצים שעשויים מחומר מסוים או כוללים צורה מסוימת וכדומה, או ממצבים מסוימים כמו טיסה, טיפוס לגובה, בחינות, נהיגה, עמידה מול קהל ועוד. פוביות פשוטות מתחילות על פי רוב בילדות המוקדמת בגיל הגן או בית הספר היסודי, עם זאת, פעמים רבות המודעות לבעיה והטיפול בה מתרחשים בגיל מבוגר בהרבה.

הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות ADD, ADHD

הפרעת קשב היא אחת מהתופעות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים ומתבגרים, אשר משפיעה כמובן גם על מבוגרים, שכן גם אם מאפייניה משתנים עם הגיל, עצם קיומה אינו משתנה. משרד הבריאות האמריקאי מעריך שהפרעת קשב מאפיינת כ-4% מהאוכלוסיה, אולם מדובר כנראה בהערכת חסר ניכרת, והשיעור בפועל עשוי להיות אף כפול מכך ויותר. כיום קיימת מודעות גוברת לאבחון ADHD בגיל צעיר, וכן לאבחון מבוגרים בתחום זה. הבעיה העיקרית של הסובלים מהפרעת קשב אינה רק התופעה עצמה באופן ישיר, אלא בעיקר השפעת הלוואי שלה על תפקוד חברתי, תעסוקתי, דימוי עצמי ועוד, ובמיוחד לאורך זמן.

הפרעות אכילה Eating Disorders

הפרעות האכילה מחולקות לשלוש תופעות עיקריות: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה ואכילה כפייתית (בולמוס אכילה binge-eating). הפרעות אכילה, בעיקר השתיים הראשונות, אופייניות יותר לנשים מאשר לגברים ביחס של חמישית או אף עשירית. קיימת הערכה לפיה בין חצי לארבעה אחוזים מהנשים סובלות לאורך חייהן מאנורקסיה (אי הדיוק בהערכה נובע מאי דיווח ואי פניה לטיפול של רבים מהסובלים מהפרעות אכילה), שיעור מעט יותר גבוה סובל מבולימיה, ובין 2-5 אחוזים מהאמריקאים סובלים מאכילה כפייתית (כשליש מהם גברים). שיעור התמותה מאנורקסיה הוא כחצי אחוז מתוך הסובלות מתסמונת זו. מאחר ומדובר בתסמונת המאפיינת נשים צעירות שבד"כ אינן חולות, הדבר מהווה גורם סיכון ניכר – פי 12 מגורמי המוות האחרים אצל נשים צעירות בגילאי 15-24 באוכלוסיה הכללית.

אוטיזם Autism והפרעות התפתחותיות מורחבות PDD

מדובר במשפחה של בעיות פסיכולוגיות המתגלות בד"כ בגיל צעיר אשר מאופיינות בעיקר בעיכוב בהתפתחות התקינה מבחינה חברתית, קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית, אולן הן הטרוגניות מאוד וניתן לראות בהן טווח נרחב של התמודדויות השונות מאוד זו מזו. שיעור האוטיזם באוכלוסיה האמריקאית בקרב ילדים בגילאי 3-10 הוא 34 מקרים לאוכלוסיה של 10,000, ושיעור משפחת ההפרעות ההתפתחותיות PDDבערך כפול מכך. אוטיזם נפוץ פי ארבע בקרב בנים ומאובחן על פי רוב בגיל שלוש. עם זאת, בנות המאובחנות בתופעה סובלות על פי רוב מסימפטומים חמורים ופגיעה קוגניטיבית קשה יותר מאשר בנים. מאחר ומדובר בתופעה כרונית, היא מלווה את הפרט לאורך כל חייו, ברמה כזו או אחרת של חומרה, בהתאם לדיאגנוזה הראשונית, ההתפתחות והטיפול לאורך הילדות.

סכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלה כרונית המופיעה בקרב כאחוז אחד מהאוכלוסיה בארה"ב ובעולם. היא קיימת בקרב גברים ונשים בשיעור דומה. לסכיזופרניה מאפיינים תורשתיים, אך לא באופן מוחלט, ולמעשה רוב הסיכויים הם לא לחלות במחלה למרות קיומו של בן משפחה עם סכיזופרניה. למשל, בעוד שהסיכוי לחלות בסכיזופרניה לילד לשני הורים עם סכיזופרניה או לאח תאום-זהה עם סכיזופרניה היא 50%, הרי שההסתברות יורדת באופן ניכר במצבים אחרים, למשל, ילד להורה אחד עם סכיזופרניה – כ-10%, מדוד או דודה עם סכיזופרניה – כ-2% וכו'.

אלצהיימר Alzheimer's Disease

אלצהיימר היא מחלה נוירולוגית הנפוצה במשפחת תופעות שנקראות דמנציה או שיטיון, אשר פוגעת בעיקר באנשים בגיל השלישי. היא גורמת בשלביה המתקדמים להתדרדרות קוגניטיבית חמורה. המחלה פוגעת כיום בעשירית מהאנשים מעל גיל 65 ובכמחצית מבני 85 ומעלה, שיעורה מאז שנות ה-80 במאה הקודמת יותר מהכפיל את עצמו, ולמעשה העליה בתוחלת החיים של האוכלוסיה, ואולי סיבות נוספות, הופכות אותה לגורם סיכון ניכר לאוכלוסיה בגיל השלישי. מרגע הופעתה היא מקצרת במחצית את תוחלת החיים של הסובלים ממנה. אין כיום טיפול פסיכולוגי או תרופתי שמונע את המחלה, אך מספר תרופות חדישות עשויות לשנות מצב זה באופן ניכר בעתיד. לסיכום, בעיות פסיכולוגיות מאפיינות שיעור ניכר מהאוכלוסיה, כולל זו הנורמטיבית והבריאה אשר מתגוררת ומתפקדת בקהילה. בעיות והתמודדויות אלו נעות בין תופעות הפוגעות באיכות החיים, אך מאפשרות תפקוד סביר, לתופעות הפוגעות בחריפות באיכות החיים אולם ניתנות לטיפול ומניעה, לתופעות כרוניות שעלולות לעיתים לשבש לחלוטין את מהלך החיים התקין. באופן כללי הבעיות הפסיכולוגיות שתוארו במאמר זה עלולות, בהעדר מודעות וטיפול נכון, לפגוע באופן ניכר באיכות החיים ובתפקוד הפרט, במערכת החיסונית של הגוף, ולפיכך קיימת כיום הכרה גם בהשפעתם על הבריאות ותוחלת החיים בכלל.

אבחנות והפרעות העבר, התמודדויות ואתגרי העתיד

לפני 100 שנה בלבד אזרחי העולם היו ברובם רעבים ונלחמו על הישרדותם היום-יומית לאורך חייהם שתוחלתם היתה קצרה בכמחצית מזו של תקופתנו כיום. הם מתו ממחלות שחלקן כמעט ולא מפריעות את חיינו כיום (לפחות במערב) – מזיהומי מים ומזון, מלריה, דלקות גרון וצינון קל. שיעור תמותת התינוקות היה גבוה מאוד, ומול כל הנתונים הקשים הללו נראה שאזרח העולם בתקופתנו נהנה משובע ואושר. עם זאת, שיעורן הגבוה של הבעיות הפסיכולוגיות באוכלוסיה כיום, בעולם בכלל ובעולם המערבי בפרט, מצביעים על כך ששפע חומרי ורפואה מתקדמת אינם ערובה מוחלטת לאיכות חיים נפשית. אתגרי המאה הנוכחית ימשיכו בודאי לעסוק גם במיגור החולי הרפואי, אך לא פחות חשוב מכך בהבנה עמוקה יותר של מקורות החוסן הנפשי האנושי במטרה להגיע לשגשוג פסיכולוגי ונפשי, הן כדרך לשפר בריאות גופנית, והן לאושר ובריאות פסיכולוגית. למתעניינים בהיבט זה של הפסיכולוגיה מומלץ לקרוא את המאמר שלנו על פסיכולוגיה חיובית העוסק בהיבטים אלו  לצורך בניית חוסן נפשי להתמודדות.

The post מדריך לבחירת טיפול פסיכולוגי והתאמתו האישית appeared first on PSY.

בחזרה לשאלון

1.      שאלה – איזו קבוצת גיל היא בעלת הסבירות הרבה ביותר ללקות בדיכאון?
התשובה הנכונה היא ב' : 25-44

2.      שאלה – גורם משמעותי לדיכאון הוא חוסר היכולת להביע או להתמודד עם
התשובה הנכונה היא ד' : כעס

3.      שאלה – איזו טכניקה לטיפול עצמי עשויה להקל על דיכאון?
התשובה הנכונה ה' – כל התשובות הנכונות

4.      שאלה – איזו התנהגות מבין הרשומות מטה מאפיינת דיכאון?
התשובה הנכונה ב' – חוסר עניין בפעילויות שבעבר הסבו הנאה

5.      שאלה – בזמן דיכאון, כדאי להימנע מ…
התשובה הנכונה ד' – הכרעות חשובות לחיים

6.      שאלה – אילו מהסימנים הבאים מאותתים כי אתה זקוק לעזרה בנושא דיכאון?
התשובה הנכונה – תשובות ב' וג'

7.      שאלה – מהי הדרך הטובה ביותר לעזור לחבר בדיכאון?
התשובה הנכונה ד' – להקשיב לו

8.      שאלה – מה מהבאים עלול להזיק לחברך המדוכא?
התשובה הנכונה ד' – תשובות א' וב'

9.      שאלה – אילו מהמשפטים הבאים מתאר בצורה הטובה ביותר את הדיכאון?
התשובה הנכונה ג' – מחלה אמיתית שמשפיעה על הגוף והנפש

10. שאלה – דיכאון משפיע בעיקר על
התשובה הנכונה היא ד' – כל התשובות נכונות

11. שאלה – חלק מהסימפטומים של דיכאון הם
התשובה הנכונה ד' – תשובות א' וב'

12. שאלה – מהי דיסטמיה?
התשובה הנכונה ד' – סוג חמור פחות של דיכאון שכולל סימפטומים כרוניים וארוכי טווח.

13. שאלה – מהו המשפט הנכון לגבי הפרעה דו קוטבית או מאניה-דיפרסיה?
התשובה הנכונה ג' – זו הפרעה שמתאפיינת במחזורי דיכאון ומאניה

14. שאלה – טיפול בדיכאון יכול לכלול
התשובה הנכונה ד' – כל התשובות נכונות

15. שאלה – לא צריך להתייחס תמיד ברצינות לדיבורים אובדניים
התשובה הנכונה ב' – לא נכון

16. שאלה – מתבגרים שמדברים על דיכאון רק מחפשים תשומת לב
התשובה הנכונה ב' – לא נכון

17. שאלה – חיתוך עצמי מהווה סימן לדחפים אובדניים
התשובה הנכונה ב' – לא בהכרח,  החיתוך יכול להוות דרך להקלה רגשית בלי בהכרח שאיפה למות  (עם זאת הדבר מצביע על מצוקה וקושי נפשי משמעותי הדורשים טיפול)

18. שאלה – איזו קבוצה היא הפגיעה ביותר ללקות בדיכאון?
התשובה הנכונה ד' – נשים בגילאי 25-44

19. שאלה – מהו הטיפול המומלץ לדיכאון?
התשובה הנכונה ג' – טיפול תרופתי בשילוב פסיכותרפיה

20. שאלה – מהו הגורם העיקרי לדיכאון?
התשובה הנכונה ה' – אין סיבה יחידה. כל אחת מהסיבות לעיל יכולה להוביל לדיכאון.

21. שאלה – אילו מהמשפטים הבאים לגבי התאבדות הוא נכון?
התשובה הנכונה ג' – אנשים בעלי נטיות אובדניות לא באמת רוצים למות. הם רוצים שהכאב יפסק.

22. שאלה – לאיזו קבוצה משתייך הפרוזק?
התשובה הנכונה ד' – SSRI

23. שאלה – מה מהבאים עלול לגרום לדיכאון ריאקטיבי (תגובתי)?
התשובה הנכונה ד' – תשובות ב' וג'

24. שאלה – מהי דיסטמיה?|
התשובה הנכונה א' –  תחושת עצבות שנמשכת לפחות שנה

25. שאלה – מהי השיטה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון בקרב מתבגרים?
התשובה הנכונה ד' – שילוב של טיפול יחידני ומשפחתי

26. שאלה – איזו דיאטה מקילה על הדיכאון?
התשובה הנכונה ד' – כל התשובות נכונות

27. שאלה – מהן האלטרנטיבות הלא תרופתיות שעוזרות לטיפול בדיכאון?
התשובה הנכונה ה' – כל התשובות נכונות

28. שאלה – מה מבין המשפטים הבאים לגבי דיכאון נכון?
התשובה הנכונה ב' – יותר בנות מנסות להתאבד, אבל יותר בנים מצליחים כי הם נוטים להשתמש יותר באמצעים קטלניים כמו נשק.

29. שאלה – כיצד מאבחנים דיכאון?
התשובה הנכונה ג' – אבחון שנעשה על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר

30. שאלה – עם מי כדאי להתייעץ לגבי תרופות?
התשובה הנכונה ד' – רופא פסיכיאטר

31. שאלה – היכן ניתן לחפש עזרה בנושא דיכאון?
התשובה הנכונה ו' – כולם מקומות שניתן לקבל בהם עזרה

32. שאלה – מה מהמשפטים הבאים אינו נכון, לגבי דיכאון בגיל הילדות?
התשובה הנכונה ה' – ילדים אינם סובלים מדיכאון

בחזרה לשאלון

The post תשובות: שאלון ידע על דיכאון – עד כמה את/ה יודע/ת על דיכאון? appeared first on PSY.