Menu
Menu

פרופ’ א. קפלן בראיון בערוץ 10 אצל לונדון וקירשנבאום על התנהגות צרכנים בישראל לגבי מחאת הפייסבוק על מחירו של הקוטג’

ראיון של פרופ’ אורן קפלן בערוץ 10 בתכניתם של לונדון וקירשנבאום על התנהגות צרכנים בישראל לגבי מחאת הפייסבוק על מחירו של הקוטג’. לצפייה בכתבה המלאה בערוץ 10: http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=808450

הקישור לראיון:

 http://www.youtube.com/watch? yWJuNPngu7U&list=UUhj3Su7WQkupo7-_ VQYiXkg&index=12&feature=plcp

ירון לונדון: פרופ’ אורן קפלן הוא פסיכולוג וכלכלן, ומכהן כסגן דיקן לביה”ס למינהל עסקים במכללה למינהל, והוא עוסק בין היתר בהתנהגותם של צרכנים.ואנחנו שבים לפרשת הקוטג’,שהיא מרתקת, משום שבאמצעות רשת האינטרנט התעוררה מחאה ציבורית, ונדמה לי שהיא יכולה לשנות את יחסי הכוח בין ספקים לצרכנים. השאלה, פרופ’ אורן קפלן, האם נדמה לך שזוהי צומת? איזה רגע שבו ציבור הצרכנים הישראלי התבגר והחליט להילחם?

פרופ’ א. קפלן: זה ציון דרך ללא ספק שמסמן מה קורה. אנחנו חלק ממה שקורה באופן גלובלי, גם בפייסבוק, למשל, המשטרים נופלים, מהומות בסוריה, וגם מחאת הקוטג’. אז הקוטג’ לכשעצמו אולי זה סיפור קטן,אבל העובדה שצרכנים ישראלים באמת נוקטים יוזמה, היא תופעה חדשה לחלוטין, למעט הציבור החרדי, שמהבחינה הזאת יש לו באמת היסטוריה של חרם מוצרים,

ירון לונדון: חרמות, כן.

פרופ’ א. קפלן: ואין בישראל באמת היסטוריה כזאת.הצרכן הישראלי נחשב תמיד לאדיש.

ירון לונדון: תהמר או תשער, כמה זמן מחאת הקוטג’ הזאת עשויה להחזיק מעמד? הצד המעניין בהתנהגות הספקים,הוא דווקא ששטראוס ותנובה לא מגיבים. כל בקשותיהם של אנשים כמוני, שתבואו ותסבירו למה זה עולה 8 שקל ולא ששה. אנחנו לא נבוא ולא נסביר. איזה הנחה עומדת מאחורי האסטרטגיה הזאת של הספקים?

פרופ’ א. קפלן: למעשה אין להם מה להגיד, והם מקווים שבאמת כמו בהיסטוריה הצרכנית הישראלית, הדבר איך שהוא יחלוף. ולגבי הקוטג’, בהחלט יתכן שהוא יחלוף. אבל מה שזה מסמן, של ישראלי יש כיום בעצם איזו שהיא קבוצה, ואני קורא לפייסבוק “הקיבוץ הישראלי החדש”. החברות שם היא קצת כמו החברות בקיבוץ, שזה לא מאוד קרובים, אבל יש קבוצת התייחסות, כי הישראלי לא אדיש באמת, הוא מאוד מעורב, הוא לא צרכן פראייר. לעצמו, הוא הרבה פעמים נלחם אבל הייתה תחושה שאין לו עם מי לעשות מאבקים.מה, אני יעשה מאבק על הקוטג’? מי יריב איתי על שני שקלים. ומה שהפייסבוק עשה, הוא יצר איזה שהיא קבוצת התייחסות, ואנשים מקימים עכשיו כל מיני אידיאולוגיות שהם מוכנים להילחם עליהם, וזה יכול להיות קוטג’, וזה יכול להיות משטר וזה יכול להיות מאבק מכל סוג שהוא. וזה השינוי הגדול שאנחנו רואים בכל העולם. והישראלים הם הפעילים ביותר מבחינת היחס שלהם בתוך הפייסבוק מכל מדינות העולם האחרות.

ירון לונדון: באמת?

פרופ’ א. קפלן: כן.

ירון לונדון: אמור לי, האם אתם אנשי המדע, החוקרים בתחום הזה של מדעי החברה החדשים, הבחנתם במנהיגות בפייסבוק?, תמיד יש מישהו שעושה את זה. אני לא מאמין בהמונים שנעים בחזית אחת קדימה. תמיד יש את הדגלן, המתופף, שיוצא. יש קבוצות כאלה? מי יוצא בקבוצות האלה?

פרופ’ א. קפלן: יש בוודאי מובילי דעת קהל בכל מיני נושאים, אבל מה שיפה בפייסבוק, שכל אחד מעניין אותו משהו אחר. ואני שוב חוזר לתקופת החלוצים או לקיבוץ, ששם היה למישהו רעיון והוא הלך והוביל אותו. אחד מעניין אותו דבר אחד ואת מישהו מעניין דבר אחר, אבל הוא זורק את זה לקיר שלו, שם בפייסבוק, ואנשים מתחילים להתאגד, החברים שומעים מה קורה, ויש איזה שהיא תחושה של גאווה.

ירון לונדון: הייתי רוצה לראות את זה כאיזה יצירה מוסיקלית. מישהו קורא ראשון, מה דעתכם שנחרים את הקוטג’? ואחרי זה מחרה מחזיק אחריו מישהו, אחר כך המקהלה גוברת, ויש כאלה שמציגים איזה רעיון אסטרטגי, גם את שטראוס נחרים? גם להם יש איזה מוצר דמוי קוטג’. איך זה קורה? איך הפרטיטורה הזאת מתפתחת?

פרופ’ א. קפלן: הנושא של הוגנות הוא דבר מאוד מרכזי, וכסף הוא דבר מאוד טוב להוגנות באופן כללי. זה לא שאנשים מתפטרים מעבודה כי הם לא קיבלו קידום, אלא שהם אומרים נהגו בי בצורה לא הוגנת, ואני חושב שזה הסיפור של הקוטג’. זה דבר בסיסי, תמיד היה לנו הבסיס של הקוטג’, תמיד היה שמכרו לנו כמה זה הבסיס ופתאום מוכרים לנו אותו

ב 8 שקלים. 

ירון לונדון: אתה עקבת אחרי הטקסטים האלה?

פרופ’ א. קפלן: אני מנסה לעקוב אחרי האירועים האלה,

ירון לונדון: זה עלבון, עלבון

פרופ’ א. קפלן: כן, זה חד משמעית, סוג של , אנחנו נילחם נגד הניצול הזה,

ירון לונדון: בגדו בנו. אלה שציירו שם את הבית היפה הזה, שזה הבית הכלל ישראלי,

פרופ’ א. קפלן: בדיוק.

ירון לונדון: כבית מושב, או בית קיבוץ, הם מרמים אותנו!

פרופ’ א. קפלן: נכון נכון, יש פה איזה שהיא בגידה, תודה רבה לך.

צור קשר
צור קשר

אשמח שתפנו אלי ואחזור בהקדם האפשרי