Image 01 Image 01
English

פרופ אורן קפלן אצל פרופ' רפי קרסו התמודדות נפשית והשפעות פסיכולוגיות של הפלה

ראיון בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו עם פרופ' אורן קפלן על התמודדות נפשית והשפעות פסיכולוגיות של הפלה. ניתן לצפות בראיון ובתכנית המלאה באתר ערוץ  10

 http://10tv.nana10.co.il

וכן לקרוא מאמר סקירה של הפסיכולוגים קרן ואורן קפלן כאן

קישור לראיון הטלוויזיוני: ראיון של פרופ' אורן קפלן בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו על התמודדות נפשית עם הפלות

תמליל הראיון:

פרופ' קרסו: להפלה יש השלכות נוספות, יש לה השלכות רגשיות ונפשיות רבות. הפסיכולוגיה מתייחסת לתופעה כאל אירוע טראומטי.

נמצא איתנו פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני, מה הן התחושות שמלוות אישה בזמן הפלה, או לפני הפלה, פרופ' אורן?

פרופ' א. קפל: הפלה מנקזת לתוכה הרבה מאוד אירועים. זה באמת קודם כל האירוע עצמו, הוא אירוע שגורם למתח, לחרדה, לסבל, אבל יש בו מרכיבים נוספים. מצד אחד יש בו את האובדן, יש בו מוות, יש בו פרידה. שזה אנחנו רואים תופעות אופייניות של אבל, של דיכאון סביב אבל. יש בו חלק של חרדה מפני העתיק כי בדרך כלל מדובר במשפחות שמעוניינות בילדים ויש חשש האם בהריון הבא, אם בכלל יהיה הריון הבא, האם עלולה להיות שוב הפלה בהמשך?

 יש גם שאלות חברתיות, כי ההיריון והאימהות מייצגת משהו בדימוי העצמי, בנשיות, בישראליות באופן כללי הערכים של המשפחה היא מאוד חשובה, כך שתופעה של הפלה מנקזת פנימה הרבה מאוד מרכיבים פסיכולוגיים.

 פרופ' קרסו: האם יש תחושות ספציפיות שאפשר להגיד שהן מאפיינות, או תמונה קלינית פסיכולוגית שמאפיינת נשים אחרי הפלה?

פרופ' א. קפלן: שוב, אלו דברים סטטיסטיים בסופו של דבר, ויש כאן איזה שהוא מרכיב אישי של ההתמודדות, אבל אנחנו רואים למשל ששיעור הדיכאון אצל נשים שעברו הפלה, הוא גבוה פי ארבע מנשים שהמשיכו את ההיריון באותה תקופה. זו למשל אינדיקציה ברורה שיש חשש יותר גדול לדיכאון. ויותר גדול לחרדה. אלו בדרך כלל שתי התופעות הפסיכולוגיות שאנחנו מתמודדים איתן.

 פרופ' קרסו: זוג בתחילת דרכו, גבר ואישה, איך הגבר מקבל את אותו דבר? כי בסך הכול לפחות בתחילת הנישואים, רוב הזוגות הם בהרמוניה שלמה ולכן הם גם מביאים את התינוק לעולם, או רוצים להביא את התינוק לעולם. מה קורה אצל גברים אחרי הפלה?

פרופ' א. קפלן: קודם כל, יש לנו הרבה פחות נתונים על גברים. הפסיכולוגיה אספה הרבה מאוד נתונים מחקריים על תגובות של נשים. יש כאן משהו שהוא ראשית, לא אופייני דווקא להפלה אלא באופן כללי, תגובות של גברים להתמודדות הן מעט שונות. למשל, הרבה מאוד מחקרים מראים על יותר התמודדות דרך אלכוהוליזם וסמים. כלומר, הם בורחים יותר מאשר מתמודדים . עכשיו, זה לא אופייני, ושוב, רק למקרה הזה, אלא כמעט בכל התמודדות נפשית אנחנו רואים את זה. צריך גם לראות את ההיבט הרחב, האם למשל יש מצבים שבהם, דיברת על דתיים למשל, הבכור, הבן הבכור. כשאין בן בתוך המשפחה, לעומת מצב שיש בן. באופן כללי, אם יש ילדים או אין ילדים במשפחה, הדברים האלה מאוד משנים את המצב.

פרופ' קרסו: האם יש נשים שמועדות יותר ל"פורענות" או לפתח תגובות פסיכולוגיות קשות מאשר אחרות?

פרופ' א. קפלן: ברור שקודם כל אם המצב הנפשי מלכתחילה הוא פחות טוב, נשים שהיו יותר חרדות, מקרים שסבלו מדיכאון בעבר, אלו בוודאי מצבים שבהם צריך להתבונן מקרוב ולראות מה קורה. אבל האינדיקציות העיקריות הן שאלות של תמיכה משפחתית, שאלות שקשורות לזה שאם כבר יש ילדים או אין ילדים, כל מיני דברים כאלה, הם בדרך כלל הדבר שמבחין בין אלה שנפגעים יותר ולא, וגם המהירות שבה ניתן להיכנס שוב להריון.

פרופ' קרסו: אנחנו אמרנו שיש זמן, שהתופעה של אבל או של פרידה היא תופעה נורמלית אחרי הפלה. האם יש זמן סביר שאתה יכול להגיד, האם האישה היא איקס זמן זה עדיין בגדר התקין, אבל אם זה נמשך הרבה מעבר לתקופה הזאת זה כבר אבל "פתולוגי"?

פרופ' א. קפלן: אני הייתי מתייחס לזה גם ברכיב הכמותי, אבל גם ברכיב האיכותי. כלומר, בוודאי שבשבועות הראשונים התגובה היא טבעית, וככל שהזמן עובר אנחנו נצפה לאיזה שהיא הסתגלות. גם חמישים אחוז מהנשים שעוברות הפלה נכנסות להריון תוך השנה הראשונה שאחרי ההפלה וזה עשוי לשפר באופן משמעותי את המצב.

פרופ' קרסו: בוודאי.

פרופ' א. קפלן: מצד שני, לפעמים המצב הוא חריף, כלומר, גם שבוע אחרי, או שבועיים אחרי, או שבועיים אחרי, כאשר יש דיכאון קשה, או כשניכר מצב פסיכוטי, יש מצבים שבהם ההתערבות צריכה להיות מהירה גם אם מדובר בתקופה קצרה. אבל מהבחינה הזאת, תהליכים של אבל כפי שהם קורים גם בעולם מסביב, יכולים לאפיין את התופעה הזאת. זאת אומרת, אנחנו נגיד, שבחצי השנה הראשונה אנחנו נצפה לתגובות יותר קשות ולאחר מכן לאיזה שהיא הסתגלות.

פרופ' קרסו: וככל שתהיה יותר בעיה להיכנס להריון השני, אז זה יכול להחמיר את המצב?

פרופ' א. קפלן: זה בהחלט מגביר את המצב, כששוב, הנושא של פריון וכניסה להריון הוא מקור למצוקה גם למי שלא עברה הפלה, כך שדבר כזה יכול להעצים את ההתמודדות באופן כללי.

פרופ' קרסו: אתם רואים הרבה שאלות שעולות לגבי הזוגיות או בדיקה מחודשת של איכות הקשר אחרי הפלות?

פרופ' א. קפלן: הנקודה היא שההיריון וההורות המשותפת מייצגים הרבה מאוד דברים. זה לא רק עצם העובדה שזה קרה. הציפיות שהמשפחה תתרחב והעובדה שמדובר גם בתהליכים מאוד ארוכים, זה להיכנס להריון ולחוות היריון, זה תופעה של חודשים מאוד מאוד ארוכים ותהליכים של שנים. לכן לדבר הזה יש משמעות מאוד גדולה, זאת אומרת זה יוצר מתח מאוד גדול בתוך המשפחה. לפעמים יש טיפולים והטיפולים האלה הם תקופה שבה המתח גובר,

פרופ' קרסו: יכול להיות שהפלה שהייתה בתקופה מסוימת, הטראומה של ההפלה תופיע אחרי הרבה שנים, אחרי שנולדו עוד ילדים ודברים אחרים? כאילו תתעורר? איזה רגשי אשמה או תופעות כאלה? אתם רואים את זה לפעמים?

פרופ' א. קפלן: זה פחות קורה במקרים של הפלות על בסיס רפואי. התחושה הזאת של האשמה הרבה פעמים אופיינית דווקא למצבים שבהם הוחלט על הפלה יזומה ואז משפחה, היינו יכולים להיות שלושה ילדים, אנחנו רק שני ילדים. המצבים האלה בהחלט יכולים לקרות.

פרופ' קרסו: מה בעיקר קורה אחרי הפלה? מה חשוב אחרי הפלה לעשות כדי לתת תמיכה, או לטפל באשה שהפילה כדי לנסות למנוע עד כמה שאפשר את התופעות האלה של אבל ושל דיכאון שלאחר הפלה וכן הלאה?

פרופ' א. קפלן: כמעט כמו בכל מקרה של מצוקה נפשית, התמיכה החברתית והמשפחתית היא הדבר הקריטי ביותר ובדרך כלל הוא יספיק. כלומר, נשים שעברו הפלה וירגישו שהן מוכלות ויש סביבה תמיכה בדרך כלל יעברו את זה. מיעוט המקרים יזדקק לטיפול פסיכולוגי או לאיזה שהיא התערבות, שהיא עמוקה יותר וזה משהו שכן צריך לשים עליו עין. שאם יש תופעות של דיכאון, קושי לצאת מהמיטה, קושי בתפקוד של דברים שקודם היו ברורים מאליהם, כדאי אולי לפנות לייעוץ. יותר קל להגיע למפגש או שניים של ייעוץ עם פסיכולוג או עם פסיכיאטר, מאשר אחר כך להתמודד עם קשיים עמוקים יותר.

פרופ' קרסו: תודה רבה לפרופ' קפלן. תמיכה, חברות זוגיות, פותרים הרבה בעיות אחרות.