Image 01 Image 01
English

מצטמצמים: איך מספרים לילד שאבא פוטר מהעבודה

מעריב, מאת כרמית ספיר-ויץ

ראיון עם פרופ' אורן קפלן על רקע המשבר הכלכלי בארץ ובעולם

בחזרה למאמר על פסיכולוגיה חיובית

עכשיו אבא בבית
גם אם המשבר הכלכלי מאלץ אתכם לשנות את שגרת היום ומפיח בכם דאגות אפשר לעבור את זה גם בלי לעורר פאניקה אצל הילדים. כך נתמודד עם זה יחד, אפילו בכיף

רק אתמול אמא שרה לשירה "נומי ילדתי, אבא הלך לעבודה, יביא לך מתנה". זה קרה חמש דקות אחרי שאמא החליפה את השמרטפית ונכנסה הביתה. בבית של אבא ואמא ושירה יש מסורת שלמה: שירה עולה למיטה, אמא שרה לה: "נומי ילדתי, אבא הלך לעבודה", ושירה , בדיוק כמו בשיר, מקבלת מאבא מדי פעם הפתעה: פעם נעליים חדשות מאמריקה, פעם ספר מנגן.

היום אמא לא שרה. היא נתקעה בעבודה, ובפעם הראשונה בחייה שירה עלתה למיטה ואבא בא לכסות אותה. שירה שאלה את אבא מה קרה, ואבא אמר לה שהם ידברו על זה בבוקר. אבא של שירה הוא אחד מרבבות המפוטרים החדשים, והוא עצוב. אמא של שירה לחוצה, כי אין לה מושג מה עתיד לקרות. ושירה? תוהה מה יהיה עם ההפתעה.

שירה לא לבד ומשפחות רבות נכנסות למסלול שטרם הכירו. גם פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני וכלכלן, מנהל אקדמי של תוכנית MBA בפסיכולוגיה עסקית וניהולית במסלול האקדמי של מכללה למינהל, לא ממש יודע לומר בבטחה איך מספרים לילדים שאבא לא הלך לעבודה. "זה לא מקרה אחיד, משום שצריך לראות איזה סוג משפחה זו, הן מבחינת גיל הילדים והן מבחינת ההורים", הוא אומר, "אם ההורה המפוטר הוא איש היי טק שיש לו פיצויים יפים והכנסה מובטחת לתקופה די ארוכה, או משפחה שנאלצת לעזוב את ביתה כי המשבר הרבה יותר גדול. סוג הפיטורים וסוג הלחץ צריכים להילקח בחשבון".

יש כללים בסיסיים שיכולים להתאים לכולם?
"כן, אבל צריך להתאימם למצב הספציפי. הכלל הראשון הוא יצירת ודאות. זה קשה, כי ההורים עצמם נמצאים במצב של אי ודאות ובלחץ וצריכים הרגעה. הילדים צריכים לדעת מה קורה. לא יעזור לנסות ולהסתיר, מפני שהילדים מרגישים מתחת לפני השטח מה קורה. צריך לספר להם, קודם כל, שאבא או אמא כרגע לא עובדים. הכלל השני, והוא החשוב יותר, הוא יצירת יציבות באשר למתרחש. המסר שעל ההורים להעביר הוא 'אנחנו נהיה בסדר'. להגיד שאין חשש, אנחנו אוהבים אחד את השני, נישאר ביחד ונשרוד את זה. יש תקופות של מורדות ועליות. זה משהו שאנשים צריכים להפנים גם בעצמם. בסופו של דבר, בראי ההיסטוריה, העם הזה ראה משברים יותר חמורים מהמשבר הכלכלי שחל כרגע".

הכי חשוב – לא לדאוג
בנוסף לזה, פרופ' קפלן מעלה סכנה פוטנציאלית שמתקיימת על ראשי משפחות שחוות מצוקה כלכלית פתאומית. "הטריגר של הרבה מאוד מקרי גירושים היה משבר כלכלי", הוא אומר, "בני הזוג נכנסים ללחץ ולחרדה, הם פחות סובלניים אחד לשני, וזה מחמיר דברים שהיו כבר קודם. הם מתפרצים זה על זה ועל הילדים".

אז מה עושים? קודם כל, זוכרים שהתמודדות עם משבר היא לא דבר שלילי, ולכן גם הילדים שיעברו משבר יכולים להיבנות מזה ולפתח חוסן למשברים גדולים באמת. "לא שצריך ליצור את המשבר כדי לעבור את הלמידה הזו, אבל כן להסתכל עליו עם השאלה כיצד להתקדם מכאן הלאה", מדגיש קפלן.

יצחק גילת, פסיכולוג ומנהל תחום האינטרנט והמחקר בער"ן, מוסיף כי כדאי לפרוש בפני הילד את ההקשר הרחב של הפיטורים, להסביר אודות המשבר הכלכלי ועל כך שיש הרבה אנשים מפוטרים, ולציין כי הפיטורים לא קרו באשמת ההורה אלא בשל המצב במשק. "מומלץ לחפש את הנקודות החיובית", אומר גילת, "להגיד לילד שמדובר גם בהזדמנות, שאולי ההורה ימצא עבודה יותר טובה, קרובה יותר. בזמן הפיטורים ההורה יבלה יותר שעות בבית ויוכל להקדיש יותר תשומת לב לילד. ניתן לשתף את הילד, ולהטיל עליו משימות התלויות במידת הנכונות והרצון שלו לעזור, כמו חיפוש משרות באינטרנט או בעיתונים, עזרה בכתיבת קורות החיים במחשב ועוד, על מנת לתת לו את התחושה שהוא מועיל ועוזר".

ובכל זאת, פרופ' קפלן מדגיש כי על אף שנדרשת ודאות מצד אחד, לא מומלץ להיכנס לכל הפרטים ולהעמיס על הילדים את כל האינפורמציה. "כדאי שהילדים יידעו שיש כרגע פחות כסף", הוא אומר, "הורה יכול לומר: 'נצטרך לחסוך', ולהסביר מהם השינויים שנדרשים. לשם כך, ההורים צריכים לקבל את ההחלטה הזאת בינם לבין עצמם. אומרים: נצטמצם, נאכל בצורה יותר צנועה ונקנה בגדים יותר צנועים, אבל זה לא ישבור את רוחנו ואותנו. אחרי הכל, ילדים הם לא היועצים הכלכליים שלך ולא צריכים להפוך לפרטנר שלך. כדאי להגיד להם מה קורה, אבל לא לשים על כתפיהם את הדאגות והפתרונות. לא לחשוש מלתת אחריות לילדים. בזה שאנחנו פחות מבזבזים או מבטלים את הערוצים בטלוויזיה כחלק מהחיסכון שלנו יש מסר חינוכי לא רע בכלל לחיים".

בוא ניקח לדוגמה ילד ששמע אינספור פעמים כמה חוגים הם חשובים. איך אומרים לו שאין יותר חוגים?
"אם יש לו שלושה חוגים, זה טוב מאוד לתת לו לבחור ביניהם. זה מגביר את תחושת הביטחון שלו, בלי לסגור לו את הברזים ללא שליטה שלו. ההסבר צריך להיות הכי ישיר ופרקטי, בדיוק כמו שהורים מתגרשים או שחס וחלילה מישהו נפטר. אתה אומר לילד קטן שזו המציאות. מצד שני, נדרש תכנון מראש: לא סוגרים את כל הברזים ביום אחד ומגלים למחרת שהגזמנו. אפשר להתייעץ עם יועץ כלכלי, ואפשר להתייעץ עם פסיכולוג ילדים".

"כדאי להשתדל שמצב הרוח והדכדוך לא ישתלטו על החיים בבית", מוסיף גילת, "חשוב להמשיך לתת לילד את התמיכה הרגשית, האהדה ותשומת הלב שאליהן הוא רגיל. במקרה שהדכדוך נמשך וההרגשה לא משתפרת, רצוי וכדאי לפנות לער"ן או לגורם אחר על מנת לשתף ולטפל".

מה עושה משפחה מאושרת?
אבל גם אם המשבר קשה, טוען פרופ' קפלן, שמתמחה בתחום הפסיכולוגיה בהפרעות חרדה ובפסיכולוגיה חיובית, הראייה האופטימית מאוד חשובה להורים ולילדים. "המיעוט שבמיעוט נזרק לרחוב, רוב האנשים נמצאים בלחץ מתסריט האימים הזה, אבל זה לא מציאותי בדרך כלל. יש פחד להצטמצם. בסופו של דבר, כשבודקים לעומק מה עושה משפחה מאושרת, מגלים שהאושר ממש לא קשור ליכולת החומרית. זה משהו שאפשר להעביר לילדים לא רק בתקופת משבר, אלא כמסר כללי: האושר מגיע מלהיות ביחד, מהחברות, מהמשפחה".

זה נכון גם במדינה קפיטליסטית שמגדלת דור של שפע?
"דווקא בגלל שאנחנו כל כך חומרניים, אנשים הגיעו להישגים מאוד גבוהים אבל ראו שזה לא עושה אותם מאושרים. אושר זה להיות ביום שבת בפיקניק ולראות את הילד שלך צוחק. אלה דברים שלא עולים כסף משום שאלה שעולים כסף לא מחזיקים את האנשים לאורך זמן. זאת הבנה שיכולה להרגיע מאוד בתקופת משבר, כי אתה לומד להעריך את הדברים החשובים באמת בחיים".