Image 01 Image 01
English

הטיפול הפסיכואנליטי

קרן קפלן, פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית
קליניקה לטיפול וייעוץ פסיכולוגי: פסיכואנליזה, פסיכותרפיה – טל. 050-5673641

clinic - Keren Kaplan

כיצד מחליטים על טיפול פסיכואנליטי?

כדי להחליט על טיפול פסיכואנליטי, יש להיפגש לפגישת ייעוץ פנים אל פנים בקליניקה. בפגישה עם המטפל ניתן יהיה לאפיין ולהבין יותר במדויק את המצוקות, הבעיות והסיטואציות ולדון יחד עם המטופל אם טיפול פסיכואנליטי הוא הטיפול המומלץ.

משך הטיפול הפסיכואנליטי ותדירות הטיפול

הטיפול הפסיכואנליטי אינו מציע פתרונות מהירים. הואיל ומדובר בשינויים ארוכי טווח ובתהליכים לא-מודעים, התהליך יכול להימשך שנתיים ואף יותר. מספר השנים הארוך מאפשר שינוי אישיותי עמוק וריפוי שטיפולים קצרי מועד אינם יכולים לספק. מחקרים בתחום מספקים הוכחות מדעיות לכך: בהשוואת ההשפעות של טיפול קצר מועד לטיפול ארוך טווח פסיכואנליטי, נמצא שיציבות השינוי ושביעות הרצון ממנו נשמרה לאורך זמן ארוך יותר ובאופן יציב יותר בקרב מטופלים שהיו בטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח. משך הטיפול המדויק תלוי בבעיות הספציפיות ובסיטואציית החיים של המטופל כמו גם בקצב ההתקדמות האישי שלו. לא ניתן להעריך מראש כמה זמן יארך התהליך האנליטי במלואו. במאמרו "על פתיחת הטיפול", ממשיל פרויד (1913) את הטיפול האנליטי למשחק שחמט. סדרת מהלכי הפתיחה במשחק ידועים ומוכרים במידה כזו או אחרת לשחקנים, אך מרגע שהחל המשחק אי אפשר לנבא כיצד ולאיזה כיוון יתפתחו המהלכים הבאים וכמה זמן יארך המשחק. בהמשך המאמר הוא מתייחס לשאלה של המטופל כמה זמן יתמשך הטיפול וכותב, ״תשובתנו דומה לזו הניתנת לנווד במשל של איזופוס, בתשובה לשאלתו כמה תארך הדרך – לך, לך". התשובה מנומקת בכך שצריך להכיר תחילה את קצב הצעידה של הנווד לפני שניתן לחשב את משך הזמן שיידרש לו בנדודיו״.

אחד המיתוסים הרווחים הוא שנדרש זמן עד שמגיעים לתוצאות בטיפול פסיכואנליטי. ובכן, לא כך הדבר. בטיפול הפסיכואנליטי אפשר להרגיש הקלה כבר מהפגישה הראשונה. וכך גם לאחר כל אחת מן הפגישות הבאות – אפשר יהיה להרגיש שיפור והקלה במצב הנפשי. עם זאת, כדי שהשינוי יתמשך לאורך זמן ויתקבע, יש משמעות לטיפול ארוך טווח. כדי להגיע לתוצאות מיטביות, הנשמרות ביציבות לאורך זמן לאחר שהטיפול מסתיים, נדרש זמן שלא ניתן לקצרו. שינוי בתהליכים נפשיים ובמבנים נפשיים שהתבססו לאורך החיים קודם הפנייה לטיפול הפסיכואנליטי, הוא תהליך ממושך.

תדירות הטיפול הפסיכואנליטי היא בת 3–4 ולעיתים 5 פגישות בשבוע. התדירות והאינטנסיביות, יחד עם השימוש בספה, וההקשבה של האנליטיקאי לתהליכים מודעים ולא-מודעים, מאפשרים לתהליך האנליטי להתפתח, ומאפשרים החזקה טובה יותר של המטופל, חרדותיו וסבלו.

הספה

cropped-אתר.png

במכתב שפרויד כותב בשנת 1916 לידידתו לו אנדראס סלומה, הוא ממשיל את הפסיכואנליזה למקל בידו של עיוור, ״הפסיכואנליזה אינה מגלה לך דבר. היא כלי, כמו המקל בידו של העיוור שמרחיבה את הכוח שלו לאסוף אינפורמציה״.

לספה חלק בלתי נפרד בטיפול הפסיכואנליטי מראשית ימיה של הפסיכואנליזה. פרויד החל להשתמש בה בטיפולים בהיפנוזה ומאוחר יותר בטיפולים אנליטיים.

הרעיון שעומד בבסיס השיטה הזו היא שהשכיבה על הספה מאפשרת חופש וזרימת אסוציאציות חופשיות שמפגש פנים אל פנים אינו מאפשר. המטופל יכול להיות חופשי מקריאת פניו של המטפל שיושב מולו, חופשי מפענוח סימנים מילוליים או לא מילוליים אחרים שמגיעים מכיוונו של המטפל, וכך מתפנה להקשבה פנימה, לעצמו ולתהליכים לא מודעים שמתרחשים בתוכו. המצב דומה לשיחה עם חבר בעת נסיעה משותפת ברכב כשפני כל אחד מופנים קדימה, ולא זה אל זה. שניהם נמצאים יחד באותו מרחב, בדומה לאנליטיקאי ולמטופל שנמצאים יחד באותו החדר כשפניהם אינם מופנות זה לזה, אלא לאותו הכיוון. מצב השכיבה על הספה מאפשר להרפות מאחיזה בתהליכים מודעים ורציונליים וכן מאפשר לגלי תטה במוח, האחראים על הדמיון, היצירתיות והחשיבה הלא-מודעת להופיע ביתר קלות. מצב השכיבה על הספה, מספק לאנליטיקאי הקשבה קרובת חוויה ומספק למטופל תנאים טובים יותר להיות מובן ולהיעזר באנליטיקאי ובתהליך האנליטי כולו. הספה, ככלי טיפולי-פסיכואנליטי, היא הכלי שידוע היום ככלי החזק ביותר שיש בתחום הטיפול פסיכולוגי לשינוי ולהחלמה נפשית.

לעיתים אנשים מוצאים שהשכיבה מאפשרת להם חופש אסוציאטיבי, אחרים מרגישים שישיבה על הכורסה תתאים להם יותר. כל זה נתון לדיבור בין האנליטיקאי למטופל והמטופל יוכל לבחור מה מתאים לו ומה נוח לו יותר.

המעבר מהכורסה לשכיבה על הספה כרוך לעיתים בפחדים ובחששות, כולם מובנים וניתנים לטיפול ועיבוד בעזרת האנליטיקאי. בפועל המעבר קל ונעים יותר משניתן לדמיין. ייתכן שבתחילה השכיבה תהיה כרוכה בתחושת אי נוחות ואולי ירגיש מוזר לדבר כך, כשלא רואים את האנליטיקאי, אבל יתרונות השכיבה על הספה והחופש האסוציאטיבי שמתאפשר מורגשים כמעט מייד והמטופל לומד ליהנות מהמצב החדש שלו ולהיעזר באופן יעיל יותר.

מתי וכיצד פונים לטיפול?

ישנן תקופות בחיינו שבהן אנו מרגישים הצפה רגשית – בין אם מדובר בתחושות של אי-סיפוק, ובין אם בתחושות של חרדה או דיכאון. אנו עלולים להרגיש גם שהתפקוד היום-יומי שלנו נפגע. לעתים קרובות מלווה הפנייה לטיפול בתחושה של "מבוי סתום" ושל תקיעות – משהו "לא זז" כמו שהיינו רוצים בעבודה, בקשרי האהבה שלנו, ובתחושת מימוש העצמי. בזמנים כאלה מתעורר רצון להיעזר ולא להישאר לבד עם תחושות אלה.

הפנייה לטיפול או להתייעצות מתחילה מיצירת הקשר הראשוני בטלפון או במייל. בכדי להתרשם ולהבין יותר את הסיבות לפנייה נדרשת לאחר מכן פגישה פנים אל פנים בקליניקה. הפגישה הראשונה כרוכה לעתים בתחושת התרגשות וחרדה לקראת מה שיעלה בפגישה. זוהי תחושה מובנת וטבעית. המפגש עם עצמנו בנוכחות אדם זר ולא מוכר לנו, עשויה ליצור תחושות של אי-נוחות ומבוכה. שאלות כגון: "מה עושים?", "איך מתחילים?", "על מה מדברים?" נפוצות וטבעיות נוכח הסיטואציה הטיפולית הראשונה, ועצם הדיבור עליהם מפוגג תחושות אלה.

בפגישה ניתן להעלות את סיבת הפנייה, מחשבות, רגשות, שאלות וכל דבר אחר שרוצים. לעתים, יש משאלה שהמטפל ישאל שאלות מכוונות וידריך, ומתעורר צורך לעשות סדר ולארגן סוג של וודאות דרך יצירת יחסים בינאישיים סימטריים המוכרים מהמציאות החיצונית. עם זאת, דווקא עמימות מסויימת של הסיטואציה הטיפולית חשובה ועשויה לתרום להעלאת תכנים לא מודעים. באותו אופן, הכוונת המהלך על ידי שאלות ותשובות עלולה לחבל בהעלאת תכנים אלו תוך הבנה מעמיקה יותר של עולמו הנפשי של הפונה לטיפול והאפשרות לעזור לו.

החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית. ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית. מתוך הקשבה זו ניתן לנוע ולהתבונן על מצבים "תקועים" מזוויות מבט שונות ולאפשר תנועה במה ש"מרגיש תקוע", להפחית חרדה או דיכאון במצבים בהם עולות תחושות של חוסר אונים וייאוש. למרות דעות קדומות הקיימות לעיתים לגבי טיפול פסיכואנליטי, כטיפול ארוך שעוסק רק בעבר, הרי שבמציאות אין בכך ממש. הטיפול הפסיכואנליטי עוסק בהווה ובהרחבת היכולת לחיות בהווה "כאן ועכשיו" תוך ויתור על אחיזה בדפוסי העבר והתמקדות לא אפקטיבית בעבר או בעתיד. המטרה הינה לאפשר תנועה במה שמרגיש תקוע ולאפשר באמצעות הטיפול יכולת גבוהה יותר לשאת מצבי-חיים ורגשות מורכבים. תהליך שכזה עשוי לפיכך להימשך זמן ארוך אך בוא בעת הוא גם מאפשר שינויים עמוקים יותר וביסוסם בנפשו ובחיי המטופל.

ביבליוגרפיה

פרויד, זיגמונד (1913). על פתיחת הטיפול, בתוך: הטיפול הפסיכואנליטי. תרגום, עריכה ואחרית דבר: ערן רולניק. עורך ראשי ומחבר ההקדמה: עמנואל ברמן. עם עובד (2002).

Freud S. (1873-1939). In: E. L. Freud (ed). Letters of Sigmund Freud. London: Hogarth (1961).

קרן קפלן, פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית
קליניקה לטיפול וייעוץ פסיכולוגי: פסיכואנליזה, פסיכותרפיה

לקביעת פגישה התקשרו אלי או שלחו טקסט: 050-5673641   דוא"ל: keren@psychologia.co.il

הקליניקה ברמת גן קרובה לתל אביב ונגישה בתחבורה ציבורית
אפשרות למפגשי סקייפ טיפוליים – למידע נוסף צרו קשר דרך המייל