Image 01 Image 01
English

החוסן הלאומי – שעת מבחן

טור דעה של פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית והמשבר העולמי בגלובס
לקראת ועידת ישראל לעסקים 2008 והמושב בהנחיית פרופ' קפלן בועידה

הכותב הוא פסיכולוג קליני וכלכלן, מנהל אקדמי שלתוכנית MBA בפסיכולוגיה עסקית וניהולית במסלול האקדמי המכללה למינהל ושל תוכנית בפסיכולוגיה חיובית, להב הפקולטה לניהול אוניברסיטת תל-אביב

למאמר סקירה על פסיכולוגיה חיובית מאת פרופ' אורן קפלן

לרשימת קישורים למאמרים, כתבות וראיונות בתקשורת של פרופ' אורן קפלן בנושא פסיכולוגיה חיובית

מתי נתחיל לפתח "טיפת חלב פסיכולוגית" לאנשים, ארגונים ולחברה כולה, כדי לאפשר התמודדות טובה יותר עם משברים, וזווית חיובית, כדי לחיות חיים מאושרים יותר?

עם פרוץ המשבר הנוכחי טען נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש שהשווקים הפיננסים בארה"ב חזקים ויעמדו בפרץ. הוא השתמש לתיאור השווקים בביטוי Resilience שמשמעותו עמידות, חוסן, גמישות. זהו ביטוי מפתח בתחום הפסיכולוגיה החיובית ויש לו חשיבות מרחיקת לכת הן לבריאותם של השווקים הפיננסים והן לתפקודם התקין של בני אדם וארגונים בכלל.
פסיכולוגיה חיובית היא תחום מחקר ופרקטיקה פורץ ומתפתח שצומח ב-10 השנים האחרונות, במיוחד בארה"ב אך גם בעולם כולו, שמטרתו חקירת ושיפור הרווחה הקיומית של אנשים, זאת בניגוד לרוב המחקר והפרקטיקה בפסיכולוגיה טיפולית ב-100 שנים האחרונות אשר עסקו בעיקר בפסיכופתולוגיה (כלומר, כיצד מטפלים בבני אדם אחרי שהם במשבר נפשי). לאור העובדה ששיעורי הדיכאון והחרדה בעולם עלו במאות אחוזים במהלך מחצית המאה האחרונה, נראה שלא ניתן יותר לטפל במשבר רק לאחר התרחשותו אלא יש להכשיר בני אדם וארגונים לפתח חוסן וגמישות כדי להתמודד עם המשבר הבא בצורה טובה יותר.
אנו מצויים כיום באחד המשברים הכלכליים החריפים ביותר שידענו מזה שנים רבות. עדיין לא ידועות השלכות המשבר – האם הוא יחריף ויגרום למיתון עמוק שיזין את עצמו עוד ועוד, או שממשלות העולם ישכילו להפעיל כלים לחילוץ הגלובוס מהמשבר. עם זאת, אין ספק שלמספר רב של אנשים, ארגונים וקהילות, מה שקרה עד כה מסמן משבר אישי, לאחר שנכסים רבים אבדו ללא שוב במפולת השווקים הפיננסיים. כשמקומות עבודה מפטרים עובדים או לעיתים קורסים ופושטים את הרגל, כאשר קיים אי וודאות שהוא מקור ללחץ, מתרבים מקרי חרדה ודיכאון הפוגעים בתפקוד ובאיכות החיים. האם ידעתם שמספר העובדים שנעדרים או לא מתפקדים כראוי בעבודה על רקע נפשי (כמו חרדה ודיכאון) גבוה מאלו שנובעים משפעת ומחלות "רגילות"? אנו שמים דגש רב על המחלות המסורתיות ומפתחים כנגדן תרופות וחיסונים, אך כמעט לא שמים לב לחוסן הנפשי של בני אדם בכלל ועובדים בפרט, שהשפעתו אף גדולה יותר על התפקוד הנפשי והפיזי, היומיומי והקיומי.
אולי פרוץ המשבר הנוכחי יביא אותנו לשינוי הפרספקטיבה הזו. ישנן כיום דרכים יעילות לפיתוח כלים ויכולות של חוסן ועמידות Resilience בשווקים פיננסיים, בארגונים, וכמובן אצל הפרט.
הרפואה מטפחת מזה שנים רבות את תחום הרפואה המונעת – תינוקות בני יומם מקבלים חיסונים שימנעו מחלות עתידיות, ושיעור תמותת התינוקות ירדה בצורה דרמטית בתקופתנו. מתי, אם כן, נתחיל לפתח "טיפת חלב פסיכולוגית" לאנשים, ארגונים ולחברה כולה כדי לאפשר התמודדות טובה יותר עם משברים שקרו, משברים שעומדים להתרחש, וזווית חיובית יותר, כדי לחיות חיים מאושרים יותר? תחום המחקר והפרקטיקה של הפסיכולוגיה החיובית עוסקים בנושא זה ונתונים מעודדים מתוך מחקרים שעקבו אחרי יישומי התחום מורים שבהחלט ניתן להגיע להישגים מרשימים בהגעה לייעד זה.
יתכן, אם כן, שבין הכלים האינטנסיביים והיקרים שמשקיעות כרגע ממשלות העולם בכלים פיננסיים, ימצא גם תקציב צנוע להשקעה בהעצמה ישירה של ההון האנושי של העולם ולא רק בשימור ההון הפיננסי.